נימפית החורשף Vanessa cardui |
 |
עם בוא החורף ולאחר הגשמי הסתיו, כאשר עוטה הקרקע פלומת חד־שנתיים עסיסית, אפשר למצוא על עלי צמחים ממשפחות החלמיתיים, המורכבים, הסרפדיים ולעיתים המצליבים, זחלים רבים של נימפית החורשף. מאין הם הגיעו? על כך ברשומה העוסקת באחד מהפרפרים הנפוצים בעולם.
|
|
|
|
לַבְנִין הָרִכְפָּה Pontia daplidice |
 |
לבנין הרכפה הוא פרפר חביב המצוי כל השנה אבל מאפיין בעיקר את המעבר בין האביב לקיץ. זהו לבנין טיפוסי המתפתח בעיקר על בני משפחת המצליבים וגם על רכפתיים. נוח לצפות בו בשטחים הפתוחים ולעיתים גם באזורים מיושבים ואפילו אורבניים. על אורחות חייו תוכלו לקרוא ברשומה זו. |
|
|
|
קשקשים לפרפרים |
 |
כל מי שהחזיק אי פעם פרפר בידו נשאר ודאי עם מזכרת 'אבקת כנפיים'. אחת מהתכונות הבולטות של הפרפראים היא הקשקשים, המופיעים גם על חלקי גוף נוספים. לא ברור כיצד מנגנון הברירה הטבעית הוביל להתפתחות הקשקשים משיער, אך נהיר שיש להם מספר תפקודים חשובים ולעיתים מורכבים בהרבה מכפי שנדמה.
|
|
|
|
כחליל מקושט Freyeria trochylus |
 |
כחליל מקושט הוא אחד הקטנים במשפחה. הוא נפוץ בכל האזורים הים-תיכוניים ומגיע עד צפון הנגב. בדרך כלל נמצא אותו סמוך לפונדקאים; עוקץ-עקרב עליו הבוגרים ניזונים מהצוף או שלוחית קרחת עליה מתפתחים הזחלים. הכחליל מקיים קשרים הדוקים עם נמלים המגינות על הזחלים בתמורה לטל דבש מזין. |
|
|
|
כחליל הבלקן Tarucus balkanicus |
 |
ראשית הקיץ היא שיא עונת ההטלות למספר מיני כחלילים. במיוחד לאלה שהפונדקאים שלהם מלבלבים בשלהי האביב ולאורך הקיץ. רשומה זו נעוסקת בכחליל הבלקן. פרפר בגודל בינוני הנראה בקרבת השיזף המשמש כפונדקאי העיקרי. זחלי הכחליל מקיימים קשרי גומלין עם נמלים. |
|
|
|
כחליל השברק Polyommatus icarus |
 |
הוא אחד הנפוצים בכחלילי ישראל, הכחליל הראשון המופיע באביב ואלו הזכרים הבוקעים תחילה ומקשטים את הנוף בכחול מטאלי זועק למרחקים. הנקבה צנועה יותר וצבעיה חום אוכרה, לעיתים עם גווני כחול. אלה פרפרים של אזורים פתוחים ואחו, חובבי חום הפעילים בשעות החמות של היום.
|
|
|
|
צבעוני שקוף Archon apollinus |
 |
צבעוני שקוף הוא מהיפים בפרפרי ארצנו ואחד הנפוצים בחורף. הוא גם פגיע בשל תלותו בפונדקאים שאינם נפוצים, הנמנים על הסוג ספלול. עובדת היותו יפה ומבוקש באוספי חובבים בעולם והקלות היחסית בה ניתן למצוא את הפונדקאי, הופכת אותו רגיש לכל שינוי בסביבה הנובע מפיתוח או איסוף מסחרי.
|
|
|
|
כחליל הרימון ושיטת המשוכות |
 |
כחליל הרימון הוא פרפר ממוצא טרופי המגיע מהמדבר למרכז הארץ בסתיו ומתרבה על שיטת המשוכות שהובאה לישראל לפני יותר ממאה שנים. היכולת שלו להתרבות גם על פרי הרימון הפכה אותו למזיק חקלאי. הקשר לשיטת המשוכות מהווה הזדמנות להכיר חרק המצליח להסתגל לתנאים חדשים ובהצלחה יתרה.
|
|
|
|
כתום-כנף המצילתיים Anthocharis cardamines |
 |
אחד ממבשרי האביב הוא הפרפר כתום־כנף המצילתיים. לבנין קטן ויפה המעופף בחבל הים־תיכוני ומתרבה על פרחי מצליבים, בעיקר המצליב מצילתיים מצויות. לבנין זה מדגים מחזור חיים האופייני ללבנינים רבים המתפתחים על מצליבים עונתיים. ועל כך תוכלו לקרוא ברשומה.
|
|
|
|
זנב־סנונית נאה Papilio machaon |
 |
אין הרבה חרקים נפוצים בישראל שיגרמו פתיחת עיניים בהנאה חושית כמו הפרפר זנב־סנונית נאה. כן, יש יפים ואקזוטיים יותר, גם בישראל, אבל רובנו לא נזכה לראות אותם בטבע. זנב־סנונית נאה הוא דווקא מהנפוצים והנראים בכל החבל הים־תיכוני. אם יש לכם פיגם בחצר, אולי הוא יגיע להתרבות, חוויה מרתקת בפני עצמה.
|
|
|
|
לבנין הכאסייה, הנודד האפריקאי |
 |
בשלהי נדידת הסתיו של הציפורים מאירופה לאפריקה אין מתאים יותר מלדבר קצת
על נודד אחר, פרפראי המזדמן כל שנה לארצנו בעונות החום ונעלם עם בוא החורף.
לבנין הכאסייה הוא אחד הפרפרים הנפוצים באפריקה הטרופית-יובשנית
בבתי-גידול פתוחים, מופרעים ושולי יערות ומוכר כמין פאליאוטרופי הנודד. |
|
|
|
כחליל הינבוט וכחליל הקיטנית |
 |
בטבע מינים השוכנים באותו בית גידול וחולקים במשאבים זהים, צפויים לתחרות, לעיתים אגרסיבית. כאשר המשאב מצוי בשפע, אין בהכרח היגיון במאבקים הדורשים הוצאת אנרגיה מיותרת והשכנים סובלים האחד את השני, לפחות לזמן השפע. זהו סיפורם של שני פרפרים החולקים אותו מארח לכאורה ללא תחרות הנראית לעין.
|
|
|
|
כחליל החומעה Lycaena thersamon |
 |
כחליל החומעה הוא מהנפוצים בפרפרי ישראל. פרפר קטן ויפה, חובב חום, שניתן לראות בכל הארץ בשטחים הפתוחים ובמרחבים האורבניים, היכן שמצויים הצמחים המארחים שלו. אין לו סיפור חיים מיוחד ובפשטות זו טמונים יופיו וקלילות תעופתו העומדים לו לזכותו ולו רק בגלל זאת הוא אורח מבורך בכל חצר וגינה. |
|
|
|
דנאית הדורה Danaus chrysippus |
 |
פרפר מרשים שהשאיר את רשומו גם על הקדמונים ועדות לכך מוצאים במצרים בציורי קיר בני כ־3300 שנים. דנאית הדורה היא מודל למין נודד המאפיין אזורים טרופים וסובטרופיים. ישראל מהווה חלק משולי התפוצה הצפוניים. בקיץ הוא נודד מהמדבר צפונה לאורך הארץ, בחיפוש אחר אתרי רבייה ומגיע עד עמק החולה.
|
|
|
| | |