ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
16.10.2014 (06:03)
insectour
בקיץ הים־תיכוני כל מקור המספק מעט רטיבות עשוי למשוך מבקרים מעניינים. חלקם נסמך על המים כאלמנט חיוני במחזור החיים אם כבית גידול או כמשאב שימושי. מינים אחדים של צרעות בתת־המשפחה כדיתים Eumeninae בונים קינים דמויי כד, עשויים מבוץ או בוץ משולב עם אבנים קטנות. 
 
נמצא (לפחות בחלק מהמינים) שהכדית אינה אוספת בוץ מוכן אלא אוגרת בזפק מים המשמשים לייצור כדור בוץ מעפר יבש באתר הבנייה. כדור הבוץ נישא בעזרת גפי הפה והרגליים אל הקן הנבנה. ייצור קן בוץ (גודל הקן הוא כגולת משחקים) עשוי לקחת מספר שעות. הקן ניבנה בצורה רדיאלית כאשר כל פעם הצרעה מוסיפה שורת בוץ על פי תוכנית סדורה היוצרת קן דמוי כד. הקן נבנה על ענף, שקע בסלע, מתחת לאבן או מחילות נטושות. לרוב לכל מין צורת קן אופיינית ואתר הקמה מועדף.
 
כדית ים־תיכונית ניזונה מצוף שהיא מוצאת בפריחת הקיץ הדלה אך בולטת.

בסיום הבניה מחדירה הנקבה את קצה הבטן פנימה ומדביקה ביצה בודדה התלויה על סיב דקיק מהתיקרת הקן. לאחר מכן היא יוצאת לסידרת גיחות על מנת לאסוף זחלי פרפראים שנועדו להזין את זחל הצרעה במהלך גידולו. תהליך איסוף הזחלים עשוי לקחת מספר ימים והוא תלוי בהיצע ובשפע של בית הגידול. 
 
הזחלים הניצודים משותקים ומוכנסים לתוך קן הבוץ. לאחר הכנת מלאי מספק של מספר זחלים (בהתאם לגודלם) נחתם הקן בבוץ. הזחל הבוקע לאחר כיומיים נופל על הזחלים וניזון מהם מיד. כאשר יבקע הבוגר הוא יכרסם פתח חדש בדופן הכד.
 
כדית מאתרת את הזחל בעזרת חוש הריח. במקרה הזה זחל החבוי בתוך תפרחת סגורה של פרח מורכב.
 
לאחר איתור הזחל, הכדית פותחת גישה לתוך המחסה בעזרת הלסתות ושולפת את הזחל.

כדיות הן צרעות מועילות ביותר בהיבט החקלאי. הן צדות זחלים של פרפראים שרבים מהם נחשבים כמזיקים חקלאיים. קן אחד עשוי להכיל עד למעלה מ־30 זחלים (לרוב המספר הוא כמחצית) ובשנה טובה כדיות מסוגלות להעמיד מספר מחזורים. הבוגרים ניזונים מצוף, אינם תוקפנים ואינם מסוכנים לאדם. קיני כדיות מותקפים על ידי צרעות טפילות ממשפחות שונות או זבובים ממשפחת הבומבליים המטילים ביצה בטרם חתימת הקן.
 
קן דמוי כד עשוי בוץ האופייני לכדית ים־תיכונית.

בישראל כוללת תת־משפחת הכדיתיים מאות מינים. אחת הכדיות הנפוצות בישראל היא כדית ים־תיכונית Eumenes mediterraneus. צרעה בגודל בינוני 14-8 מ"מ הבונה כדים על ענפי צמחים או מדביקה אותם לקיר או אבן. את הבוץ היא אוספת במקווה מים או מרטיבה עפר ברוק ומים. תצפיות הראו שלעיתים הנקבה מתחילה לבנות קן חדש עוד לפני חתימת הקן הקיים. התנהגות חריגה בקרב משפחת הכדיתיים. בקיץ מחזור החיים של כדית ים־תיכונית נמשך 40-30 ימים, כאשר מתוכו שלב הגולם נמשך כשבוע.
 
פתח הגיחה של הבוגר יהיה תמיד מהצד.
 
16.10.2014 (06:03)
insectour
בקיץ הים־תיכוני כל מקור המספק מעט רטיבות עשוי למשוך מבקרים מעניינים. חלקם נסמך על המים כאלמנט חיוני במחזור החיים אם כבית גידול או כמשאב שימושי. מינים אחדים של צרעות בתת־המשפחה כדיתים Eumeninae בונים קינים דמויי כד, עשויים מבוץ או בוץ משולב עם אבנים קטנות. 
 
נמצא (לפחות בחלק מהמינים) שהכדית אינה אוספת בוץ מוכן אלא אוגרת בזפק מים המשמשים לייצור כדור בוץ מעפר יבש באתר הבנייה. כדור הבוץ נישא בעזרת גפי הפה והרגליים אל הקן הנבנה. ייצור קן בוץ (גודל הקן הוא כגולת משחקים) עשוי לקחת מספר שעות. הקן ניבנה בצורה רדיאלית כאשר כל פעם הצרעה מוסיפה שורת בוץ על פי תוכנית סדורה היוצרת קן דמוי כד. הקן נבנה על ענף, שקע בסלע, מתחת לאבן או מחילות נטושות. לרוב לכל מין צורת קן אופיינית ואתר הקמה מועדף.
 
כדית ים־תיכונית ניזונה מצוף שהיא מוצאת בפריחת הקיץ הדלה אך בולטת.

בסיום הבניה מחדירה הנקבה את קצה הבטן פנימה ומדביקה ביצה בודדה התלויה על סיב דקיק מהתיקרת הקן. לאחר מכן היא יוצאת לסידרת גיחות על מנת לאסוף זחלי פרפראים שנועדו להזין את זחל הצרעה במהלך גידולו. תהליך איסוף הזחלים עשוי לקחת מספר ימים והוא תלוי בהיצע ובשפע של בית הגידול. 
 
הזחלים הניצודים משותקים ומוכנסים לתוך קן הבוץ. לאחר הכנת מלאי מספק של מספר זחלים (בהתאם לגודלם) נחתם הקן בבוץ. הזחל הבוקע לאחר כיומיים נופל על הזחלים וניזון מהם מיד. כאשר יבקע הבוגר הוא יכרסם פתח חדש בדופן הכד.
 
כדית מאתרת את הזחל בעזרת חוש הריח. במקרה הזה זחל החבוי בתוך תפרחת סגורה של פרח מורכב.
 
לאחר איתור הזחל, הכדית פותחת גישה לתוך המחסה בעזרת הלסתות ושולפת את הזחל.

כדיות הן צרעות מועילות ביותר בהיבט החקלאי. הן צדות זחלים של פרפראים שרבים מהם נחשבים כמזיקים חקלאיים. קן אחד עשוי להכיל עד למעלה מ־30 זחלים (לרוב המספר הוא כמחצית) ובשנה טובה כדיות מסוגלות להעמיד מספר מחזורים. הבוגרים ניזונים מצוף, אינם תוקפנים ואינם מסוכנים לאדם. קיני כדיות מותקפים על ידי צרעות טפילות ממשפחות שונות או זבובים ממשפחת הבומבליים המטילים ביצה בטרם חתימת הקן.
 
קן דמוי כד עשוי בוץ האופייני לכדית ים־תיכונית.

בישראל כוללת תת־משפחת הכדיתיים מאות מינים. אחת הכדיות הנפוצות בישראל היא כדית ים־תיכונית Eumenes mediterraneus. צרעה בגודל בינוני 14-8 מ"מ הבונה כדים על ענפי צמחים או מדביקה אותם לקיר או אבן. את הבוץ היא אוספת במקווה מים או מרטיבה עפר ברוק ומים. תצפיות הראו שלעיתים הנקבה מתחילה לבנות קן חדש עוד לפני חתימת הקן הקיים. התנהגות חריגה בקרב משפחת הכדיתיים. בקיץ מחזור החיים של כדית ים־תיכונית נמשך 40-30 ימים, כאשר מתוכו שלב הגולם נמשך כשבוע.
 
פתח הגיחה של הבוגר יהיה תמיד מהצד.
 
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק