'רשמית' האביב מתחיל ב־21 במרץ. השנה (2010) הוא דפק בדלת מוקדם מהרגיל והביא עימו רבים ממבשרי האביב. כזה הוא גם לבנין קטן אחד, כתום־כנף המצילתיים שמו, שכבר עתה ניתן למצוא בכל האזור הים־תיכוני.
התפוצה העולמית של כתום־כנף המצילתיים Anthocharis cardamines כוללת כ־9 תת-מינים הפרושים במרבית מערב אירופה (למעט אזורים יובשניים) בתפוצה פליארקטית הנמשכת הרחק מזרחה לתוך אסיה הממוזגת עד סין ויפן. ישראל היא גבול תפוצה דרומי. ב־30 שנה האחרונות ניכרת התפשטות צפונה (סקוטלנד ואירלנד), יתכן כתגובה להתחממות האקלים.
כתום־כנף זכה לשמו בזכות הזכר המעוטר במחצית כתומה של כנפיו הקדמיות. על טבעו של הצבע הבולט עשויה להעיד התנהגותו הכאילו טריטוריאלית הדוחקת כל פרפר (גם מינים אחרים) משטחו. צבע בולט כזה הוא כתמרור אזהרה לזכרים אחרים. יש סברה שהצבע הכתום הוא צבע אזהרה המעיד על טעמו הרע שמקורו בשמן החרדל המצוי במזון הנאכל בשלב הזחל. הזכר הוא גם הפעיל יותר מבין הזוויגים וניתן לראות אותו מעופף דקות ארוכות ללא מנוחה או אכילה בחיפוש אחר נקבות וגירוש פולשים.
הנקבה לעומת זאת צנועה יותר בצבעיה, חסרת כל סימן כתום ודומה יותר ללבנין המזרחי. ניתן לראות אותה בעיקר בקרבת המארחים, עסוקה בהטלת ביצים כאשר תבנית צבע הכנפיים ממזגת אותה עם נוף הצומח סביבה.
נמצא שגורם המשיכה של הנקבה למארחים מתאימים הוא שמנים אתריים, כמו שמן חרדל המצוי ברבים מבני משפחת המצליבים. לנקבה רצפטורים הרגישים לשמנים הללו והמצויים בשערות שעל הרגליים הקדמיות שלה. הנקבה מזהה ויזואלית מארחים ראויים להטלה על ידי בחינת מצב הפרחים שלהם.
מאחר והזחל ניזון תחילה על פרחים ובהמשך בעיקר על תכולת פרי מתפתח, הרי שכמות המזון על צמח בודד מספיקה בדוחק לזחל אחד. לכן הנקבה מטילה בדרך כלל ביצה אחת, לעיתים רחוקות 3-2 על צמח.
אם שני זחלים נפגשים על אותו צמח, אחד מהם עשוי לאכול את השני למנוע תחרות. מסיבה דומה זחל שרק בקע יאכל ביצים שלמתחרים שימצא על המארח שלו וטרם בקעו.
מחזור החיים מביצה עד גולם נמשך כשלוש-ארבע שבועות (יותר באזורים צפוניים). ההתגלמות נעשית נמוך על צמחים בסמוך למארח. כגולם עובר הפרפר דיאפאוזה של 11-10 חודשים אבל יש פרטים המדלגים שנה ומגיחים רק לאחר כשנתיים.
מקורות נבחרים:
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, החרקים כרך 3