פרטים צעירים ומתבגרים ניתן למצוא כל השנה. על פי המידע המועט שמצאתי בנושא, בנקבות צעירות צבע הדוגמא בהיר עד צהוב, לאחר ההתנשלות האחרונה הוא הופך כתום ולבסוף נעשה אדום. קיימים גם מופעים כהים, בהם הדוגמא פחות ניכרת.

נקבות תת־בוגרות מופיעות בשלהי החורף ונקבות בוגרות מופיעות באביב. לעיתים קרובות ניתן למצוא בסמוך להן זכרים בעיקר ליד נקבות בדרגת טרום בוגר. הזכרים שגודלם דומה לנקבות, שומרים עליהן עד להתנשלות האחרונה כי אז יוכלו להזדווג איתן ראשונים. לרוב הזכרים מתים זמן קצר לאחר ההזדווגות. הנקבה יוצרת 3-2 פקעות (לבנות וחלקות) ושומרת עליהן בקפדנות. כל פקעת מכילה כ־200 ביצים. למרות כמות הצאצאים הגדולה, הרי רק פרטים בודדים יגיעו לבגרות ויצליחו להתרבות.

המטווה התלת־מימדי האופייני למשפחה אינו אחיד ומבולגן משהו. הוא נבנה סמוך לקרקע בשולי אבן, סדקים בסלע או בסיס שיח. לעיתים בפתח מחילה או בבסיס גזע עץ. המין גמיש מאוד בבחירת מקום המטווה כל עוד הוא מספק מחסה מתאים ואפל. המטווה ערוך כשחלקו הצר מצוי במחסה אפל וחלקו הרחב חורג ממנו החוצה. המטווה כולל קורים הכשלה אלסטיים המשוכים כלפי הקרקע (או מצע יציב אחר) כאשר בסמוך למצע כל קור מכוסה בטיפות דביקות. חרקים העוברים בסמוך נדבקים לקורים הנקרעים, מתכווצים כלפי מעלה ומושכים את הטרף לתוך עומק המטווה. מאבק הטרף הלכוד רק מסבך אותו יותר בסבך הקורים והכדורית מוסיפה עוד קורים דביקים בכדי לרתק את הקורבן.

המזון האופייני הוא חרקים ופרוקי־רגליים הנעים על הקרקע כמו נמלים, חיפושיות, צרצרים, טחביות וכד'. עם זאת הכדורית לא תהסס להתעסק עם טרף גדול יותר כמו עקרב ואפילו לטאה קטנה.

בדומה למינים אחרים במשפחה, לכדורית ראייה לקויה והיא מסתמכת בעיקר על תנודות ורטט הקורים לזיהוי הטרף או אויב המנסה לחדור למטווה.