מרחב אורבני אינו ריק אקולוגי ומעצם קיומו ומאפייניו הוא מערכת אקולוגית (אקוסיסטמה) לכל דבר. מרחב רוחש חיים המהווה גורם משיכה גם לאורגניזמים המתקיימים במערכות אקולוגיות סמוכות.
עכבישים מהווים את אחת הקבוצות הדומיננטיות והמגוונות ביותר מבין פעילי הקרקע במערכות אקולוגיות יבשתיות. קבוצה המציגה דפוסי התנהגות מורכבים ומתפרשת על מגוון עצום של בתי גידול, כולל המרחב האורבני. עכבישים רבים מראים גמישות הסתגלותית לנישות אורבניות המספקות תנאי גידול מקבילים לאלה שבבית גידולם הטבעי. כטורפים, עכבישים יכולים לנצל גם גומחות אורבניות שאינן מספקות משאבי מזון לפרוקי־רגליים אחרים אך מושכות אותם בהיותם אתרי מעבר, מנוחה או רבייה.
האדם מקיים יחסים אמביוולנטיים עם עכבישים. יש הרואים בהם דבר מאוס ומסוכן שצריך להיפטר ממנו, לעיתים בכל מחיר. מאידך, מתקיימת סקרנות גדולה לקבוצה ותחילתה של הבנה שעכבישים אינם מהווים איום קיומי לאנושות, גם אם יש מהם המוגדרים כמינים מסוכנים לאדם. הידע המדעי האצור בעולמם וגופם מועיל לנו באופנים רבים; ישירים ועקיפים ואנו רק בתחילת פיענוח סודותיהם.
רשומה זו בוחנת את גורמי המשיכה המביאים עכבישים למרחב האורבני ומאפשרים להם לשרוד ושואלת, האם חיים זה לצד זה צריכים להטריד אותנו. הרשומה נוקטת בראייה אקולוגית מצומצמת ונוגעת במשורה במינים ספציפיים, אשר על חלקם דובר ברשומות קודמות, ראו הפניות בקישורים.
המרחב האורבני
מרחב אורבני מוגדר כאזור מחיה המתוכנן ונבנה עבור האדם, מרחב המהווה יחידה תפקודית כלכלית ותרבותית בה האדם יכול למצוא מענה למרבית צרכיו.
מרחב אורבני אינו חטיבה ברורה. המעבר בין נוף טבעי לנוף חקלאי, נוף פרוורי ועד לנוף עירוני דחוס אינו תמיד חד. לאורך הרצף חטיבות הנוף משתלבות זו בזו ואף כוללות כתמים מחטיבות אחרות. צפיפות אורבנית נגזרת ממשתנים שונים: גיאוגרפיים, אקלימיים, היסטוריים, תרבותיים וכלכליים. משתנים אלה משפיעים גם על הרבגוניות ותמהיל העיור ובעקיפין על האקוסיסטמה האורבנית הייחודית לכל אזור ומקום.
בהיבט האקולוגי מרחב אורבני מאגד מגוון בתי גידול, שכל אחד לכשעצמו כולל גומחות מגוונות, וכולם שזורים זה בזה בתמהילים משתנים, המשקפים שימושי קרקע ורכיבים המאפיינים מרחבים אורבניים.
אקוסיסטמה אורבנית היא סביבה דינמית הנתונה לשינויים והפרעות; קבועות או אקראיות שאינן צפויות במרחב ובזמן. היא גם נתונה להשפעות אביוטיות אשר חלקן טיפוסיות לאזורים אורבניים.
לדוגמא: זיהום אור בשל תאורה מלאכותית או גידול בשעות צל בשל עליה בגובה הבנייה. זיהום תחבורתי – פיח ואבק המצטברים על רשתות ומקטינים את יעילותן. צבעים תעשייתיים עשויים להכיל חומרים נדיפים הדוחים במידה זו או אחרת עכבישים.
טכנולוגיות בנייה המאפיינות אזורים אורבניים משפיעות על סביבת המחיה. חומרי הבנייה אוצרים ופולטים חום או לחות בהתאם לתכונותיהם ומשפיעים על תנאי המיקרו־אקלים בסביבתם. בנייה טרומית מספקת פוטנציאל לנישות מסתור קטנות בין חלקי המבנה, המתרבות עם התיישנותו. גגות רעפים מספקים תחתם חלל מוגן וחשוך האהוב על עכבישים רבים. לטקסטורה של אלמנטים אורבניים, בעיקר החיצונית, השפעה על משיכת מינים המחבבים משטחים מחוספסים, בהם נוח למצוא מסתור.
שפע בתי גידול
מבנים מקוּרים המשמשים למגורים, תעשייה, מסחר, שירותים ומבני ציבור מהווים מכלול חשוב בהקשר העכבישי. הם מספקים תנאי מחייה הדומים לאלה שאפשר למצוא בבית גידול מסולעים, צנירים, מערות ואפילו תחת אבנים. עכבישים ימצאו בחללים סגורים מיקרו־אקלים יציב ולרוב מתון יותר מאשר האקלים בחוץ. מלבד קירות ניתן למצוא בהם גם נישות מגוונות כמו: חלונות, מערכות איוורור, חשמל ותאורה, אינסטלציה, גינון או מערכות ייעודיות. גומחות המספקות תנאי מיקרו־אקלים נקודתיים, היכולים להתאים למינים שונים בהתאם להעדפתם האקולוגית.
מעטפות חיצוניות של מבנים ואלמנטים (דקורטיביים ופרסומיים) הצמודים להן, מספקים שטח פנים לגומחות אקולוגיות נוספות ובדומה לכך גם גדרות, חומות או תשתיות פתוחות הצמודות למבנים. אלו נתונים להשפעות הסביבה החיצונית ומקיימים קשר הדוק יותר עם המרחבים הפתוחים. עליהם צפוי למצוא מינים המתקיימים בשטחים הטבעיים על מחשופי סלע ואבנים.
'שטחים ירוקים': ציבוריים (פארקים, חורשות, גינות, מגרשי ספורט, גנים זואולוגים ועוד) או פרטיים (משתלות, גינות בחצרות מפעלים או בתים), מהווים בית גידול חשוב לעכבישים. בעיקר לאלו שעבורם צמחים מהווים חלק חשוב או הכרחי באורח החיים. שטחים ירוקים החוצים מרחבים אורבניים ובמיוחד אלו המקיימים קשר עם מרחבים פתוחים, משמשים נתיבי התפשטות נוחים לבעלי חיים המהגרים משולי השטח ללב האורבני.
מחקרים הראו ששטחים ירוקים אורבניים מספקים את עושר ומגוון המינים הגבוה ביותר של עכבישים וחרקים, בהשוואה לבתי גידול אורבניים בהם כיסוי הצומח נמוך בהרבה או אינו קיים.
הצומח בהתאם לנופו ורבגוניותו מספק: יציבות אקלימית, מחסות, אתרי רבייה והוא מושך חרקים המשמשים מזון. צמחים מספקים לעכבישים מרחב תלת־מימדי בו הם יכולים להתמקם בעומקים וגבהים שונים; החל משכבת הקרקע והכיסוי הראשוני שלה, דרך הגזע והענפים, על העלווה והפרחים וכלה בצמרות.
בדומה לשטחים הטבעיים, גם כאן, ככל שעושר הצמחיה גדל כך צפוי לגדול עושר המינים של בעלי חיים הנסמכים עליה. פעולות גינון הכוללות שינוי נוף הצומח וקרקע אינן מונעות מעכבישים להתבסס, אך הן משפיעות על תמהיל המינים ומספרם בהתאם לתדירות ההפרעות וסוגן.
תשתיות פתוחות כגון: מדרכות, כבישים, מסילות, חניונים וכדומה, בהן לא מתפתח צומח או שהוא זניח בנוכחותו, אינן מדמות תנאים רגילים שמוצאים בשטחים הטבעיים ולכן הן מזמנות פחות אופציות לעכבישים, במיוחד לפעילי קרקע המעדיפים קרקע אבנית. מינים קטנים המסתפקים במועט יכולים למצוא בהן נישות צנועות ואף לקיים אוכלוסייה יציבה.
מרחב אורבני טיפוסי כולל גם שטחים מופרעים או נטושים המתאפיינים בתנאים ארעיים ולא צפויים אבל מספקים גם מחסות נוחים ושפע מזון. יש עכבישים המתבססים יפה באזורים אלו, כל עוד ההפרעה אינה ממושכת או קיצונית מדי.
תשתיות תת־קרקעיות כמו: חניונים, מערכות ניקוז, מערכות חשמל ותקשורת, מערכות תעבורה ותחבורה, מהוות בית גידול אופייני במרחב האורבני. תשתיות כאלו עם רמת הפרעה נמוכה יחסית, עשויות לספק תנאי גידול הדומים לטבעיים: אפלולית, לעיתים חשיכה מוחלטת ויציבות אקלימית רוב השנה; כפי שנמצא במערות, מאורות ומחילות בעלי־חיים. זהו עולם נסתר שרוב הציבור אינו נחשף אליו וחלק מהמינים יראו מעל הקרקע לעיתים נדירות.
בתי גידול לחים לרוב תופשים חלק קטן במכלול האורבני, אך מהווים גורמי משיכה לצמחייה, חרקים ועכבישים חובבי לחות. בתי גידול לחים מוצאים לצד גופי מים טבעיים אשר סביבם התפתחה העיר. תשתיות ניקוז עיליות, גופי מים מלאכותיים וגם דליפות מים לא מטופלות או שלוליות חורף מהווים בתי גידול לחים; קבועים או עונתיים העשויים לספק צרכים של עכבישים החובבים סביבות לחות.
במרחב האורבני מתקיימים איים של שטחים טבעיים ואפילו חקלאיים ששרדו פיתוח. חלקם חיים על זמן שאול וסופם להיעלם תחת מכבש הפיתוח. במקומות כגון כאלו צפויים להימצא מינים פחות סתגלניים, האופייניים לשטחים הטבעיים, שההסתברות למצוא בלב המטרופולין, כולל בשטחים ירוקים, קטנה יותר.
תשתיות תת־קרקעיות כמו: חניונים, מערכות ניקוז, מערכות חשמל ותקשורת, מערכות תעבורה ותחבורה, מהוות בית גידול אופייני במרחב האורבני. תשתיות כאלו עם רמת הפרעה נמוכה יחסית, עשויות לספק תנאי גידול הדומים לטבעיים: אפלולית, לעיתים חשיכה מוחלטת ויציבות אקלימית רוב השנה; כפי שנמצא במערות, מאורות ומחילות בעלי־חיים. זהו עולם נסתר שרוב הציבור אינו נחשף אליו וחלק מהמינים יראו מעל הקרקע לעיתים נדירות.
בתי גידול לחים לרוב תופשים חלק קטן במכלול האורבני, אך מהווים גורמי משיכה לצמחייה, חרקים ועכבישים חובבי לחות. בתי גידול לחים מוצאים לצד גופי מים טבעיים אשר סביבם התפתחה העיר. תשתיות ניקוז עיליות, גופי מים מלאכותיים וגם דליפות מים לא מטופלות או שלוליות חורף מהווים בתי גידול לחים; קבועים או עונתיים העשויים לספק צרכים של עכבישים החובבים סביבות לחות.
במרחב האורבני מתקיימים איים של שטחים טבעיים ואפילו חקלאיים ששרדו פיתוח. חלקם חיים על זמן שאול וסופם להיעלם תחת מכבש הפיתוח. במקומות כגון כאלו צפויים להימצא מינים פחות סתגלניים, האופייניים לשטחים הטבעיים, שההסתברות למצוא בלב המטרופולין, כולל בשטחים ירוקים, קטנה יותר.
מדוע וכיצד הם מגיעים לעיר?
בעולמם של העכבישים, התחרות על שטחי מחיה אינה שונה מזו המתקיימת בעולם של אורגניזמים אחרים, בהם האדם. תחרות על משאבים היא אחת מהלחצים המכתיבים תפוצה של בעלי־חיים. כל שטח מחיה מסוגל (בזמן נתון) לכלכל מספר מוגבל של אורגניזמים. התחרות על משאבים מוגבלים כופה חיפוש מתמיד של שטחי מחיה חלופיים בהם התחרות קטנה יותר.
עכבישים, כמו גם פרוקי־רגליים אחרים, לא בוחרים דווקא בחיים אורבניים. יש והם נולדים בעיר ויש המגיעים אליה שלא מבחירה; בין בסיוע לא מודע של האדם או במהלך הפצה / הגירה טבעית הנתונה לחסדי הרוח או וקטורים אחרים ואינה מתחשבת בגבולות.
בראייה אקולוגית עכבישים מהווים קבוצה מעניינת במיוחד בשל יכולות ההפצה. רוב פעילי הקרקע היבשתיים משתמשים בהליכה כדרך עיקרית להגיע למקומות חדשים, ועל כן הפצתם איטית ומוגבלת במרחב. יש המסוגלים להפיץ את עצמם בעזרת הרוח. תופעה זו המכונה הפצת רוח Ballooning היא מאסטרטגיות ההפצה הרווחות בעכבישים.
הפצה בעזרת הרוח מאפיינת פרטים זעירים, לרוב דרגות צעירות של עכבישים. משום כך גם אין מרגישים כשהם חודרים לבתים; ונתקלים בהם, אם בכלל, רק בבגרותם.
הפצת רוח מאפשרת תנועה במרחב שאומנם תלויה בכיוון הרוח ובעוצמתה ואינה בוררת בין שטחי נחיתה, אך בהינתן תנאים ראויים היא מאפשרת הגירה למרחקים ניכרים, לעיתים של קילומטרים רבים. עכבישים נוטים להיות בין המתנחלים הראשונים בטריטוריות חדשות כמו איים הנוצרים בים, אזורים שעברו שריפה או במבנים חדשים במרחב האורבני.
הפצת רוח יעילה מאוד במרחבים פתוחים אולם במרחב האורבני מתקיימים חסמים פיזיים שונים המגבילים את הרוח ומשנים תכופות את כיוונה ועוצמתה. בעיר, הפצת רוח מוגבלת לרוב למרחקים קצרים יחסית של עשרות עד מאות מטרים.
הפצת רוח המסיעה פרטים בין בתי גידול חשובה לזרימת גנים בתוך אוכלוסיות ובינן. הגעת פרטים מהשטחים הפתוחים לתוך המרחב האורבני מסייעת לזרימת הגנים החיונית לבריאות האוכלוסייה.
אוכלוסיות השוכנות בתוך מבנים מוגבלות ביכולות ההפצה למרחק, במיוחד אצל מינים שאינם נעזרים בהפצת רוח או שזו מוגבלת לנוכח המבוך העירוני. באוכלוסיות כאלו זרימת גנים צפויה להיות איטית יותר.
יש והגירה נעזרת באדם המהווה וקטור מפיץ. הפצה כזו מסתייעת בכלי תחבורה ובסחורות ומוצרים המועברים בין אזורים שונים. מוצרים חקלאיים מהווים רכיב הפצה משמעותי למינים הרווחים באזורים חקלאיים ובשוליהם. עוברים דירה? סיכוי טוב שחלק מהעכבישים הפרטיים שלכם יעברו עם המטלטלין לדירה החדשה. קניתם עציץ חדש במשתלה? יתכן והוא כבר משמש למגורי עכביש או שניים.
הפצה בעזרת האדם מסייעת בעקיפין לזרימת גנים בין אוכלוסיות מבודדות במרחב אורבני נתון ובין מרחבים אורבניים רחוקים מאוד.
לא כל העכבישים במרחב האורבני הם מהגרים או בני מהגרים. יש להניח שחלק מהמינים מהווה שריד לאוכלוסיות טבעיות שהיו במקום בטרם פיתוחו והצליחו לשרוד למרות השינויים. בזכות גמישות אקולוגית, פיתוח איטי והעובדה שהמרחב האורבני המתפתח סיפק תנאים חלופיים דומים.
מינים פולשים
מינים פולשים מוגדרים כמינים שמקורם באזור מרוחק גיאוגרפית והגעתם מסתייעת, ללא כוונה תחילה, ביד האדם. לחלק מעכבישים האורבניים תפוצה גלובלית רחבה, העשויה להעיד שהם אינם מקומיים ומקורם באזור גיאוגרפי אחר.
מינים כגון אלו מאפיינים אתרים בהן מתנהל סחר בינלאומי באמצעות ספינות, מטוסים או רכבות. באתרים כאלו ובמיוחד ערים ותיקות, מוצאים יותר מינים המוגדרים כפולשים שהגיעו כטרמפיסטים מחו"ל על סחורות חקלאיות, במכולות או סתם על כלי תחבורה.
גמישות אקולוגית היא אחת המאפיינים של מינים פולשים, המאפשרת להם לשרוד בטווח רחב של תנאים אקולוגיים ואף לדחוק מינים מקומיים. יש המתבססים ואף משגשגים אך אינם חורגים מהמרחב האורבני. לדוגמא: פולשים חובבי חום מצליחים להתבסס באזורים אורבניים צפוניים בשל אקלים נוח שהעיר הצפופה יוצרת ובחסות מבנים סגורים או מחוממים. הם אינם שורדים בשטחים הפתוחים או הטבעיים שבתוך העיר או בשוליה.
מינים פולשים הזולגים לשטחים הפתוחים עשויים להוות תחרות למינים מקומיים ובראיה אקולוגית הם נחשבים למסוכנים. אלמנה חומה Latrodectus geometricus היא דוגמא למין שהחל את דרכו באזורינו במרחב האורבני וכיום מתפשט בהדרגה גם לתוך שטחים פתוחים. בארה"ב אלמנה חומה נחשבת לפולשת ותיקה והיא מסתמנת כמין הדוחק מינים מקומיים המשתייכים אף הם לסוג אלמנה.
תפוצה ועושר מינים בעיר
כפי שאיננו יכולים להסתכל על המרחב האורבני כמקשה אחת, לא ניתן לבחון עכבישים כמכלול והם נבדלים, בין השאר, בדרישות והעדפות אקולוגיות ודפוסי התפוצה.
תפוצה ועושר מינים במרחב האורבני מושפעים מהזיקה של בית גידול אחד לאלה שסביבו ושל כולם יחדיו למרחבים המקיפים את המרחב האורבני. מחקרים הראו ששולי המרחב האורבני המשיקים לשטחים פתוחים נוטים להיות עשירים במינים, בהשוואה ללב העיר הסואנת. בלב האזור האורבני עושר המינים נמוך אך אחוז גבוה יחסית מהמינים הם מלווי אדם, חלקם מינים פולשים.
המרחב האורבני גדוש בתי גידול פוטנציאליים ואינספור גומחות אקולוגיות זעירות המושכות עכבישים. הצביעו על מקום כלשהו במרחב האורבני וסביר שתמצאו שם או בקרבה יתרה עכביש. חלק מהעכבישים גלויים למדי, עבור הזעירים, נדרשת עין מנוסה כדי לעמוד על נוכחותם.
לדוגמא: בתי גידול אנכיים (קירות, גדרות, חומות, טרסות ועמודי חשמל), בתי גידול אופקיים (קרקע, רצפות מבנים ואפילו על גגות), על צמחים (בחצרות, בפארקים, בגינות הנוי וגם בעציצי המרפסת או חלון המטבח), בערמות פסולת, בקומפוסטרים, בריהוט גן, במעזבות או לצדי דרכים.
במגורי אדם נמצא אותם בחללים חשוכים (בתוך ריהוט, בארגזי אכסון, בארון חשמל, במרתף, במחסן או בין סדקי קירות), בספריות, במטבח, בחדר הרחצה, במזווה ובמרפסת. אל תופתעו אם תמצאו עכביש בתוך הרכב.
לשימושי מבנים השפעה מידתית על עושר המינים. לדוגמא: מפעלי מזון או מחסני מזון, מושכים פרוקי־רגליים המהווים טרף לעכבישים המשתקעים בהם. שפע מזון לא בהכרח מבטא מגוון מזון, המשפיע על עושר מינים. לדוגמא: עושר מינים במחסן למזון יבש צפוי שיהיה דל מזה שנמצא במחסן מרכול המכיל גם מוצרים טריים. מחקרים הראו ששפע המזון במרחב האורבני מסייע לעליה בביומסה של מינים (חולייתנים ופרוקי־רגליים) המתקיימים בעיר, אך תרומתו לעושר המינים נמוכה יחסית.
מטווי עכבישים האוספים אבק אינם חביבים על בני בית דקדקניים. בית בו מתנהל משטר ניקיונות מוקפד, לא יהיה ידידותי במיוחד לעכבישים כרעדניים Pholcidae הבונים רשתות בפינות אפלות ושקטות או דרפינתיים Oecobiidae הבונים רשתות קטנות בזוויות חדרים. מאידך, זה לא ימנע מחובבי אפלולית אחרים כמו: ארסן חום Loxosceles, יורקן Scytodes או כדורניים Theridiidae קטנים, לשרוד בנישות לא מופרעות בריהוט, בארונות ובחללי אכסון שאינם זוכים לניקוי תכוף, אם בכלל.
גינון מושך חרקים קוסם גם לעכבישים. בני הסוג סרטביש Thomisus הם דוגמא לעכבישים חובבי פרחים שמוצאים בגינות אורבניות. חצר בה מתנהל גינון קפדני לא תהיה ידידותית לעכבישים בוני רשתות או החיים על עשבוניים שגננים מקצצים תכופות. גם לא לעכבישי קרקע החוסים בפסולת עלים שנגרפת תדירות. ברם, זה לא ימנע מהם ומעכבישים אחרים למצוא נישות שמטופלות לעיתים רחוקות ולהתבסס שם.
במרחב האורבני נמצא חפיפה קטנה בין המינים שבתוך מבנים סגורים לבין המינים במרחב הפתוח, למשל בין הבית לחצר. העדפות האקולוגיות של כל מין קובעות במידה רבה את התפוצה במרחב, אך לא די בתנאים אביוטים נוחים ובמידה ונוכחות המזון מועטה או תדירות ההפרעות גבוהה מידי, העכביש לא ישרוד. קיימים מינים סתגלניים במיוחד המצליחים למצוא נישות נוחות גם בבית וגם בחצר והם מהווים דוגמא יפה לגמישות אקולוגית.
התגובה של אורגניזמים, בהם עכבישים לעקות השונות ולעיתים ייחודיות למרחב האורבני עשויה לגרום להם לשנות אסטרטגיות קיום ולעבור שינויים ביולוגיים והתנהגותיים כהתאמה לסביבה החדשה. זיהום אור מספק דוגמא יפה להשפעת גורם אביוטי אורבני על תפוצה במרחב.
תאורת הלילה בפתחי מבני המגורים, על אלמנטים מוארים או במעברי שירות תת-קרקעיים, מושכת חרקים, חלקם מעופפים: פרפראי לילה, ארינמלאים, חיפושיות, יתושנים ועוד. באתרים כאלו או בקרבתם המוארת ניתן לא פעם למצוא צפיפות גדולה יחסית של עכבישים (בהשוואה לסביבה הקרובה החשוכה), הצדים חרקים שנמשכים לאור. בין העכבישים הנפוצים באתרים מוארים מונים את הסוג גבנן Uloborus, הסוג דרפינה, בני הסוג כדורית Steatoda ובני משפחת הרעדניים.
מה הם אוכלים בעיר?
לא חסרים בני לוויה זעירים הסועדים על 'שולחנו' אם בגלוי או במחשכים. חרקים מתקיימים גם בבתים ה'נקיים' ביותר ולו משום שרבים מסתפקים במועט וחלקם ניזונים מכל פירור אורגני שימצא בבית. החל משירי מזון שנשרו מבלי משים, מזון שאינו מאוכסן כיאות, אשפה חשופה, נשר עור ושיער, מזון של חיות המחמד, חומרים אורגניים המצויים בעציצים, בביגוד, בספרים ומטלטלים שונים וכלה בפגרי חרקים מזדמנים.
עבור עכבישים החיים במגורי אדם, לרוב מינים קטנים הצורכים כמויות מזעריות של מזון, די בחרקים אלה כדי לשרוד ואף לקיים אוכלוסייה מתרבה.
במרחב הפתוח הפרטי והציבורי, נמצא שפע פרוקי־רגליים המהווים מזון לעכבישים. חרקים מעופפים ניצודים על ידי בוני רשתות כמו נציגים של המשפחות גלגלניים Araneidae, פגיוניים Tetragnathidae, כדורניים ואחרות. פעילי קרקע כבני המשפחות זאבניים Lycosidae וקטועניים Gnaphosidae רודפים בלילה אחרי טרפם בעשבייה הנמוכה או בין גדרות השיחים שבחצרות ובגינות. נציגים של משפחת הקופצניים Salticidae צדים על הקרקע, על צמחים וגם על קירות בתים וגדרות אבן.
מתי הם פעילים?
ביום ניתן לפגוש קופצניים שונים הפעילים גם בתוך הבית. בחצר או בגינה העירונית אנו עשויים למצוא את ערסלנית הגינה Frontinellina frutetorum או גלגלניים פעילי יום על רשתות קבע הפרושות בין הצמחים וצדים בעיקר חרקים. לעת ערב יוצאים לפעילות על הצמחים גלגלניים פעילי לילה, הפורשים רשתות ארעיות המסולקות עם שחר. הם צדים עשים, ארינמלים ומעופפי לילה אחרים. ביום עכבישים אלה ימצאו מסתור תחת עלה, בסדק גזע או בכל מסתור מזדמן.
בתוך הבית, פעילי הלילה נצפים במשורה, על הרוב באקראי במהלך ניקיונות וסדרים. ביום עשויים להראות רשתות ציד בפינות נסתרות ובעליהם ייחבאו בסדקים או בקרבת מקום. מינים חששניים כדוגמת כדורית גדולה ואלמנה חומה אפשר ונתקשה למצוא ביום, אבל בלילה כאשר הם יוצאים מהמסתור לרשת הציד, קל יחסית לראותם. יש והם חודרים למגורי אדם ומתרגלים לאור מלאכותי ולשגרת היום וניתן לראותם על הרשת במרבית היממה בלי קשר למחזור אור היממה הטבעי.
שעות החשיכה הן גם זמני פעילות של היורקן והארסן, צידים התרים אחר טרפם וחוזרים עם שחר למסתור הקבע; בחסות ריהוט בבית או בנישות מוגנות בחצר.
ארסן נחשב לאחד משני העכבישים המסוכנים לאדם בישראל. למרות שמדובר בעכביש ביישן שאינו נוטה לתקוף (ובטח אינו מחפש אנשים), הרי לנשיכתו פוטנציאל מסוכן. יש וארסן לא מצליח לחזור למסתור הקבע ואז הוא עשוי למצוא מחסה מזדמן; בבית יש וזו נעל או פריט לבוש המונח על הרצפה. בבוקר כאשר נועלים נעל או לובשים בגד בהם מתאכסן ארסן, עשוי האחרון להגיב בנשיכת הגנה שעלולה להיות מסוכנת. מפגשים עם הארסן עשויים להתרחש גם כאשר מכניסים יד חשופה לחלל בו שוהה עכביש (ארון, ארגז אכסון). היה ואין לו אפשרות לברוח, הוא עשוי להגיב בנשיכת הגנה.
להבדיל! היורקן כלל אינו מסוכן לאדם ואף מסייע בהדברת הארסן. היורקן צד פעילי קרקע כדוגמת תיקנים ועכבישים, בהם גם הארסן. גם בקרב הרעדניים האורבניים יש מינים הכוללים בתפריטם עכבישים אחרים, כולל הארסן.
כיצד מונעים מעכבישים להיכנס לבית?
במעגל הראשון: הקפדה על ניקיון וצמצום מקומות מסתור אפשריים בחצר. היא לא תימנע הגירה של פרטים חדשים למרחב שלכם אך תקשה עליהם להתבסס בו ולצידו.
במעגל השני: נקיטת פעולות לצמצום החדירה למבנה: חסימת פתחים המובילים החוצה כמו: פתחי ניקוז או פתחי שירות למזגן וחשמל וגם חריצים בשולי דלתות וחלונות. רישות חלונות, שמועיל גם כנגד חדירת חרקים.
במעגל השלישי, בתוך הבית: אפסון ממושך רק בקופסאות אטימות. אוורור ארונות תקופתי יסכל השתקעות עכבישים האוהבים מחסות לא מופרעים. הימנעות מהצמדה מלאה של ריהוט לקיר תקשה על התבססות חרקים ועכבישים במרווח.
אין ריסוס מיוחד המשמיד או דוחה עכבישים. חומרי הדברה המותרים אינם יעילים במיוחד כנגד עכבישים אלא אם מטביעים אותם בהם. היעילים יחסית נחשבים למסוכנים מאוד ואינם מותרים לשימוש על פי החוק. כך או כך יעילות כולם מוגבלת ואינה משנה כלום מלבד זיהום והרעלת סביבת החיים שלכם.
תרומתם למארג האורבני
עכבישים כמיצגים של המגוון הביולוגי יכולים להוות מודל לימודי חזק בכדי להבין טוב יותר את המארג האקולוגי; הטבעי והאורבני והחשיבות שלו. הם מודל מצויין לכל הגילאים כדי להבין יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים ובין בית גידולם.
גינון ידידותי לחרקים ועכבישים משפיע באופן חיובי גם על שגשוג טורפי חרקים (יונקים קטנים, ציפורים, זוחלים ודוחיים) שניזונים גם מחרקים מזיקים. עכבישים ניזונים מכמות בלתי נתפסת של חרקים, בהם מטרידים או מזיקים בבית או בגינה הפרטית. לפיכך הם מהווים רכיב חשוב במערך ההדברה הביולוגית, החוסכת לכלכלה הציבורית והאישית מיליוני שקלים בשנה.
עכבישים מעשירים את עולמנו ודורשים מעט מאוד בתמורה ובלבד שיעזבו לנפשם. אותם בודדים, העשויים לסכן אותנו במקרים נדירים מאוד, לא יכולים להוות תירוץ להשמדה שיטתית של רוב מכריע המועיל לכולנו, גם אם אין אנו ערים לתועלתם בחיי היום יום.
תודה לאודליה זיו, מדריכת טבע, על הסיוע בהגהת המאמר.
מקורות נבחרים:
Urban Insects and Arachnids, William H. Robinson, 2005
Urban Habitats, editor: C.Philip Wheater, 1999
Urban Ecosystems: Ecological Principles for the Built Environment, Frederick R. Adler, Colby J. Tanner, 2013
Urbanization and Spider Diversity: Influences of Human Modification of Habitat Structure and Productivity, E. Shochat, W.L. Stefanov, M.E.A. Whitehouse, S.H. Faeth, 2008
Spider web contamination of house facades: habitat selection of spiders on urban wall surfaces, Samu F, Józsa Z & Csányi E, 2002
Spiders (Araneae) of Chernivtsi City (Ukraine) Mariia Fedoriak, Svitlana Rudenko, Olena Iaroshynska & Evgeni Zhukovets, 2012
Effects of Vegetation Structure on Foliage Dwelling Spider Assemblages in Native
and Non-native Oklahoma Grassland Habitats, Brandon McDonald, 2007
GardenLife – A study of gardens as a reservoir for arthropod biodiversity
Geographical patterns of genetic subdivision in the cellar spider Pholcus phalangioides (Aranea). Martin A Schäfer, Axel Hille and Gabriele B Uhl, 2001
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.