הסטבילימנטה ספירלית על מטווה אופקי.
לגבנניים צורת מטווה קורים גלגלית אופיינית בקוטר של 30-10 ס"מ, יש מינים הבונים רק או גם מטווה חלקי דמוי מניפה ואף פחות מזה. בדרך כלל הרשת פרושה אופקית והעכבישים לרוב תלויים במהופך על צידה התחתון. רשתות הסוג גבנן מעוטרות פעמים רבות בזיגזג או ספירלה (סטבילימנטה Stabilimentum) של קורים מנוצים (קורים קריבליים) ואין להם קורים דביקים.
גבנניים משתייכים לקבוצת משפחות בעלות 'קריבלום'. כל בני הקבוצה מצויידים באיבר מיוחד; משטח הטוויה (cribellum) המצוי לפני איברי הטוויה. בעזרת מסרקי טוויה (calamistrum) הממוקמים בפיסות הרגליים האחוריות, העכביש מפריד את קורי המשי הנמשכים מפטמות הטוויה לאניצי משי דקיקים המשולבים במטריצה אחד בשני וסביב קור חיזוק עבה ונוקשה ויוצרים קור קריבלי מרוכב, בעל מראה צמרירי. הקוטר המיקרוני של קורים אלה מאפשר לכידת טרף יעילה מאוד מבלי להזדקק לדבק האופייני (בין השאר) לקורי משפחת הגלגלניים.
Uloborus plumipes
מטווה אלכסוני המתוח מגזע אקליפטוס.
לאחר שהטרף נלכד, מאתר העכביש את מיקומו על הרשת ומתקדם במהירות לעברו תוך הרעדת הקורים. פעולת ההרעדה משרתת שתי מטרות. [1] עוזרת לאתר את מיקום הטרף [2] מסבכת את הטרף בקורים. עם ההגעה לטרף עוטף אותו העכביש ביסודיות בשמיכת משי. חיתול הטרף מוחץ את הטרף. לאחר חיתול הטרף מנתק אותו העכביש מהקורים ומעבירו למרכז הרשת שם הוא נעטף שנית ומוצמד לקורים.
לאחר השלב השני, מפריש העכביש נוזלי עיכול חזקים הנספגים במעטפת חודרים פנימה ומתחילים לעכל חיצונית את הטרף. העכביש מוצץ את המזון הנוזלי דרך חור במעטפת. לאחר סיום האכילה מושלך מהרשת כדור קטן המכיל את שרדי הטרף שלא עוכלו.
Uloborus plumipes
לאחר חיתול הטרף.
הרשת מחודשת כל כמה ימים, לרוב רק לאחר שרובה נהרס ונדרש תיקון יסודי. הסיבה ככל הנראה היא המחיר האנרגטי הגבוה וזמן ארוך יחסית הנדרש בייצור קורים מנוצים. מאידך תכונות המטווה מקנות שרידות גבוהה יותר בהשוואה לרשתות דבק האופייניות לגלגלניים. נראה שהן מושפעות פחות מלכלוך ורוח.
שני מיני הגבננים המצוים בישראל מתאפיינים בבתי גידול שונים, אם כי לא פעם ניתן למצוא אותם בסמוך האחד לשני.
גבנן אפור - Uloborus walckenaerius
מין של בתי גידול עשבוניים מוארים. ניתן למצוא את רשתות הקורים האובליות (15-10 ס"מ) פרושות אופקית בין העשב הנמוך או לעיתים על בני־שיח נמוכים. אפשר למצוא אותם גם בגינות נוי וחצרות.
Uloborus walckenaerius
הסטבילימנטה משוכה כפס רחב צר.
הגוף מכוסה בפלומת שיער בהירה בצבע לבן או זהוב. כאשר העכביש התלוי במהופך על מרכז הרשת בתנוחה אופיינית של רגליים הפשוטות קדימה מתקבל מראה של צורת קוץ המתמזגת ברקע.
Uloborus walckenaerius
נקבה ליד פקעת הביצים.
את פקעת הביצים בעלת הצורה המיוחדת תולה הנקבה על הרשת וכך היא נראת כחלק יבש של צמח או כטרף מחותל הנדבק לקורים. לעיתים אפשר למצוא כמה פקעות כאלה תלויות על רשת אחת. כל פקעת מכילה 100-70 ביצים.
גבנן מבריש - Uloborus plumipes
מין זה, המתאפיין במברשות זיפים על זוג הרגליים הקדמיות (מכאן גם שם המין המדעי), אפשר למצוא במקומות שונים לגמרי, בדרך כלל בתי גידול מוצלים. למשל: על גזעי עצים או ענפים דקים של עצים או שיחים, בגומחות סלעים מוצלות או תחת גזעים עצים מתים שם הם חולקים מקום עם מרעידנים. ניתן למצוא אותם גם על תקרות בבתי מגורים ומחסנים, לעיתים ליד גופי תאורה המושכים חרקים.
Uloborus plumipes
במופע צבע לא שגרתי. הסטבילימנטה מעוטרת בפסולת להסוואה.
במקרים רבים רשתות הציד (20-10 ס"מ) אינן מושלמות בצורתן ולעיתים אף פרושות אנכית צמודות לגזע העץ או צמודות אופקית לתקרה.
המין הזה מתאפיין בבליטות גדולות על הבטן וטקסטורה מחוספסת ובשילוב עם צבעים כהים הוא מתמזג בקלות עם הסביבה ונראה כמשהו אחר לגמרי, עד כי קשה מאוד להבין כי מה שרואים זה בעצם עכביש.
Uloborus plumipes
נקבה עם פקעת ביצים צמודה לגזע אקליפטוס.
גם במין הזה הנקבה תולה את פקעת הביצים על הקורים. צבע הפקעת וצורתה נראים כעלה יבש הנח על הקוים. לעיתים הנקבה נחה בצמוד לפקעת ושניהן מתמזגות ברקע הסביבה.