מדי פעם אני מספר כאן על עכבישים כצידים מוכשרים, אבל מה קורה כאשר הם הופכים ניצודים? ובמיוחד על ידי חרקים מהם הם ניזונים.
שישי חמים של סוף נובמבר 2009 התאים במיוחד לסיור בחולות ראשל"צ, ואכן היה זה יום פורה מבחינת פעילות חרקים, תצפיות ואירועים. אחת התצפיות הביאה אותי למפגש קרוב עם צרעה ציידת, ככל הנראה מהמין צרעכבישית אפורה המתמחה בציד עכבישים. צרעות המתמחות בציד עכבישים משתייכות בעיקר למשפחת הצרעכבישיתיים Pompilidae, העכבישים ניצודים להזנת הצאצאים בעוד הבוגרים ניזונים מצוף.
ברשומה זו תמצאו תיעוד מצולם מהשטח, המלווה בהסבר, על אותה צרעכבישית אפורה שפגשתי בעיצומו של ציד עכבישים. לצערי לא הזדמן לי לעקוב אחרי התהליך מראשיתו ועד סופו המלא (גם מפאת חוסר הבנה ראשוני של מה קורה בשטח). אולם סבורני שהתמונות מדברות בעד עצמן וממחישות את שהתרחש מול עיני במשך דקות ארוכות ומרתקות.
בישראל בוגרים מופיעים בדרך כלל ממחצית חודש מרץ עד לסוף אוקטובר. לעיתים הם נראים בחורפים חמים עד דצמבר (האם זה מסמן קדם חורף חם מהרגיל? מעניין). האוכלוסייה חורפת חלקה כבוגרים מחופרים בחול וחלקה כגלמים המגיחים באביב. לא ברור כמה דורות מקים המין בארץ.
צרעכבישית אפורה היא צרעה בגודל בינוני (1.5 ס"מ הנקבה), שחורה ובעלת מראה אפרפר מאובק (אפיון המוכר בעוד מיני חרקים השוכנים באזורי חולות ומדבר), המתמחה (ע"פ הספרות) בציד עכבישים ממשפחת הזאבניים ומינים אחרים המתחפרים בקרקע. אופי הפעילות הוא יומי. שגרת היום מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות ונמשכת כמעט ברציפות עד החשיכה. את הלילה מעבירים הבוגרים במחילות בחול.
חיפוש העכביש נעשה באופן אקטיבי על ידי סריקת מחילות בהן חבויים העכבישים. על פי מחקר (1985) שנעשה במעגן מיכאל, מספר המחילות שצרעכבישית אפורה מבקרת בשעה עשוי להגיע לכדי 100, והסיכוי למצוא עכביש במחילות הללו הוא 1:90. כלומר בממוצע נדרשת לצרעה כשעה עבודה על מנת ללכוד עכביש אחד. כמובן שנתון זה כללי והוא תלוי עונה, אופי בית הגידול, אקראיות ועוד.
לאחר לכידת העכביש ושיתוקו, נישא העכביש לאתר ההטמנה. אתר זה יכול להיות ממוקם מטרים ספורים מנקודת הלכידה ועד כמה עשרות מטרים (עשוי להגיע ל־80 מטרים). הצרעכבישית אוחזת את העכביש בלסתות כאשר ראשו מופנה לכיוון התנועה (בניגוד למרבית הצרעכבישיות, אצלן התנועה עם העכביש היא הליכה ברוורס, עם הבטן לכיוון הקן) ומתקדמת איתו בשילוב של הליכה ומעוף למרחקים קצרים, כאשר מדי פעם מושמט העכביש והצרעה מבצעת מספר סיבובים מעגליים, בטרם תחזור ותישא אותו שוב לעבר הקן וחוזר חלילה.
לא ברורה לי מהות העצירה. יתכן ומדובר בעצירת הזדהות לבדיקת סימני דרך שמובילים לאתר הטמנה שנקבע מראש. מקור גרמני מציין שמחילת הקן נחפרת לפני לכידת העכביש, האם זה עשוי להסביר את ההתנהגות?
מחילת הקן נחפרת למטה ובאלכסון לעומק של 15-10 ס"מ. לעיתים נעשים מספר ניסיונות חפירה עד שנמצא מקום ראוי לקן (כנראה קשור למידת הלחות הדרושה להתפתחות הזחל). לאחר מכן שבה הצרעכבישית לעכביש, מחלצת אותו מאתר ההטמנה הזמני ונושאת אותו למחילה. העכביש נגרר פנימה ברוורס, כאשר הוא אחוז בלסתות. בתוך המחילה מטילה הצרעה ביצה אחת. לאחר שהייה של מספר דקות, יוצאת הצרעה החוצה, אוטמת את הפתח המחילה ומטשטשת כל סימן לקיומה ונוטשת את הקן לאלתר.
4-3 ימים לאחר ההטלה בוקע הזחל. התפתחות הזחל מהירה למדי, והוא מגיע לשלב טרום גולם לאחר 8-6 ימים, תלוי בטמפרטורת הסביבה. משלב זה מצוי טרום הגולם בשלב המתנה. בבוא הזמן המתאים מתרחשת התגלמות ולאחר זמן קצר מגיח הבוגר.
אצל צרעכבישתיים מוכרת התופעה של גניבה חברתית תוך־מינית, תופעה זו מוכרת גם במין שלנו. לעיתים נקבות גדולות מנסות לגנוב עכבישים מנקבות קטנות, בדרך כלל בתהליך הנשיאה לקן ובסמוך לו. גניבה עשויה להתרחש גם על ידי מינים אחרים של צרעכבישתיים.
צרעכבישתיים נפוצים למדי ברוב בתי הגידול, ועם קצת סבלנות ומזל אפשר לעקוב אחריהן ולזכות אולי בדרמה מרתקת של ציד וניצוד.
Arie Valdenberg (1985) The macrofauna of the sandy beach in Maagan Michael, Ecology & biology
http://www.rutkies.de/wegwespe-3/index.html
Solitary wasps: behavior and natural history By Kevin M. O'Neill
Oliver-David FINCH (1997) Spider wasps (Hymenoptera, Pompilidae) as predators of a spider taxocoenosis