אסוציאציה נפוצה לגבי משי וחרקים היא לרוב 'תולעי המשי' שאינן תולעים כלל (תולעים משתייכות למערכות אחרות לגמרי) אלא זחלים של טוואי המשי. למעשה הפרפראים (פרפרי היום וקבוצת העשים) אינם מחזיקים בלעדיות על ייצור ושימוש במשי. ייצור משי לצרכים שונים מצוי אצל חרקים מסדרות אחרות וגם בחלק מהעכבישנים. ברשומה הזו אסקור בקצרה חלק מיצרני המשי השונים מקרב פרוקי הרגליים ולא רק מהחרקים וכיצד הם משתמשים בו.
סִדְרַת הַפַּרְפָּרָאִים – Lepidoptera
אצל פרפראים יצור המשי מצוי בלעדית אצל הזחלים. ייצורו נעשה בבלוטות מיוחדות (בלוטות רוק שעברו הסבה) והוא מופרש דרך פתח יעודי המצוי בגפי הפה. הם משתמשים במשי כסיב בודד או באגד סיבים בהתאם לצרכים ולשיפור כושר ההישרדות.
השימוש המוכר הוא לטווית פקעת הגולם הנעשית מסיב בודד וארוך. במינים רבים מוצאים שימושים נוספים. משי יכול לשמש לבניית מחסה. למשל: מטווה משותף בזחלים של טוואים או דובונים (קישור) המגן עליהם מטורפים ושומר על מיקרו־אקלים יציב וחם יחסית לסביבה החיצונית. אצל אחרים המשי משמש להצמדת עלים או גלגול עלה בבניית מסתור בו או ממנו הזחל ניזון ואחר כך מתגלם.
בעשים רבים זחלים שרק בקעו מפיצים את עצמם למרחק על ידי ייצור סיב ארוך המשמש ברוח כמצנח המסוגל לשאת אותם עד מספר ק"מ. הקור יכול לשמש כחבל הצלה במקרה של נפילה מקרית או יזומה מענף או עלה. יש זחלים המשתמשים במשי כאמצעי עגינה בזמן ההתנשלות בכדי למנוע נפילה. ויש הנתלים על קור בלילה כדי מנוע גישה של נמלים בזמן שהם נחים.
סִדְרַת הַדְּבוֹרָאִים – Hymenoptera
אצל דבוראים (צרעות אל־שנציות, צרעות שנציות, דבורים ונמלים) המשי משמש לטווית הפקעת הגנה על הגולם. נמצא שאצל דבורי־עץ הזחלים יוצרים פקעות משי המשמשות לאחר הגיחה כתאי אכסון לאבקה ודבש. אצל מספר סוגי נמלים כדוגמת נמלים אורגות, הבוגרים משתמשים בזחלים ליצירת מטווים המשמשים להגנה על הקן או לבניית 'רפתות' הגנה עבור כנימות המספקות להם טל־דבש.
סִדְרַת הַאֶמְבָּאִים – Embioptera
סידרה של חרקים מכונפים בעלי גלגול חסר הניזונים מחומר צמחי וחוסים מתחת לאבנים, קליפות עצים וכו' (הנקבות החיות במעין מושבות לא עוזבות המחסה והזכרים נראים לעיתים בלילה סמוך למקור אור). אצלם המשי מיוצר על ידי בלוטות המצויות בפרק הראשון המורחב של פיסת הרגל הקידמית. הם החרקים היחידים שיש להם בלוטת משי ברגל. המשי משמש לטווית צינורות בהם הנקבות שוהות כל הזמן. אצל האמביות המשי נוצר ומופרש כבר אצל הזחלים.
סִדְרַת שְׂעִירֵי־כָּנָף – Trichoptera
סידרה של חרקים (גלגול מלא) המתפתחים במים. בישראל מונה הסידרה עשרות מינים. הבוגרים דמויי עשים. זחלים של מינים אחדים משתמשים במשי ליצירת מחסות, הדבקת גרגרי חול וחלקי צמחים ליצירת 'בית' או רשתות איסוף מזון במים.
סִדְרַת הַפַּרְעוֹשָׁאִים – Siphonaptera
אצל פרעושים (גלגול מלא) השימוש במשי נעשה על ידי הזחל בדרגה השלישית. לפקעת הדביקה נדבקים חלקיקי אבק והיא מוסוות היטב.
סִידְרַת הזוּט־עַקְרַבָּאִים – Pseudoscorpiones
עכבישנים זעירים דמויי עקרבים שגודלם מלימטרים ספורים. אצלם בלוטת המשי מצויה בכליצרות והמשי מופרש מפתח בכליצרה הנעה. המשי משמש ליצירת מחסה לצורך התנשלות, כאלמנט בתהליך ההזדווגות, מחסה לצורך הטלה או למחסה בו הזוטקרב שוהה והמשמש לו מקום מארב לציד פרוקי־רגליים קטנים.
אקריות קורים – Tetranychus
קבוצה של אקריות צמחוניות היוצרות קורים לצורך הגנה ומחסה עבור הביצים והדרגות הצעירות. נחשבות למזיק חקלאי קשה. הן מפיצות את עצמן גם ברוח בעזרת קורי רחיפה.
סִידְרַת הַעַכְּבִישָׁאִים – Araneae
מבין יצרני המשי, העכבישים הם האלופים. כל העכבישים מיצרים משי. חלקם יכולים לייצר עד שבעה טיפוסים שונים של קורים כאשר לכל טיפוס ייעוד אחר ותכונות מיוחדות. המשי מיוצר מבלוטות התופסות את מרבית חלל הבטן. איברי הטוויה המצויים בקצה הבטן ניתנים לתמרון ומאפשרים לייצר קורים בעוביים שונים ואף לשלב קורים מבלוטות שונות. הקור הדקיק שלנו נראה כבודד, מורכב למעשה מאגד קורים. עובי קור טיפוסי הוא 0.003 מ"מ כעשירית מעובי הקור של טוואי המשי. קורי עכביש נחשבים לסיב הטבעי החזק ביותר – פי־כמה מחוזק חוט פלדה באותו העובי – הם גם אלסטיים מאוד עד פי־חמש מאורכם ההתחלתי.
המשי משמש את העכבישים למגוון צרכים. המוכר מכולם הוא מטווה הציד המיוצר בעשרות אופנים במטרה ללכוד מזון (במשפחות רבות מבנה המטווה ייחודי ויכול לאפשר שיוך מין למשפחה מסוימת רק על פי מבנה המטווה). חלק מהמינים מייצרים משי דביק המשפר את יכולת לכידת הטרף. יש המשתמשים בקורים לייצור מלכודות ציד אחרות המאפשרות לכידת חרקים הנעים על הקרקע ויש המתמחים בלכידת עשים בתעופה בעזרת קור שבקצהו גולה דביקה המפיצה ריח המושך את הזכרים.
קורים משמשים חלק מהמינים לכריכת המזון לאחר תפישתו לשם ריסונו או אכסון זמני או להגשתו לנקבה במהלך החיזור. במינים רבים קורים משמשים כחבל ביטחון השרוך אחורה, אצל הנקבות הוא עשוי להכיל פרומון המושך זכרים. יש מותחים מערך קורים מצמח לצמח ומשתמשים בו לנוע במהירות בטריטוריה מבלי לרדת לקרקע המסוכנת. אצל עכבישים צעירים חבל הביטחון משמש גם כמצנח תעופה ברוח המאפשר להם להפיץ את עצמם במרחב למרחקים עצומים.
משי משמש לבניית מחסות הצמודים לאבנים או עלים. לעיתים הקורים משמשים כדבק להצמדת עלים, אבנים קטנות או שברי קונכיות שבלולים לבניית מחסה מורכב יותר. יש המשתמשים בו לדיפון מחילות עמוקות כאשר מפתח המחילה פרושה מערכת קורים המשמשת כמערך התראה מפני סכנה או מזון אפשרי. בסוג קסיס Xysticus (סרטבישיים) הקורים משמשים לקשירה טקסית של הנקבה לפני ההזדווגות.
בזכר ובנקבה יש לכל אחד סוג קורים ייחודי. אצל הזכר הקור נועד למטווה קטן המשמש לאיסוף הזרע מפתח המין לפני העברתו לשלפוחית בקצה הבחנין. אצל הנקבה השימוש הוא ביצור פקעת הביצים (למשפחות או סוגים רבים פקעת אופיינית היכולה לזהות את בעליה).
יצור משי כרוך בעלות אנרגיה גבוהה. יש עכבישים הנוהגים לאכול את המטווה או חלקים ישנים כדי למחזר חלק מהחלבון. תופעה זה נפוצה אצל גלגלנים פעילי לילה הבונים כל ערב את המטווה מחדש.
קורי משי עכבישים משמשים כר נרחב למחקרים עבור פיתוחים מדעיים בתחומים שונים. טבעם הקניבאלי של עכבישים אינו מאפשר לגדל אותם בצורה מסחרית ולכן מנסים להפיק את חלבוני המשי בדרכים עקיפות על ידי שימוש בהנדסה גנטית ופונדקאים שונים; בע"ח, חיידקים וצמחים.
התכונות המצוינות של קורי המשי יכולות להוות בסיס לפיתוח אינספור שימושים. למשל: סיבים עמידים מאוד לייצור בדים, רשתות ומיתרים לשימושים שונים בתחום הצבאי, התעשייתי וספורט. פיתוח מעניין הנעזר במשי מאפשר ייצור נאנו־צינורות חלולים בקוטר מיקרון אחד השימושיים למטרות שונות. שימוש במשי עכבישים נבדק גם עבור יישומים רפואיים שונים.