אחת הסדרות הגדולות במחלקת העכבישנים אך פחות מוכרת לציבור, היא סדרת הרַגְלְבִישָׁאִים Opiliones. בעבר עלו לאתר שתי רשומות שכללו היכרות ראשונית עם העכבישנים ונתנו כלים ראשוניים להבדיל בינה לחרקים ולעכבישנים אחרים. ניתן למצוא אותן בקטגוריה 'כיצד נבדיל'.
רגלבישאים (קוצרים בשם העממי) היא סדרה במחלקת העַכְּבִישָׁנִים. סדרה זו עברה לאורך השנים מהפכים טקסונומים וגם היום אין הסכמה גורפת על הסיסטמטיקה הגבוהה של הקבוצה.
התייחסות לנושא הטקסונומי אפשר למצוא בקישור Opiliones or Phalangida – what's in a name?.
המדע מכיר בשם למעלה מ־6500 מינים של רגלבישאים, ורוב למדי שיש עוד אלפים רבים שעדין לא נמצאו או הגדרו. בישראל מוכרים כ־20 מינים. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לייצר רשימה מסודרת של המינים בישראל. רשימת המינים עדיין לא פורסמה במלואה (חלקם עדיין מצויים בתהליך של הגדרה 2019) אולם ניתן למצוא את רשימת המינים עם שמות עבריים מעודכנים באתר האקדמיה ללשון עברית.
מרבית הרגלבישאים השכיחים והמוכרים בישראל נמנים על משפחת האֶרֶךְ־רַגְלִיִּים Phalagiidae מתת־הסידרה אֲרֻכֵּי־רֶגֶל Eupnoi, המתאפיינת במינים בעלי גוף קצר יחסית ורגליים ארוכות.
כל השאר, בני המשפחות; רַגְבּוּבִיִּים Trogulidae, בַּרְדְּסוֹנִיִּים Dicranolasmatidae ונִימְרֶגֶליִּים Nemastomatidae בתת־הסידרה חוֹבְבֵי־רַקְבּוּבִית Dyspnoi. ובני המשפחה קְטַן־רַגְלִיִּים Pyramidopidae מתת־הסידרה קְטַנֵּי־רֶגֶל Laniatores, הם מינים קטנים יחסית, אשר חלקם מזכירים במראה קרציות או אקריות קטנות. מתת־הסידרה כְּפוּפֵי־עַיִן Cyphophthalmi, הנחשבת פרמיטיבית יחסית לאחרות עדיין לא נמצאו נציגים בישראל; הקרובים ביותר מוכרים מטורקיה.
רגלבישאים ניזונים בעיקר מהחי; פרוק־רגליים קטנים ויש הניזונים גם משבלולים. אחרים ניזונים מחומר צמחי, חומר אורגני נרקב, פטריות וכדומה. הרכב מזון כזה נחשב לחריג בהשוואה לקבוצות עכבישנים אחרות המראות אחידות גבוהה בהרכב המזון שלהן – בדרך כלל טרף חי. אין הרבה מידע על התזונה של המינים המדוברים והשתדלתי להביא את כל מה שמצאתי בספרות הזמינה לי.
אף שהתפוצה בישראל של המינים להלן רחבה יחסית, כל המינים ברשומה זו נמצאו באותו אתר, בשולי שדות מעובדים ליד בנימינה (בעיקר בדצמבר 2011). הם נמצאו מתחת לאבנים או לוחות עץ מושלכים. במקרים אחדים נמצאו כמה מינים תחת אותו מחסה. האפיון הדומה או הזהה של בית הגידול מוסבר בגודל גוף קטן המקשה על שמירת מאזן נוזלים בסביבה שאינה לחה מספיק.
הקרקע האופיינית באתר (למרגלות חוטם הכרמל) היא טרה רוסה האוצרת לחות בעונת הגשמים (די בוצית) אבל מתיבשת ונסדקת בקיץ. בסיורים קודמים, גם בעונת הקיץ, לא מצאתי אותם תחת אבנים. יתכן שחלק מהמינים יורדים לעומק הקרקע למצוא מחסה מהיובש.
המידע להלן הוא בסיסי ונועד להכרות ראשונה עם מינים אשר חלקם נדירים או קשים למציאה. העובדה שמינים אלה לא נחקרו במלואם בארץ והמידע ב'חי והצומח של ארץ־ישראל' חלקי ולעיתים לא מדייק, מאלצת להתבסס גם על מידע מחו"ל הנוגע למינים הללו או מינים קרובים. כל השמות העבריים עודכנו לפי פרסומי האקדמיה ללשון עברית תשע"ט 2019.
קְטַן-רֶגֶל יְהוּדָה (קְטַנְרֶגֶל האז) Laniatores: Phalangodidae) Haasus judaeus)
רגלביש זעיר; 3-2 מ"מ, צבעו צהבהב והוא מזכיר במראה ובתנועה אקרית גדולה. חי לרוב תחת אבנים השקועות בקרקע לחה או תחת קורות עץ לח.
מוזכר בספרות רק מישראל. מוכר מאזור הירקון בת"א, עמק החולה, בית שמש, הכרמל, הרי נצרת והר מירון.
שם הסוג המדעי נקרא קרוב לוודאי על שמו של גיאורג האז (1905-1981), שהיה אחד מחשובים שבחוקרי הזוחלים של א"י והוא שלח בזמנו חומר להגדרה ל Roewer שתיאר את המין בשנת 1949.
לאחרונה (2918) תואר מין נוסף בסוג שהתגלה במערה בצפון בנימין והוא קְטַן-רֶגֶל מְנֻמְנָם Haasus naasane sp. nov. השם העברי נגזר מהשם הערבי של המערה 'ערק א-נעסנה' שמשמעותו מנומנם.
רַגְבּוּב פָּחוּס (טרוֹגוּלוּס גִפְסָנִי) Dyspnoi: Trogulidae) Trogulus gypseus)
רגלביש קטן; 5-4 מ"מ, בעל גוף שטוח ורגלים קצרות. מזכיר במראה קרצית רזה. העיניים קבועות על בסיס שלוחות קדומניות זיפניות הבולטות לפני הראשחזה ומסתירות את גפי הפה. צבע הגוף כצבע הקרקע והוא מכוסה עפר דק המוצמד בעזרת הפרשה דביקה, המקנה לו הסוואה מעולה.
לסוג תפוצה פליארקטית רחבה והוא מוכר מהקווקז, מרבית אירופה, אזור הים־התיכון וצפון־אפריקה. המין המקומי מוכר ממצרים, דרום טורקיה, כרתים, איי סריה וקוֹס (יוון) איטליה, סוריה וישראל. בישראל נמצא לראשונה בהרי יהודה, ככל הנראה תפוצתו רחבה יותר, לאור הימצאותו לרגלי הכרמל. מצוי מתחת לאבנים או מחסות על קרקע לחה. פרטים החשים בסכנה מכווצים את הרגליים ועושים עצמם מתים.
על פי הספרות בני משפחה זו ניזונים בעיקר בשבלולים. הם מסוגלים לעקוב, בעזרת איברי הרחה המצויים בקצה 2 זוגות הרגליים הקדמיות, אחר ההפרשה הרירית של השבלול. הם חודרים לקונכיה וטורפים את הדייר עד תומו. קונכיות ריקות משמשות להם אתר הטלה עבור הביצים (8-1 ביצים בתטולה). לאחר ההטלה נחתם פתח הקונכיה בריר עבה.
שם הסוג המדעי נגזר ממקור לא ברור; על פי מתאר הסוג, מקור השם מגיע מהדמיון של השלוחות הקדומניות לברדס של נזיר. חוקר אחר משער שהשם נגזר מהמילה היוונית trog = לכרסם, בשל המראה המחוספס משהו של היצור. גם מוצאו של שם המין המדעי לא ברור. בספרות מוזכרת אופציה אחת שזה נגזר מיוונית עתיקה: gypsos = גבס – ככל הנראה בהקשר של חילופי הגוונים על גב הגוף המזכירים גוון של סלעי גבס. אופציה נוספת, משם מקום במצרים הנקרא כך (לא מצאתי כזה).
בַּרְדָּסוֹן (לַסְמִית) Dyspnoi: Dicranolasmatidae) Dicranolasma)
רגלביש קטן; 4-3 מ"מ, בעל גוף פחוס במקצת ורגלים קצרות. גם לו שלוחות קדומניות זיפניות, מתעקלות, הבולטות אל מלפני הראשחזה אבל העיניים ממוקמות קדימה יותר ובצידי השלוחות. מהצד הפנימי של כל שלוחה יוצאים זיפים צפופים המתלכדים עם הזיפים מהשלוחה המקבילה, ככה נוצר מעין גגון (ברדס) מעל גפי הפה ומכאן נגזר השם העברי של הסוג. קשה להבחין בכך שלא דרך הגדלה משמעותית, מה גם שהכל מכוסה גרגרי עפר עדינים המסתירים את המבנה. השלוחות מתפתחות במהלך הגידול והן מגיעות לשיא גודלן רק אצל הבוגרים. אפשר לראות איור יפה של מבנה הגוף והשלוחות בקישור.
לסוג תפוצה פליארקטית מערבית: אירופה, אגן הים־התיכון וצפון־אפריקה. בישראל שני מינים:
בַּרְדָּסוֹן מֻסְוֶה Dicranolasma hoberlandti ומין נוסף דומה מאוד, שתיאורו עדיין לא הושלם. ברדסון מוסווה מוכרת מטורקיה ורודוס. בישראל הסוג מוכר מאזור נחל בצת, הרי יהודה, הכרמל והר מירון.
מצוי תחת אבנים או מחסות על קרקע לחה. עשוי להימצא בצוותא עם הרגבוב וקְטַן־רֶגֶל.
שם הסוג המדעי נגזר מיוונית עתיקה: dikranos = שני ראשים (על שום זוג השלוחות הבולטות) ו-elasma = פלטה שטוחה המתייחסת גם היא לבליטה. שם המין נקרא לכבודו של האנטומולוג הצ'כי (Ludvík Hoberlandt (1918-2005 על תרומתו הרבה למחקר האנטומולוגי במזרח התיכון.
נִימְרֶגֶל מְגֻבְשָׁשׁ Dyspnoi: Nemastomatidae) Mediostoma haasi)
נקבות מטילות את הביצים (30-40) באתרים לחים מתחת לאבנים או קורות עץ מרקיבות.
המקור האטימולוגי של שם הסוג המדעי לא ברור. שם המין נקרא קרוב לוודאי, על שמו של גיאורג האז.
מקורות נבחרים:
האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ-ישראל כרך 2 חסרי-חוליות יבשתיים, 1985
Beitrag zur Kenntnis der Weberknechte (Opiliones) des Nahen Ostens. Staręga, W.1973
Two New Records for Turkish Harvestmen Fauna (Arachnida: Opiliones), Kemal Kurt, Halil Koç and Ersen Aydin Yağmur, 2015
A taxonomic catalogue of the Dyspnoi Hansen and Sørensen, 1904 (Arachnida: Opiliones), Axel L Schönhofer, 2013