קופצן הבתים Plexippus paykulli

מרבית חובבי העכבישים וגם כאלו שאינם, יסכימו שקופצנים הם בין העכבישים היותר חמודים. הצבעוניות, העיניים הגדולות והסקרנות מדמים אותם לחיית מחמד זעירה שאוהבים לאהוב.

אבל קופצנים אינן חיות מחמד, במובן הקלאסי, כמו כלב או חתול. אלו טורפים עזי נפש וכמו כל חיית בר אין הם ניתנים לביות ולאילוף, אף שהם נחשבים לעכבישים אינטליגנטים במיוחד.

מכל מקום, קופצנים שווים מבט שני וחוזר ובמיוחד אלו החיים במשכנות אדם, שם ניתן לצפות בהם כמו בסביבתם הטבעית ואף לראותם צדים ומחזרים.

קופצן הבתים Plexippus paykulli מצוי כמעט בכל בית (בתוכו או על המעטפת החיצונית שלו), גם אם לא תמיד מבחינים בו. זהו עכביש סגלתן במיוחד שהפך לפני עידנים למלווה אדם (ומכאן השם העברי). נראה שטוב לו איתנו והוא לא ימהר לוותר על הלוקסוס.

גם לנו אין סיבה לוותר על החיבור, הוא אינו מסוכן לנו כלל ואף מהווה אחד מאותם דיירי משנה המספקים לנו שירותי הדברה אקולוגית חינם אין כסף.

קופצן הבתים, זכר

קופצן הבתים משתייך למשפחת הקּוֹפְצָנִיִּים Salticidae, משפחת העכבישים העשירה ביותר במינים; מעל 6000 מינים מתוארים, כ־13% אחוז מכלל כל מיני העכבישים המתוארים למדע. הוא משתייך לסוג Plexippus; כ־40 מינים, המצויים בעיקר באזורים הטרופיים והסובטרופיים של העולם הישן והחדש. השם Plexippus נגזר ממיתולוגיה היוונית; Plexippos היה אחד מ־50 בניו של אגיפטוס, אח של דנאוס. בישראל מוכרים לפחות 3 מינים דומים בסוג1, המוכר והנפוץ הוא(Plex-ip'pus pay-kul'li)  Plexippus paykulli עם תפוצה קוסמופוליטית רחבה מאוד.

זכר בוגר
נקבה בוגרת

מניחים שמוצאו מדרום־מזרח אסיה. כיום הוא נפוץ בכל העולם ונחשב מלווה אדם במקומות רבים, ובמיוחד באזורים ממוזגים או קרים יחסית הוא מצוי רק במבנים. הוא תואר לראשונה מהמזרח התיכון בשנת 1826, על ידי החוקר הצרפתי Audouin תחת השם Attus paykullii. בשל תפוצתו המאוד הרחבה כבר אז, הוא תואר עשרות פעמים ותחת שמות אחרים ממקומות שונים בעולם, שהפכו עם הזמן לשמות נרדפים (synonym).

נקבה בוגרת

קופצן הבתים הוא עכביש טיפוסי לבתי גידול אנכיים. ניתן לראות אותו פעיל על קירות מבנים, חומות, גדרות וגם על גזעי עצים, במיוחד כאלו עם קליפה מתחדשת / נושרת (כמו איקליפטוסים) או מחוספסת ועשירה בסדקים (כמו עצי זית), הוא שכיח גם על הדרים. בשטחים הפתוחים ניתן לראותו גם על מסלעות ואבנים גדולות. במגורי אדם הוא נראה פעמים רבות ליד משקופי חלונות, אולי בשל המסתור הנוח שהוא מוצא במסילות והגישה הנוחה לפתחים דרכם חודרים חרקים לבית.

הן הזכר והן הנקבה שוהים במחסות קורים (קינים) הנבנים באתרים מוגנים משמש וגשם, לעיתים במקומות מוסתרים; למשל תחת קליפות עצים או סדקים. אבל ניתן לראות קינים כאלו גם במקומות גלויים, בתוך מבנים מוגנים. הקן אובלי מוארך ואורכו (אצל בוגר) 5-3 ס"מ, כאשר בכל צד מצוי פתח המוגן על ידי קורי הכשלה שנועדו למנוע חדירת טורפים או פולשים וגם משמשים להתראה על מבקרים לא קרואים. לעיתים נלכדים בקורים אלו חרקים והעכביש יוצא מהמחסה ולוכד אותם. המחסה משמש להגנה, אתר התנשלות ואתר הטלה עבור הנקבה.

כמו ברוב המינים במשפחה, גם אצל קופצן הבתים ניתן לראות דו־פרצופיות זוויגית, בה הזכר שונה מהנקבה. הזכר (11-9 מ"מ) דומה בגודלו לנקבה (12-9 מ"מ) אך בעל נגודיות צבע חזקה, להבדיל מהנקבה שלגופה דגם צבעי הסוואה, הדומה לרקע הגוונים של בית הגידול. תקשורת בין מינית בקופצניים מתבססת במידה רבה על תקשורת חזותית. לקופצניים ראייה חדה וכושר אבחנת צבעים העולה זה של רוב העכבישים אחרים. (2012) Jackson & Macnab זיהו רפרטואר של 23 התנהגויות שונות המוצגות בזמן מפגשים בין זכרים או בין זכרים ונקבות.

זכר בפתח הקן (צולם במבוא כניסה לבניין מגורים בקרבת גוף תאורה).

התנהגות החיזור במין זה מגוונת ומורכבת. היא משתנית בין השאר על פי אתר המפגש בין הזכר לנקבה. זכר הפוגש נקבה מחוץ לקן, פותח במצג חיזור ויזואלי מורכב, המתבסס על מסרים חזותיים המשלבים תנועה, ריקוד ודגמי צבע ניגודיים. גם הנקבה מגיבה במסרים חזותיים, המהווים מדד לזכר האם להמשיך בחיזור או לסגת.

דגם צבע עשוי לשמש גם כמדד למצבו הפיזי של הזכר. לזכר בוגר של קופצן הבתים (ורק לו) פס גחון כהה המודגש על ידי השוליים הבהירים של הבטן. פס זה מוצג לפרט אחר בעת מפגש בין זוויגים שונים או זהים. במעבדה, נמצא שרוחב הפס לא משתנה בין פרט שבע (בטן מלאה) לפרט מורעב (בטן צנומה) ורק רוחב השוליים הבהירים משתנה. Taylor וחובריו (2000) שחקרו את הנושא טוענים שרוחב השוליים הבהירים ביחס לפס הבטן הכהה משקף מדד למצבו הפיזי של הזכר, מאחר ואין סיבה להניח שהפס מהווה גורם מכביד, הרי מדובר במסר אמין שנגזר מצורה גיאומטרית. החוקרים שאלו גם מדוע זכרים לא 'פיתחו' פס גחוני צר יותר? (רמייה), ומסבירים זאת בירידה בחוזק המסר שעשוי להציג את הזכר כקטן יותר מאשר הוא באמת.

זכר המאתר נקבה השוהה במחסה עושה זאת באמצעות אותות ריח המצויים על קורי המשי ומסמן לה על נוכחותו בתיפוף על הקן. ההזדווגות יכולה להתרחש בתוך המחסה או מחוצה לו. זכר בוגר הפוגש נקבה טרום בוגרת עשוי לבנות לצידה קן משלו ולהמתין שם להתנשלות אחרונה שלה שלאחריה תהפוך בוגרת ומוכנה לרבייה. הנקבה מטילה 35-60 ביצים, עליהם היא שומרת עד לבקיעת האבקועים, המתרחשת 3-4 שבועות לאחר ההטלה.

זכר תחת מחסה קורים שנמצא תחת קליפת איקליפטוס, בצד פגר של ציקדה עפרונית.

ככל הקופצנים, גם קופצן הבתים הוא צייד טריטוריאלי משוטט או צד ממארב (אינו בונה רשתות ציד ייעודיות). בבתים אפשר לראות את אותו הפרט צד באותו אתר במשך שבועות, לעיתים ליד חלונות או גופי תאורה המושכים חרקים. קופצנים נחשבים לפעילי יום מובהקים, אבל קופצן הבתים הסתגל גם לציד לילי, ליד גופי תאורה המושכים חרקים בלילה.
קופצן הבתים אינו צייד בררן ומגוון הטרף כולל גם טרף העולה על גודלו שלו. הוא מסוגל לקפוץ על הטרף ממרחק 1-5 ס"מ ולהכריע אותו. נראה שהארס שלו אינו מותאם לפרוקי רגליים מסויימים וההשתלטות על טרף גדול מסתמכת גם על התנהגות אגרסיבית, כוח ודבקות במטרה, כאשר הוא עשוי להיצמד לטרף גדול ממנו דקות ארוכות עד להכרעה, גם כאשר הטרף בורח בקפיצות או עף.

עיקר התפריט מבוסס על חרקים ולעיתים כולל גם עכבישים אחרים, בהם קופצנים אחרים. מוכרת גם התנהגות של עליה יזומה על רשתות עכבישים במטרה ל'גנוב' (חוֹמְסָנוּתKleptoparasitism ) חרק שנלכד בקורים או לצוד את בעל הבית בעצמו. התנהגות הציד על רשתות של עכבישים מצביעה על כך שקופצן הבתים אינו מתמחה בטקטיקת ציד זו (Jackson, 1989), לעיתים הוא מסתבך ברשתות ואף עשוי להיטרף בעצמו. Bayani 2012 מתאר יחסים של גניבת טרף ממין אחר של קופצן 2Hasarius adansoni. (2012 Umadevi,) מתאר קופצן בתים גונב טרף  מנמלים מסוג מורית Monomorium.

קופצן הבתים אינו בררן במזונו והוא יכול לשרוד על מזון חד־גוני, למשל תיקנים במבנים (Nyffeler, 2008), יתרון אקולוגי המאפשר לו לאכלס נישות שאינן נוחות למינים מתחרים או לאויבים אפשריים. באזורים מוכי קדחת הוא טורף חשוב של יתושים וחרקים מזיקים אחרים החודרים למגורי אדם. מחקרים הראו שהוא טורף משמעותי של היתוש אֵדֶס מפוספס (הטיגריס האסייני) Aedes albopictus, יתוש פעיל יום המהווה נשא של נגיפים הגורמים לקדחת הדינגי, קדחת צהובה ויתכן שגם זיקה. יתוש זה הגיע לישראל מהמזרח הרחוק, מהווה מטרד משמעותי בעיקר בשעות היום וקיים חשש להפצה של מחלות טרופיות שנושאים מטיילים שהחזרו מהמזרח הרחוק.

זכר צד זבוב.
נקבה צדה עכביש קופצן.

עכביש זה היווה מושא למחקרים התנהגותיים שונים, אחד מהם ( (Beer & Hasson, 1996 שבדק את התנהגות הציד של קופצן הבתים הראה שהעכביש מתאים את התנהגות הציד, בזמן אמת, בהתאם לסוג המזון, גודלו ואף רקע המצע עליו הוא צד (הסוואה). טקטיקת ציד של זבוב בוגר, שעשוי לברוח כהרף עין, תהיה שונה מציד של טרף איטי כמו רימה של זבוב. נמצא שמרחק תקיפת רימה קצר יותר משל מרחק תקיפת זבוב.

נמצא גם שקופצן הבתים צד זבוב בתים בהתגנבות איטית יחסית עם זינוק מהיר וממרחק גדול יותר על רקע ללא הסוואה, זאת בהשוואה לאותו ניסוי בו העכביש צד על רקע המסווה אותו. תוצאות המחקר מראות שהעכביש יכול להעריך את מידת הסיכוי להצלחת הציד ולהתאים את טקטיקת הציד שתעניק לו סיכוי גדול יותר להצלחה. ללא הסוואה העכביש מתגנב לאט יותר לטרף (צמצום הסיכוי להתגלות בזמן התנועה אל הטרף), מזנק עליו ממרחק גדול יותר (מרחק ביטחון גדול יותר לפני הזינוק) ובמהירות זינוק גדולה יותר (הגדלת סיכוי לכידה, לאחר הטרף זיהה אותו). הערה: התנהגות מגוונת של התאמת טקטיקות הציד בהתאם לסוג הטרף נצפתה גם במינים נוספים של קופצניים.

קופצן הבתים הוא מהנפוצים שבעכבישים השוכנים במשכנות אדם, אף שפעילותו לא תמיד ניכרת לעין. הוא אינו מסוכן לאדם ובשל התזונה הגמישה שלו הוא מהווה חלק חשוב מאותם מדבירים אקולוגיים השוכנים בסביבת האדם; במיוחד של מינים מזיקים. מחקרים מראים שעכביש זה מדגים התנהגות חברתית והתנהגות ציד מורכבות, המעידות על יכולות תפיסה ולמידה גבוהות. קופצן הבתים מהווה מושא מעולה למחקרים בתחום התנהגות של פרוקי רגליים ובכלל. הסתגלותו הרבה לחיים לצד האדם מאפשרת לכל אחד, ולא רק לחוקרים, לצפות בו בשעת ציד או חיזור ולהכיר את עושר ההתנהגויות של המין הזה.

1. בישראל מוכרים 3 מינים בסוג Plexippus, הדומים במראה הכללי. Plexippus clemens מוכר מאזור בקע הירדן: מהגולן ועד קליה, וגם מאזור שפלת החוף. תפוצתו העולמית כוללת את: לוב, מצרים, ישראל, תימן ואירן. Plexippus devorans נפוץ יותר מהראשון, גם בישראל וגם במזרח התיכון.
2. מין זה מצוי גם בישראל, לעיתים גם בבתים. בגוש דן הוא מצוי בשכנות לקופצן הבתים בפארקים וגינות

 
Animal Signals, John Maynard Smith, David Harper, 2003
Body postures and patterns as amplifiers of physical condition, P. W. Taylor, O. Hasson, D. L. Clark, 2000
Comparative study of releaser pheromones associated with the silk of jumping spiders (Araneae, Salticidae), Robert R. Jackson, 2012
Detection of Aedes aegypti (L.) (Diptera: Culicidae) predators in urban slums in Malaysia using the precipitin test, Sulaiman, S.; Omar, B.; Omar, S.; Ghauth, I.; Jeffery, J., 1990
Display, mating, and predatory behaviour of the jumping spider Plexippus paykulli (Araneae: Salticidae), Robert R. Jackson & Aynsley M. Macnab, 2012
Facultative monophagy in the Jumping Spider, Plexippus paykulli (Audouin) (Araneae: Salticidae), M. Nyffeler, R. G. Breene, D. A. Dean, 2008
Household spider species exhibit Kleptoparasitism : An interaction between  Plexxippus paykulli and  Hasarius adansoni Bayani A.S. and Trivedi J.N., 2012
Jumping Spider, Plexippus Paykulli (Audouin)  (Salticidae) Exhibits Interspecific Kleptoparasitism;  Success Rate and Prey Preference  Umadevi. T, 2012         
Predator-prey interactions between jumping spiders (Araneae, Salticidae) and Pholcus phalangioides (Araneae, holcidae), Robert R. Jackson, 1989
Prey-holding abilities of the nests and webs of jumping spiders (Araneae, Salticidae) S.E.A. Hallas & R.R. Jackson, 2014
Salticidae (Araneae) of the Levant, Prószyński, J., 2003
Spider Behaviour: Flexibility and Versatility, edited: Marie Elisabeth Herberstein, 2011
Spiders in Mosquito Control Krishna Kant Lawania,  Kritika Trigunayat and M.M. Trigunayat, 2013
The predatory response of a stalking spider, Plexippus paykulli, to camouflage and prey type Allon Bear & Oren Hasson, 1996
Une Araignée domestique africaine: Plexippus paykulli ennemie naturelle des Stegomyia, hôtes des maisons ; par M. C. Mathis et L. Berland, 1933

Comments are closed.