ככל הקופצנים, גם קופצן הבתים הוא צייד טריטוריאלי משוטט או צד ממארב (אינו בונה רשתות ציד ייעודיות). בבתים אפשר לראות את אותו הפרט צד באותו אתר במשך שבועות, לעיתים ליד חלונות או גופי תאורה המושכים חרקים. קופצנים נחשבים לפעילי יום מובהקים, אבל קופצן הבתים הסתגל גם לציד לילי, ליד גופי תאורה המושכים חרקים בלילה.
קופצן הבתים אינו צייד בררן ומגוון הטרף כולל גם טרף העולה על גודלו שלו. הוא מסוגל לקפוץ על הטרף ממרחק 1-5 ס"מ ולהכריע אותו. נראה שהארס שלו אינו מותאם לפרוקי רגליים מסויימים וההשתלטות על טרף גדול מסתמכת גם על התנהגות אגרסיבית, כוח ודבקות במטרה, כאשר הוא עשוי להיצמד לטרף גדול ממנו דקות ארוכות עד להכרעה, גם כאשר הטרף בורח בקפיצות או עף.

עיקר התפריט מבוסס על חרקים ולעיתים כולל גם עכבישים אחרים, בהם קופצנים אחרים. מוכרת גם התנהגות של עליה יזומה על רשתות עכבישים במטרה ל'גנוב' (חוֹמְסָנוּתKleptoparasitism ) חרק שנלכד בקורים או לצוד את בעל הבית בעצמו. התנהגות הציד על רשתות של עכבישים מצביעה על כך שקופצן הבתים אינו מתמחה בטקטיקת ציד זו (Jackson, 1989), לעיתים הוא מסתבך ברשתות ואף עשוי להיטרף בעצמו. Bayani 2012 מתאר יחסים של גניבת טרף ממין אחר של קופצן ²Hasarius adansoni. (2012 Umadevi,) מתאר קופצן בתים גונב טרף  מנמלים מסוג מורית Monomorium.

קופצן הבתים אינו בררן במזונו והוא יכול לשרוד על מזון חד־גוני, למשל תיקנים במבנים (Nyffeler, 2008), יתרון אקולוגי המאפשר לו לאכלס נישות שאינן נוחות למינים מתחרים או לאויבים אפשריים. באזורים מוכי קדחת הוא טורף חשוב של יתושים וחרקים מזיקים אחרים החודרים למגורי אדם. מחקרים הראו שהוא טורף משמעותי של היתוש אֵדֶס מפוספס (הטיגריס האסייני) Aedes albopictus, יתוש פעיל יום המהווה נשא של נגיפים הגורמים לקדחת הדינגי, קדחת צהובה ויתכן שגם זיקה. יתוש זה הגיע לישראל מהמזרח הרחוק, מהווה מטרד משמעותי בעיקר בשעות היום וקיים חשש להפצה של מחלות טרופיות שנושאים מטיילים שהחזרו מהמזרח הרחוק.