זבובחוף טרפיידי

מִשְׁפַּחַת הַזְבוּב־חוֹפִיִּים Ephydridae היא משפחה של זבובים קטנים החיים ברובם בבתי גידול לחים, הן כבוגרים והן בדרגות הצעירות. את הבוגרים של המינים חובבי המים מוצאים באזור הבוצי הסמוך למים או על פני המים עליהם הם מחליקים בזריזות. חלקם ניזונים באצות וחלקם טורפים. הזחלים שלהם חיים בתוך המים/בוץ.

אחד מהטורפים האלו הוא זְבוּב־חוֹף טְרַפְיָדִי Ochthera schembrii. כל גודלו כ־5 מ"מ אבל אין כמוהו בשליפת זחלי יתושים מהבוץ וטריפת חרקים אחרים הנלכדים בבוץ הדביק. גם הזחלים החיים בתוך המים הרדודים טורפים, בעיקר זחלים של יתושים. הסוג Ochthera המצוי לרוב בגופי מים קטנים ורדודים מאוד, נחשב כמין מועיל ביכולת שלו לצוד מיני זבובאים המעבירים מחלות.

סימן ההיכר של הסוג הוא זוג רגלי־טרף קדמיות המזכירות רגלי־טרף של גמל־שלמה (ומכאן שמו העברי), באנגלית הוא נקרא גם Mantis fly. רגלי הטרף מצוידות בקוץ מאורך המשמש לאחיזת המזון.
אופן שיחור המזון הוא שיטוט על המצע הבוצי ואיתור כל מה שיכול לשמש למזון. ואכן הבוץ המליח של מאגר געש שופע זחלי זבובאים שונים: יתושנים, אסטרטיוניים ועוד וגם פגרי חרקים או זבובאים קטנים אחרים החיים באותו בית גידול.
זבוב־חוף אוכל זבוב־חוף מסוג Ephydra הניזון מאצות. Ephydra הוא זבוב־חוף נפוץ ביותר בשלוליות געש (שנת 2008).
זבוב־חוף שולה זחל של זבובאי מתוך הבוץ. הקוצים ברגלי הטרף עוזרים לו לאחוז את הזחל
הנקבה קטנה יותר מהזכר במ"מ אחד. אחת מההתנהגויות האופייניות לסוג הן מחוות ויזואליות של פריסת רגלי־טרף ונפנופים באוויר. משערים שמחוות אלו נועדו לתקשורת תוך מינית בין זכרים ונקבות (חיזור?) או בין זכרים (הרתעה).

מתצפיות בשטח וכפי שניתן לראות בתמונות, נראה שמחוות כאלה נפוצות כל אימת ששני פרטים נפגשים או חולפים בקירבה מאוד גדולה והן נועדו למנוע זיהוי מוטעה וטריפה הדדית. המעניין הוא שמחוות דומות מופנות גם כלפי מיני זבובים אחרים, גדולים מהם כמו זבובים מהסוג Lispe המבלים עימם בצוותא במישור הבוצי.

נמצא שכאשר רגלי־הטרף פרושות, נחשפים משטחים המחזירים אור על־סגול (UV) המהווים ככל הנראה חלק מהליכי התקשורת. מאחר ואנחנו לא מסוגלים להבחין באור על־סגול, קשה מאוד, בתצפית רגילה, להגיע לתובנות באשר לאופן בו UV משמש בתקשורת בין חרקים. כיום בעזרת מיכשור חדשני המאפשר לתעד גם בערוץ העל־סגול מאפשר לעמוד על תופעות שעד הוא היו נעלמות או לא ידועות כלל.
כאשר שני זבובי־חוף מסוג Ochthera נפגשים הם עוברים לסידרת מחוות של נפנופי זרועות.
פרט זה מדגים יפה את המשטחים הכהים המחזירים UV ונועדו ככל הנראה לתקשורת תוך־מינית.
גופי מים קטנים ורדודים נוטים לאורך חיים קצר של עד מספר שבועות. תנאים כאלה מהווים מגבלה לחרקים הזקוקים לזמן ארוך יותר כדי להשלים מחזור התפתחות מלא מביצה לבוגר. חרקים המסוגלים לסיים מחזור התפתחות קצר מאוד נמנעים בכך מטורפים שוכני מים המסיימים מחזור חיים ארוך יותר. הסוג Ochthera מותאם לתנאים כאלה ומרבית המינים בסוג מסיימים מחזור מביצה לבוגר תוך 23-15 ימים. התאמה כזו מאפשרת לזחלי הזבובחוף לטרוף זחלים של מינים אחרים בעלי התאמות דומות.
 
כבוגר זבוב־חוף נודד ממקווה מים אחד למשנהו ולאו דווקא מוגבל רק לבתי גידול המתאימים לרבייה. כך הוא יכול להשיג יתרון תחרותי על מינים המנסים להימנע ממנו. תכונות אלו מקנות לסוג Ochthera פוטנציאל לשמש כמדביר ביולוגי של מיני זבובאים מסוכנים (בעיקר נושאי המלריה באפריקה) המתפתחים בשלוליות עונתיות בהן לא ניתן לחדיר מינים טורפים אחרים הנזקקים לזמן התפתחות ארוך או מקווה מים קבוע.

Comments are closed.