ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>פרפראים (עשים)>נובר עלים Cosmopterix pulchrimella
insectour
אם הבחנתם בעלה ירוק "מעוטר" בציורי קו לבנים ופתלתלים, כנראה ראיתם נבירה של זחל של חרק. רשומה זו עוסקת בעש נובר עלה אשר הזחלים שלו מתפתחים בתוך עלים. אולם לפני שנעסוק בגיבור הסיפור עצמו, הנה הקדמה קצרה וכללית על נוברי עלים בכלל.

נבירה בעלים התפתחה בחרקים באופן עצמאי ובלתי תלוי בארבע סדרות: זבובאים (למשל מנהרניים Agromyzidae), פרפראים (עשים ממספר משפחות), דבוראים אל-שניציים Symphyta ובחיפושיות (במספר משפחות). שתי הסדרות הראשונות כוללות את הרוב המכריע של מינים נוברי עלים (leaf miners).

נוברי עלים מתאפיינים בתזונה המתבססת על רקמות פנימיות של צמחים. לרוב הם מתפתחים בין שכבות האפידרמיס של העלה, שם הם ניזונים מרקמת המזופיל המהווה את עיקר נפח העלה ובה מתבצעת ההטמעה (פוטוסינתזה).

נבירה בין שכבות האפידרמיס של העלה מספקת מספר יתרונות. (1) התחמקות ממנגנוני הגנה נגד טריפה של הצמח, המצויים על הצד החיצוני של העלה. (2) התחמקות מוגבלת ממנגנוני הגנה כימיים, המצויים לעיתים באפידרמיס, אך מועטים או לא קיימים בריקמה הפנימית. (3) הגנה מאלמנטים סביבתיים ומיקרו אקלים יציב יחסית - הלחות היחסית קבועה (4) הגנה מטורפים המשוטטים על העלים.
יתרונות אלו מאפשרים לזחל להיזון לאורך כל שעות היממה ופוטנציאל התפתחות מהיר - יחסית לזחלים המגבילים שעות תזונה במטרה להימנע מאויבים או מזג אוויר לא נוח.
 



דוגמא לנבירות של זחלי זבובים ממשפחת המנהרניים. מימין: נבירה בעלה של מעוג Lavatera . משמאל: נבירה בעלה של מרור הגינות.

התלות של נוברי עלים בסביבת חיים ייחודית מהווה גם סיכון. מחקר (Hawkins 1994) שבדק סיכון טריפה מצד פרזיטואיד בהתחשב בנישה האקולוגית בה החרק ניזון, מצא בניגוד למצופה שהסיכון מפרזיטואידים עולה ככל שהמארח (הזחל) נסתר ומוגבל יותר. הגישה הנוחה של הפריזטואיד למארח עולה בממוצע עד שהנישה האקולוגית עצמה (חלק צמח) מהווה מכשול להתקפה או איתור, כמו: עפץ, גבעול או שורש המצוי עמוק בקרקע. נוברי עלים מצויים בסיכון הגבוה מאחר שהם נגישים יותר ושכבת האפידרמיס אינה מהווה מכשול נוקשה כמו דופן עפץ או גבעול. ובניגוד לזחל חופשי היכול לנסות לברוח או להתגונן זחל נובר עלים כלוא בעלה.

עלה עשוי להאכל על ידי הרביבור. עלים עלולים להיפגע (למשל: עקת יובש) ואם עלה ניתק מהצמח טרם זמנו או בזמן השלכת, גורל הזחל הוא למות ברעב או מהתייבשות. התלות בזמינות עלים המתאימים לשמש כמקור מזון עשויה להגביל את התפתחות המין רק לעונת הצימוח. נוברי עלים נוטים להתמחות (מונופאגים) והיעלמות המארח או זמינות מוגבלת במרחב עשויים לצמצם מאוד את אוכלוסיית המין.

עלים ברובם הם דקים למדי. פעמים עוביים אינו עולה על מ"מ אחד. כדי לנבור בתוכם הזחל צריך להיות קטן במיוחד. ואכן נוברי עלים, במיוחד בעשים, נוטים להיות קטנים מאוד ולעיתים שטוחים. עשים נוברי עלים כוללים את העשים הקטנים ביותר בעולם.
כדי למצוא את הזחל הנובר לא תמיד מספיקה זכוכית מגדלת, לפעמים צריך להסתייע במיקרוסקופ. גם כשלא רואים את הזחל ניתן להבחין בעקבות פעילותו על פי התעלות הבהירות / שקופות הנוצרות בעלה. לא פעם ניתן לזהות את הסוג ולעיתים את המין של החרק הנובר לפי דוגמת הנבירה האופיינית.

בין נוברי העלים יש הנחשבים כמזיקים חקלאיים. אוכלוסייה גדולה של נוברי עלים על מארח אחד עשויה לפגוע משמעותית ביכולות ההטמעה ובכשירות הצמח להתפתח ולהניב פרי. מנגד; נוברים המתפתחים בצמחים הנחשבים מזיקים תורמים למיתון האוכלוסייה ומהווים חלק ממנגנון ההדברה הביולוגית הטבעית בבית הגידול.

בוגר של נובר הכתלית נח על עלה

אחד המינים היפים (בדרגת הבוגר) שניתן למצוא בקרב הפרפראים הנוברים הוא העש Cosmopterix pulchrimella מהמשפחה Cosmopterigidae. אין לו שם עברי ולשם נוחות אכנה אותו בשם שימושי; 'נובר הכתלית' על שום שהסוג כתלית מהווה את אחד המארחים החשובים בישראל והוא גם צמח נפוץ מאוד, בעיקר במעזבות ובאזורים אורבניים.

הסוג Cosmopterix כולל כ-230 מינים של פרפראים קטנים הנפוצים בכל העולם, בעיקר באזורים הטרופיים ולמעט באזורי הקטבים הקרים. הזחלים מתפתחים בעלווה של צמחים, חד שנתיים ורב-שנתיים ממשפחות שונות. מרביתם ניזונים ממארח מסוים (מונופאגיים) או ממספר קטן של מארחים (אוליגופאגיים).
בסוג זה קיימים מספר מינים הדומים מאוד אחד לשני, אך כל אחד מהם מבקר מארחים אחרים. פעילות הבוגר על המארח או גידול זחלים יכולים לבסס את הנחת הזיהוי.

נובר הכתלית הוא מין קוסמופוליטי. מצוי בצפון אמריקה כולל בקנדה (אך לא מוכר ממרכז ודרום אמריקה). באזור הפליארקטי הוא מוכר מאגן הים התיכון ועד מרכז אירופה ודרום הקווקז. מצוי גם באיים האזורים, הקנריים ומדיירה בשנת 2002 דווח לראשונה מהאיים הבריטיים. מניחים שמוצא המין בצפון אמריקה ומשם התפשט לאזור הפליארקטי.




בוגר ליד מנהרה מרופדת היטב בקורי משי.

זחל מציץ מהמנהרה.

זהו פרפראי קטן למדי עם מוטת כנפיים 6-8 מ"מ. נראה פעיל ביום, תעופתו חלשה ולעיתים נראה מנתר בין העלים, על הצמחים המארחים. הזחל יוצר חללי גלריה לא סימטריים בין שכבות האפידרמיס, הנראים בנקל בשל שקיפותם היחסית. הנבירה מתחילה מהעורק הראשי ומתקדמת לשולי העלה.
חלל הנבירה מדופן במשי, העשוי לגרום לעיוות העלה. הגלריה משמשת למחסה כאשר זחל אינו ניזון. חלק מההפרשות נשאר בחלל הנבירה (נלכד במשי ונראה ככתם כהה) אך הרוב מסולק החוצה. יש והזחל נוטש את הנבירה ועובר לעלה אחר. ההתגלמות נעשית בתוך הגלריה או בקפל עלה, הגולם הוא מסוג חנוט, ללא פקעת.

בין המארחים נמנים מינים אחדים בסוג כתלית Parietaria, למשל כתלית יהודה והסוג Pilea שאינו מיוצג בישראל. נובר הכתלית מקיים באירופה מחזור דו-שנתי ובאזורי תפוצה דרומיים כנראה מתרבה כל השנה בהתאם לזמינות המארחים.
כתלית יהודה - מראה כללי.

אין בידי מידע על תפוצתו המלאה של נובר הכתלית בישראל. מצאתי בוגרים באביב ובתחילת הקיץ על כתלית יהודה באזורים אורבניים בשפלת החוף. כתלית יהודה היא צמח חובב צל נפוץ בישראל, המצוי באזורים אורבניים על גדרות אבן, חומות ובפינות מוצלות ולחות בחצרות. בשטחים הטבעיים הוא מצוי בפתחי מערות. זהו צמח רב שנתי הפורח רוב השנה.

קצת על האטימולוגיה של השם המדעי. שם הסוג: Cosmopterix נגזר מלטינית ויוונית; Cosmo = עולמי ו-pterix =כנף. שם מין: pulchrimella נגזר מלטינית; pulch = יפה.

לסיום אציין תופעה מעניינת ביחסי צמחים (מארחים) ונוברי עלים. ישנם צמחים הנושאים עלים המתאפיינים בדגמי כתמים variegation, אשר חלקם דומה מאוד לדגמי נבירה. כתמים אלו חסרי כלורופיל ולכאורה הם מפחיתים יעילות הטמעה בעלה.

מחקר שנעשה באקוודור על הצמח Caladium steudneriifolium ממשפחת הלופיים הראה שעלי הלוף הנושאים כתמים דמויי נבירה נפגעים הרבה פחות מנוברי עלים (1.6%) לעומת עלים ירוקים (8%) כאשר עלים שנצבעו על ידי החוקרים בדוגמאות דומות נפגעו עוד פחות (0.4%).
נראה אם כן שיש צמחים המזייפים מחלות במצג שווא של כתמים דמויי נבירה, הגורמים לנקבות העשים לחפש עלים אחרים שאינם נושאים מתחרים לצאצאים שלהם. תופעה דומה רואים בעלי רקפות המראים שונות גדולה בכתמי העלים. גם הם מותקפים על ידי זחלים נוברים.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
The genera Cosmopterix Hübner and Pebobs Hodges in the New World with special attention to the Neotropical fauna (Lepidoptera: Cosmopterigidae), J.C. Koster, 2010
Insect Ecology: An Ecosystem Approach, Timothy Duane Schowalter, 3th edition 2011
The Insects: An Outline of Entomology, P. J. Gullan, P. S. Cranston, 3th edition 2011
The Natural History of Moths, Mark Young, 1997
Insect Ecology: Behavior, Populations and Communities, Peter W. Price, Robert F. Denno, Micky D. Eubanks, Deborah L. Finke, Ian Kaplan, 2011
The plant that pretends to be ill, Matt Walker, 2009
Leafminers and plant galls of Europe
http://www.lepiforum.de
http://www.ukflymines.co.uk
http://bugguide.net
http://www2.nrm.se
http://ukmoths.org.uk
http://insecta.pro
insectour
אם הבחנתם בעלה ירוק "מעוטר" בציורי קו לבנים ופתלתלים, כנראה ראיתם נבירה של זחל של חרק. רשומה זו עוסקת בעש נובר עלה אשר הזחלים שלו מתפתחים בתוך עלים. אולם לפני שנעסוק בגיבור הסיפור עצמו, הנה הקדמה קצרה וכללית על נוברי עלים בכלל.

נבירה בעלים התפתחה בחרקים באופן עצמאי ובלתי תלוי בארבע סדרות: זבובאים (למשל מנהרניים Agromyzidae), פרפראים (עשים ממספר משפחות), דבוראים אל-שניציים Symphyta ובחיפושיות (במספר משפחות). שתי הסדרות הראשונות כוללות את הרוב המכריע של מינים נוברי עלים (leaf miners).

נוברי עלים מתאפיינים בתזונה המתבססת על רקמות פנימיות של צמחים. לרוב הם מתפתחים בין שכבות האפידרמיס של העלה, שם הם ניזונים מרקמת המזופיל המהווה את עיקר נפח העלה ובה מתבצעת ההטמעה (פוטוסינתזה).

נבירה בין שכבות האפידרמיס של העלה מספקת מספר יתרונות. (1) התחמקות ממנגנוני הגנה נגד טריפה של הצמח, המצויים על הצד החיצוני של העלה. (2) התחמקות מוגבלת ממנגנוני הגנה כימיים, המצויים לעיתים באפידרמיס, אך מועטים או לא קיימים בריקמה הפנימית. (3) הגנה מאלמנטים סביבתיים ומיקרו אקלים יציב יחסית - הלחות היחסית קבועה (4) הגנה מטורפים המשוטטים על העלים.
יתרונות אלו מאפשרים לזחל להיזון לאורך כל שעות היממה ופוטנציאל התפתחות מהיר - יחסית לזחלים המגבילים שעות תזונה במטרה להימנע מאויבים או מזג אוויר לא נוח.
 



דוגמא לנבירות של זחלי זבובים ממשפחת המנהרניים. מימין: נבירה בעלה של מעוג Lavatera . משמאל: נבירה בעלה של מרור הגינות.

התלות של נוברי עלים בסביבת חיים ייחודית מהווה גם סיכון. מחקר (Hawkins 1994) שבדק סיכון טריפה מצד פרזיטואיד בהתחשב בנישה האקולוגית בה החרק ניזון, מצא בניגוד למצופה שהסיכון מפרזיטואידים עולה ככל שהמארח (הזחל) נסתר ומוגבל יותר. הגישה הנוחה של הפריזטואיד למארח עולה בממוצע עד שהנישה האקולוגית עצמה (חלק צמח) מהווה מכשול להתקפה או איתור, כמו: עפץ, גבעול או שורש המצוי עמוק בקרקע. נוברי עלים מצויים בסיכון הגבוה מאחר שהם נגישים יותר ושכבת האפידרמיס אינה מהווה מכשול נוקשה כמו דופן עפץ או גבעול. ובניגוד לזחל חופשי היכול לנסות לברוח או להתגונן זחל נובר עלים כלוא בעלה.

עלה עשוי להאכל על ידי הרביבור. עלים עלולים להיפגע (למשל: עקת יובש) ואם עלה ניתק מהצמח טרם זמנו או בזמן השלכת, גורל הזחל הוא למות ברעב או מהתייבשות. התלות בזמינות עלים המתאימים לשמש כמקור מזון עשויה להגביל את התפתחות המין רק לעונת הצימוח. נוברי עלים נוטים להתמחות (מונופאגים) והיעלמות המארח או זמינות מוגבלת במרחב עשויים לצמצם מאוד את אוכלוסיית המין.

עלים ברובם הם דקים למדי. פעמים עוביים אינו עולה על מ"מ אחד. כדי לנבור בתוכם הזחל צריך להיות קטן במיוחד. ואכן נוברי עלים, במיוחד בעשים, נוטים להיות קטנים מאוד ולעיתים שטוחים. עשים נוברי עלים כוללים את העשים הקטנים ביותר בעולם.
כדי למצוא את הזחל הנובר לא תמיד מספיקה זכוכית מגדלת, לפעמים צריך להסתייע במיקרוסקופ. גם כשלא רואים את הזחל ניתן להבחין בעקבות פעילותו על פי התעלות הבהירות / שקופות הנוצרות בעלה. לא פעם ניתן לזהות את הסוג ולעיתים את המין של החרק הנובר לפי דוגמת הנבירה האופיינית.

בין נוברי העלים יש הנחשבים כמזיקים חקלאיים. אוכלוסייה גדולה של נוברי עלים על מארח אחד עשויה לפגוע משמעותית ביכולות ההטמעה ובכשירות הצמח להתפתח ולהניב פרי. מנגד; נוברים המתפתחים בצמחים הנחשבים מזיקים תורמים למיתון האוכלוסייה ומהווים חלק ממנגנון ההדברה הביולוגית הטבעית בבית הגידול.

בוגר של נובר הכתלית נח על עלה

אחד המינים היפים (בדרגת הבוגר) שניתן למצוא בקרב הפרפראים הנוברים הוא העש Cosmopterix pulchrimella מהמשפחה Cosmopterigidae. אין לו שם עברי ולשם נוחות אכנה אותו בשם שימושי; 'נובר הכתלית' על שום שהסוג כתלית מהווה את אחד המארחים החשובים בישראל והוא גם צמח נפוץ מאוד, בעיקר במעזבות ובאזורים אורבניים.

הסוג Cosmopterix כולל כ-230 מינים של פרפראים קטנים הנפוצים בכל העולם, בעיקר באזורים הטרופיים ולמעט באזורי הקטבים הקרים. הזחלים מתפתחים בעלווה של צמחים, חד שנתיים ורב-שנתיים ממשפחות שונות. מרביתם ניזונים ממארח מסוים (מונופאגיים) או ממספר קטן של מארחים (אוליגופאגיים).
בסוג זה קיימים מספר מינים הדומים מאוד אחד לשני, אך כל אחד מהם מבקר מארחים אחרים. פעילות הבוגר על המארח או גידול זחלים יכולים לבסס את הנחת הזיהוי.

נובר הכתלית הוא מין קוסמופוליטי. מצוי בצפון אמריקה כולל בקנדה (אך לא מוכר ממרכז ודרום אמריקה). באזור הפליארקטי הוא מוכר מאגן הים התיכון ועד מרכז אירופה ודרום הקווקז. מצוי גם באיים האזורים, הקנריים ומדיירה בשנת 2002 דווח לראשונה מהאיים הבריטיים. מניחים שמוצא המין בצפון אמריקה ומשם התפשט לאזור הפליארקטי.




בוגר ליד מנהרה מרופדת היטב בקורי משי.

זחל מציץ מהמנהרה.

זהו פרפראי קטן למדי עם מוטת כנפיים 6-8 מ"מ. נראה פעיל ביום, תעופתו חלשה ולעיתים נראה מנתר בין העלים, על הצמחים המארחים. הזחל יוצר חללי גלריה לא סימטריים בין שכבות האפידרמיס, הנראים בנקל בשל שקיפותם היחסית. הנבירה מתחילה מהעורק הראשי ומתקדמת לשולי העלה.
חלל הנבירה מדופן במשי, העשוי לגרום לעיוות העלה. הגלריה משמשת למחסה כאשר זחל אינו ניזון. חלק מההפרשות נשאר בחלל הנבירה (נלכד במשי ונראה ככתם כהה) אך הרוב מסולק החוצה. יש והזחל נוטש את הנבירה ועובר לעלה אחר. ההתגלמות נעשית בתוך הגלריה או בקפל עלה, הגולם הוא מסוג חנוט, ללא פקעת.

בין המארחים נמנים מינים אחדים בסוג כתלית Parietaria, למשל כתלית יהודה והסוג Pilea שאינו מיוצג בישראל. נובר הכתלית מקיים באירופה מחזור דו-שנתי ובאזורי תפוצה דרומיים כנראה מתרבה כל השנה בהתאם לזמינות המארחים.
כתלית יהודה - מראה כללי.

אין בידי מידע על תפוצתו המלאה של נובר הכתלית בישראל. מצאתי בוגרים באביב ובתחילת הקיץ על כתלית יהודה באזורים אורבניים בשפלת החוף. כתלית יהודה היא צמח חובב צל נפוץ בישראל, המצוי באזורים אורבניים על גדרות אבן, חומות ובפינות מוצלות ולחות בחצרות. בשטחים הטבעיים הוא מצוי בפתחי מערות. זהו צמח רב שנתי הפורח רוב השנה.

קצת על האטימולוגיה של השם המדעי. שם הסוג: Cosmopterix נגזר מלטינית ויוונית; Cosmo = עולמי ו-pterix =כנף. שם מין: pulchrimella נגזר מלטינית; pulch = יפה.

לסיום אציין תופעה מעניינת ביחסי צמחים (מארחים) ונוברי עלים. ישנם צמחים הנושאים עלים המתאפיינים בדגמי כתמים variegation, אשר חלקם דומה מאוד לדגמי נבירה. כתמים אלו חסרי כלורופיל ולכאורה הם מפחיתים יעילות הטמעה בעלה.

מחקר שנעשה באקוודור על הצמח Caladium steudneriifolium ממשפחת הלופיים הראה שעלי הלוף הנושאים כתמים דמויי נבירה נפגעים הרבה פחות מנוברי עלים (1.6%) לעומת עלים ירוקים (8%) כאשר עלים שנצבעו על ידי החוקרים בדוגמאות דומות נפגעו עוד פחות (0.4%).
נראה אם כן שיש צמחים המזייפים מחלות במצג שווא של כתמים דמויי נבירה, הגורמים לנקבות העשים לחפש עלים אחרים שאינם נושאים מתחרים לצאצאים שלהם. תופעה דומה רואים בעלי רקפות המראים שונות גדולה בכתמי העלים. גם הם מותקפים על ידי זחלים נוברים.
 
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
The genera Cosmopterix Hübner and Pebobs Hodges in the New World with special attention to the Neotropical fauna (Lepidoptera: Cosmopterigidae), J.C. Koster, 2010
Insect Ecology: An Ecosystem Approach, Timothy Duane Schowalter, 3th edition 2011
The Insects: An Outline of Entomology, P. J. Gullan, P. S. Cranston, 3th edition 2011
The Natural History of Moths, Mark Young, 1997
Insect Ecology: Behavior, Populations and Communities, Peter W. Price, Robert F. Denno, Micky D. Eubanks, Deborah L. Finke, Ian Kaplan, 2011
The plant that pretends to be ill, Matt Walker, 2009
Leafminers and plant galls of Europe
http://www.lepiforum.de
http://www.ukflymines.co.uk
http://bugguide.net
http://www2.nrm.se
http://ukmoths.org.uk
http://insecta.pro

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק