מלחמות נמלים

מאת

מלחמות נמלים הן תופעה מוזרה משהו. נמלים נלחמות עשויות לקצץ איברים במיומנות של קצב ובזה הזמן לחטוף במידה שווה ועדיין להמשיך במלאכת הקטל. מדוע בעצם נמלים נלחמות? האם אפשר להגדיר זאת "מלחמות" במושגים שלנו?

נמלות-קציר Messor בעיצומו של קרב בין מושבות. אובדן גפיים לא מפחית מלהט הקרב.
המושג 'מלחמה' בחרקים הוא פרשנות אנושית לתופעות נורמאליות. אין לנו מושג מה באמת נמלים "חושבות" או כיצד הן רואות את העולם. האנשת בעלי חיים מקלה עלינו להבין תופעות אבל לא בהכרח מסבירה אותן במימד של אותו בעל חיים.

תוקפנות בקרב נמלים נגזרת בין השאר מהביולוגיה של המין, גודל המושבה, צפיפות מושבות, תנאים סביבתיים ועונות השנה. יש מינים תוקפניים במיוחד ויש כאלה המראים תוקפנות בנסיבות מיוחדות. מטבע הדברים ההכללות ברשומה נוגעות ברובד העליון של התופעה ומנסות להבהיר במקצת את הנושא המעניין הזה.
נמלת קציר Messor. פועלות במחוות איום טרם הקרב האחת כלפי השניה.
נמלים 'נלחמות' מסיבות רבות. בדרך כלל מדובר בנסיבות כפויות (הגנה על המושבה) אבל לעיתים מדובר במשהו יזום ואפילו צפוי. נמלים הן חיות חברתיות, זה טוב ויפה כל עוד מדובר במסגרת המושבה. אך כשבודקים את היחסים בין מושבות שונות של אותו המין או מינים שונים התמונה שונה לחלוטין. 
מושבות מתחרות האחת מול השנייה על משאבים וטריטוריה. בתחרות זו ובמיוחד כאשר תחרות היא בין מינים הצורכים אותם משאבים וחיים באותו בית גידול, אין מקום לחלשים. אם מושבה לא מסוגלת לספק את הצרכים של עצמה, לשמור על הקן והטריטוריה ולהגדיל אוכלוסיה סופה להיכחד.
 
חרולית מחוספסת Lepisiota bipartita. זוג פועלות תוקפות פועלת מאותו המין.
מושבות נמלים לא מקיימות משא ומתן וחילופי שגרירים, מבחינתן כל נמלה שאינה חלק מהמושבה היא אויב ודינה אחד, מוות! נמלה תועה הנקלעת למפגש עם נמלים ממושבה אחרת תזוהה כזרה ותושמד. 
נמלים מזהות האחת את השנייה במספר דרכים: הדרך העיקרית היא אבחנה כימית של תערובת פחמימנים המצויים בקוטיקולה של הנמלה. תערובת זו היא מעין תעודת זהות לכל נמלה. כאשר נמלה פוגשת נמלה אחרת היא משווה את הפרופיל הכימי שלה לזו של הנמלה האחרת. מידת ההתאמה קובעת את מידת התוקפנות בינן. בנוסף לפרופיל הכימי ידוע על שימוש בראייה ומישוש לאימות זיהוי. בשנים האחרונות בודקים השערה שנמלים משתמשות באותות קוליים להתראות חירום. אות קולי מתפשט מהר יותר מאות כימי.
נמלת-קציר חולית Messor arenarius. זוג פועלות בקרב מר ממנו אף אחת לא תצא בחיים.
לעיתים כאשר מופיע בשטח מקור מזון אטרקטיבי ונוצרת תחרות בין שתי מושבות על הגישה למזון, תתפתח מלחמה בה תנסה מושבה אחת לדחוק את השנייה. במינים שונים כאשר המושבה גדלה ונוצר הצורך להגדיל את הטריטוריה, יוצאות נמלים באופן יזום ל'כבוש שטחים' חדשים ולסלק (חיסול הקן) מושבות אחרות.
יש מינים היוצאים למסע מלחמה יזום על מושבות של מינים אחרים במטרה לגזול זחלים וגלמים כמזון להן או להאכלת הצאצאים שלהן או במינים מסוימים במטרה לשעבד את הקן של היריב לצרכי המושבה. במינים כאלה יש התלויים לחלוטין ב"עבדים" בתחזוקת הקן וטיפול בצאצאים.
אסמית Pheidole. בסוג הזה פועלות לוחמות גדולות במיוחד. הלסתות משמשות לפיצוח זרעים קשים ולהגנה על הקן מפולשים.

לנמלים שני כלי נשק עיקריים. הנשק הנפוץ הוא זוג לסתות חזקות המסוגלות – אצל מינים גדולים – לקצץ אפילו מקל של גפרור. מינים קטנים, אשר מטבעם אינם יכולים להתחרות מול גדולים וחזקים מהם, משתמשים בלוחמה כימית הכוללת שימוש בחומצות מאכלות ורעלים משתקים. נשק כימי מאפשר למינים קטנים להילחם בהצלחה מול מינים גדולים ואף לנצח. יש מינים המשתמשים בנשק כימי כדי לייצר בלבול וחוסר ארגון במושבה המותקפת על מנת לחדור לתוכה ולגזול מזון או צאצאים שישמשו כמזון תופעה זו מוכרת במין להבית קצרת-ראש Solenopsis fugax.

נווטת אדומה נאבקת על השלל, תוצאות של קרב לילי בין קיני קמפונית
מלחמות נמלים עשויות לכלול עד אלפי פרטים ולהתפרש על עשרות מטרים. כאשר בסיומו של קרב יישארו בשטח אלפי נמלים מתות. במושבת הנמלים אין משמעות לפרט כאשר מדובר במלחמת הקיום. הקירבה הגנטית הבלתי אמצעית (כולן אחיות) והעובדה שכפרטים בוגרים נמלים חיות מעט מאוד זמן (לרוב מספר ימים) מאפשרת למושבה להקריב הרבה מאוד חברות במטרה להציל את עצמה.

למרות הכל, מלחמה היא לא תמיד ברירת מחדל. יש מינים פחות אגרסיביים המגלים סובלנות כלפי מושבות אחיות ומקיימים חלוקת משאבים. כל עוד אין איום ישיר על המושבה ועל המשאבים שלה, עלות המלחמה מבחינת המושבה יהיה יקר מידי ולכן המושבה תשאף לא להגיע למצבים דרסטיים ללא הצדקה או "גב כלכלי" ועוצמתי חזק דיו.
נמצא שכאשר מתפתחת מושבת-על המונה אלפי מושבות בעלות קירבה גנטית ישירה, ומפגישים נמלים בצורה מלאכותית עם נמלים ממושבה אחות רחוקה מאות קילומטרים, שני הצדדים יגלו סובלנות ולא יתקפו האחד את השני. תופעה זה התגלתה במינים פולשים באירופה ואוסטרליה והיא לא קיימת בארצות המוצא. כנראה משום שבארץ המוצא השונות הגנטית גבוהה מאוד ואילו השונות הגנטית במושבת-על של פולשים נמוכה מאוד עד זניחה.
קמפונית קדושה Camponotus sanctus. פועלת בפתח הקן בעמדת איום מול העדשה המאיימת.
נמלים הן הבעל החיים היחיד לצד האדם העורך מלחמות במערכים מאורגנים כנגד מערכים מאורגנים דומים. נמלים נלחמות להגדלת טריטוריה, שליטה על מאגרי מזון, הגנה על הקן או הצאצאים או במטרה לגנוב צאצאים של אחרים. לעיתים מושבות מושמדות והניצולים משועבדים למנצחים.

יכולת הארגון של מושבת נמלים מצריכה תכנון ותיאום. תופעה זו מושכת חוקרים לבדוק את מהות האינטליגנציה של המושבה. ברור שברמת הנמלה הבודדת שחייה קצרים אין משמעות לכך, אבל כאשר ארגון אחד משתלט על ארגון אחר, משנה את מבנה הארגון שלו ומשעבד אותו יש לכך משמעויות רבות מבחינת האינטליגנציה הקולקטיבית. מידע מעניין על הרעיון הזה אפשר למצוא במאמר הבא Are Ants Intelligent?

מקורות נבחרים:

Comments are closed.