כדורית גדולה Steatoda grossa

אנו מכירים אורגניזמים רבים שסביבת האדם אינה בית גידולם הטבעי, אך מתוך נסיבות אקולוגיות או היסטוריות, הם מצאו במרחב המחייה האנושי גומחות חלופיות המספקות את אותן דרישות אקולוגיות כדי לשרוד.המרחב האורבני מקנה מספר יתרונות אקולוגיים ברורים – עבור המסוגלים להתמודד עם גחמות האדם והסובלנות המועטה שלו לאורגניזמים שלא מבני מינו ונחשבים למזיקים או למסוכנים.

מרחב המגורים או העבודה, בעיקר הפנימי, מספק סביבה אקולוגית יציבה ומוגנת יחסית. יציבות אקולוגית היא תנאי חשוב להשרדות כאשר מדובר בדרישות צרות כמו יציבות אקלימית.

רשומה זו תעסוק בעכביש כדורית גדולה, המצוי בישראל בעיקר בתוך במבנים סגורים. השם העברי (עפ"י שולוב ואמיתי) נגזר מהשם המדעי Steatoda grossa.

מעטים המינים שהם מלווי אדם אובליגטוריים, שאינם יכולים לשרוד ללא האדם, על הרוב יהיו אלה מינים שפיתחו קשר עמוק עם האדם, כדוגמת כיני אדם ופשפשי מיטה. אחרים מגיעים מקרב מינים המוגדרים כפולשים.

מין פולש הוא מין אשר הופץ בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעית והצליח לייסד באתר חדש אוכלוסייה המתרבה ואף מתפשטת ללא התערבות נוספת בידי האדם. מינים כאלו עשויים 'לנייד' את עצמם על גבי סחורות, כלי תחבורה ואפילו על האדם עצמו.

הפצה המזמנת מין למקום חדש, לא מבטיחה בהכרח הצלחה. די בכך שתנאי אקולוגי מהותי אחד לא יענה על הדרישות ופרטים שהגיעו למקום חדש ימצאו את עצמם בדרך ללא מוצא ויכחדו. מרבית הפולשים לא מצליחים להתבסס ונכחדים, לרוב מבלי שאנו מודעים לכך. אלה שכן מצליחים למצוא תנאים נוחים, הדומים לאלו שבארץ המוצא והמאפשרים להם להתבסס, אפילו באופן חלקי, הופכים לפולשים בפועל. אם התנאים במקום החדש טובים דיים כדי לשגשג, הם עשויים להפוך למזיקים, לעיתים קשים או לבעלי השפעה אקולוגית שלילית על הסביבה החדשה שלהם.

יש ותנאי הסף להתבססות גבוהים מאוד, אז פולשים מצליחים להתבסס רק במקומות מוגבלים, למשל; המרחב האורבני. מאחר ולאדם תרומה גבוהה בהפצה מוצלחת של מינים רבים, הרי סביבת האדם עשויה להיות המקום הראשון בו מינים כאלה יתבססו.

מינים ממוצא טרופי החודרים לאזורים גיאוגרפיים צפוניים מהווים דוגמא למצב כזה. במקרים כאלה מספקים מגורי האדם סביבה אקלימית יציבה ומחוממת. במידה והפולשים מתגברים על אתגרי אספקת מזון ומציאת מחסות, הם יכולים להפוך את סביבת האדם לבית גידול אלטרנטיבי, בו ניתן לשמר אוכלוסייה מתרבה לאורך שנים רבות. היה ותנאי הסביבה ישתנו (למשל התחממות אזורית), הם עשויים לצאת החוצה ולהתבסס גם מעבר לסביבת האדם המיידית. במקרה האחרון הם מהווים פוטנציאל לשמש סמנים ביולוגיים לשינויי אקלים מקומיים ואזוריים.

דוגמא למין הנחשב מלווה אדם אובליגטורי היא כדורית גדולה. בישראל מוצאים באופן מובהק את העכביש הזה בתוך או בצמוד למבנים מקורים, בדרך כלל בגומחות המספקות מיקרו־אקלים יציב, בהם יכול העכביש למצוא נישות נוחות למסתור, נישות להקמת רשתות ציד ושפע של חרקים קטנים.

לכדורית גדולה תפוצה קוסמופוליטית רחבה, דפוס תפוצה המאפיין מינים הנעזרים באדם לשם הפצה. היא נחשבת לשכיחה ביותר מבין בני הסוג שלה. התפוצה נוטה למרחבים אורבניים באזורי החוף. בקווי רוחב צפוניים המין מצוי במבנים סגורים. באזורים חמים יותר היא מצויה גם באזורים סלעיים, מתחת לאבנים ובמערות.

העדפה לסביבות מוגנות, עם מיקרו־אקלים יציב שאינו קר במיוחד, עשויה להעיד על מוצא סוב טרופי לח. הדעות בספרות חלוקות בנוגע לאזור המוצא הגיאוגרפי של המין. יש סברות; כמו של החוקר האמריקאי 1967 W. Levi שהניח שאזור תפוצה הטבעי הוא יורו־אסיה. יש מקורות המציינים המין דווקא כפולש באירופה. המין תואר לראשונה בשנת 1838 תחת השם Theridion grossum על ידי החוקר הגרמני Koch מפרט שנאסף ביוון.

מאחר וכדורית גדולה נדירה בשטחים הפתוחים בישראל, אפשר להניח שהיא מין פולש, שהגיע לכאן במועד לא ידוע, כטרמפיסט על סחורה מאירופה והתפשט בארץ בעזרת האדם.

ברשימת המינים של החוקר האנגלי O. Pickard-Cambridge (1872) שעסקה בעכבישי פלשׂתינה (באזורים שכיום משתייכים לישראל ולבנון), לא מוזכר מין זה ולא מהנמנע שאז הוא לא היה מוכר מהאזור או היה נדיר מאוד. גם בספר Animal life in Palestine (1935) של ש. בודנהיימר לא מופיע אזכור למין. מצאתי שהאזכור הראשון בעברית (לפחות) מופיע בפרסום "עכבישים בארץ" 1943 של פרופ' אהרון שולוב.

בישראל ניתן למצוא פרטים כל השנה במבנים מקורים, מוגנים מרוח. למשל: מבואות במבני מגורים, חדרי אשפה ומחסנים ואפילו בגומחות של משקופי חלונות. אוכלוסיות מוצאים גם במבנים ציבוריים: למשל: מעבדות וחדרי גידול מחוממים במוסדות לימוד המשופעים בחרקים קטנים. עכביש זה אינו נמנע מאתרים המוארים בלילה, אולי משום שהם עשירים בחרקים הנמשכים לאור.

הסוג כדורית Steatoda נמנה על משפחת הכדורניים Theridiidae, משפחה גדולה המונה בישראל למעלה מ־60 מינים הנמנים על יותר מ־12 סוגים. הסוג כדורית מיוצג בישראל על ידי כאחד־עשר מינים, לא מהנמנע שמצויים כאן נוספים שעדיין לא התגלו ותוארו. חלק מהמינים בסוג שכיחים בסביבת האדם וגם בשטחים הפתוחים. מהם ראוי לציין את הכדורית האדומה המופיעה לעיתים בחצרות, מחסנים ומרתפים ואת כדורית המשולשים, מין קטן המופיע גם בתוך מגורי אדם ובחצרות.

כדורית גדולה היא קרובת משפחה רחוקה של בני הסוג אלמנה Latrodectus, אך לא נמנית על המינים הנחשבים מסוכנים מאוד לאדם. היא אינה נחשבת למין אגרסיבי הנוטה לנשוך, בעת סכנה תעדיף הכדורית להימלט למחסה קרוב. נשיכה עשויה להיגרם רק כאשר העכביש נמחץ שלא בכוונה אל הגוף או מנסים לתפוס אותו ביד. אז הוא עשוי להגיב בנשיכה כתגובת הגנה.

על פי הספרות, נשיכה של כדורית גדולה עשויה לגרום לתופעות הדומות לאלו של אלמנה שחורה אבל בהיקף מקומי מאוד המלווה בעיקר באי נוחות זמנית, העשויה במקרים חריגים להתמשך מספר ימים. במקרים נדירים מאוד מוכרות גם השפעות סיסטמיות, בעיקר אצל בוגרים אלרגיים לחלבון הארס וילדים קטנים מאוד. מישראל לא מוכרים דיווחים מוכחים על נשיכות של מין זה וגם דיווחים מהימנים משאר העולם מועטים.

כדורית גדולה, על אף שמה, אינה הגדולה מבנות סוגה ונחשבת לעכביש בגדול בינוני. אורך גוף של נקבה בוגרת הוא 10-6 מ"מ. הזכר; 7-4 מ"מ, נוטה להיות קטן מהנקבה, הבטן שלו קטנה יחסית. צבע הראש חזה חום בהיר. צבע הבטן חום בהיר עד כהה. גב הבטן מקושט בכתמים/פסים בהירים. אצל בוגרים מבוגרים הם לעיתים דהויים וקשה לראותם. גחון הבטן אחיד בצבעו ואין הוא מאופיין בדגם צבע ניגודי.

קיימים גם מופעים כהים מאוד, העלולים לבלבל צופה לא מנוסה עם אלמנה שחורה או חומה. אלמנה חומה אומנם נוטה לשכון במגורי אדם אבל היא גדולה מעט יותר ומעדיפה מקומות נסתרים. אלמנה שחורה נדירה מאוד בתוך חללים סגורים במשכנות אדם. לאלמנה חומה שעון חול אדמדם בגחון הבטן. אלמנה שחורה בוגרת שחורה מאוד, למין המקומי אין שעון חול אדום בגחון (לעיתים נדירות יש כתם אדמדם לא סדיר ודהוי).

סידור העיניים בסוג כדורית, כאשר מביטים מהחזית, הוא של שתי שורות קמורות במקצת (מאפיין רווח בסוגים רבים במשפחת הכדורניים). בסוג כדורית העיניות הצידיות (lateral eyes) נוגעות האחת בשניה, כאשר בסוג אלמנה הן נפרדות בצורה ברורה.

כמו כל בני הסוג כדורית, גם מין זה בונה רשתות ציד. אלו רשתות סבוכות ללא מבנה הברור לעין. מימדי המטווה וצורתו תלויים גם בגיל העכביש ובאתר בו הרשת מוקמת. המטווה בנוי מיריעת קורים דלילה בה משולב מערך קורים אנכיים דביקים המשמשים ללכידת הטרף.

הרשת ממוקמת בדרך כלל על מצע אנכי כמו קירות. על רוב בפינות, קרוב לרצפה או התקרה או סמוך לפתחים כמו משקופי חלונות. העכביש יעדיף להקים את המטווה סמוך למחסה בטוח, אליו הוא יכול להימלט בזריזות. סדקים קטנים בקירות, משקופים וכו' הם אתרי מסתור מועדף.

לכדורית גדולה, כמו למרבית העכבישים, כושר אבחנה חזותי מוגבל וזיהוי הטרף והתנועה אליו מסתמכים על רטט ומגע. העכביש ניזון מחרקים קטנים כמו זבובים, תיקנים, נמלים וכדומה. הוא מוכר כטורף של עכבישים; בני מינו ומינים אחרים, חלקם המסוכנים לאדם. בשל כך כדורית גדולה נחשבת בדרך כלל כיצור מועיל, הטורף בעיקר מזיקים לאדם.

כדורית גדולה מייצרת פקעות ביצים כדוריות לבנבנות. טווח הגדלים השגור הוא 10-8 מ"מ. פקעת ביצים מכילה 100-50 ביצים. הנקבה תולה את הפקעת ליד המטווה ושומרת עליה עד לגיחת הצאצאים. בתנאים נוחים הצאצאים מגיחים לאחר כחודש ימים. הם שוהים זמן קצר על המטווה ומתפזרים לדרכם. רובם לא שורד את החודשים הראשונים לחייהם. נקבה מייצרת כ־3 פקעות בעונה, באופן מדורג והפרש של כחודש. לרוב מספר ימים לאחר מועד נטישת הצאצאים הקודמים את המטווה, תלוי בטמפ', הלחות וזמינות מזון.

עד הגעה לבגרות עובר העכביש 8-7 התנשלויות (נקבה). נקבה מגיעה לבגרות אחרי כשישה חודשים. במעבדה נקבות חיו למעלה משנתיים. זכרים חיים כשנה, לעיתים יותר אך הם מתים זמן לא רב לאחר ההזדווגות.

כדורית גדולה היא מין נחבא אל הכלים, שומעים עליה בתקשורת לרוב בהקשרים שאינם חיוביים במיוחד. ובכל זאת, היא זאת שנבחרה, מבין מספר עכבישים שונים, לשמש מודל לעכביש המוטנטי הרדיואקטיבי שנשך את פיטר פרקר בסגה ההוליוודית ספיידרמן. הרצון לייצר סצנה אמינה, ובמיוחד כאשר דמות העכביש ממלאת את רוחב המסך, דחף את יוצרים, לטענתם, להשתמש בעכביש חי.

ועדיין ניצבה בפני אנשי ההפקה בעייה. העכביש לא דמה בצבעים למודל הרעיוני של העכביש כפי שנקבע בתסריט. במודל זה לעכביש צבע מטאלי המשולב בדוגמא אדומה, מודל דמיוני שאמור לייצג את צבעי הלבוש של גיבור העל ואינו קיים במשפחת הכדורניים וסביר שלא באף עכביש אחר. הפיתרון הגיע בצורת איפור מתאים – צביעת העכביש בצבע לא רעיל, בדוגמא הרצויה.

התוצאה הסופית, גם אם היא אורכת על המסך רק מספר שניות, מרשימה למדי ועם זאת לא נראית אמינה במיוחד, ככל שזה נוגע למראה העכביש וההתנהגות שלו. האם נעשתה התערבות דיגיטלית? (בקטע הנשיכה) לא שאלה קרדינלית אבל היא יכולה לרמוז שהמראה המקורי של העכביש כנראה לא מפחיד מספיק וצריך להעניק לו מסכת פנים מפחידה כדי להרשים את קהל הצופים. כנראה שדימוי חזותי של עכבישים אמיתיים לא מפחיד מספיק כמו שנוטים לחשוב.

את הכדורית הגדולה הכרתי לראשונה לפני מספר שנים, כאשר מצאתי זכר משוטט סמוך לכניסה של בניין המגורים שלי (גוש דן). מאז מצאתי במקום פרטים נוספים בחלל המבוא למדרגות וחדר האשפה. בוגרים נראים החל מיוני ועד דצמבר ובעיקר ביולי-אוגוסט.

גם אם המטווים של עכביש זה ניכרים לעין בשל האבק שהם אוספים ושרידי החרקים שנטרפו, הרי את העכבישים עצמם קשה לראות. הם נוטים לברוח כשאני מתקרב, להיכנס לסדק ולצאת שוב רק לאחר זמן רב. הזמן הנוח לראותם הוא בלילה, שאז הם רגועים יותר ולא נוטים לברוח גם כאשר הם מוארים.

הזדמן לי לראות מין זה באתרים נוספים; למשל באחד המבנים באוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים (אוקטובר 2012). שם הם נמצאו חשופים ולא נראו מוטרדים יתר על המידה מנוכחות האנשים. נראה שהתרגלו לאור ולהמולת הסטודנטים שסביר שרובם אינו מבחין בהם ומודע לקיומם. שפע פגרי החרקים שנמצאו על הרשתות מעיד שהם התמקמו במקום טוב. זו הייתה הזדמנות טובה לצלם אותם כשהם נינוחים ואפילו צדים.

כדורית גדולה התבססה לפני שנים רבות במרחב האורבני ישראל. לא מהנמנע שיש אוכלוסיות בשטחים הפתוחים (מצאתי בעבר פרט בשרון החשוד ככדורית גדולה), אולם מאחר ונדיר מאוד לראות פרטים בשטחים פתוחים סביר להניח שהם לא שורדים שם או שהאוכלוסיות קטנות מאוד.

כדורית גדולה מהווה מודל המדגים כיצד אורגניזמים מתבססים בבתי-גידול חדשים ואף משגשגים בהם, במסגרת המגבלות של העדפות האקולוגיות שלהם. לפי כמויות החרקים שאני מוצא על המטווים, אין ספק שכדורית גדולה עשתה בחירה נכונה. סביבת האדם משופעת במקורות מזון שאנו לא מנצלים, חלקם אף מזיקים לנו. הנה דוגמא לחיי שיתוף, בה יכול הקטן, עם קצת סבלנות וזהירות מצד האח הגדול, לתרום תרומה צנועה שלא בטלה בשישים.