ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר    About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
לחיפוש בתכני האתר בחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
ראשי >אינדקס מאמרים>חגבאים ומקלונים>עפרנים וצבע מתפרץ Oedipoda
insectour
הבעיה עם חגבים שהם קופצים, עפים או סתם מהתלים בנו. ומה הבעיה עם זה?... הבעיה היא שאין בעיה, כי היא נעלמת לנו מהעיניים, רגע לפני שמבינים מה ראינו. 
זיהוי חגבים עשוי להיות עניין לא פשוט. מעבר לעובדה שמינים רבים דומים מאוד האחד לשני, ומעבר לעובדה שלרוב הם מתחפפים מהר מידי מכדי שנבחין בפרטים. הבעיה העיקרית היא שאנחנו לא מבינים אותם.

ומה יש להבין בחגבים? או! זאת הנקודה, כדי לצפות בחגבים צריך להבין את הראש שלהם. וכמה שהראש שלהם קטן והמוח בפנים קטן עוד יותר, הרי היכולת שלהם להתל בנו, פרי אבולוציה של מיליוני שנים, היא הנשק העיקרי שיש בידם כדי להתחמק מאויבים או אויבים בפוטנציאל (אנחנו למשל).

אכן לא כל החגבים ממהרים להתחמק. יש הנוקטים דווקא באסטרטגיה הפוכה, בה הם מסתמכים בעיקר על הסוואה וחוסר תזוזה עד הרגע האחרון. אלה (חלקם מינים כבדי תנועה) מצליחים בזה לא פחות טוב מאחיהם המתחמקים. עובדה! הם מצליחים לשרוד שנה שנה ולהעמיד דורות חדשים.

אלה שנוקטים בתמרוני התחמקות, מסתמכים על כמה עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים, המאפשרים להם להתל בנו בקלות יתרה. מצטיינים בזה במיוחד חגבים החיים בבתי גידול פתוחים, שלא ברוכים בצמחייה צפופה או עשב גבוה. על שלושה כאלה תסב הרשומה היום.
 
עפרן אדום־כנף במופע צבע חום/אדום המתמזג היטב ברקע קרקעות טרה-רוסה האופייניות לשפלת יהודה ומקומות נוספים.

גיבורי הרשומה שייכים כולם לאותה תת־משפחה ואפילו לאותו סוג. תת־המשפחה היא עפרנים (Oedipodinae) והסוג הוא עפרן Oedipoda. עפרנים הם חגבים בגודל בינוני (בוגרים 15-28 מ"מ), הנקבות גדולות מהזכרים. עפרנים מבלים את זמנם על קרקע חשופה, שם הם מוסווים היטב בצבע וגוון וגם מוצאים את מזונם הכולל חד-שנתיים נמוכים. בית הגידול המועדף הוא שטחים פתוחים, חשופים לשמש עם צמחיה פזורה ועשביה דלילה ונמוכה.
באזורים שונים אפשר למצוא חפיפה מסוימת בין חלק מהמינים. למשל: באזור מודיעין (קברות המכבים) צפיתי בשלושה מינים (מתוך כ־4 המוכרים בישראל) באותו אתר בפרק זמן קצר של כחצי שעה.

הסוג עפרן מדגים תופעה מעניינת המכונה צבעוניות מתפרצת (flash colors). צבע מתפרץ הוא צבע הנחשף בעת תנועת בעל החיים, אבל נסתר כאשר בעל החיים דומם או מסתתר. מוצאים אותו בין השאר בכנפיים אחוריות של חגבים מסוימים ועשים שונים. ההנחה המקובלת שצבעים אלה משמשים לבלבול טורפים וההסבר לאופן הפעולה הוא כדלקמן:
כאשר החגב חש באיום מתקרב או מיידי, הוא מזנק ממקומו, פורש כנפי תעופה צבעוניות, עף למרחק קצר (כמה מטרים), כונס כנפיים ונוחת בפתאומיות. התנהגות זו, יוצרת אצל הצופה אפקט הפתעה. העין העוקבת אחר דימוי צבעוני ובולט, מאבדת בהרף, בעת כינוס הכנפיים, קשר עין עם החגב בעודו באוויר, וזה בנפילה חופשית נטמע בסביבה וקופא במקומו.

אין ספק שממבט אנושי אפקט הצבע המתפרץ עובד היטב, וגם לאחר עשרות מפגשים עם עפרנים הם עדיין ממשכים להתל בי, במידה ואני לא מוכן לפגישה. תאוריה זו מניחה שאם זה עובד על בני-אדם זה פועל גם על הטורפים (ציפורים?) של החגבים. הבעיה עם התאוריה הזו שעדיין לא נעשה / פורסם ניסוי מבוקר המראה ירידה בטריפה של חרקים בעלי צבע מתפרץ (המראים התנהגות כפי שתוארה קודם) על ידי טורפים טבעיים. מעבר לזה, בשטח מוצאים לא מעט עפרנים גידמים (בעיקר רגליים אחוריות) מה שיכול להעיד שהם נתונים ללחץ טריפה כלשהו, סביר מציפורים.
 
מערך צבע מתפרץ האופייני לחגבים שוכני קרקע
 
גם בשגרה העפרן אינו נח על זרי הדפנה. תנועתו מבוקרת, צמודה לקרקע ללא ניתורים מיותרים העלולים לחשוף אותו ל'עין הרע'. ובכדי להקשות על הגילוי, ובמיוחד באזורים חשופים המשלבים אור וצל, פונה החגב אל השמש ומצמצם את היטל הצל, מה שגורם לדימוי שלו להראות שטוח יותר ומתמזג עם הסביבה.

אם מבחינים בעפרן מבעוד מועד, אפשר לעיתים להתקרב אליו במתינות וללא תנועות חדות (רצוי לא בקו ישר) ולהגיע ממש קרוב, עד כדי אבחנה נוחה במבנה גופו וצבעיו.
צבע הגוף אינו אחיד ובתוך כל מין אפשר למצוא וריאציות בהירות וכהות (מאפור עד חום אדמדם או צהבהב) בהתאם לצבעי בית הגידול. לעיתים אפשר למצוא מופעים אחידים למדי בגוון, כאשר דגם הכתמים האופייני נבלע בצבע הרקע של הגוף.
 
תקריב אל הקולית האחורית בעלת רכס ברור המסתיים במדרגה חדה - מאפיין עפרנים.

עפרנים הם לא החגבים היחידים בבית גידולם, והדרך הכי טובה לזהות (בזמן התעופה) באם מדובר בעפרן היא צבע כנפי התעופה. לכל העפרנים מערך צבע משותף הבנוי משטח צבעוני בוהק (קדמי), פס סהרוני כהה (אמצעי) ושוליים שקופים (אחורי). ההבדלים הניכרים בין המינים מצויים בחלק הצבעוני (ראו בפרוט על כל מין). סימן זיהוי נוסף הייחודי לעפרנים דורש מבט מקרוב יותר והוא; רכס המתנשא על ולאורך הקולית של רגלי הניתור ומסתים במדרגה חדה. נוח להבחין בקולית במבט אופקי ביחס לחגב.

הערה! מערך צבע כנפי התעופה בעפרנים דומה לזה של הסוג דרכן Acrotylus גם הוא ממשפחת העפרניים וגם הוא חובב שטחים פתוחים דלילים בצמחיה. הסוג דרכן, הכולל בישראל 2 מינים, נבדל בגודל; הוא קטן ורזה יותר ועל האוכפית יש לו נקודה כהה מלווה לעיתים בשוליים בהירים.

עפרן אדום־כנף Oedipoda miniata
הנפוץ מבין כל השלושה. אופייני לבתי גידול פתוחים ויובשניים, חשופי שמש עם צמחיה פזורה ונמוכה. בכרמל מצאתי אותם גם בחורשות אורנים פתוחות ומוצלות.
סימן ההכר: כנפי-תעופה אדומות עם פס שחור המבדיל בין השטח האדום לשוליים השקופים. (דומה למערך הצבע של דרכן Acrotylus patruelis)
תפוצה עולמית: מרכז ודרום אירופה, צפון־אפריקה, עירק, אירן וישראל.
תפוצה מקומית: גליל, כרמל, אזור החוף, שפלת והרי יהודה, עמק הירדן, בקעת ים המלח והנגב הצפוני.
פעילות: צעירים ומתבגרים נצפים מפברואר עד מרץ. עונת הרבייה מיוני עד אוגוסט. נצפו גם בוגרים חורפים.
 
 
עפרן אדום־כנף במופע בהיר המותאם לקרקע חול/כורכר של מישור החוף.   עפרן אדום־כנף במופע כהה כפי שנצפה שטח פתוח באזור מודיעין.

עפרן צהוב־כנף Oedipoda aurea
אופייני לאזורים גבוהים ויבשים. בהשוואה למין הקודם, נחשב יותר לחובב לחות ומוצאים אותו בבית גידול שיחי וצפוף יותר.
סימן ההכר: כנפי תעופה צהובות עם פס שחור המבדיל בין השטח הצהוב לשוליים השקופים. (דומה למערך הצבע של התלמן Morphacris fasciata)
תפוצה עולמית: טורקיה, סוריה וישראל.
תפוצה מקומית: חרמון, גליל, כרמל, שומרון, שפלת והרי יהודה. בישראל הסוג כולל 2 תת־מינים האבנה בינם בלתי אפשרית בשדה.
פעילות: צעירים ומתבגרים נצפים מפברואר. בוגרים ממאי עד אוגוסט. עונת הרבייה נמשכת עד דצמבר.
 
 
עפרן צהוב־כנף במופע בהיר המתמזג עם משטחי הגיר הבהירים בגליל התחתון.   עפרן צהוב־כנף במופע כהה כפי שנצפה בשטח פתוח באזור מודיעין.

עפרן כחול־כנף Oedipoda caerulescens
אופייני לאזורים גבוהים ויבשים עם צמחיה נמוכה. בשפלת יהודה מצאתי אותם גם בחורשות אורנים פתוחות ומוצלות.
סימן ההכר: כנפי תעופה כחולות עם פס שחור המבדיל בין השטח הכחול לשוליים השקופים.
תפוצה עולמית: מרכז ודרום אירופה, צפון אפריקה, טורקיה, אירן עד סין וישראל.
תפוצה מקומית: גליל, כרמל, שפלת והרי יהודה.
פעילות: בוגרים נצפים ממרץ עד נובמבר. ככל הנראה חורפים בדרגת ביצה.
 
 
עפרן כחול־כנף במופע בהיר ואחיד כפי שנצפה באזור תל-חדיד.   עפרן כחול־כנף. במופע מגוון כפי שנצפה בשטח פתוח באזור מודיעין.

עפרנים נחקרו רבות בנושא תקשורת תוך־מינית בעיקר בין זכרים לנקבות בעונת החיזור. נמצא שהחיזור כולל מצג תעופה ומצג רגליים. מחקרים שונים הראו בחלק ממיני העפרנים, שצבע מתפרץ משמש גם במצג תעופה, כאשר זכרים מנתרים לגובה תוך פרישת כנפי התעופה, ריחוף קצר ומצג צבעוני לפני שהם חוזרים לקרקע. תצוגה זו נועדה למשוך נקבות ולייצר מגע עם זכרים אחרים. תוך כדי המעוף מתקיים גם מצג קולי הנשמע כטירטור, המתבצע גם הוא בעזרת הכנפיים. יש הגורסים שקול הטרטור משמש גם להטעיה בדומה לצבע המתפרץ, כאשר הוא מושך את תשומת לב הצופה ונקטע בחטף בהיסגר הכנפיים וצניחת החגב לקרקע.
 
מצג רגליים כולל מצג קולי על ידי חיכוך איבר גוף אחד במשנהו; למשל חיכוך קולית אחורית כנגד כנפי החפיה. או מצג ויזואלי בו החגב מרעיד את הרגליים האחוריות ללא כל צליל. אין בידי כרגע מידע על אופן החיזור של המינים שלנו (צפיתי בהרעדת רגליים) ולא ברור אם העניין נחקר בישראל.
 
insectour
הבעיה עם חגבים שהם קופצים, עפים או סתם מהתלים בנו. ומה הבעיה עם זה?... הבעיה היא שאין בעיה, כי היא נעלמת לנו מהעיניים, רגע לפני שמבינים מה ראינו. 
זיהוי חגבים עשוי להיות עניין לא פשוט. מעבר לעובדה שמינים רבים דומים מאוד האחד לשני, ומעבר לעובדה שלרוב הם מתחפפים מהר מידי מכדי שנבחין בפרטים. הבעיה העיקרית היא שאנחנו לא מבינים אותם.

ומה יש להבין בחגבים? או! זאת הנקודה, כדי לצפות בחגבים צריך להבין את הראש שלהם. וכמה שהראש שלהם קטן והמוח בפנים קטן עוד יותר, הרי היכולת שלהם להתל בנו, פרי אבולוציה של מיליוני שנים, היא הנשק העיקרי שיש בידם כדי להתחמק מאויבים או אויבים בפוטנציאל (אנחנו למשל).

אכן לא כל החגבים ממהרים להתחמק. יש הנוקטים דווקא באסטרטגיה הפוכה, בה הם מסתמכים בעיקר על הסוואה וחוסר תזוזה עד הרגע האחרון. אלה (חלקם מינים כבדי תנועה) מצליחים בזה לא פחות טוב מאחיהם המתחמקים. עובדה! הם מצליחים לשרוד שנה שנה ולהעמיד דורות חדשים.

אלה שנוקטים בתמרוני התחמקות, מסתמכים על כמה עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים, המאפשרים להם להתל בנו בקלות יתרה. מצטיינים בזה במיוחד חגבים החיים בבתי גידול פתוחים, שלא ברוכים בצמחייה צפופה או עשב גבוה. על שלושה כאלה תסב הרשומה היום.
 
עפרן אדום־כנף במופע צבע חום/אדום המתמזג היטב ברקע קרקעות טרה-רוסה האופייניות לשפלת יהודה ומקומות נוספים.

גיבורי הרשומה שייכים כולם לאותה תת־משפחה ואפילו לאותו סוג. תת־המשפחה היא עפרנים (Oedipodinae) והסוג הוא עפרן Oedipoda. עפרנים הם חגבים בגודל בינוני (בוגרים 15-28 מ"מ), הנקבות גדולות מהזכרים. עפרנים מבלים את זמנם על קרקע חשופה, שם הם מוסווים היטב בצבע וגוון וגם מוצאים את מזונם הכולל חד-שנתיים נמוכים. בית הגידול המועדף הוא שטחים פתוחים, חשופים לשמש עם צמחיה פזורה ועשביה דלילה ונמוכה.
באזורים שונים אפשר למצוא חפיפה מסוימת בין חלק מהמינים. למשל: באזור מודיעין (קברות המכבים) צפיתי בשלושה מינים (מתוך כ־4 המוכרים בישראל) באותו אתר בפרק זמן קצר של כחצי שעה.

הסוג עפרן מדגים תופעה מעניינת המכונה צבעוניות מתפרצת (flash colors). צבע מתפרץ הוא צבע הנחשף בעת תנועת בעל החיים, אבל נסתר כאשר בעל החיים דומם או מסתתר. מוצאים אותו בין השאר בכנפיים אחוריות של חגבים מסוימים ועשים שונים. ההנחה המקובלת שצבעים אלה משמשים לבלבול טורפים וההסבר לאופן הפעולה הוא כדלקמן:
כאשר החגב חש באיום מתקרב או מיידי, הוא מזנק ממקומו, פורש כנפי תעופה צבעוניות, עף למרחק קצר (כמה מטרים), כונס כנפיים ונוחת בפתאומיות. התנהגות זו, יוצרת אצל הצופה אפקט הפתעה. העין העוקבת אחר דימוי צבעוני ובולט, מאבדת בהרף, בעת כינוס הכנפיים, קשר עין עם החגב בעודו באוויר, וזה בנפילה חופשית נטמע בסביבה וקופא במקומו.

אין ספק שממבט אנושי אפקט הצבע המתפרץ עובד היטב, וגם לאחר עשרות מפגשים עם עפרנים הם עדיין ממשכים להתל בי, במידה ואני לא מוכן לפגישה. תאוריה זו מניחה שאם זה עובד על בני-אדם זה פועל גם על הטורפים (ציפורים?) של החגבים. הבעיה עם התאוריה הזו שעדיין לא נעשה / פורסם ניסוי מבוקר המראה ירידה בטריפה של חרקים בעלי צבע מתפרץ (המראים התנהגות כפי שתוארה קודם) על ידי טורפים טבעיים. מעבר לזה, בשטח מוצאים לא מעט עפרנים גידמים (בעיקר רגליים אחוריות) מה שיכול להעיד שהם נתונים ללחץ טריפה כלשהו, סביר מציפורים.
 
מערך צבע מתפרץ האופייני לחגבים שוכני קרקע
 
גם בשגרה העפרן אינו נח על זרי הדפנה. תנועתו מבוקרת, צמודה לקרקע ללא ניתורים מיותרים העלולים לחשוף אותו ל'עין הרע'. ובכדי להקשות על הגילוי, ובמיוחד באזורים חשופים המשלבים אור וצל, פונה החגב אל השמש ומצמצם את היטל הצל, מה שגורם לדימוי שלו להראות שטוח יותר ומתמזג עם הסביבה.

אם מבחינים בעפרן מבעוד מועד, אפשר לעיתים להתקרב אליו במתינות וללא תנועות חדות (רצוי לא בקו ישר) ולהגיע ממש קרוב, עד כדי אבחנה נוחה במבנה גופו וצבעיו.
צבע הגוף אינו אחיד ובתוך כל מין אפשר למצוא וריאציות בהירות וכהות (מאפור עד חום אדמדם או צהבהב) בהתאם לצבעי בית הגידול. לעיתים אפשר למצוא מופעים אחידים למדי בגוון, כאשר דגם הכתמים האופייני נבלע בצבע הרקע של הגוף.
 
תקריב אל הקולית האחורית בעלת רכס ברור המסתיים במדרגה חדה - מאפיין עפרנים.

עפרנים הם לא החגבים היחידים בבית גידולם, והדרך הכי טובה לזהות (בזמן התעופה) באם מדובר בעפרן היא צבע כנפי התעופה. לכל העפרנים מערך צבע משותף הבנוי משטח צבעוני בוהק (קדמי), פס סהרוני כהה (אמצעי) ושוליים שקופים (אחורי). ההבדלים הניכרים בין המינים מצויים בחלק הצבעוני (ראו בפרוט על כל מין). סימן זיהוי נוסף הייחודי לעפרנים דורש מבט מקרוב יותר והוא; רכס המתנשא על ולאורך הקולית של רגלי הניתור ומסתים במדרגה חדה. נוח להבחין בקולית במבט אופקי ביחס לחגב.

הערה! מערך צבע כנפי התעופה בעפרנים דומה לזה של הסוג דרכן Acrotylus גם הוא ממשפחת העפרניים וגם הוא חובב שטחים פתוחים דלילים בצמחיה. הסוג דרכן, הכולל בישראל 2 מינים, נבדל בגודל; הוא קטן ורזה יותר ועל האוכפית יש לו נקודה כהה מלווה לעיתים בשוליים בהירים.

עפרן אדום־כנף Oedipoda miniata
הנפוץ מבין כל השלושה. אופייני לבתי גידול פתוחים ויובשניים, חשופי שמש עם צמחיה פזורה ונמוכה. בכרמל מצאתי אותם גם בחורשות אורנים פתוחות ומוצלות.
סימן ההכר: כנפי-תעופה אדומות עם פס שחור המבדיל בין השטח האדום לשוליים השקופים. (דומה למערך הצבע של דרכן Acrotylus patruelis)
תפוצה עולמית: מרכז ודרום אירופה, צפון־אפריקה, עירק, אירן וישראל.
תפוצה מקומית: גליל, כרמל, אזור החוף, שפלת והרי יהודה, עמק הירדן, בקעת ים המלח והנגב הצפוני.
פעילות: צעירים ומתבגרים נצפים מפברואר עד מרץ. עונת הרבייה מיוני עד אוגוסט. נצפו גם בוגרים חורפים.
 
 
עפרן אדום־כנף במופע בהיר המותאם לקרקע חול/כורכר של מישור החוף.   עפרן אדום־כנף במופע כהה כפי שנצפה שטח פתוח באזור מודיעין.

עפרן צהוב־כנף Oedipoda aurea
אופייני לאזורים גבוהים ויבשים. בהשוואה למין הקודם, נחשב יותר לחובב לחות ומוצאים אותו בבית גידול שיחי וצפוף יותר.
סימן ההכר: כנפי תעופה צהובות עם פס שחור המבדיל בין השטח הצהוב לשוליים השקופים. (דומה למערך הצבע של התלמן Morphacris fasciata)
תפוצה עולמית: טורקיה, סוריה וישראל.
תפוצה מקומית: חרמון, גליל, כרמל, שומרון, שפלת והרי יהודה. בישראל הסוג כולל 2 תת־מינים האבנה בינם בלתי אפשרית בשדה.
פעילות: צעירים ומתבגרים נצפים מפברואר. בוגרים ממאי עד אוגוסט. עונת הרבייה נמשכת עד דצמבר.
 
 
עפרן צהוב־כנף במופע בהיר המתמזג עם משטחי הגיר הבהירים בגליל התחתון.   עפרן צהוב־כנף במופע כהה כפי שנצפה בשטח פתוח באזור מודיעין.

עפרן כחול־כנף Oedipoda caerulescens
אופייני לאזורים גבוהים ויבשים עם צמחיה נמוכה. בשפלת יהודה מצאתי אותם גם בחורשות אורנים פתוחות ומוצלות.
סימן ההכר: כנפי תעופה כחולות עם פס שחור המבדיל בין השטח הכחול לשוליים השקופים.
תפוצה עולמית: מרכז ודרום אירופה, צפון אפריקה, טורקיה, אירן עד סין וישראל.
תפוצה מקומית: גליל, כרמל, שפלת והרי יהודה.
פעילות: בוגרים נצפים ממרץ עד נובמבר. ככל הנראה חורפים בדרגת ביצה.
 
 
עפרן כחול־כנף במופע בהיר ואחיד כפי שנצפה באזור תל-חדיד.   עפרן כחול־כנף. במופע מגוון כפי שנצפה בשטח פתוח באזור מודיעין.

עפרנים נחקרו רבות בנושא תקשורת תוך־מינית בעיקר בין זכרים לנקבות בעונת החיזור. נמצא שהחיזור כולל מצג תעופה ומצג רגליים. מחקרים שונים הראו בחלק ממיני העפרנים, שצבע מתפרץ משמש גם במצג תעופה, כאשר זכרים מנתרים לגובה תוך פרישת כנפי התעופה, ריחוף קצר ומצג צבעוני לפני שהם חוזרים לקרקע. תצוגה זו נועדה למשוך נקבות ולייצר מגע עם זכרים אחרים. תוך כדי המעוף מתקיים גם מצג קולי הנשמע כטירטור, המתבצע גם הוא בעזרת הכנפיים. יש הגורסים שקול הטרטור משמש גם להטעיה בדומה לצבע המתפרץ, כאשר הוא מושך את תשומת לב הצופה ונקטע בחטף בהיסגר הכנפיים וצניחת החגב לקרקע.
 
מצג רגליים כולל מצג קולי על ידי חיכוך איבר גוף אחד במשנהו; למשל חיכוך קולית אחורית כנגד כנפי החפיה. או מצג ויזואלי בו החגב מרעיד את הרגליים האחוריות ללא כל צליל. אין בידי כרגע מידע על אופן החיזור של המינים שלנו (צפיתי בהרעדת רגליים) ולא ברור אם העניין נחקר בישראל.
 

X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
 ברוכים הבאים.
מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק של האתר
עדכונים, חדשות מהשטח והפתעות