ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
עַקְרַבָּאִים Scorpiones היא סדרה בתוך מחלקת העכבישנים Arachnida. מחלקה הכוללת גם את הסדרות: עכבישאים, רגלבישאים, עכשובאים, אקריות ועוד מספר סדרות ממוצא משותף. בדומה לחרקים Insecta, גם הם פרוקי־רגליים.

ככל פרוקי־הרגליים גם עקרבים מתייחדים בשלד חיצוני נוקשה, גוף הנחלק לפרקים המקובצים בחטיבות מוגדרות ותהליך גדילה הכרוך בהתנשלות. להבדיל מחרקים ופרוקי־רגליים אחרים, לכל העכבישנים ובהם גם העקרבים, ארבעה זוגות של גפי הליכה (לחרקים שלושה זוגות), שתי חטיבות גוף ברורות (ראשחזה ובטן) והם חסרים מחושים וכנפיים.

עקרבים נבדלים מכל שאר העכבישנים בתצורת גוף הייחודית להם ואשר התהוותה כבר לפני מאות מיליוני שנים. מאובני עקרבים ידועים כמעט ברציפות מתקופת הסילור לפני 417-443 מיליוני שנים. כאשר משווים בין ממצאי מאובנים למינים החיים כיום, רואים מאפיינים מורפולוגיים בסיסיים דומים מאוד. אף שעקרבים נחשבים לקבוצה דומה מאוד, באופן מפתיע ובשונה מחרקים (שם מוצאים שונות מורפולוגית גדולה), כל העקרבים בעולם שומרים על אותם מאפיינים מורפולוגים בסיסיים שאפיינו גם את אבותיהם הקדומים.

לעקרבים גוף מוארך ושטוח למדי, המותאם לחיים מתחת לאבנים, סדקים ומחילות. מבחינים בו בשני חטיבות גוף: ראשחזה (פרוסומה prosoma או cephalothorax) ובטן opisthosoma הנחלקת לבטן קידמית (מזוסומה mesosoma) רחבה ועשויה 7 פרקים (נראים במבט גב) ובטן אחורית צרה (מטאסומה metasoma) העשויה 5 פרקים, שהיא צרה ומזכירה'זנב'.

השלד החיצוני הנוקשה מהווה בית קיבול לאיברים פנימיים ולשרירים. כל חטיבה נושאת איברים שונים. חלקם מאפיינים את כל העכבישנים ויש מהם המפותחים באופן בולט או ייחודיים לעקרבים.

כדי להכיר מקרוב את האנטומיה החיצונית של העקרב אפשר להשתמש בפרט משומר או נשל גדול שעשוי להיות זמין יותר אף שהוא עדין יותר ושביר. תיאור האיברים להלן בסיסי, המפורט על-פי איברים הנראים לעין על נשל של עקרב מהסוג חדצלע Compsobuthus, המהווה מודל המתאים לכל עקרבי ישראל.
 
 1  כליצרה
 2  רגל בחנין "צבת"
 2a  "אצבע" נחה
2b  "אצבע" נעה
 3  עין מרכזית
 4  עיניות צדדיות
 5  לוחית ראשחזה
 6  לוחית בטן קדמית
 7  רגל הליכה
 7a  טבעת הקולית
 7b  קולית
 7c  ברך
 7d  שוק
 7e  משנה פיסה
 7f  פיסה
 7g  ציפורניים
 8  בטן אחורית "זנב"
 8a  פרק ראשון
 8b  פרק שני
 8c  פרק שלישי
 8d  פרק רביעי
 8e  פרק חמישי
 9  שלפוחית הארס
 10  קוץ העוקץ
מבט עליון


 
תקריב אל הכליצרות
תקריב אל הכליצרות וצבת משוננת
 לוחית הראש חזה והעיניות
שלפוחית הארס וקוץ העוקץ
1. כליצרות chelicerae - הזוג הראשון של גפי הפה. על הרוב לא נראים במלואם בפרט חי. בנויים מפרק בסיס הנושא שני פרקים הבנויים כצבת קטנה וחדה המשמשת לריסוק המזון, טיפוח וניקוי וחפירה. בסוג Opisthophthalmus (לא בישראל) הכליצרות משמשות גם להפקת צלילי אזהרה.


2. רגלי בחנין 'צבתות' - הזוג השני של גפי פה pedipalps המהווה את אחד מסימני ההיכר של העקרבים. אלו הם איברים גדולים ומובחנים, בני 6 פרקים, כאשר השניים האחרונים Chela מהווים את הצבתות המשמשות לאחיזת הטרף, בחיזור, חפירה, הגנה ושימושים נוספים. הצבתות כוללות פרק נח [1a] ופרק נע [1b]. רגלי הבחנין המתפקדים גם כאיברי חישה קדמיים, נושאים זיפי חישה trichobothria הרגישים לתנועת אוויר.


3. עיניים מרכזיות median eyes - לעקרב זוג עיניות פשוטות גדולות ocelli היושבות גבוה במרכז הראש. מינים שוכני מערות לרוב חסרים עיניות לחלוטין. העיניים רגישות מאוד לשינויים בעוצמת אור. איכות הראייה נמוכה (זיהוי תנועה וכיוונה) והם מסתמכים בעיקר על חוש המגע.


4. עיניים צדדיות - בכל צד של הראשחזה ממוקמות 2-5 עיניות פשוטות קטנות המאבחנות שינויים בעוצמות אור המהווים אינדיקציה על תנועה ברקע של אוייב אפשרי או מזון ושינויים במחזור היום והלילה.


5. לוחית ראשחזה carapace - לוחית כיטינית המהווה כיסוי עליון של הראשחזה. היא נושאת את העיניים ומעוטרת מבחוץ בתלמים, חריצים, שקעים ורכסים המסמנים נקודות פנימיות המהוות נקודת אחיזה לשרירים שונים, בהם שרירי הרגליים הממוקמים בחלל הראשחזה.

6. לוחית בטן קידמית - מונים 7 פרקים בבטן הקדמית. כל פרק מוגן בחלק העליון שלו בלוחית נוקשה tergum המחוברת אל הלוחיות האחרות בקרום כיטיני גמיש. כך יכולה הבטן להתרחב ולהכיל מזון ואצל הנקבה גם לשאת את העוברים המתפתחים בתוך גופה.


7. רגל הליכה - לעקרבים 4 זוגות רגלי הליכה המחוברות לראשחזה. כל רגל בנויה מ-6 פרקים ומסתיימת בזוג צפורניים. טבעות הקולית ברגליים 3-4 מורחבות ומשמשות לוחיות הגנה בצד הגחוני של הראשחזה. מלבד הליכה, הרגליים משמשות להזזת עפר בחפירה ואצל הנקבות לתפיסת הצאצאים בזמן ההשרצה וסיוע להעמסתם על גב הבטן. הרגליים נושאות איברי חישה מכניים וכימיים ויכולות לחוש בוויברציות המגיעות מהקרקע והכיוון שלהן.


8. בטן אחורית - כוללת 5 פרקים בעלי גודל דומה המסתיימים בפרק נוסף (telson) הנקרא שלפוחית הארס, המסתיימת בקוץ עוקץ נוקשה. שלפוחית הארס נושאת זוג בלוטות ארס הנפתחות החוצה בחריר זעיר סמוך לקצה העוקץ. הארס משמש לשיתוק הטרף ולהגנה.

 
   
 1  Coxapophysis
 2  פתח המין
 3  מסרקית
 4  ריאת ספר
 5  פתח נשימה
 6  לוחית גחונית
 7  פי הטבעת
מבט גחוני
 
 
 תקריב אל מסרקית
 
 
פתחי נשימה וריאות ספר (הצללית הכהה) 
 
 
1. Coxapophysis - שלוחות (2 זוגות) היוצאות מבסיס הרגליים 1-2 ומהוות בסיס תחתון לחלל הפה preoral cavity הממוקם בין בסיסי רגלי הבחנין.

2. פתח המין - ממוקם בלוחית גחונית הראשונה של הבטן הקדמית. הזכר והנקבה נבדלים בצורת פתח המין. הזכר מפריש ממנו את תיק הזרע המוצמד למצע מוצק (אבן/סלע) והנקבה קולטת דרכו את הזרע כאשר היא ממקמת את פתח המין מעל תיק הזרע.

3. מסרקית - זוג איברי חישה ייחודיים לעקרבים. מחוברים בגבעולים דקים אל הלוחית הגחונית השנייה סמוך לפתח המין ומצויים במגע מתמיד עם הקרקע. כל מסרקית נושאת לוחיות במבנה דמוי שיני מסרק. לזכר שיני מסרק רבות יותר מאשר לנקבה. אין ידע מוצק על היעוד שלהן, מוצאים בהן איברי חישה מכניים וכימיים (בעקצן צהוב נמצאו 1200 מכנו-רצפטורים ב"שן" אחת) ומכך משערים שהשימוש במסרקיות נועד לחישת רעידות דרך הקרקע וחישת פרומונים או/ו חישת מצע מתאים עליו יודבק תיק הזרע.

4. לוחית גחונית - לוחית נוקשה הנגדית לכל לוחית בטן קדמית בפרקים 3-7. בפרקים 3-6 לוחיות אלו נושאות את איברי הנשימה.

5. פתח נשימה spiracles - סדק בלוחית הגחון המוליך לחלל פנימי atrium ואיברי טרכיאות דפים הממוקמים בקפל קוטקולרי פנימי ונקראים ריאות ספרbook lungs . פתחי הנשימה וה- atrium נשלטים בעזרת שתי מערכות שרירים הפותחים את פתחיהנשימה ומרחיבים את ה- atriumוכך גורמים לכניסת אוויר ודוחסים אותו החוצה בהתכווצותם.

6. ריאת ספר - קליטת החמצן בעקרבים (נשימה) נעשית דרך 4 זוגות של ריאות ספר. ריאות ספר נוצרות מקפלים קוטיקולריים רכים הסדורים כדפי ספר (הגדלת שטח פנים). בכל ריאה 140-150 דפים (תלוי במין העקרב) בתוך הדפים עוברים נוזלי לימפה הקולטים בדיפוזיה חמצן מהאוויר החודר דרך פתח הנשימה ופולטים החוצה את הפחמן הדו-חמצני. המולימפה זורמת מחלל תחתון (ventral hemolymph sinus) דרך דפי הריאה, מתעשרת בחמצן ועולה דרך חלל עליון (lateral pneumocardial sinus) לכיוון הלב. לעקרבים מערכת דם פתוחה והחמצן מגיע לחלקי הגוף השונים בעזרת פעולת לב צינורי ארוך שלו 8 חדרים ו"עורקים" המסתעפים מהלב בחלל הגוף ל"כלי דם" קטנים יותר. כל ריאה מוקפת בקרום קוטיקולרי המתחדשת יחד עם מעטפת ה- atriumלאחר כל התנשלות.

7. פי הטבעת - פתח ההפרשה של העקרב ממוקם בקרום שבין הפרק האחרון של הבטן האחורית לשלפוחית הארס. מיקום הפתח מעיד ש"הזנב" כלל אינו זנב אלא חלק בלתי נפרד מהבטן.
 
מקורות נבחרים:
זואולוגיה חלק א' חסרי חוליות, מרגולין ופישלזון, מהדורה שלישית, 1975
החי והצומח של א"י, כרך 2 חסרי חוליות יבשתיים, 1985
זהירות עקרבים, פנחס אמיתי, 1996
The Biology of Scorpions, Gary A. Polis, 1990
עַקְרַבָּאִים Scorpiones היא סדרה בתוך מחלקת העכבישנים Arachnida. מחלקה הכוללת גם את הסדרות: עכבישאים, רגלבישאים, עכשובאים, אקריות ועוד מספר סדרות ממוצא משותף. בדומה לחרקים Insecta, גם הם פרוקי־רגליים.

ככל פרוקי־הרגליים גם עקרבים מתייחדים בשלד חיצוני נוקשה, גוף הנחלק לפרקים המקובצים בחטיבות מוגדרות ותהליך גדילה הכרוך בהתנשלות. להבדיל מחרקים ופרוקי־רגליים אחרים, לכל העכבישנים ובהם גם העקרבים, ארבעה זוגות של גפי הליכה (לחרקים שלושה זוגות), שתי חטיבות גוף ברורות (ראשחזה ובטן) והם חסרים מחושים וכנפיים.

עקרבים נבדלים מכל שאר העכבישנים בתצורת גוף הייחודית להם ואשר התהוותה כבר לפני מאות מיליוני שנים. מאובני עקרבים ידועים כמעט ברציפות מתקופת הסילור לפני 417-443 מיליוני שנים. כאשר משווים בין ממצאי מאובנים למינים החיים כיום, רואים מאפיינים מורפולוגיים בסיסיים דומים מאוד. אף שעקרבים נחשבים לקבוצה דומה מאוד, באופן מפתיע ובשונה מחרקים (שם מוצאים שונות מורפולוגית גדולה), כל העקרבים בעולם שומרים על אותם מאפיינים מורפולוגים בסיסיים שאפיינו גם את אבותיהם הקדומים.

לעקרבים גוף מוארך ושטוח למדי, המותאם לחיים מתחת לאבנים, סדקים ומחילות. מבחינים בו בשני חטיבות גוף: ראשחזה (פרוסומה prosoma או cephalothorax) ובטן opisthosoma הנחלקת לבטן קידמית (מזוסומה mesosoma) רחבה ועשויה 7 פרקים (נראים במבט גב) ובטן אחורית צרה (מטאסומה metasoma) העשויה 5 פרקים, שהיא צרה ומזכירה'זנב'.

השלד החיצוני הנוקשה מהווה בית קיבול לאיברים פנימיים ולשרירים. כל חטיבה נושאת איברים שונים. חלקם מאפיינים את כל העכבישנים ויש מהם המפותחים באופן בולט או ייחודיים לעקרבים.

כדי להכיר מקרוב את האנטומיה החיצונית של העקרב אפשר להשתמש בפרט משומר או נשל גדול שעשוי להיות זמין יותר אף שהוא עדין יותר ושביר. תיאור האיברים להלן בסיסי, המפורט על-פי איברים הנראים לעין על נשל של עקרב מהסוג חדצלע Compsobuthus, המהווה מודל המתאים לכל עקרבי ישראל.
 
 1  כליצרה
 2  רגל בחנין "צבת"
 2a  "אצבע" נחה
2b  "אצבע" נעה
 3  עין מרכזית
 4  עיניות צדדיות
 5  לוחית ראשחזה
 6  לוחית בטן קדמית
 7  רגל הליכה
 7a  טבעת הקולית
 7b  קולית
 7c  ברך
 7d  שוק
 7e  משנה פיסה
 7f  פיסה
 7g  ציפורניים
 8  בטן אחורית "זנב"
 8a  פרק ראשון
 8b  פרק שני
 8c  פרק שלישי
 8d  פרק רביעי
 8e  פרק חמישי
 9  שלפוחית הארס
 10  קוץ העוקץ
מבט עליון


 
תקריב אל הכליצרות
תקריב אל הכליצרות וצבת משוננת
 לוחית הראש חזה והעיניות
שלפוחית הארס וקוץ העוקץ
1. כליצרות chelicerae - הזוג הראשון של גפי הפה. על הרוב לא נראים במלואם בפרט חי. בנויים מפרק בסיס הנושא שני פרקים הבנויים כצבת קטנה וחדה המשמשת לריסוק המזון, טיפוח וניקוי וחפירה. בסוג Opisthophthalmus (לא בישראל) הכליצרות משמשות גם להפקת צלילי אזהרה.


2. רגלי בחנין 'צבתות' - הזוג השני של גפי פה pedipalps המהווה את אחד מסימני ההיכר של העקרבים. אלו הם איברים גדולים ומובחנים, בני 6 פרקים, כאשר השניים האחרונים Chela מהווים את הצבתות המשמשות לאחיזת הטרף, בחיזור, חפירה, הגנה ושימושים נוספים. הצבתות כוללות פרק נח [1a] ופרק נע [1b]. רגלי הבחנין המתפקדים גם כאיברי חישה קדמיים, נושאים זיפי חישה trichobothria הרגישים לתנועת אוויר.


3. עיניים מרכזיות median eyes - לעקרב זוג עיניות פשוטות גדולות ocelli היושבות גבוה במרכז הראש. מינים שוכני מערות לרוב חסרים עיניות לחלוטין. העיניים רגישות מאוד לשינויים בעוצמת אור. איכות הראייה נמוכה (זיהוי תנועה וכיוונה) והם מסתמכים בעיקר על חוש המגע.


4. עיניים צדדיות - בכל צד של הראשחזה ממוקמות 2-5 עיניות פשוטות קטנות המאבחנות שינויים בעוצמות אור המהווים אינדיקציה על תנועה ברקע של אוייב אפשרי או מזון ושינויים במחזור היום והלילה.


5. לוחית ראשחזה carapace - לוחית כיטינית המהווה כיסוי עליון של הראשחזה. היא נושאת את העיניים ומעוטרת מבחוץ בתלמים, חריצים, שקעים ורכסים המסמנים נקודות פנימיות המהוות נקודת אחיזה לשרירים שונים, בהם שרירי הרגליים הממוקמים בחלל הראשחזה.

6. לוחית בטן קידמית - מונים 7 פרקים בבטן הקדמית. כל פרק מוגן בחלק העליון שלו בלוחית נוקשה tergum המחוברת אל הלוחיות האחרות בקרום כיטיני גמיש. כך יכולה הבטן להתרחב ולהכיל מזון ואצל הנקבה גם לשאת את העוברים המתפתחים בתוך גופה.


7. רגל הליכה - לעקרבים 4 זוגות רגלי הליכה המחוברות לראשחזה. כל רגל בנויה מ-6 פרקים ומסתיימת בזוג צפורניים. טבעות הקולית ברגליים 3-4 מורחבות ומשמשות לוחיות הגנה בצד הגחוני של הראשחזה. מלבד הליכה, הרגליים משמשות להזזת עפר בחפירה ואצל הנקבות לתפיסת הצאצאים בזמן ההשרצה וסיוע להעמסתם על גב הבטן. הרגליים נושאות איברי חישה מכניים וכימיים ויכולות לחוש בוויברציות המגיעות מהקרקע והכיוון שלהן.


8. בטן אחורית - כוללת 5 פרקים בעלי גודל דומה המסתיימים בפרק נוסף (telson) הנקרא שלפוחית הארס, המסתיימת בקוץ עוקץ נוקשה. שלפוחית הארס נושאת זוג בלוטות ארס הנפתחות החוצה בחריר זעיר סמוך לקצה העוקץ. הארס משמש לשיתוק הטרף ולהגנה.

 
   
 1  Coxapophysis
 2  פתח המין
 3  מסרקית
 4  ריאת ספר
 5  פתח נשימה
 6  לוחית גחונית
 7  פי הטבעת
מבט גחוני
 
 
 תקריב אל מסרקית
 
 
פתחי נשימה וריאות ספר (הצללית הכהה) 
 
 
1. Coxapophysis - שלוחות (2 זוגות) היוצאות מבסיס הרגליים 1-2 ומהוות בסיס תחתון לחלל הפה preoral cavity הממוקם בין בסיסי רגלי הבחנין.

2. פתח המין - ממוקם בלוחית גחונית הראשונה של הבטן הקדמית. הזכר והנקבה נבדלים בצורת פתח המין. הזכר מפריש ממנו את תיק הזרע המוצמד למצע מוצק (אבן/סלע) והנקבה קולטת דרכו את הזרע כאשר היא ממקמת את פתח המין מעל תיק הזרע.

3. מסרקית - זוג איברי חישה ייחודיים לעקרבים. מחוברים בגבעולים דקים אל הלוחית הגחונית השנייה סמוך לפתח המין ומצויים במגע מתמיד עם הקרקע. כל מסרקית נושאת לוחיות במבנה דמוי שיני מסרק. לזכר שיני מסרק רבות יותר מאשר לנקבה. אין ידע מוצק על היעוד שלהן, מוצאים בהן איברי חישה מכניים וכימיים (בעקצן צהוב נמצאו 1200 מכנו-רצפטורים ב"שן" אחת) ומכך משערים שהשימוש במסרקיות נועד לחישת רעידות דרך הקרקע וחישת פרומונים או/ו חישת מצע מתאים עליו יודבק תיק הזרע.

4. לוחית גחונית - לוחית נוקשה הנגדית לכל לוחית בטן קדמית בפרקים 3-7. בפרקים 3-6 לוחיות אלו נושאות את איברי הנשימה.

5. פתח נשימה spiracles - סדק בלוחית הגחון המוליך לחלל פנימי atrium ואיברי טרכיאות דפים הממוקמים בקפל קוטקולרי פנימי ונקראים ריאות ספרbook lungs . פתחי הנשימה וה- atrium נשלטים בעזרת שתי מערכות שרירים הפותחים את פתחיהנשימה ומרחיבים את ה- atriumוכך גורמים לכניסת אוויר ודוחסים אותו החוצה בהתכווצותם.

6. ריאת ספר - קליטת החמצן בעקרבים (נשימה) נעשית דרך 4 זוגות של ריאות ספר. ריאות ספר נוצרות מקפלים קוטיקולריים רכים הסדורים כדפי ספר (הגדלת שטח פנים). בכל ריאה 140-150 דפים (תלוי במין העקרב) בתוך הדפים עוברים נוזלי לימפה הקולטים בדיפוזיה חמצן מהאוויר החודר דרך פתח הנשימה ופולטים החוצה את הפחמן הדו-חמצני. המולימפה זורמת מחלל תחתון (ventral hemolymph sinus) דרך דפי הריאה, מתעשרת בחמצן ועולה דרך חלל עליון (lateral pneumocardial sinus) לכיוון הלב. לעקרבים מערכת דם פתוחה והחמצן מגיע לחלקי הגוף השונים בעזרת פעולת לב צינורי ארוך שלו 8 חדרים ו"עורקים" המסתעפים מהלב בחלל הגוף ל"כלי דם" קטנים יותר. כל ריאה מוקפת בקרום קוטיקולרי המתחדשת יחד עם מעטפת ה- atriumלאחר כל התנשלות.

7. פי הטבעת - פתח ההפרשה של העקרב ממוקם בקרום שבין הפרק האחרון של הבטן האחורית לשלפוחית הארס. מיקום הפתח מעיד ש"הזנב" כלל אינו זנב אלא חלק בלתי נפרד מהבטן.
 
מקורות נבחרים:
זואולוגיה חלק א' חסרי חוליות, מרגולין ופישלזון, מהדורה שלישית, 1975
החי והצומח של א"י, כרך 2 חסרי חוליות יבשתיים, 1985
זהירות עקרבים, פנחס אמיתי, 1996
The Biology of Scorpions, Gary A. Polis, 1990
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק