ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
גמלי־שלמה הם קבוצת חרקים מיוחדת. כל בני הסדרה Mantodea הינם טורפים מתמחים, בעלי רגלי־טרף וראייה טובה. התמחות צרה זו אינה מגבילה אותם לבית גידול מסוים וניתן למצוא גמלי־שלמה בכל האזורים הגאוגרפים החמים והממוזגים.

רוב גמלי־השלמה הם חובבי צמחים, עליהם הם שוהים ומוצאים את טרפם, אך יש גם פעילי קרקע מובהקים. בקרב חובבי הצמחים ניתן להבדיל בין מינים המגלים העדפה ברורה לעשבוניים, או לשיחים או רק לעצים. ישנם מינים פחות בררניים לבית הגידול, כל עוד ימצאו בו מזון מתאים. יש והעדפה זו תלויה בדרגת ההתפתחות של גמל־השלמה; כאשר דרגות צעירות (נימפות) מראות העדפה לצמחיה צפופה או שוהות קרוב לקרקע ואילו הבוגרים ימצאו גבוה יותר, על הרוב במעטפת החיצונית של הצמחים. יש מינים הנוטים לצוד על פרחים ויש הצדים בין הענפים או על עלים.
עשביות מהוות בית גידול עשיר המושך טורפים רבים, בהם גם גמלי־שלמה המותאמים לחיים בעשב. אחד מהסוגים הללו הוא חד־עין, סוג לא גדול במימדיו הנבדל בישראל מרוב גמלי־השלמה המקומיים בעיניו המחודדות.

בישראל מוכרים כ־30 מינים של גמלי־שלמה הנמנים על שש משפחות. עד כה לא נעשה מחקר הסיסטמתי מסודר ומקיף על הקבוצה בישראל. לא מהנמנע שבעתיד יתגלו בישראל מינים חדשים בסוגים שטרם נחקרו באופן מספק ומקצת מהמינים התקפים כיום עשויים להפוך ל־Synonym1 ולהתאחד עם מינים אחרים.

הסוג חד־עין Ameles, המשתייך למשפחה Mantidae, כולל 23-21 מינים המיוצגים באפריקה, אסיה ואירופה, רובם מתרכזים סביב אגן הים־התיכון, בבתי גידול עשבוניים חמים ויובשניים. חלקם מוכרים בתפוצה מקומית / כתמית עם נטייה לאנדמיות. משערים שנטיה זו מושפעת מניידות מוגבלת של הזוויגים, כאשר הנקבות משוללות כושר תעופה והזכרים מעופפים למרחקים קצרים.

 
גמל־שלמה חד־עין - נימפה בדרגה מתקדמת.

בישראל מוכר המין Ameles heldreichi אחד מהמינים הנפוצים בסוג. למין דגם תפוצה כתמי (לא רציף) המשתרע בעיקר על דרום אירופה, מזרח רוסיה, רומניה, אוקראינה, דרום הבלקן, תורכיה, יוון, קפריסין, ירדן, לבנון וצפון אפריקה.

בסוריה, לבנון ובירדן מוכרים שני מינים נוספים: Ameles kervillei ו־Ameles syriensis. טקסונומים של גמלי־שלמה מציינים שהבדלה בין חלק מהמינים בסוג חד־עין קשה מאוד מאחר שבחלק מהמינים קיימת בתוך המין שונות גדולה בתכונות מורפולוגיות אחדות כולל באיברי רבייה. מה שמצריך הגדרה המשלבת מורפולוגיה חיצונית יחד עם מורפולוגיה של איברי רבייה.

A. heldreichi, להלן גמ"ש חד־עין, נפוץ בישראל בכל האזור הים־תיכוני ועד לנגב הצפוני, בבתי גידול עשבוניים ובתות שטופי שמש, על שיחים נמוכים או עשבוניים גבוהים. לעיתים מגיע לחצרות המשופעות בעשביה צפופה בישובים כפריים או בשולי אזורים אורבניים. צבע הבוגרים והזחלים מותאם לצבע העשבים והוא משתרע בין גווני אפור לגווני חום, על רוב גוונים בהירים. מבנה הגוף הצנום יחסית והצבע מקנים לו מראה של גבעול יבש.

 
גמל־שלמה חד־עין - נקבה בוגרת.

חד־עין הוא גמל־שלמה קטן יחסית. אורך הבוגר 35-25 מ"מ. הנקבות ארוכות רק במקצת מהזכרים אך רחבות וכבדות מהם. הכנפיים קצרות ומכסות רק את פרקי הבטן 3-2. לזכרים הצנומים כנפיים מפותחות הארוכות מאורך הבטן, תעופתם איטית וקצרה.

אובדן או ניוון כנפיים מאפיין מינים החיים בבתי גידול בהם התעופה קשה או לא נחוצה, למשל בתי גידול חשופים לרוחות עזות או מערות. לא ברור מהו אותו לחץ אבולוציוני שגרר ניוון כנפיים בסוג חד־עין אבל כתכונה נלוות למינים כאלו רואים, גם בחד־עין, שהנקבות גדולות מהזכרים. משערים שאובדן כושר תעופה מאפשר לנקבות להשקיע יותר במימדי גוף גדולים המאפשרים לייצר יותר ביצים או מחזורי הטלה ובכך לשפר את הסיכוי להצלחת הדור הבא.

 
גמל־שלמה חד־עין - זכר בוגר.

רב־צורתיות זוויגית רואים גם באיברי השמיעה. הזכרים של החד־עין מגיבים לצליל על־קולי בתדרים גבוהים במיוחד (70-120 קילו־הרץ) והנקבות חרשות לחלוטין. הבדלים אלו מתבטאים במבנה האנטומי של איברי השמיעה המצויים בחזה; בין ומעל זוג הרגליים האחורי. שונות כזו אינה תופעה נדירה בגמלי־שלמה והיא נפוצה במינים בהם רק זוויג אחד מעופף. על שמיעה בגמלי־שלמה והתפקיד שלה ראו ברשומה גמל־שלמה - צִיקְלוֹפּ אקוסטי.

אצל הזכרים בחד־עין נמצא שגם המחושים והעיניות ocilli מפותחים יותר. מחושים מפותחים מהווים עדות אפשרית לחשיבות של זיהוי הזוויג השני בעזרת ריח. עיניות גדולות יותר (הממוקמות בין העיניים המורכבות), הרגישות לשינויים בעוצמות אור עשויות לספק יתרון לפרטים התרים בשטח אחר נקבות.

מרבית גמלי־השלמה השומעים, רגישים לקול בתחום 60-20 קילו־הרץ. קיצוניות בכישורי השמיעה כפי שמוצאים בחד־עין מקבילה ליכולת השמיעה של מספר עשים. מניחים שהשמיעה בגמלי־שלמה מעופפים (בעיקר בלילה) נועדה להתמודד עם טורפים מעופפים כמו עטלפים וציפורים. יתכן ובגמ"ש חד־עין התפתחה רגישות יחודית בכדי להתמודד עם טורפים יחודיים, המפיקים צלילים בתדרים גבוהים במיוחד כמו עטלפים בסוגים פרסף ופרספון.

הסבר נוסף להבדלים באיברי השמיעה עשוי להיגזר ממבנים ביומכניים בחזה הקשורים ליכולות התעופה. מקרים כאלו מוצאים גם בחרקים מקבוצות אחרות. דיון רחב בנושא אפשר למצוא במאמר של Yager 1989.

 
תקריב על תצורת העיניים המיוחדת של גמל־שלמה חד־עין.

גמ"ש חד־עין מתאפיין בעיניים מורכבות, מאורכות משהו, המסתיימות בקצה עליון מחודד. מכאן שם הסוג העברי; 'חד־עין'. המבנה הקוני של העין המורכבת מאפיין את רוב המינים בסוג, משערים שהוא מקנה שדה ראייה היקפי של 3600 מעלות. הקצה המחודד אינו בולט או אינו קיים בשאר המינים בסוג. נמצא שבחלק זה אין כלל עיניות. אזור זה מכונה non-visual elongations ולא ברור מה מוצאו.

התארכות שכזו מופיעה באופן דומה בסוגים נוספים של גמלי־שלמה, אבל אינה מוכרת באף קבוצת חרקים אחרת. מניחים שבמשפחות גמלי־השלמה השונות היא התפתחה באופן עצמאי, (Wieland (2010. בישראל היא מצויה גם במין Heterochaeta pantherina המוכר מהערבה. הסברה הרווחת שמדובר באלמנט התורם לשבירת צורה והסוואה טובה יותר של אזור הראש, Edmunds (1972).

התנהגות הציד של גמל־השלמה חד־עין לא נחקרה. ככל גמלי־השלמה הוא ודאי צד ממארב וניזון מחרקים קטנים המגיעים לנוח על הצמח עליו הוא שוהה. מגידול בשבי של המין A. decolor, המצוי באירופה, מוכרת התנהגות אגרסיבית לפרטים אחרים ואף קניבליזם בין פרטים; בוגרים וצעירים במפגשים אקראיים, אך נדיר באקט ההזדווגות, (Battiston (2008.

אחת התכונות האופייניות לגמ"ש חד־עין היא התנועה בקפיצות, במיוחד במעבר בין גבעולים מרוחקים. היא בולטת מאוד אצל צעירים. בשעת סכנה הגמ"ש מקפץ בזריזות לעומק העשב או השיח ומקפיד לעמוד נסתר בצד הנגדי של הגבעול, כאשר רק העיניים מציצות לכיוון הסכנה. זכרים בוגרים עשויים לקפוץ תוך פרישת כנפיים המאפשרת להאריך את טווח קפיצה ולייצב את הגוף.

 
תיק ביצים אופייני של גמל־שלמה חד־עין.

בוגרים נראים בשטחים הפתוחים בין מרץ לנובמבר. הדור הבא מופיע בעיקר בסתיו ומתפתח במהלך החורף והאביב. ניתוח פעילות לאורך חודשי השנה בעזרת שיטות לכידה שונות בשדה מראה שהפעילות של החד־עין מושפעת מהטמפרטורה היומית. בעונות הקרות עיקר פעילותו ביום ובעונות החמות חל מעבר לפעילות לילה ובוקר מוקדם, בודנהיימר (1953).

לא ברור כמה דורות חד־עין מקים בישראל, כנראה דור אחד כפי שמוכר מאירופה. ביולוגיית הרביה של המין המקומי לא נחקרה. תיקי ביצים קטנים (אורכם כ־10 מ"מ), מוטלים מתחת לאבנים או בשולי סלעים, במפנה מוצל. התיקים שטוחים משהו ומתמזגים היטב בטקסטורה של האבן או הסלע.
 
1. Synonym הוא שם מדעי שאינו תקף יותר היות ונמצא שאותו המין תואר קודם לכן תחת שם אחר, הנשמר משום עיקרון זכות הקדימה.

מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים
החי בארץ ישראל, בודנהיימר, 1953
The Praying Mantids, edited by Frederick R. Prete, 1999
Matids of the Euro-Mediterranean Area, Roberto Battiston; et al., 2010
Mantodea - Gottesanbeterinnen der Welt, Reinhard Ehrmann, 2002
Mantodea Species File Online
The phylogenetic system of Mantodea (Insecta: Dictyoptera), Frank Wieland, 2010
Animal life in Palestine: an introduction to the problems of animal ecology and zoogeography, Friedrich Simon Bodenheimer, 1935
Mantodea of Jordan, Omar Abu-Dannoun & Ahmad Katbeh-Bader, 2007
Contribution to the knowldge of the genus Ameles (Burmeister, 1838) with the description of a new species from Jordan (Insecta Mantodea), Roberto Battiston and Paolo Fontana, 2005
Sexual dimorphism of auditory function and structure in praying mantises (Mantodea; Dictyoptera) DAVID D. YAGER, 1989
Mating Behavior of the Mantid Ameles decolor (Insecta, Mantodea): Courtship and Cannibalism, Roberto Battiston, 2006
On the usefulness of ratios for the identification of some Mediterranean species of the genus Ameles Burmeister, 1838 (Insecta, Mantodea), Ulrike Obertegger & Barbara Agabiti, 2012
insectour
גמלי־שלמה הם קבוצת חרקים מיוחדת. כל בני הסדרה Mantodea הינם טורפים מתמחים, בעלי רגלי־טרף וראייה טובה. התמחות צרה זו אינה מגבילה אותם לבית גידול מסוים וניתן למצוא גמלי־שלמה בכל האזורים הגאוגרפים החמים והממוזגים.

רוב גמלי־השלמה הם חובבי צמחים, עליהם הם שוהים ומוצאים את טרפם, אך יש גם פעילי קרקע מובהקים. בקרב חובבי הצמחים ניתן להבדיל בין מינים המגלים העדפה ברורה לעשבוניים, או לשיחים או רק לעצים. ישנם מינים פחות בררניים לבית הגידול, כל עוד ימצאו בו מזון מתאים. יש והעדפה זו תלויה בדרגת ההתפתחות של גמל־השלמה; כאשר דרגות צעירות (נימפות) מראות העדפה לצמחיה צפופה או שוהות קרוב לקרקע ואילו הבוגרים ימצאו גבוה יותר, על הרוב במעטפת החיצונית של הצמחים. יש מינים הנוטים לצוד על פרחים ויש הצדים בין הענפים או על עלים.
עשביות מהוות בית גידול עשיר המושך טורפים רבים, בהם גם גמלי־שלמה המותאמים לחיים בעשב. אחד מהסוגים הללו הוא חד־עין, סוג לא גדול במימדיו הנבדל בישראל מרוב גמלי־השלמה המקומיים בעיניו המחודדות.

בישראל מוכרים כ־30 מינים של גמלי־שלמה הנמנים על שש משפחות. עד כה לא נעשה מחקר הסיסטמתי מסודר ומקיף על הקבוצה בישראל. לא מהנמנע שבעתיד יתגלו בישראל מינים חדשים בסוגים שטרם נחקרו באופן מספק ומקצת מהמינים התקפים כיום עשויים להפוך ל־Synonym1 ולהתאחד עם מינים אחרים.

הסוג חד־עין Ameles, המשתייך למשפחה Mantidae, כולל 23-21 מינים המיוצגים באפריקה, אסיה ואירופה, רובם מתרכזים סביב אגן הים־התיכון, בבתי גידול עשבוניים חמים ויובשניים. חלקם מוכרים בתפוצה מקומית / כתמית עם נטייה לאנדמיות. משערים שנטיה זו מושפעת מניידות מוגבלת של הזוויגים, כאשר הנקבות משוללות כושר תעופה והזכרים מעופפים למרחקים קצרים.

 
גמל־שלמה חד־עין - נימפה בדרגה מתקדמת.

בישראל מוכר המין Ameles heldreichi אחד מהמינים הנפוצים בסוג. למין דגם תפוצה כתמי (לא רציף) המשתרע בעיקר על דרום אירופה, מזרח רוסיה, רומניה, אוקראינה, דרום הבלקן, תורכיה, יוון, קפריסין, ירדן, לבנון וצפון אפריקה.

בסוריה, לבנון ובירדן מוכרים שני מינים נוספים: Ameles kervillei ו־Ameles syriensis. טקסונומים של גמלי־שלמה מציינים שהבדלה בין חלק מהמינים בסוג חד־עין קשה מאוד מאחר שבחלק מהמינים קיימת בתוך המין שונות גדולה בתכונות מורפולוגיות אחדות כולל באיברי רבייה. מה שמצריך הגדרה המשלבת מורפולוגיה חיצונית יחד עם מורפולוגיה של איברי רבייה.

A. heldreichi, להלן גמ"ש חד־עין, נפוץ בישראל בכל האזור הים־תיכוני ועד לנגב הצפוני, בבתי גידול עשבוניים ובתות שטופי שמש, על שיחים נמוכים או עשבוניים גבוהים. לעיתים מגיע לחצרות המשופעות בעשביה צפופה בישובים כפריים או בשולי אזורים אורבניים. צבע הבוגרים והזחלים מותאם לצבע העשבים והוא משתרע בין גווני אפור לגווני חום, על רוב גוונים בהירים. מבנה הגוף הצנום יחסית והצבע מקנים לו מראה של גבעול יבש.

 
גמל־שלמה חד־עין - נקבה בוגרת.

חד־עין הוא גמל־שלמה קטן יחסית. אורך הבוגר 35-25 מ"מ. הנקבות ארוכות רק במקצת מהזכרים אך רחבות וכבדות מהם. הכנפיים קצרות ומכסות רק את פרקי הבטן 3-2. לזכרים הצנומים כנפיים מפותחות הארוכות מאורך הבטן, תעופתם איטית וקצרה.

אובדן או ניוון כנפיים מאפיין מינים החיים בבתי גידול בהם התעופה קשה או לא נחוצה, למשל בתי גידול חשופים לרוחות עזות או מערות. לא ברור מהו אותו לחץ אבולוציוני שגרר ניוון כנפיים בסוג חד־עין אבל כתכונה נלוות למינים כאלו רואים, גם בחד־עין, שהנקבות גדולות מהזכרים. משערים שאובדן כושר תעופה מאפשר לנקבות להשקיע יותר במימדי גוף גדולים המאפשרים לייצר יותר ביצים או מחזורי הטלה ובכך לשפר את הסיכוי להצלחת הדור הבא.

 
גמל־שלמה חד־עין - זכר בוגר.

רב־צורתיות זוויגית רואים גם באיברי השמיעה. הזכרים של החד־עין מגיבים לצליל על־קולי בתדרים גבוהים במיוחד (70-120 קילו־הרץ) והנקבות חרשות לחלוטין. הבדלים אלו מתבטאים במבנה האנטומי של איברי השמיעה המצויים בחזה; בין ומעל זוג הרגליים האחורי. שונות כזו אינה תופעה נדירה בגמלי־שלמה והיא נפוצה במינים בהם רק זוויג אחד מעופף. על שמיעה בגמלי־שלמה והתפקיד שלה ראו ברשומה גמל־שלמה - צִיקְלוֹפּ אקוסטי.

אצל הזכרים בחד־עין נמצא שגם המחושים והעיניות ocilli מפותחים יותר. מחושים מפותחים מהווים עדות אפשרית לחשיבות של זיהוי הזוויג השני בעזרת ריח. עיניות גדולות יותר (הממוקמות בין העיניים המורכבות), הרגישות לשינויים בעוצמות אור עשויות לספק יתרון לפרטים התרים בשטח אחר נקבות.

מרבית גמלי־השלמה השומעים, רגישים לקול בתחום 60-20 קילו־הרץ. קיצוניות בכישורי השמיעה כפי שמוצאים בחד־עין מקבילה ליכולת השמיעה של מספר עשים. מניחים שהשמיעה בגמלי־שלמה מעופפים (בעיקר בלילה) נועדה להתמודד עם טורפים מעופפים כמו עטלפים וציפורים. יתכן ובגמ"ש חד־עין התפתחה רגישות יחודית בכדי להתמודד עם טורפים יחודיים, המפיקים צלילים בתדרים גבוהים במיוחד כמו עטלפים בסוגים פרסף ופרספון.

הסבר נוסף להבדלים באיברי השמיעה עשוי להיגזר ממבנים ביומכניים בחזה הקשורים ליכולות התעופה. מקרים כאלו מוצאים גם בחרקים מקבוצות אחרות. דיון רחב בנושא אפשר למצוא במאמר של Yager 1989.

 
תקריב על תצורת העיניים המיוחדת של גמל־שלמה חד־עין.

גמ"ש חד־עין מתאפיין בעיניים מורכבות, מאורכות משהו, המסתיימות בקצה עליון מחודד. מכאן שם הסוג העברי; 'חד־עין'. המבנה הקוני של העין המורכבת מאפיין את רוב המינים בסוג, משערים שהוא מקנה שדה ראייה היקפי של 3600 מעלות. הקצה המחודד אינו בולט או אינו קיים בשאר המינים בסוג. נמצא שבחלק זה אין כלל עיניות. אזור זה מכונה non-visual elongations ולא ברור מה מוצאו.

התארכות שכזו מופיעה באופן דומה בסוגים נוספים של גמלי־שלמה, אבל אינה מוכרת באף קבוצת חרקים אחרת. מניחים שבמשפחות גמלי־השלמה השונות היא התפתחה באופן עצמאי, (Wieland (2010. בישראל היא מצויה גם במין Heterochaeta pantherina המוכר מהערבה. הסברה הרווחת שמדובר באלמנט התורם לשבירת צורה והסוואה טובה יותר של אזור הראש, Edmunds (1972).

התנהגות הציד של גמל־השלמה חד־עין לא נחקרה. ככל גמלי־השלמה הוא ודאי צד ממארב וניזון מחרקים קטנים המגיעים לנוח על הצמח עליו הוא שוהה. מגידול בשבי של המין A. decolor, המצוי באירופה, מוכרת התנהגות אגרסיבית לפרטים אחרים ואף קניבליזם בין פרטים; בוגרים וצעירים במפגשים אקראיים, אך נדיר באקט ההזדווגות, (Battiston (2008.

אחת התכונות האופייניות לגמ"ש חד־עין היא התנועה בקפיצות, במיוחד במעבר בין גבעולים מרוחקים. היא בולטת מאוד אצל צעירים. בשעת סכנה הגמ"ש מקפץ בזריזות לעומק העשב או השיח ומקפיד לעמוד נסתר בצד הנגדי של הגבעול, כאשר רק העיניים מציצות לכיוון הסכנה. זכרים בוגרים עשויים לקפוץ תוך פרישת כנפיים המאפשרת להאריך את טווח קפיצה ולייצב את הגוף.

 
תיק ביצים אופייני של גמל־שלמה חד־עין.

בוגרים נראים בשטחים הפתוחים בין מרץ לנובמבר. הדור הבא מופיע בעיקר בסתיו ומתפתח במהלך החורף והאביב. ניתוח פעילות לאורך חודשי השנה בעזרת שיטות לכידה שונות בשדה מראה שהפעילות של החד־עין מושפעת מהטמפרטורה היומית. בעונות הקרות עיקר פעילותו ביום ובעונות החמות חל מעבר לפעילות לילה ובוקר מוקדם, בודנהיימר (1953).

לא ברור כמה דורות חד־עין מקים בישראל, כנראה דור אחד כפי שמוכר מאירופה. ביולוגיית הרביה של המין המקומי לא נחקרה. תיקי ביצים קטנים (אורכם כ־10 מ"מ), מוטלים מתחת לאבנים או בשולי סלעים, במפנה מוצל. התיקים שטוחים משהו ומתמזגים היטב בטקסטורה של האבן או הסלע.
 
1. Synonym הוא שם מדעי שאינו תקף יותר היות ונמצא שאותו המין תואר קודם לכן תחת שם אחר, הנשמר משום עיקרון זכות הקדימה.

מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים
החי בארץ ישראל, בודנהיימר, 1953
The Praying Mantids, edited by Frederick R. Prete, 1999
Matids of the Euro-Mediterranean Area, Roberto Battiston; et al., 2010
Mantodea - Gottesanbeterinnen der Welt, Reinhard Ehrmann, 2002
Mantodea Species File Online
The phylogenetic system of Mantodea (Insecta: Dictyoptera), Frank Wieland, 2010
Animal life in Palestine: an introduction to the problems of animal ecology and zoogeography, Friedrich Simon Bodenheimer, 1935
Mantodea of Jordan, Omar Abu-Dannoun & Ahmad Katbeh-Bader, 2007
Contribution to the knowldge of the genus Ameles (Burmeister, 1838) with the description of a new species from Jordan (Insecta Mantodea), Roberto Battiston and Paolo Fontana, 2005
Sexual dimorphism of auditory function and structure in praying mantises (Mantodea; Dictyoptera) DAVID D. YAGER, 1989
Mating Behavior of the Mantid Ameles decolor (Insecta, Mantodea): Courtship and Cannibalism, Roberto Battiston, 2006
On the usefulness of ratios for the identification of some Mediterranean species of the genus Ameles Burmeister, 1838 (Insecta, Mantodea), Ulrike Obertegger & Barbara Agabiti, 2012
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק