שאלה מתבקשת בנוגע למבנים אלו היא; המקור האבולוציוני שלהם? על שאלה זו ניסה להשיב מחקר (2011Prud’homme et al. ) שהתפרסם ב־Nature והציג היפותזה מהפכנית ושנויה במחלוקת. המחקר הציע שהמבנים על הפרק הראשון של החזה (הקדמי), אינם חלק מבני מהקוטיקולה של החזה אלא הומולוגיים לכנפיים. המונח הומולוגיה מצביע על דמיון בין איברים של יצורים ממינים שונים אך בעלי אב קדמון משותף. כלומר המוצא של האיברים זהה, גם אם הם משמשים לתפקידים שונים ונראים אחרת. בהקשר שלנו, הכוונה שהבליטות התפתחו לכאורה דרך מערך גנים האחראי להתפתחות כנפיים, אולם הביטוי המורפולוגי והתפקודי של הגנים הללו בחזה הקדמי שונה מאוד.
ביטוי הגנים האחראים על יצירת כנפיים בחרקים מופיע רק בפרק השני והשלישי של החזה ומדוכא בשאר פרקי הגוף על ידי גנים הנקראים 'הוקס' Hox. גנים אלו אחראיים במידה רבה לסידור רקמות ואיברים ביצורים רב־תאיים ולמעשה קובעים אלו איברים יתפתחו במקום מסויים ובאיזו צורה. לטענת המחקר, במקרה של הגבנוניתיים אירעה במהלך ההיסטוריה האבולוציונית שלהם (לפני כ־40 מיליוני שנים) מוטציה בגני הוקס השולטים על התפתחות הכנפיים בחזה הקדמי. מוטציה זו איפשרה לכאורה לסט גנים ספציפיים המופעלים כרגיל רק בפרקים השני והשלישי של החזה בזמן התפתחות הכנפיים, לפעול גם בחזה הקדמי. מצב שאיפשר התפתחות איברים בעלי מאפיינים¹ שמוצאים גם כנפיים אבל בעלי מראה אחר לגמרי. מתוך, כנראה, לחצי ברירה אחרים השונים מאלו הפועלים על התפתחות הכנפיים שאינן נוטות להשתנות מהר.
החוקרים מציינים שתופעה זו חריגה בחרקים. הנטייה האבולוציונית הרווחת היא איחוי או אובדן איברים (למשל: בזבובים התפתחו הכנפיים האחוריות לבוכניות). תוספת של תכונות חדשות, כל שכן איברים הומולוגיים לגפיים, היא חריגה מאוד. לטענת המחקר גבנונתיים מהווים דוגמא להתפתחות מבנים מורפולוגיים מורכבים שהם תוצא של ביטוי פוטנציאל התפתחותי קיים אך רדום, שמקורו באב קדמון. פוטנציאל שהתעורר עקב מוטציה ובא לידי ביטוי בעושר מורפולוגי אדיר לאורך ההתפתחות האבולוציונית של הקבוצה.

היפותזה זו זכתה לביקורת נוקבת מצד החוקר Yoshizawa 2012. יושיזאווה פוסל את הטיעונים של Prud’homme במאמר מפורט וטוען שהעדויות המורפולוגיות, ההתפתחותיות והמולקולריות שמציג Prud’homme מפורשות לא נכון. יושיזאווה מציין טענה שיתכן ומבנים לא הומולוגיים הם תוצא של ביטוי גנים הומולוגיים ולכן ביטוי גנטי אינו מהווה עדות חד משמעית להומולוגיה. יושיזאווה מסיק שכל העדויות מצביעות על כך שהמבנים המורפולוגים בחזה הקדמי מקורם בהתפתחות מורכבת וישירה של שלד הפרק, השערה שהייתה המקובלת עד לפרסום של Prud’homme.
תמיכה לטיעוני יושיזאווה מציג המחקר של 2012 Mikó et al., שבחן את היפותזה של Prud’homme ומגיע למסקנה דומה; המבנים על הפרק הראשון של החזה אינם שונים במהותם ובמוצא שלהם מאלו שמוצאים בציקדות אחרות ובקבוצות חרקים אחרות. הטעונים שכנגד, בשני המאמרים ארוכים, ומורכבים ועבור מי שרוצה להעמיק מומלץ לעיין בהם דרך הקישורים ברשימת המקורות.