ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
insectour
לפריה דו-פסית Laphria dizonias.
מתחזה בגודל ובדימוי החזותי לצרעה מזרחית.
קבוצת הזבובאים היא מהמגוונת שבין קבוצות החרקים. הם מצויים כמעט בכל בית גידול הן כבוגרים והן בדרגות הצעירות וניזונים ממגוון אדיר של מקורות מזון. יש בהם טורפים, צמחוניים, טפילים וגם אוכלי-כל, בעיקר חומרי רקב מהחי והצומח.

לנו בני האדם יחסים מורכבים עם זבובאים. יש בהם מעבירי מחלות או סתם טורדנים ולעומתם רבים החיוניים כמאביקים חקלאיים, כמדבירים ביולוגיים וכממחזרים פסולת אורגנית.

גם אם לא אוהדים אותם, אפשר להסכים שזבובאים כקבוצה מעניינים מאוד וחשובים, מאספקטים: אקולוגיים, ביולוגיים, רפואיים, כלכליים, סוציולוגיים ועוד.

אחת הקבוצות המרתקות בזבובאים היא זבובים טורפים. בכלל, טורפים תמיד מרתקים, לא רק עקב אקט הציד עצמו אלא בעיקר בזכות הכישורים שהופכים אותם לכאלה. ואכן גם זבובים טורפים מספקים את הסחורה. רובם ניחנים בכושר תעופה מתקדם, ראייה טובה מאוד עם אבחנה סטריאוסקופית מוגבלת ויכולת השתלטות על טרף הגדול מהם בהרבה. על הטורפים הקטנים והזריזים הללו תסב רשומה זו.
 
Promachus griseiventris הוא אחד המינים הנפוצים בחולות החוף בחודשי הקיץ.

המונח "זבובים טורפים", מכנס תחתיו זבובים ממינים שונים הניזונים מטרף חי ומגיעים ממשפחות שונות. באתר ניתן למצוא רשומות על זבובים טורפים מהמשפחות: ארוכי-רגל Dolichopodidae וזבובחופיים Ephydridae, הפעם נעסוק בטרפניים Asilidae, משפחה הייחודית בכך שכל חבריה טורפים.

זו אחת ממשפחות הזבובים הגדולות, המונה למעלה מ-5500 מינים בעולם ובישראל למעלה מ-150 מינים שגודלם נע בין 5 ל-40 מ”מ.
 
 
טרפן דמוי דבורה מסוג Apocleinae.   טרפן מסוג Pycnopogon הדומה לדבורה יחידאית.

טרפניים מתאפיינים בגוף מאורך, זוג כנפיים ארוכות וצרות ועיניים גדולות במיוחד. חלק מהמינים בולט עם צבעי אזהרה ויש הדומים חזותית לצרעות כמו הסוג Laphria (ראו רשומה). יש מינים קצרים ורחבים הדומים לדבוראים ובעלי גוף שעיר מאוד. הם אינם מסוכנים לאדם.

מרביתם צדים מעמדת תצפית מוגבהת היכולה להיות ענף, גבעול או אבן ולעתים יעמדו בהיכון על הקרקע בשטח פתוח. התנהגות זו מטיבה לנצל את היתרונות של עיניים גדולות. איכות הראייה של מינים אחדים מאפשרת זיהוי תנועת טרף ממרחק של מספר מטרים, עליו הם עטים כבזק (לעיתים תפישה תוך כדי תעופה) ואוחזים בו כבצבת בעזרת רגליהם הקוצניות וציפורניים גדולות. הם מצוידים בחדק נוקשה המאפשר חדירה לתוך הגוף ומפרישים דרכו רוק המכיל אנזימים משתקים ומפרקים המקלים על מציצת לשד הקורבן.
 
טרפן מסוג Saropogon.
שפם הזיפים הוא אחד מסימני ההיכר של טרפנים. מניחים שהוא נועד להגן על הראש מהטרף במהלך המאבק על תפישתו.
החזה המגובנן מעיד על שרירי תעופה מפותחים המאפשרים לטרפן לא רק תאוצה במרדף אחר הטרף
אלא גם לעוף מטרים רבים עם טרף העולה על משקלו שלו.


עיניים גדולות מספקות יתרונות חשובים לטורף. ככלל, עיניים מורכבות של חרקים אינן מצטיינות בחדות ראייה. עין מורכבת בנויה מיחידות משנה הקרויות עיניות. כל עינית מתפקדת כיחידה אופטית עצמאית. אצל חרקים אין אחידות בגודל העיניות, בצפיפותן ופיזורן בעין המורכבת. מגבלות עיבוד הנתונים של מוח החרק אינן מאפשרות להשתמש בכל שדה הראייה של העין המורכבת כחטיבה אחת באופן דומה לפעולה של העין שלנו. מערכת העצבים והמוח של החרק אינם מסוגלים לעבד כמות נתונים גבוהה בזמן נתון ומערכת הראייה פועלת כמערכת מורכבת המשתמשת בחלקים שונים של העין למטרות שונות.
עין מורכבת של חרק טיפוסי נחלקת לאזורים בעלי תכונות ראייה שונות המתאימות לאורח החיים הטיפוסי של אותו חרק. בחרקים טורפים עם עיניים גדולות יחסית, יש נטייה לריכוז עולה של עיניות קטנות בחזית שדה הראייה, כך מתקבלת חדות ראייה גבוהה יחסית רק באזורים החיוניים לכך.

עיניים מורכבות מטיבות להבחין בתנועה ובכיוון שלה. לחרקים יש קולטנים מיוחדים הרגישים לתנועה. תפישת התנועה אצל חרקים עולה על כושר האבחנה בצורות (אם הם בכלל מסוגלים לזהות צורות) והיא מאפשרת זיהוי תנועות העלולות להצביע על התקרבות אויב או טרף. עין גדולה המכסה זווית צפייה רחבה מאפשרת לעקוב טוב יותר אחרי תנועה מתמשכת. טרפנים מסתמכים על זיהוי תנועה כשלב ראשון באיתור טרף. איתור תנועה מאפשר התבייתות על טרף ממרחק העולה על כושר האבחנה של העין הבא לידי ביטוי בזוויות ראייה צרות בטווחים קצרים יותר.

חדות הראייה של הטרפן (למשל בסוג Saropogon) מושגת תודות למבנה מיוחד של העיניים. באזור מרכז העין המורכבת ישנו אזור שטוח בעל צפיפות גדולה יותר של עיניות קטנות. מבנה זה מאפשר להשיג חדות ראייה משופרת (בטווח של ס"מ ספורים) על ידי הגדלת הרזולוציה והגברת כמות האור המגיע בניצב לעדשה.
 
טרפן מסוג Leptogaster אופייני לבית גידול של חורש.
בניגוד לטרפנים רבים, הוא צייד אקטיבי.

גודל המזון וטבעו תלוי במין הזבוב. אבל אפשר להגיד שמרביתם ציידים אופורטוניסטים, שאינם בוחלים בדבר, אם אפשר לתפוס אותו, כולל מינים הגדולים מהם כמו שפיריות (קיים תיעוד על זבוב טורף שצד קוליברי ואפילו עכבישים). גם קניבליזם נצפה מידי פעם.

מזון קטן מומת עוד באוויר. תפישת טרף כבד עשויה להסתיים על הקרקע, במאבק קצר בו מנסה הזבוב להחדיר את החדק לתוך הקורבן. האכילה נעשית על עמדת התצפית המקורית או באתר הציד ועם סיום מציצת הקורבן הוא מושלך באתר עצמו.

אסטרטגיית הציד של טרפנים מעניינת משום שלמרות היותם ציידים חזקים וזריזים, מרבית המינים צדים ממארב ולא בחיפוש אקטיבי. לאסטרטגיה זו, המשותפת לפרוק-רגליים איטיים כמו עכבישים או פשפשים טורפים, מספר יתרונות. היא חסכונית באנרגיה, היא חוסכת זמן ומאפשרת לבצע יותר ניסיונות ציד ובעלות אנרגטית נמוכה יחסית. לא פחות חשוב, היא חושפת את הפרט במידה פחותה לטורפים, כולל טרפנים אחרים המצויים בסביבתם שלא יהססו לטרוף אותם.
אסטרטגיה זו משפיעה גם על העדפת בית הגידול, כאשר מינים רבים מעדיפים אזורים פתוחים, המעניקים להם ככל הנראה שדה ראייה טוב יותר.
 
טרפן מסוג Machimus ניצפה צד חגב מעמדה קרקעית, כאשר החגב נע על הקרקע מספר מטרים ממנו (5-6 מ').
בתמונה הטרפן מצוי במאבק הכרעה, תוך כדי נעיצת החדק בריקמה הרכה בין לוחיות מעטה הגוף. שימו לב למימדי החגב ביחס לזבוב.

אורח החיים של מרבית המינים בישראל לא מוכר מספיק ואף פחות מזה. זיהוי טקסונומי של מרבית המינים נתון בידי מומחים מעטים ועל רוב אפשרי רק במעבדה. משום כך מרבית המינים בתמונות לא מזוהים במלואם, אם בכלל.
העובדה שמינים רבים נפוצים למדי והתנהגותם צפויה (גם אם לא מובנת תמיד) מאפשרת גם לחובב לעקוב אחריהם (במיוחד המינים הגדולים) בשטח ועם מעט מזל אף לצפות בציד וחיזור (שהוא לכשעצמו קצר ואגרסיבי כמו אקט הציד).
 
 
נקבה מהסוג Promachus מטילה לתוך גבעול של דגני.   תיק ביצים של Promachus griseiventris המוצמד לקרקפת של סוככני.
הזחלים ככל הנראה מתפתחים בחול.

הנקבות בדרך כלל גדולות במקצת מהזכרים והבטן שלהן רחבה וארוכה מעט יותר. לרוב אין הבדל משמעתי בצבעי הזוויגים, אם כי במינים מסוימים הזכרים מציגים חלקי גוף הבולטים יותר בצבעם ואלה משמשים בתצוגת החיזור. נראה שבחלק מהמינים הנקבות הן מעין טריטוריאליות והזכרים מסיירים בשטח בחיפוש אחר נקבות. עובדה זו חושפת את הזכרים לסכנת טריפה גבוהה יותר מצד ציפורים או טרפנים אחרים, מה שיכול לשמש כאמצעי לברירת הזכרים המוצלחים יותר (תיאורית ההכבדה).

בהתאם לאורח החיים של המין, נקבות מטילות את הביצים במצעים שונים; מינים החיים בבתי גידול חוליים, מטילים מקבץ ביצים קטן בתוך החול ודואגים לטשטש את מקום ההטלה. נקבות החיות בבתי גידול עשבוניים מטילות מקבץ ביצים (10-40) בבסיס העלים או קרקפות פריחה של צמחים שונים או בקרקע. יש מינים המטילים בתוך רקמת עץ מת. הנקבות מנצלות חורים, סדקים או חריצים בין הקליפה לגזע ולתוכם מחדירות את צינור ההטלה. מינים אחרים מטילים בין עלים נרקבים או במחילות של יונקים קטנים המשמשות בית גידול לח לחרקים שונים.
 
 
זחל של טרפן שסונן מתוך קרקע חולית.

הזחלים טורפים וניזונים מזחלי חרקים אחרים המצויים בסביבתם. דרגת הזחל נחשבת מועילה במיוחד משום שהזחלים טורפים מזיקים רבים, עוד בשלב הזחל לפני שהספיקו להתרבות.
טרפניים מקיימים בדרך כלל מחזור אחד בשנה והזחלים מעבירים את החורף במחסה ומגיחים באביב או בקיץ בהתאם למין.
 
זכרי טרפנים עשויים לנצל את זמן הארוחה של נקבות כדי לנסות להזדווג ולהקטין את הסיכון שהנקבה תאכל אותם.

בישראל הטרפנים מצויים ברוב בתי הגידול, כולל מדבריים, מיוערים ורכסים גבוהים. למרבית המינים העדפות ברורות לתנאי בית הגידול וחלקם מופיע רק בעונות מסוימות. לפיכך הם מועמדים טובים לשמש סמנים ביולוגיים, היכולים להעיד על מצבו הביולוגי והאקולוגי של בית הגידול בו הם נמצאים או דווקא חסרים.

נוח לצפות בהם בבתי גידול פתוחים יחסית כמו חולות, בית גידול ים-תיכוני נמוך (בתה), שולי קרחות יער/חורש שטופות שמש ובשולי דרכים.
 
insectour
לפריה דו-פסית Laphria dizonias.
מתחזה בגודל ובדימוי החזותי לצרעה מזרחית.
קבוצת הזבובאים היא מהמגוונת שבין קבוצות החרקים. הם מצויים כמעט בכל בית גידול הן כבוגרים והן בדרגות הצעירות וניזונים ממגוון אדיר של מקורות מזון. יש בהם טורפים, צמחוניים, טפילים וגם אוכלי-כל, בעיקר חומרי רקב מהחי והצומח.

לנו בני האדם יחסים מורכבים עם זבובאים. יש בהם מעבירי מחלות או סתם טורדנים ולעומתם רבים החיוניים כמאביקים חקלאיים, כמדבירים ביולוגיים וכממחזרים פסולת אורגנית.

גם אם לא אוהדים אותם, אפשר להסכים שזבובאים כקבוצה מעניינים מאוד וחשובים, מאספקטים: אקולוגיים, ביולוגיים, רפואיים, כלכליים, סוציולוגיים ועוד.

אחת הקבוצות המרתקות בזבובאים היא זבובים טורפים. בכלל, טורפים תמיד מרתקים, לא רק עקב אקט הציד עצמו אלא בעיקר בזכות הכישורים שהופכים אותם לכאלה. ואכן גם זבובים טורפים מספקים את הסחורה. רובם ניחנים בכושר תעופה מתקדם, ראייה טובה מאוד עם אבחנה סטריאוסקופית מוגבלת ויכולת השתלטות על טרף הגדול מהם בהרבה. על הטורפים הקטנים והזריזים הללו תסב רשומה זו.
 
Promachus griseiventris הוא אחד המינים הנפוצים בחולות החוף בחודשי הקיץ.

המונח "זבובים טורפים", מכנס תחתיו זבובים ממינים שונים הניזונים מטרף חי ומגיעים ממשפחות שונות. באתר ניתן למצוא רשומות על זבובים טורפים מהמשפחות: ארוכי-רגל Dolichopodidae וזבובחופיים Ephydridae, הפעם נעסוק בטרפניים Asilidae, משפחה הייחודית בכך שכל חבריה טורפים.

זו אחת ממשפחות הזבובים הגדולות, המונה למעלה מ-5500 מינים בעולם ובישראל למעלה מ-150 מינים שגודלם נע בין 5 ל-40 מ”מ.
 
 
טרפן דמוי דבורה מסוג Apocleinae.   טרפן מסוג Pycnopogon הדומה לדבורה יחידאית.

טרפניים מתאפיינים בגוף מאורך, זוג כנפיים ארוכות וצרות ועיניים גדולות במיוחד. חלק מהמינים בולט עם צבעי אזהרה ויש הדומים חזותית לצרעות כמו הסוג Laphria (ראו רשומה). יש מינים קצרים ורחבים הדומים לדבוראים ובעלי גוף שעיר מאוד. הם אינם מסוכנים לאדם.

מרביתם צדים מעמדת תצפית מוגבהת היכולה להיות ענף, גבעול או אבן ולעתים יעמדו בהיכון על הקרקע בשטח פתוח. התנהגות זו מטיבה לנצל את היתרונות של עיניים גדולות. איכות הראייה של מינים אחדים מאפשרת זיהוי תנועת טרף ממרחק של מספר מטרים, עליו הם עטים כבזק (לעיתים תפישה תוך כדי תעופה) ואוחזים בו כבצבת בעזרת רגליהם הקוצניות וציפורניים גדולות. הם מצוידים בחדק נוקשה המאפשר חדירה לתוך הגוף ומפרישים דרכו רוק המכיל אנזימים משתקים ומפרקים המקלים על מציצת לשד הקורבן.
 
טרפן מסוג Saropogon.
שפם הזיפים הוא אחד מסימני ההיכר של טרפנים. מניחים שהוא נועד להגן על הראש מהטרף במהלך המאבק על תפישתו.
החזה המגובנן מעיד על שרירי תעופה מפותחים המאפשרים לטרפן לא רק תאוצה במרדף אחר הטרף
אלא גם לעוף מטרים רבים עם טרף העולה על משקלו שלו.


עיניים גדולות מספקות יתרונות חשובים לטורף. ככלל, עיניים מורכבות של חרקים אינן מצטיינות בחדות ראייה. עין מורכבת בנויה מיחידות משנה הקרויות עיניות. כל עינית מתפקדת כיחידה אופטית עצמאית. אצל חרקים אין אחידות בגודל העיניות, בצפיפותן ופיזורן בעין המורכבת. מגבלות עיבוד הנתונים של מוח החרק אינן מאפשרות להשתמש בכל שדה הראייה של העין המורכבת כחטיבה אחת באופן דומה לפעולה של העין שלנו. מערכת העצבים והמוח של החרק אינם מסוגלים לעבד כמות נתונים גבוהה בזמן נתון ומערכת הראייה פועלת כמערכת מורכבת המשתמשת בחלקים שונים של העין למטרות שונות.
עין מורכבת של חרק טיפוסי נחלקת לאזורים בעלי תכונות ראייה שונות המתאימות לאורח החיים הטיפוסי של אותו חרק. בחרקים טורפים עם עיניים גדולות יחסית, יש נטייה לריכוז עולה של עיניות קטנות בחזית שדה הראייה, כך מתקבלת חדות ראייה גבוהה יחסית רק באזורים החיוניים לכך.

עיניים מורכבות מטיבות להבחין בתנועה ובכיוון שלה. לחרקים יש קולטנים מיוחדים הרגישים לתנועה. תפישת התנועה אצל חרקים עולה על כושר האבחנה בצורות (אם הם בכלל מסוגלים לזהות צורות) והיא מאפשרת זיהוי תנועות העלולות להצביע על התקרבות אויב או טרף. עין גדולה המכסה זווית צפייה רחבה מאפשרת לעקוב טוב יותר אחרי תנועה מתמשכת. טרפנים מסתמכים על זיהוי תנועה כשלב ראשון באיתור טרף. איתור תנועה מאפשר התבייתות על טרף ממרחק העולה על כושר האבחנה של העין הבא לידי ביטוי בזוויות ראייה צרות בטווחים קצרים יותר.

חדות הראייה של הטרפן (למשל בסוג Saropogon) מושגת תודות למבנה מיוחד של העיניים. באזור מרכז העין המורכבת ישנו אזור שטוח בעל צפיפות גדולה יותר של עיניות קטנות. מבנה זה מאפשר להשיג חדות ראייה משופרת (בטווח של ס"מ ספורים) על ידי הגדלת הרזולוציה והגברת כמות האור המגיע בניצב לעדשה.
 
טרפן מסוג Leptogaster אופייני לבית גידול של חורש.
בניגוד לטרפנים רבים, הוא צייד אקטיבי.

גודל המזון וטבעו תלוי במין הזבוב. אבל אפשר להגיד שמרביתם ציידים אופורטוניסטים, שאינם בוחלים בדבר, אם אפשר לתפוס אותו, כולל מינים הגדולים מהם כמו שפיריות (קיים תיעוד על זבוב טורף שצד קוליברי ואפילו עכבישים). גם קניבליזם נצפה מידי פעם.

מזון קטן מומת עוד באוויר. תפישת טרף כבד עשויה להסתיים על הקרקע, במאבק קצר בו מנסה הזבוב להחדיר את החדק לתוך הקורבן. האכילה נעשית על עמדת התצפית המקורית או באתר הציד ועם סיום מציצת הקורבן הוא מושלך באתר עצמו.

אסטרטגיית הציד של טרפנים מעניינת משום שלמרות היותם ציידים חזקים וזריזים, מרבית המינים צדים ממארב ולא בחיפוש אקטיבי. לאסטרטגיה זו, המשותפת לפרוק-רגליים איטיים כמו עכבישים או פשפשים טורפים, מספר יתרונות. היא חסכונית באנרגיה, היא חוסכת זמן ומאפשרת לבצע יותר ניסיונות ציד ובעלות אנרגטית נמוכה יחסית. לא פחות חשוב, היא חושפת את הפרט במידה פחותה לטורפים, כולל טרפנים אחרים המצויים בסביבתם שלא יהססו לטרוף אותם.
אסטרטגיה זו משפיעה גם על העדפת בית הגידול, כאשר מינים רבים מעדיפים אזורים פתוחים, המעניקים להם ככל הנראה שדה ראייה טוב יותר.
 
טרפן מסוג Machimus ניצפה צד חגב מעמדה קרקעית, כאשר החגב נע על הקרקע מספר מטרים ממנו (5-6 מ').
בתמונה הטרפן מצוי במאבק הכרעה, תוך כדי נעיצת החדק בריקמה הרכה בין לוחיות מעטה הגוף. שימו לב למימדי החגב ביחס לזבוב.

אורח החיים של מרבית המינים בישראל לא מוכר מספיק ואף פחות מזה. זיהוי טקסונומי של מרבית המינים נתון בידי מומחים מעטים ועל רוב אפשרי רק במעבדה. משום כך מרבית המינים בתמונות לא מזוהים במלואם, אם בכלל.
העובדה שמינים רבים נפוצים למדי והתנהגותם צפויה (גם אם לא מובנת תמיד) מאפשרת גם לחובב לעקוב אחריהם (במיוחד המינים הגדולים) בשטח ועם מעט מזל אף לצפות בציד וחיזור (שהוא לכשעצמו קצר ואגרסיבי כמו אקט הציד).
 
 
נקבה מהסוג Promachus מטילה לתוך גבעול של דגני.   תיק ביצים של Promachus griseiventris המוצמד לקרקפת של סוככני.
הזחלים ככל הנראה מתפתחים בחול.

הנקבות בדרך כלל גדולות במקצת מהזכרים והבטן שלהן רחבה וארוכה מעט יותר. לרוב אין הבדל משמעתי בצבעי הזוויגים, אם כי במינים מסוימים הזכרים מציגים חלקי גוף הבולטים יותר בצבעם ואלה משמשים בתצוגת החיזור. נראה שבחלק מהמינים הנקבות הן מעין טריטוריאליות והזכרים מסיירים בשטח בחיפוש אחר נקבות. עובדה זו חושפת את הזכרים לסכנת טריפה גבוהה יותר מצד ציפורים או טרפנים אחרים, מה שיכול לשמש כאמצעי לברירת הזכרים המוצלחים יותר (תיאורית ההכבדה).

בהתאם לאורח החיים של המין, נקבות מטילות את הביצים במצעים שונים; מינים החיים בבתי גידול חוליים, מטילים מקבץ ביצים קטן בתוך החול ודואגים לטשטש את מקום ההטלה. נקבות החיות בבתי גידול עשבוניים מטילות מקבץ ביצים (10-40) בבסיס העלים או קרקפות פריחה של צמחים שונים או בקרקע. יש מינים המטילים בתוך רקמת עץ מת. הנקבות מנצלות חורים, סדקים או חריצים בין הקליפה לגזע ולתוכם מחדירות את צינור ההטלה. מינים אחרים מטילים בין עלים נרקבים או במחילות של יונקים קטנים המשמשות בית גידול לח לחרקים שונים.
 
 
זחל של טרפן שסונן מתוך קרקע חולית.

הזחלים טורפים וניזונים מזחלי חרקים אחרים המצויים בסביבתם. דרגת הזחל נחשבת מועילה במיוחד משום שהזחלים טורפים מזיקים רבים, עוד בשלב הזחל לפני שהספיקו להתרבות.
טרפניים מקיימים בדרך כלל מחזור אחד בשנה והזחלים מעבירים את החורף במחסה ומגיחים באביב או בקיץ בהתאם למין.
 
זכרי טרפנים עשויים לנצל את זמן הארוחה של נקבות כדי לנסות להזדווג ולהקטין את הסיכון שהנקבה תאכל אותם.

בישראל הטרפנים מצויים ברוב בתי הגידול, כולל מדבריים, מיוערים ורכסים גבוהים. למרבית המינים העדפות ברורות לתנאי בית הגידול וחלקם מופיע רק בעונות מסוימות. לפיכך הם מועמדים טובים לשמש סמנים ביולוגיים, היכולים להעיד על מצבו הביולוגי והאקולוגי של בית הגידול בו הם נמצאים או דווקא חסרים.

נוח לצפות בהם בבתי גידול פתוחים יחסית כמו חולות, בית גידול ים-תיכוני נמוך (בתה), שולי קרחות יער/חורש שטופות שמש ובשולי דרכים.
 
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק