מחקר אחר שנעשה על מינים אחרים של חוגית, הסיק מסקנות די הפוכות. במחקר זה השוו אחוזי לכידה בין רשתות אמיתיות למודלים מלאכותיים. הממצאים לא הראו העדפת לכידה לאף מודל, אמיתי או מלאכותי. אדרבה, בהשוואת אחוזי לכידה ברשת עם מודל של עכביש (ללא סטבילימנטה) מול רשת עם מודל של סטבילימנטה (ללא עכביש), זכה המודל הראשון ביותר אחוזי לכידה. המחקר מציע שהסטבילימנטה אומנם פוגעת באחוזי לכידה אבל עשויה להקטין את אחוזי הטריפה של העכביש הנטמע ברקע הפסולת השזורה בקורים.

תמיכה בהשערה זו מגיעה ממחקר נוסף שבדק את משיכת הטרף של הסטבילימנטה ותיאורית ההגנה של Cyclosa confusa מול צרעה מהמין Vespa affinis. הממצא המעניין הוא שכמות התקיפות על עכביש הנח על סטבילימנטה המעוטרת בפסולת, הייתה גדולה יותר מכמות התקיפות על עכביש ברשת ללא סטבילימנטה. מאידך אחוזי ההצלחה של הצרעות באיתור העכביש היו נמוכים יותר כאשר העכביש היה מוסווה, בשעה שעכבישים לא מוסווים נטרפו כולם.

בדיקה ספקטראלית הראתה שהעכביש והרקע שלו נראים זהים בעיני הצרעות. המסקנה במחקר זה הייתה שאין לסטבילימנטה מעוטרת השפעה על לכידת הטרף אבל היא מצמצמת משמעותית את הטריפה על ידי הצרעה. על פי מחקרים נוספים נראה שצרעות הן אחת האויבות המשמעותיות של הסוג הזה.

הסוג חוגית משמש נשוא למחקרים רבים, חלקם עוסק באופן ישיר בתפקודי הסטבילימטנה. הסתירות לכאורה בין המחקרים השונים מדגימות לנו את הקושי ומורכבות הרבה בהבנת התנהגות בעלי־חיים, כל שכן כאשר מנסים להשליך מסקנות ממין אחד למין אחר, דומה ככל שיהיה. בל נשכח שגם הבנת התנהגות הנטרף או הטורפים של נשוא המחקר חשובה לא פחות להבנת מודל ההתנהגות כולו, צד שלא תמיד מתבטא במחקרים מהסוג זה.

להערכתי הצנועה, תפקוד הסטבילימנטה במינים השונים של הסוג חוגית משתנה כתלות באורח החיים של המין, גיל, תפוצה ואולי גם עונות השנה.