insectour
לכאורה אין בגיבור הרשומה שלנו ייחוד של ממש ולעיתים גם זה לא נדרש כדי להופיע בציבור. גמל־שלמה חיוור הינו מין נפוץ למדי, המצוי גם באזורים אורבניים ומגיע לעיתים קרובת למגורי אדם בעקבות זיהום אור ולכאורה אין בו משהו המושך תשומת לב מיוחדת. ההתמקדות ביצור החביב זה החלה לפני מספר חודשים (מחצית הראשונה של שנת 2009) כאשר חיפשתי עליו מידע ברשת ולהפתעתי לא מצאתי דבר ממשי.
זכר - הכנפיים ארוכות מאורך הבטן, שהיא גם צרה יחסית.
איתור מידע נעשה כרגיל בדרך פשוטה; חיפוש השם המדעי (במידה ויש) במנוע החיפוש של גוגל וברירת המידע הרלוונטי מתוך התוצאות החיפוש או עיון במקורות נוספים שאינם זמינים ברשת. כאמור חיפוש ראשוני על פי שם המדעי שהיה בידי Miomantis telavivensis העלה חרס. למעשה כל תוצאות החיפוש העלו קישורים כמעט אך ורק לאתרים ישראלים ובספרות לא נמצא זכר לשם.Miomantis לא העלה אזכור לשם telavivensis או למילה דומה. מאידך, בדיקת תפוצת הסוג באזורנו העלתה שתי אפשרויות, מתוכן ולאחר הצלבות מידע נוספות התברר שבישראל אמור להימצא מין אחד בלבד והוא Miomantis paykullii M. paykullii . כדי להוסיף לבלבול, הסתבר גם שלמין זה מספר שמות נרדפים חלק מהם כמו M. pharaonica או M. abyssinica שעדיין מופיעים במקורות מידע ואתרים שונים, בעיקר אתרי מגדלים.
נקבה - הכנפיים עד אורך הבטן, שהיא גם רחבה יחסית.
לאחר שעסקנו מספיק במאחורי הקלעים של הטקסונומיה, אני חושב שאפשר להציג את השחקן הראשי בקדמת הבמה. אז מי זה המין גמל־שלמה חיוור? והאם בכל זאת יש בו משהו?Miomantis הכולל נכון לפרסום הרשומה 76 מינים, רובם בעלי תפוצה אפרוטרופית וניתן למצוא אותם באפריקה וערב (תימן וערב הסעודית). M. paykullii הוא ככל הנראה הצפוני ביותר והוא מצוי במערב אפריקה, מזרח אפריקה מצרים וישראל. המין משמש כחיית מחמד פופולרית באירופה וניתן למצוא ברשת מידע רב על גידולו.
נימפה דרגה ראשונה - דומה לנמלה.
נימפה דרגה שניה - מתחילה לקבל צבע ירוק.
צמד נימפות המדגים את השונות האקראית באוכלוסיה אורך הנקבה (6 פרקי בטן) דומה לאורך הזכר אך היא כבדה ומלאה יותר. הזכר (8 פרקי בטן) דקיק יחסית וכנפיו ארוכות יותר. על הרוב נקבות מוכנות להזדווג כ־14 יום לאחר ההתנשלות האחרונה אבל תצפיות בשבי מראות שזה עשוי לקרות הרבה לפני. החיזור וההזדווגות עשויים לקחת מספר שעות. קניבליזם מיני נצפה במספר מקרים ורק בשלב ההזדווגות עצמה.
כשבועיים לאחר ההזדווגות הנקבה מוכנה להטלה. תיק הביצים מוצמד כרגיל לענף שיח או עץ נמוך. נקבה עשויה לייצר 10-4 תיקי ביצים במרווחים של כ־10 ימים. תיקי ביצים מאוחרים קטנים יותר מקודמיהם. בתנאים מתאימים (כ־30 מעלות וכ־70% לחות) הבקיעה מתרחשת לאחר 5-4 שבועות. מכל תיק מגיחות 50-20 נימפות זעירות (4-3 מ"מ). מחזור החיים הממוצע, משלב ביצה עד הגעה לבגרות מינית נאמד בכחודשיים.
נקבה שצולמה מיד לאחר ההטלה.
תיק ביצים על עץ אשל בשפך נחל שורק ליד קיבוץ פלמחים.
מחזור החיים שתואר מבוסס בעיקר על דיווחי מגדלים. לא מצאתי בספרות מידע מסודר בנוגע למחזור הגידול בטבע ובישראל. על פי תיעוד מצולם שהצטבר אצלי לאורך השנים נראה שעונת ההטלות מתחילה באביב ומסתיימת בחורף (דצמבר), תלוי בתנאים המקומיים. לאורך כל העונה הזו ניתן לראות בוגרים וזחלים בדרגות התפתחות שונות.
תודה למחלקה הזאולוגית באוניברסיטת ת"א על העזרה בפיענוח התעלומה.מקורות נבחרים :
insectour
לכאורה אין בגיבור הרשומה שלנו ייחוד של ממש ולעיתים גם זה לא נדרש כדי להופיע בציבור. גמל־שלמה חיוור הינו מין נפוץ למדי, המצוי גם באזורים אורבניים ומגיע לעיתים קרובת למגורי אדם בעקבות זיהום אור ולכאורה אין בו משהו המושך תשומת לב מיוחדת. ההתמקדות ביצור החביב זה החלה לפני מספר חודשים (מחצית הראשונה של שנת 2009) כאשר חיפשתי עליו מידע ברשת ולהפתעתי לא מצאתי דבר ממשי.
זכר - הכנפיים ארוכות מאורך הבטן, שהיא גם צרה יחסית.
איתור מידע נעשה כרגיל בדרך פשוטה; חיפוש השם המדעי (במידה ויש) במנוע החיפוש של גוגל וברירת המידע הרלוונטי מתוך התוצאות החיפוש או עיון במקורות נוספים שאינם זמינים ברשת. כאמור חיפוש ראשוני על פי שם המדעי שהיה בידי Miomantis telavivensis העלה חרס. למעשה כל תוצאות החיפוש העלו קישורים כמעט אך ורק לאתרים ישראלים ובספרות לא נמצא זכר לשם.Miomantis לא העלה אזכור לשם telavivensis או למילה דומה. מאידך, בדיקת תפוצת הסוג באזורנו העלתה שתי אפשרויות, מתוכן ולאחר הצלבות מידע נוספות התברר שבישראל אמור להימצא מין אחד בלבד והוא Miomantis paykullii M. paykullii . כדי להוסיף לבלבול, הסתבר גם שלמין זה מספר שמות נרדפים חלק מהם כמו M. pharaonica או M. abyssinica שעדיין מופיעים במקורות מידע ואתרים שונים, בעיקר אתרי מגדלים.
נקבה - הכנפיים עד אורך הבטן, שהיא גם רחבה יחסית.
לאחר שעסקנו מספיק במאחורי הקלעים של הטקסונומיה, אני חושב שאפשר להציג את השחקן הראשי בקדמת הבמה. אז מי זה המין גמל־שלמה חיוור? והאם בכל זאת יש בו משהו?Miomantis הכולל נכון לפרסום הרשומה 76 מינים, רובם בעלי תפוצה אפרוטרופית וניתן למצוא אותם באפריקה וערב (תימן וערב הסעודית). M. paykullii הוא ככל הנראה הצפוני ביותר והוא מצוי במערב אפריקה, מזרח אפריקה מצרים וישראל. המין משמש כחיית מחמד פופולרית באירופה וניתן למצוא ברשת מידע רב על גידולו.
נימפה דרגה ראשונה - דומה לנמלה.
נימפה דרגה שניה - מתחילה לקבל צבע ירוק.
צמד נימפות המדגים את השונות האקראית באוכלוסיה אורך הנקבה (6 פרקי בטן) דומה לאורך הזכר אך היא כבדה ומלאה יותר. הזכר (8 פרקי בטן) דקיק יחסית וכנפיו ארוכות יותר. על הרוב נקבות מוכנות להזדווג כ־14 יום לאחר ההתנשלות האחרונה אבל תצפיות בשבי מראות שזה עשוי לקרות הרבה לפני. החיזור וההזדווגות עשויים לקחת מספר שעות. קניבליזם מיני נצפה במספר מקרים ורק בשלב ההזדווגות עצמה.
כשבועיים לאחר ההזדווגות הנקבה מוכנה להטלה. תיק הביצים מוצמד כרגיל לענף שיח או עץ נמוך. נקבה עשויה לייצר 10-4 תיקי ביצים במרווחים של כ־10 ימים. תיקי ביצים מאוחרים קטנים יותר מקודמיהם. בתנאים מתאימים (כ־30 מעלות וכ־70% לחות) הבקיעה מתרחשת לאחר 5-4 שבועות. מכל תיק מגיחות 50-20 נימפות זעירות (4-3 מ"מ). מחזור החיים הממוצע, משלב ביצה עד הגעה לבגרות מינית נאמד בכחודשיים.
נקבה שצולמה מיד לאחר ההטלה.
תיק ביצים על עץ אשל בשפך נחל שורק ליד קיבוץ פלמחים.
מחזור החיים שתואר מבוסס בעיקר על דיווחי מגדלים. לא מצאתי בספרות מידע מסודר בנוגע למחזור הגידול בטבע ובישראל. על פי תיעוד מצולם שהצטבר אצלי לאורך השנים נראה שעונת ההטלות מתחילה באביב ומסתיימת בחורף (דצמבר), תלוי בתנאים המקומיים. לאורך כל העונה הזו ניתן לראות בוגרים וזחלים בדרגות התפתחות שונות.
תודה למחלקה הזאולוגית באוניברסיטת ת"א על העזרה בפיענוח התעלומה.מקורות נבחרים :