טבע, בהגדרה צרה, הוא מושג המייצג כל מה שקיים ושלא נוצר או שונה בידי האדם (למתעניינים, דיון מורחב יותר על המושג בקישור). בהסתכלות רחבה יותר ומנקודת מבט הרואה באדם חלק מהטבע, המושפע ממנו והמשפיע עליו (לעיתים עד כלות), הרי הטבע מלווה את האדם בכל מקום.
הטבע, עשוי, לא פעם, לגלות גמישות רבה מול דורסנות האדם וניתן למצוא לכך ביטוי במקומות רבים (גם בסביבה האורבנית), בהם מוצאים אורגניזמים תנאים מספקים כדי לשרוד ואף להתפתח.
יש ואנו רואים באורגניזמים כאלה מטרד (ויזואלי או מנטאלי) ואף מנסים לסלק אותם מדרכנו, באמתלה של מזיקים. אבל אורגניזמים אלה, הפועלים על פי אותם כללי הישרדות שנמצא גם בטבע הפראי ואף בקרב המין האנושי, ימצאו תמיד את הנישה המתאימה לשרוד ואף לשגשג.
השינויים הסביבתיים המלווים את התפשטות האדם מהווים עבור אורגניזמים שונים יתרון תחרותי ויש מהם התופשים את מקומם של הדיירים ה"טבעיים", שאינם מסוגלים לעמוד בקצב השינויים. לחלק מהאורגניזמים הללו (צמחים ובע"ח) אנו קוראים גם מינים מלווי אדם – מינים1 המגלים, פעמים רבות, גמישות אקולוגית רחבה יותר מאחרים ומסוגלים להתפתח ולהתרבות בסמוך לאדם ואף בזכותו, גם אם האחרון לא התכוון לכך.
מלווי אדם אלה לא הגיעו משום מקום, הם היו בשטחים הטבעיים כל הזמן (או הגיעו כמינים פולשים). יש מהם שלא בלטו במיוחד, בערב הרב של המגוון הביולוגי ועושר המינים, אבל בהתהוות השינויים, הם אלה שיכלו להם ואף ידעו לנצל אותם, טוב יותר מאחרים, כדי להתפשט למקומות שלא היו בהם קודם. מינים כאלה, לכשעצמם, עשויים למשוך או לאגד מינים נוספים (המהווים להם בית גידול או מזון) ולייצר מארגים אקולוגיים קטנים ומעניינים גם בסביבות מופרעות ודינמיות. דוגמא יפה למארג כזה הבאתי בעבר ברשומה 'כחליל, נמלה ומארח ירוק'.
אחדים ממלווי האדם הללו, צמחים המצויים בשפע באזורים מופרעים – אורבניים וטבעיים (אולי גם בחצר שלכם או בשדה הסמוך למקום מגוריכם) – משתייכים לסוג חלמית Malva ולסוג מעוג Lavatera; משפחת החלמיתיים Malvaceae.
הסוג חלמית, מונה בישראל שישה מינים והסוג מעוג חמש מינים, רובם חד־שנתיים. בני הסוג חובבי חנקן והם גדלים לרוב בבתי גידול מופרעים או כאלו שהושפעו על ידי האדם: מרבצי צאן ובקר, ישובים נטושים, גינות, צדי דרכים, פאתי שדות, לצד קיני נמלים ובשולי ערוצים בבתי גידול יובשניים.
בני הסוג חלמית ומעוג מתחילים ללבלב זמן קצר לאחר גשמי החורף הראשונים. הפריחה מתרחשת מפברואר עד יוני (תלוי מין ואזור). בראשית הקיץ מרבית הצמחים קמלים ומתייבשים, הפרי נותר על הגבעולים ובמהלך הקמילה הוא נושר לקרקע.
לרוב המינים תפוצה מקומית רחבה, למעט אזורי מדבר קיצוני. אם כי שם ניתן לפעמים למצוא אותם בתוך יישובים או בסמוך לדרכים, שטחים חקלאיים או בקרקעות מופרעות המנקזות את מעט מי הגשמים לנישות לחות יותר.
חלמית מוכרת לרבים בשם "לחם ערבי" או חוּבֵּיזָה, خبيزة. למרבית המינים עלים ופירות אכילים, המשמשים עד היום כירק לסלט ולבישול. לעלים וגם לפרי ערך תזונתי גבוה. בפרי של חלמית זנוחה Malva neglecta נמצאה תכולה של כ־21% חלבון גולמי וכ־15% שומן. בחלמית גדולה Malva sylvestris נמצא 26% חלבון גולמי.
ערך תזונתי גבוה מהווה גורם משיכה חזק לחרקים, ואכן החלמית והמעוג נאכלים על ידי חרקים רבים (זחלים ובוגרים). בשביל חלק מהם הם גם מהווה פונדקאי מועדף, עבור התפתחות הזחלים ומזון בלעדי לבוגרים.
רשומה זו עוסקת בחרקים, המהווים נציגים למספר קבוצות חרקים חשובות (לא כולן), אשר מבקרים את בני הסוג חלמית ומעוג וניזונים מהעלים, פרחים, פרי או חלקי צמח אחרים. כל מין מנצל את הפונדקאי באופן שונה. חרקים אלה אינם נדירים, אולי כבר פגשתם בהם, והנה הזדמנות לעשות היכרות נוספת.
הספרית החלמית Carcharodus alceae
צמחי החלמית והמעוג מהווים מארחים פופולריים עבור מספר מינים של פרפראים. במהלך עונת הצמיחה אפשר למצוא על העלים זחלים של מיני עשים ממשפחת התנשמיתיים, מהם בולטים הזחלים של הסוג פלוסית והמין תנשמית החומעה Acronicta rumicis (ראו רשומה בקישור). גם זחלים של נימפית החורשף Vanessa cardui (ראו רשימה בקישור) אוהבים מאוד את עלי החלמתיים ובחורף אפשר למצוא אותם על חלק מהמינים ברוב חלקי הארץ.
מין נוסף המגלה העדפה לחלמית ומעוג הוא הספרית החלמית Carcharodus alceae, ממשפחת ההספריתיים Hesperiidae. הספריתיים משויכים לקבוצת פרפראי היום Rhopalocera אבל נבדלים מהם באורחות החיים ומראה ומבנה הבוגר והזחל.
הטקסונומיה המקובלת מכנסת אותם בעל-משפחה נפרדת Hesperioidea (אחת מתוך 3 על־משפחות של פרפראים) הכוללת רק את משפחת ההספרתיים Hesperiidae. יש חוקרים הרואים בהם קבוצת מעבר בין פרפראי היום לעשים ויש המסווגים אותם כפרפרים פרימיטיביים.
הספריתיים ניכרים במעופם המהיר והתזזיתי, המקשה על המעקב אחריהם (ומכאן גם שמם באנגלית skipper). מקור השם המדעי של המשפחה נגזר ככל הנראה מיוונית, משמן של ההספרידות Hesperides – נימפות המשגיחות על גן מבורך המצוי בקצה המערבי של העולם.
המשפחה מונה כ־4100 מינים מתוארים (ועוד רבים שלא תוארו) בעלי תפוצה עולמית טרופית, כאשר עיקר המגוון הטקסונומי מצוי באזור הניאוטרופי של מרכז ודרום אמריקה. בישראל מוכרים כ־23 מינים.
הספרית החלמית הוא אחד המינים הטיפוסיים והמוכרים של המשפחה. במאה ה־17 הוא נחקר לראשונה על ידי Maria Sibylla Merian – חוקרת טבע וציירת מדעית שפרסמה תצפיות על צמחים וחרקים. תרומתה החשובה הייתה בתיעוד חלוצי מפורט של מחזור החיים של פרפראים שונים.
למין תפוצה רחבה המשתרעת מצפון אפריקה, אגן הים־התיכון, מרכז אירופה, דרך הקווקז ועד לדרום סיביר. באזורינו הוא מוכר מסוריה, לבנון, ירדן וסיני. בישראל ניתן לראות אותו ברוב האזורים, למעט במדבר הקיצוני.
זהו פרפר טריטוריאלי ואקטיבי, חובב חום הפעיל בבתי גידול עשבוניים יובשניים ושטופי שמש. נראה פעמים רבות 'משתזף' בכנפיים פרושות על נקודות מוגבהות או על הקרקע בשטח פתוח, שולי שדות ובצידי שבילים ודרכים.
הזכרים מפגינים התנהגות טריטוריאלית, הכוללת מנוחת תצפית על עצמים שולטים או סיורי פטרול. כל חדירה של פרפר אחר לשטח מניבה הסתערות וניסיון לסלק אותו מהשטח.
בישראל המין מקים דורות רצופים מרבית השנה – בהינתן התנאים המתאימים ובאיזור התפוצה. בוגרים נראים כבר בפברואר (בנגב) ומעופפים עד נובמבר. בחורף מתקיימת דיאפאוזה בשלב בזחל.
הביצים מוטלות כבודדות על עלים של מספר פונדקאים ממשפחת החלמיתיים בהם הסוגים: חלמית, חוטמית, נטופית והיביסקוס. מצאתי זחלים גם על לשישית הצבעים. הבוגרים ניזונים מצוף, על פרחים ממשפחת המורכבים.
הזחלים יוצרים נרתיק מעלה ששוליו הוצמדו בעזרת קורי משי, שם הם מבלים את כל זמן גידולם תוך כדי שהם ניזונים מרקמות העלה. גם ההתגלמות נעשית בתוך הנרתיק.
צמחי החלמית והמעוג, גם אם אינם נחשבים למרהיבי עין, משתלבים יפה בגינת פרפרים בהיותם רכיב חשוב במארג המזון המושך מינים אחדים של פרפרים לגינה ומאפשר להם להתרבות בנחת.
חדקוניות
חדקוניתיים Curculionidae היא משפחת החיפושיות העשירה ביותר במינים, מבין כל משפחות החיפושיות. לא מפתיע, אם כן, למצוא חדקוניות גם בצמוד לצמחי החלמית והמעוג. בקרב המינים הללו אפשר לציין שני מינים בולטים:
Lixus pulverulentus – המין הנפוץ מבין השניים. למין תפוצה פליארקטית רחבה והוא מוכר ממרכז אסיה, הבלקן, אירופה והמזרח התיכון. בישראל הוא מצוי במרבית בתי הגידול הים־תיכוניים וניתן לראות בוגרים נחים, אוכלים או מזדווגים על חלמתיים.
הנקבה נוברת בתוך הגבעול ומטילה, בשקע שנוצר, ביצה אחת או כמה בודדות ומכסה אותן בחומר צמחי לעוס. הזחל מתפתח בתוך הגבעול וניזון מהליבה. הוא מתגלם בתוך החלל שנוצר ומגיח במהלך החורף הבא. הבוגרים ניזונים מהעלים.
Malvaevora timida – מין יחיד בסוג, אינו נפוץ כמו הראשון. גם למין זה תפוצה פליארקטית. הזחלים ככל הנראה מתפתחים בשורשים.
פרעושית החלמית Podagrica malvae
חיפושית קטנה (3-2 מ"מ) ממשפחת העליתיים Chrysomelidae, המופיעה במקביל להופעת מינים שונים של חלמיתיים. הצבע הקלאסי הוא גוף כחול כהה מתכתי והחזה הקדמי כתום. למין זה הרבה מאוד וריאנטים והראש לעיתים שחור, לעיתים כל הגוף כהה מאוד. הבוגרים ניזונים מרקמת העלים ובשטח אפשר לזהות את הימצאותם על פי עלים המנוקבים (לעתים בעשרות) בחורים קטנים. הזחלים ככל הנראה ניזונים משורשים בקרקע.
שם הסוג פרעושית (ושם תת-המשפחה פרעושיות), ניתן לאור יכולת הניתור המרשימה, המזכירה ניתור של פרעוש. מכאן גם שם הסוג Podagrica הנגזר מלטינית podagric ומשמעותו איבר תפוח/מוגדל – בהתייחס לרגלי הניתור המפותחות של המינים בקבוצה המדוברת.
מין נוסף בסוג היא פרעושית החוטמית Podagrica fuscicornis. דומה במראה אך גדולה יותר; עד 5 מ"מ. גם היא מצויה על מינים שונים של חלמיתיים.
אדמון מצוייר Pyrrhocoris apterus
אחד מהפשפשים היותר בולטים בנוף ולו בשל הצבעי הגוף המנוגדים של שחור-אדום. מכאן נגזר גם שם הסוג המדעי; pyrrho מיוונית = צבע אדום, coris מיוונית = פשפש או חרק. לא בכדי הוא מכונה, בשל הצבעים העזים, גם פשפש אש (ראו ברשומה: אדום אש). שם המין המדעי apterus נגזר מיוונית ומשמעותו אינו יכול לעוף.
אדמון מצוייר משתייך למשפחת האדמוניתיים Pyrrhocoridae הכוללת בישראל 3 מינים. זהו פשפש בגודל בינוני (12-8 מ"מ), המאפיין בישראל בתי גידול עשבוניים. התפוצה העולמית היא פליארקטית הכוללת את מרבית אירופה ועד מרכז אסיה. הוא מדווח כמין פולש בארה"ב, מרכז אמריקה והודו.
בישראל, חלמיתיים חד־שנתיים מהווים מארחים מועדפים שלו, בעיקר מעוג כרתי. עליו הוא ניזון ממוהל זרעים ירוקים (העשירים כאמור בחלבון) וגם מזרע יבש אותו הוא ממיס בעזרת רוק. בהינתן ההזדמנות הוא לא יהסס להיזון על חרקים מתים, תטולות של חרקים אחרים או לנקוט בקניבליזם כלפי פרטים קטנים יותר.
במין זה לבוגרים שני מופעי כנפיים. מופע בו כנפי התעופה מפותחות ומופע בעל כנפי תעופה קצרות. בשני המקרים הם אינם מעופפים. מחקר שנערך בשנת 2007 בהונגריה על התנהגות אישיותית של שני המופעים, מצא הבדלי התנהגות משמעותיים בין המופעים. הבדלים העשויים להשפיע על יכולת המין להרחיב תפוצה, לנצל משאבים חדשים ולעמוד מול שינויים סביבתיים.
מין זה מתאפיין גם בהתגודדות המונית של עשרות ומאות פרטים, בעיקר צעירים. התגודדות המונית מתחת לאבנים או קליפות עצים (או מחסות אחרים בגינות ואזורים אורבניים) רואים בדרך כלל בסתיו ובעונה הקרה. מניחים שמדובר באסטרטגיית הישרדות שנועדה להגדיל את הסיכוי של הפרט לעבור בשלום את העונות הקשות. כאשר האוויר מתחמם, יש ומוצאים בשטח כתמי התגודדות בולטים על אבנים או בסיס גזעי עצים.
לעיתים קרובות רואים שני פרטים מחוברים בקצה הבטן כאשר גופם בכיוון מנוגד. אלה פרטים המצויים בהליך הזדווגות. זו עשויה להימשך שעות רבות ואף מספר ימים (Schöfl and Taborsky 2002). מניחים שמדובר באסטרטגיה שנועדה למנוע מזכרים אחרים גישה לנקבה כל עוד אין בטחון שהביצים הופרו. הביצים (70-50) מוטלות בגומה בקרקע לחה, לעיתים תחת נשורת עלים. הן בוקעות בשלהי הקיץ והחריפה נעשית בדרגת בוגר.
על חלמתיים, בעיקר מינים שרועים, אפשר למצוא גם את שני מינים נוספים: אדמון מצרי Scantius aegyptius – מין קטן יותר הנפוץ בבתי גידול יובשניים ואת אדמון השחור Scantius foersteri – קטן יותר, שחור כמעט כולו ומצוי בעיקר בנגב עם חדירות למרכז.
פנדור הכותנה Oxycarenus hyalinipennis
פשפש קטן (4~ מ"מ) ממשפחת הפנדוריים Lygaeoidea. נפוץ על צמחים ממשפחת החלמיתיים אבל לא רק. מצוי גם על כותנה (נחשב למזיק קשה בגידולי כותנה, אם כי לא משמעותי בישראל) ועל צמחי נוספים, כולל צמחי נוי.
ניזון ממוהל עלים צעירים וגם מזרעים בשלים. נפוץ בעיקר באזור שפלת החוף שם הוא מקים 4-3 דורות בשנה. בדומה לאדמון גם הוא נוטה להתגודד, לרוב על גזעי עצים, אך עושה זאת במספרים גדולים בהרבה, של מאות ולעיתים אף באלפים, נראה בעיקר בסתיו ובאביב.
אפיד החלמית Aphis umbrella
בניגוד למינים הקודמים, שנקל יחסית להבחין בהם, מין זה דורש עין חדה על-מנת למצאו. זו כנימה קטנה (2-1 מ"מ) המגלה העדפה ברורה למינים ממשפחת החלמיתיים, בעיקר לסוגים חלמית ולמעוג.
הכנימה מופיעה, מתחת לעלים בוגרים, לעתים בעשרות ומאות וניזונה ממוהל העלים – נוטה להיצמד לעורקים המכילים את חומרי המזון. אופן התזונה גורם לשינוי צורה של העלים הנוטים להתקפל פנימה וכך אפשר להבחין בעלים נגועים. מתופעה זו נגזר שם המין המדעי: umbrella = מטריה.
התפוצה העולמית כוללת את אירופה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. בישראל התפוצה חופפת לרוב אזורי התפוצה של הסוגים חלמית ומעוג. אפיד החלמית מתרבה ברבייה מינית ואל־מינית, כאשר האחרונה מוכרת רק מהמזרח התיכון. מין זה מושך נמלים המגיעות לאסוף טל־דבש. לרוב ניתן למצוא בסמוך לכנימה את הנמלה הבנאית .Tapinoma sp.
עד כה מניתי בשמות כ־12 מינים של חרקים שאפשר לראות בעונות השונות על החלמית והמעוג. הללו לא יחידים, פרחי החלמיתיים העשירים באבקה זוכים לביקורים של מאביקים שונים או אוכלי אבקה בהם חיפושיות, זבובים ודבורים. בראשית החורף ניתן למצוא על העלים נימפות של חרגולים הזוללות בתאווה את העלים המזינים, ובין לבין משמשים העלים מקום מנוחה ותצפית עבור חרקים שונים, חלקם ציידים נמרצים המשתמשים בעלי החלמית כבמת תצפית ואכילה.
החלמית והמעוג מהווים דוגמא נוספת לסוגים של עשבוניים 'פשוטים' שעל פי רוב אינם מושך את העין וחלקם אף מוגדר לעיתים כ'עשב רע', אך הם מאגדים סביבם מינים רבים של חרקים ופרוקי-רגליים נוספים הניזונים ממהם או חוסים בצלם וכולם מהווים חלק ממארג מזון המכלכל רמות טרופיות גבוהות יותר כמו: דוחיים וזוחלים קטנים, ציפורים ועוד.
בדומה לסיפורי שטח אחרים שעלו באתר, גם פה צריך רק סבלנות ועיניים חדות, כדי לראות את עושר המינים הנפלא שצמח פשוט יכול לאגד סביבו.
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, החרקים – כרך 3, 1989
החי והצומח של ארץ ישראל, צמחים בעלי פרחים ב' – כרך 11, 1983
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002
Aphids Associated with Shrubs, Herbaceous Plants, and Crops in the Maltese Archipelago (Hemiptera, Aphidoidea) David Mifsud, Marija Mangion, Erika Azzopardi, Xavier Espadaler, David Cuesta-Segura, Gillian W. Watson & Nicolás Pérez Hidalgo, 2011