העורית Attagenus fasciatus

יצורים לא מעטים חולקים איתנו דרך קבע את ביתנו, מבצרנו. חלקם מוצאים שותפות בשטח המגורים וניזונים משיירים אורגניים שאנו משאירים מאחורינו מבלי משים או טורפים דיירים אחרים. הם לא מהווים סכנה או מסבים לנו כל פגע וחלקם אפילו מועילים. יש גם כאלו העשויים להסב נזקים, בעיקר למזון או לרכוש. נזקם של רובם הוא שולי וועל הרוב אפילו לא ניתן למדידה. אבל יש גם כאלה, לא מעטים, שנזקם עשוי להיות משמעותי, בעיקר לרכוש וביגוד. 
על האחרונים נמנים מספר חרקים משתי קבוצות עיקריות: עשים שונים וחיפושיות, הניזונים מחומרים אורגניים המצויים בבית, כמו: מוצרי נייר ועץ, בדים העשויים או מכילים אחוז גבוה של סיבים טבעיים או חומר קרני כמו פרוות, עור ונוצות.

על מין אחד כזה, חיפושית קטנה (3.6-5.8 מ"מ) ממשפחת העוריתיים, העשויה להסב נזקים לא קטנים למוצרי עור ונוצות, תסב רשומה זו.
זחל של העורית לקראת סוף גידולו. משערים שהזיפים נועדו גם להגנה מאחר והם נושרים בקלות בנגיעה.

משפחת העוריתיים Dermestidae היא משפחה בינונית, המונה כ-1400 מינים בכל העולם (Hava 2011). רבים מבני המשפחה, בוגרים ובעיקר הזחלים, ניזונים מחומר אורגני מת, מהחי ו/או הצומח. מכאן נגזר גם השם המדעי של המשפחה ושם העברי (derma = עור, este = לאכול), בעבר נקראו גם חיפושיות חֶלֶב. מיעוטם צמחוניים ואלו מזיקים למוצרים דגניים.

למשפחה זו חשיבות רבה ברפואה המשפטית, שם משמשים מינים אחדים, המתפתחים על פגרים, כסמנים ביולוגיים לאומדן מועד המוות וקצב הרקבון.
נציגים אחדים במשפחה משמשים בניקוי שלדי פגרים, במסגרת הכנתם לתצוגה במוזיאונים או צרכי לימוד.

גם החיפושית שלנו; Attagenus fasciatus משתייכת לקבוצה בה הזחלים ניזונים מחומר אורגני קרני המכיל קרטין (שיער, צמר, ציפורניים, נוצות) או כיטין (המצוי למשל בשלד החיצוני של פרוקי-רגליים). קיים גם תיעוד לתזונה מבשר יבש, חלמון ביצה, קמח ומוצרי דגניים. הבוגרים ניזונים לרוב מאבקת פרחים, בדרך כלל של בני משפחות הסוככיים והמורכבים.

בטבע הם מצויים לרוב בקינים של עופות, במאורות יונקים או בקיני צרעות ודבורים. בשטחים הטבעיים חשיבותם רבה, מאחר והם ממחזרים חומרים אורגניים שאינם מתפרקים בקלות והם עצמם משמשים מזון למגוון גדול של פרוקי-רגליים.
יש מינים המגיעים גם למשכנות אדם, שם הם מוצאים שפע מקורות מזון, לרוב בארונות הבגדים, מזווים, מחסנים וחדרי האמבטיה ובאריזות לא סגורות של מזון לחיות מחמד. וגם למוזאונים או אוספים ביולוגיים, שם הם עשויים לגרום נזק רב לתצוגות ופוחלצים.

עורית בוגרת ליד זחל.

Attagenus fasciatus הוא מין ממוצא אפריקאי עם תפוצה קוסמופוליטית רחבה מאוד. זו חיפושית חובבת חום ובבתי מגורים היא מעדיפה את האזורים החמים יותר של המבנה.

מחזור החיים כולו נמשך כ 4-8 חודשים; בטמפרטורה של 24 מעלות ולחות יחסית של 70-80%. בטמפרטורות גבוהות יותר, עד 35 מעלות, קצב ההתפתחות מהיר הרבה יותר. מחזור ההתפתחות מושפע לטובה מלחות יחסית גבוהה.
הנקבה מושכת זכרים  על ידי הפרשת פרומון. הביצה מוטלת על המזון, הזחל נייד וזריז למדי, מספר הדרגות נע בין 15-7 והוא תלוי בתנאי ההתפתחות ואיכות המזון. הבוגר מעופף וחייו קצרים למדי; עד מספר שבועות. נקבות חיות יותר מזכרים.

גולם (חופשי) של העורית כפי שהתקבל לאחר גידול של מספר שבועות.

לא נוכל להיפתר מ-Attagenus fasciatus ומינים אחרים של עוריות המגיעות לבתים. גם אם נצליח להדביר אותה בסביבתנו הקרובה, הרי הדבר זמני וכעבור זמן יגיעו פרטים חדשים לריק האקולוגי שנוצר. הדרך הטובה ביותר לצמצם את נוכחותם היא למנוע פיתויים. הנה כמה דברים שאפשר לעשות, העולים פחות מריסוס שאינו בריא ויעילים יותר לאורך זמן:

אכסון מוצרי מזון יבש באריזות אטימות (טוב כנגד הרבה מזיקים). אכסון מוצרים שאינם בשימוש שוטף או תדיר ובהם מוצרי פרווה, עור או פריטים המכילים עור, נוצות או חומר קרני אחר, באריזות אטימות (יש בשוק מגוון מוצרי אריזה נוחים וזולים לשם כך). לצד אריזות ההגנה או בתוכן, ניתן גם להשתמש בדוחי חרקים הפועלים על בסיס שמנים אתריים נדיפים. נמצא שחומרים על בסיס מנטה דוחים ביעילות רבה עוריות. הקפדה על איוורור וניקוי תקופתיים של אתרי אכסון של מזון, הלבשה ורכוש אחר. כך גם אפשר יהיה לגלות בזמן ולעצור נזקים בתחילתם. אם יש לכם חיות מחמד הניזונות מאוכל יבש, יש לאכסן מזון זה, לאחר פתיחתו, בקופסאות אטימות ולמנוע הצטברות שיירים שלו בפינות נסתרות.

ביצה זעירה, ככל הנראה של העורית, שנמצאה בכלי הגידול של החיפושיות.

בני משפחת העוריות וחיפושיות נוספות הניזונות מחומר אורגני מת, הם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית, ומעבר להיותם ממחזרים חומרים אורגניים למערכת הטבעית, הם שומרים, מבלי משים, על עולם נקי יותר מחומרי פסולת, גם שלנו, ובכך תורמים לאיכות החיים של כולנו.

Comments are closed.