הסוג כסופי Argiope כולל כ־88 מינים, בתוכם מהמרשימים והגדולים בקרב משפחת הגלגלניים והעכבישים בכלל. לסוג תפוצה עולמית רחבה והוא נפוץ במרבית האזורים החמים או הממוזגים.
כיאה לבני משפחת הגלגלניים Araneidae, בני הסוג כסופי בונים מטווים גלגליים, כאשר אצל הבוגרים קוטר הרשתות עשוי להגיע לחצי מטר ויותר. ראייתם חלשה אבל במיומנות רבה הם מסוגלים לצוד טרף גדול ולהשתלט עליו בזריזות על ידי כריכה מהירה של קורי משי סביב גופו.
בסוג זה דו־פרצופיות זוויגית ניכרת, כאשר הנקבה גדולה מאוד ביחס לזכר, הקטן פי־כמה. למעשה בשטח נראה לרוב את הנקבות הגדולות. יתכן והזכרים יהיו סמוכים לנקבות על מטווה עצמאי (לפני בגרות) או על מטווה הנקבה ממתינים להזדמנות הנאותה להזדווג. פקעות הביצים גדולות (כ־2 ס"מ) ומכילות מאות ביצים. הפקעות נתלות בסמוך למטווה בצורה המקשה גישה לנמלים, מה שלא מונע גישה מחרקים טפילים או ציפורים ואכן מרבית הפקעות לא שורדות. הנקבה שומרת על הפקעות ככל שניתן אבל לבסוף היא מתה מתשישות או עם בוא החורף והקור.
הבוגרים בונים את הרשתות בין שיחים או בני־שיח או בשטחים עשבוניים גבוהים. הצעירים מתחילים את דרכם בעשב הנמוך או בתוך / בין שיחים או חד-שנתיים נמוכים בעלי נוף פתוח.
הרכב המזון תלוי בגיל העכביש. צעירים מסתפקים בחרקים מעופפים קטנים, הגדולים מסוגלים להתמודד בקלות גם עם חגבים גדולים. הכסופים פעילים ביום ובלילה כאשר הלילה מוקדש גם לתיקון הרשת.
לבני הסוג כסופי התנהגות הגנתית מעניינת. בעת לחץ הם מרעידים את הגוף והרשת בתדירות גבוהה היוצרת אשליה של גודל גוף גדול יותר. במידה והליך זה אינו עוזר העכביש מפיל עצמו לקרקע ומסתתר. האויבים הקלאסיים הם ציפורים, לטאות, חדפים וצרעות עכבישים (צרעכבישתיים Pompilidae).
כסופי עב־פסים Argiope bruennichi
כסופי דק־פסים Argiope trifasciata
כסופי מפורץ Argiope Lobata
כסופי סקטור Argiope sector
צבע גופו כסוף ובוהק יותר משל כסופי מפורץ והפסים על הרגליים נוטים להיות ניגודיים יותר. עם זאת זיהוי ודאי מצריך בדיקה של איברי הרבייה במעבדה.
בישראל היה מוכר נדיר מאוד מחולות ראשל"צ (שפלת החוף), וכיום מצוי בנגב המערבי ובחולות נחל סכר, אזור יריחו ובערבה.
רשת הציד
רשתות הגלגל של הכסופי מסקרנות מאוד מכמה סיבות. הן מאופיינות באלמנט קורים מעובה האופייני לכל מין והנקרא stabilimentum. קיימות מספר השערות לתופעה הזו – הקיימת בעוד משפחות של גלגלנים פעילי יום – אבל מעצם היקפה הוקדשה לה רשומה נפרדת.
מעניינת לא פחות הדרך בה מוקמת הרשת. לעיתים מוצאים רשת המתוחה בין שני עוגנים הנמצאים במרחק גדול למדי האחד מהשני (בסביבות מטר) ביולי 2008 מצאתי רשת המתוחה במרווח של כ־3 מטרים כאשר הרשת עצמה קוטרה פחות ממטר. ונשאלת השאלה איך עכביש גדול וכבד (יחסית) מותח קור על פני פער גדול כל כך?
תחילה העכביש מאתר מיקום נוח להקמת הרשת. הוא מתמקם על מצע גבוה ויוצר קור חופשי המתארך ונסחף ברוח עד שהוא נאחז במצע מתאים. כך נוצר מיתר גישור המאפשר למתוח קור עבה וחזק יותר שישמש כחלק ממסגרת היקפית התומכת ברשת. בניית הגלגל עצמו הוא תהליך רב־שלבי מורכב למדי ואתאר אותו בעיקרו.
לאחר מתיחת שלד תמיכה זמני בצורת X או Y העכביש יוצר במרכז מתחם מנוחה (hub). מהמרכז נמתחים אל המסגרת, בזווית קבועה למדי, עשרות קורים המדמים חישורי גלגל. במרחק מה מנקודת ההצטלבות, העכביש מתחיל למתוח בתנועה ספירלית החוצה קורים זמניים. לאחר מכן בתנועה ספירלית הפוכה הקורים הזמניים נאכלים ומוחלפים בקורים דביקים. הקמת הרשת עשויה לקחת מספר שעות כאשר בסיומה העכביש אוכל את מתחם המנוחה וחלק מהשלד הזמני. מיקום הרשת קבוע ואינו משתנה אלא אם נפגעה קשות או נדרשת רשת חדשה עקב גידול העכביש. הרשת מתוחזקת בהתאם לצורך ולא מחודשת מדי יום.
למרות הדפוס הברור של תהליך בניית המטווה, בני הסוג כסופי מגלים גמישות גדולה בהתאמת הבניה למצב בשטח. לא תמיד התנאים אידיאלים והתחרות על מיקומים טובים גדולה. במצבים כאלה ניתן לראות כיצד מנצל הכסופי את משאבי השטח ועיגונים טבעיים לחיזוק המבנה בעזרת קורי תמיכה ושינוי זווית הרשת ביחס לקרקע.
בני הסוג בונים לעיתים מטווים בהקבצות. כך אפשר למצוא לעיתים כמה נקבות הבונות מטווים במרחקים קרובים של עשרות ס"מ האחת מהשנייה. צפיתי לא פעם במספר מטווים שהיו בנויים במקביל לאורך פרוזדור מאורך בצמחיה ויצרו מעין שרשרת של מחסומים או יצרו מעין מכלאה מגודרת בצורת האות 'ח'. לא ברורה הסיבה לכך, יתכן שהדבר קשור להגדלת הסיכוי ללכידת מזון. חרק שהצליח להתחמק מרשת אחת עשוי להיתפש בקרובה לה. כך כל פרט, בעצם קירבתו לאחר, מגדיל את הסיכוי שלו ללכידת מזון.