ראשי | חרקים | עכבישנים | ספרות אנטומולוגית | אתרי טבע מומלצים | מפות | אודות | יצירת קשר      About
האתר עוסק בפרוקי הרגליים של ישראל, חרקים, עכבשנים ועוד. מאות מאמרים, קטלוג עכבישים בישראל וקטלוג עקרבים בישראל
 
לחיפוש בתכני האתר גלול ובחר 'חפשו בארכיון המאמרים'
   
insectour
רק מגיעה עונת החום והם צצים משום מקום, מטפסים על הקירות במקומות הכי אינטימיים ואין לנו מושג מה הם רוצים מאתנו. אפשר לייחס זאת ללא מעט חרקים שאנו מוצאים בבית אבל מוזר כמו 'עש הבית'1 אין הרבה.
 
אחת הטראומות של המלתחה הביתית במאה הקודמת היו חורים בבגדים. חורים שנוצרו כתוצאה מתיאבון בלתי נילאה של זחלי עשים נושאי תיקים הניזונים על הרוב מחומרים העשויים חלבון קרטין (צמר/פרווה, משי, נוצות) ולעיתים כותנה, פשתן ואף מוצרי קמח. בתחום הקולינארי הזה 'שלטו' שני מינים ממשפחת העָשִׁיִּים Tineidae. 'עש הבגדים' ו'עש הפרוות' כיום כאשר מרבית המלתחה המודרנית מתבססת על סיבים סינתטיים וסינתטיים למחצה (ויסקוזה), שאינם ערבים לחיכם של זחלי העשים הללו, לצד שינויים באופן אכסנת תכולת הבית המודרני, נראה שנוכחותם בנוף הביתי הולכת ומצטמצמת.
 
את מקומם בנוף האורבני הולך ותופש מין אחר מהעשיים, המשתייך לסוג Phereoeca (פֶרִיאוֹאֶקַה) שגם זחליו נושאי תיקים וניזונים על חומר אורגני, אולם על הרוב מעדיפים מזונות אחרים, שאינם חלק מלבושינו, כמו: נשר אורגני מבעלי-חיים (עור מת, פגרי חרקים ועוד). אומנם ניתן למצוא אותם בתוך משכנות האדם, אך הם שכיחים גם / לעיתים יותר במעטפת החיצונית של המבנים: בנישות מוצלות, על קירות ועמודים בחללים מְקוּרים.

האם הופעתו המתפרצת של ה-Phereoeca בישראל (שפלת החוף) היא תוצאה של נסיגה באוכלוסיות של מינים מתחרים? או שמא מדובר בשינויים סביבתיים / אקלימיים המאפשרים לו בשנים האחרונות להופיע במספרים שלא נראו בעבר. לא מוכר לי מחקר שעסק בנושא, אבל ניתן להעלות השערה המסבירה את התופעה ואותה אציג בדיון לאחר סקירה על האקולוגיה והביולוגיה של המין.
 
עש הבית Phereoeca - זחל מגיח מהתיק. 3 לוחיות החזה הכהות מאפיינות את הסוג.
 
הסוג Phereoeca (מונה 4 מינים) מוכר שנים רבות מסביבתו של האדם; דיווחים מופיעים בספרות החל משלהי המאה ה-19. מאחר והאבחנה בין המינים קשה2 ולאור תפוצה קוסמופוליטית רחבה של חלקם, לא ניתן להצביע על אזור המוצא של הסוג. בשל העדפתו לאקלים חם ולח מניחים שמוצאו מהאזורים הטרופיים של העולם הישן.

אף שבישראל המין המקומי מוכר מתחילת המאה הנוכחית, Phereoeca לא תואר מישראל3 והסביבה. אין בספרות אזכור מישראל ואף לא ממדינות שכנות. לא פעם הוא זוהה ועדין מזוהה בטעות כעש הפרוות או עש הבגדים ולכן מהימנות דיווחים ללא תיעוד מצולם הוא בעייתי מאוד, גם בהערכת מועד ההגעה לארץ, מהיכן בעולם והתפוצה הגיאוגרפית המקומית.
שני המינים הקרובים גיאוגרפית לישראל הם: Phereoeca allutella (קנריים, מדירה), ו-Phereoeca lodli (ספרד, מלטה), יתכן שהמין המקומי הוא אחד מהם. מאחר וזיהוי המין המקומי עדיין לא ידוע, בחרתי בשם השימושי 'עש הבית'1 לצורך ההסבר והדיון.

מחקר מקיף על האקולוגיה והביולוגיה של Phereoeca allutella נעשה בפנמה בשנת 1978, על ידי Annette Aiello. החלק ברשומה העוסק באקולוגיה והביולוגיה מתבסס בעיקר על מחקר זה. התיאורים המופיעים במאמר של Aiello, לפחות אלו הנוגעים למה שאפשר לראות בעין, מתאימים למה שראיתי בחצר בניין המגורים ובזחלים שגידלתי. ניתן להניח שהם נכונים, לפחות בחלקם, לאוכלוסיות הסוג במרבית אזורי התפוצה.

בית גידול
עש הבית נראה לעין בעיקר בדרגות הזחל והגולם (בפועל רואים את התיק בו שוהה הזחל או הגולם), על קירות מקוּרים חיצוניים של מבנים (חללים כמו חדרי אשפה, מבואות כניסה, חניונים) או על קירות פנימיים בחללים לחים שאינם ממוזגים; חדרי אמבטיה, שירותים וכדומה. Aiello מציינת שניתן למצוא זחלים וגלמים בקרבת קורי עכבישים. דיווח זה מתאים לחלק מהתצפיות שלי בחצר המקורה של בניין המגורים אף שלא ראיתי זחל ניזון ישירות מקורי עכבישים. כאשר הצעתי (בבית) למספר זחלים קורי עכבישים, לא ברור היה האם הם אוכלים אותם או מנסים להסיר אותם כגורם מפריע.

המינים השונים של עש הבית מוכרים בעולם בעיקר ממגורי אדם - לא ידוע מהו בית הגידול הטבעי שלהם. Aiello מציינת שבשלוש שנים של דיגום באזור המחקר בפנמה לא נמצאו עקבות זחלים בשכבת הקרקע העליונה (פסולת עלים) או על גזעי עצים. היא משערת שעש הבית עשוי להיות קשור לחיות אחרות ויש לבדוק מחסות של עטלפים כאופציה לבית גידול טבעי. במין אחר נמצאו פרטים בתוך מערה במלזיה, ניזונים על פרש או שיער עטלפים. במאובני ענבר נמצאו עקבות של שיער יונקים בתיקי זחלים מאובנים. יתכן והמקור של הסוג או חלק מהמינים הוא במערות בהן שכנו יונקים (מעניין יהיה לבדוק מסתורי עטלפים בישראל).
 
תיק תלוי על קורי עכביש ישנים. הספרות מציינת שחלק מהמינים ניזונים על קורי עכביש.

התיק - מבנה ושימוש
התיק של עש הבית שטוח, צורתו כישור (רחב באמצע וצר בשוליים) והוא פתוח בשני הצדדים. התיק מדופן מבפנים בסיבי משי ובצד החיצוני מכוסה חומר דק גרגר: חול, עפר או חלקיקים אחרים, למשל: פירורי טיח. גודל הגרגר מושפע מגיל הזחל וגודל הלסתות; הוא עולה במעבר מדרגה לדרגה. התנהגות זו באה לידי ביטוי בתיק מפותח כאשר ניתן לראות שינוי בגודל הגרגרים מהמרכז אל השוליים.

התיק נוצר בדרגת הזחל הראשונה, זמן קצר לאחר ההגחה מהביצה. בכל דרגת גידול התיק מורחב בדרך ייחודית (יתואר בהמשך) ולבסוף הוא משמש תא התגלמות. אורך התיק של זחל בדרגה האחרונה 8-13 מ"מ ורוחבו 3-5 מ"מ. לאחר שהזחל מסיים לייצר את התיק הוא אינו עוזב אותו לעולם. כל חיי הזחל עוברים כאשר הוא נתון בתוך התיק (אכילה, הפרשה, התנשלות והתגלמות).
הזחל נע כאשר פלג גופו הקדמי (ראש, חזה ולעיתים חלק מהבטן) מצויים בחוץ. זחל שהוצא מהתיק אינו חוזר אליו, אינו מייצר תיק חדש ולאחר זמן מה מת מרעב. אם מחזירים את הזחל לתיק פתוח בחלקו (שלו או של זחל אחר) הוא מתקן אותו וממשיך בחייו כאילו דבר לא ארע.

התיק פונקציונלי בכל הצדדים שלו, אין משמעות לצד שהוא מונח ושני הפתחים זהים בגודלם. החלל הרחב באמצע התיק מאפשר לזחל להסתובב בפנים ולצאת כל פעם מפתח אחר.
זחל מוטרד נסוג לתוך התיק וחוסם את הפתח על ידי הרמת הדופן (הנגדית לפה) של הפתח למעלה (ככל הנראה נעזר בלסתות למשיכת הדופן). שיטה זו מקשה על כניסה מבחוץ וקלה מאוד לפתיחה מבפנים.

כאשר הזחל נתקל במזון הוא מקצץ אותו לחלקים קטנים המוכנסים לתיק. האכילה עצמה נעשית בתוך התיק. בתצפית אכילה שביצעתי זחל אסף מספר גרגרים של מזון שהגשתי לו, האחד אחרי השני, והכניסם כל פעם לתיק. האם הוא מאכסן מזון בתיק לאכילה במועד מאוחר יותר? מעניין!

הזחל לעולם אינו מוציא את חלקו האחורי החוצה. ההפרשות נעשות בתוך התיק ונדחפות החוצה דרך הפתח בעזרת הראש. ההתנשלות נעשית בתוך התיק. הזחל נסוג לתוך התיק ומגיח ממנו שוב לאחר 24 שעות. מעטפת הנשל נדחקת החוצה בעזרת הראש.
 
תיק של זחל בדרגה אחרונה וזחל בדרגה צעירה מאוד. קנה המידה במלימטרים.

תנועה
זחל עש הבית מציג שני טיפוסי תנועה: תנועה במרחב המחיה, כאשר התיק נמשך מאחורי הגוף ותנועה בתוך התיק.

הרגליים המדומות של הזחל, הממוקמות על פרקי הבטן, אינן מפותחות ביותר ואחיזת התיק מבפנים נעשית בעזרת הרגליים המדומות של הפרק העשירי של הבטן. כדי לנוע קדימה הזחל שולף את גופו החוצה ומותח את עצמו בעזרת רגלי החזה (הרגליים האמיתיות). לאחר מכן הוא מכווץ את החלק האחורי של הגוף והתיק מתקדם קדימה. מהירות התנועה היא 1-2 מ"מ לשניה על משטח שטוח מוצק וקצת לאט יותר על משטח אנכי.
התנועה בתוך התיק טיפוסית לזחלי פרפראים והיא נעזרת ברגלי החזה, ברגליים המדומות והתכווצות והתמתחות הגוף.
 

דרגות הזחל
דרגת הזחל הראשונה מגיחה מהביצה לאחר כ-11 ימים ממועד ההטלה. הראש כהה מאוד ושאר הגוף לבן. החל מדרגת הזחל השנייה, הלוחיות העליונות של החזה מתכהות בשל כיסוי כיטיני קשיח שכל הנראה נועד להגן על החלק החשוף של הזחל בזמן התנועה.
כאן המקום לציין שזהו אחד ההבדלים הניכרים לעין בין זחל של עש הבית לזחל של עש הבגדים שאצלו אין כלל הקשחה של לוחיות החזה, ועש הפרוות שאצלו הקשחה מופיעה בזחל רק בזוג לוחיות החזה הראשון (ראו תמונות גם בקישורים בהמשך).

עש הבית עובר 6 דרגות זחל. יתכן ונקבות עוברות דרגה נוספת או גידול מהיר יותר מזחלים זכרים מאחר והן גדולות יותר. Aiello משערת שמספר דרגות הזחל אינו קבוע בין הזוויגים.
 
סכמה המתארת את מבנה הגוף של זחל Phereoeca והתיק שלו.

בניית והגדלת התיק
התיק בנוי מסיבי משי4 וחלקיקים המלוקטים מהסביבה. תחילה הזחל בונה קשת המעוגנת למצע. הקשת מדוּפּנת משי בצידה הפנימי וחלקיקים בצידה החיצוני. בהדרגה יוצר הזחל מנהרה, בה הוא מסתתר וממשיך בבנייה. בשלב הבנייה האחרון נסגרת המנהרה בצידה התחתון ונוצר מבנה צינורי הפתוח משני הצדדים המנותק לבסוף מהמצע. לאחר השלמת התיק הזחל נושא אותו לכל מוקם. אורך התיק הראשון 1.5 מ"מ. זחל שאינו מצליח לייצר תיק מת כעבור מספר ימים.

הזחל גדל ומתנשל בתוך התיק, הוא חייב להגדיל אותו בהתאם. בתנאים רגילים קשה להבחין בהרחבות של התיק. כדי לראות כיצד מתבצע הדבר, Aiello הציעה לזחלים גרגרים בצבעים משתנים, כל שלב גידול קיבל צבע אחר וכך ניתן היה לעקוב אחר התהליך בקלות.

תהליך הגדלת התיק מתואר כך: בתחילה מוסיף הזחל בקצות פתחי התיק טבעת חומר חדשה. אז, כאשר הוא מתחיל בצד אחד, הוא יוצר חתך קצר בדופן התיק ומרחיב אותו על ידי הוספת חומר בנייה חדש (משי מבפנים והצמדת גרגרים מבחוץ בעזרת הלסתות). הזחל ממשיך לפצל את הדופן ולהרחיב אותה בתהליך הדרגתי, עד שהוא מגיע לקצה השני ומוסיף חיזוק נוסף בפתח. באותה שיטה בדיוק הוא מרחיב את הדופן הנגדית מקצה לקצה.
החל מדרגת הזחל השניה עד לפני האחרונה, כל הגדלת התיק נעשית בדרך זהה. דרגת הזחל האחרונה מוסיפה טבעות חיזוק לפתחי התיק אך אינה מרחיבה אותו.
 
שלבי הגדלת התיק ניכרים בטבעות הגידול המורכבות מגרגרים בגדלים שונים ובמקרה הזה גם מחומרים שונים.
 
תנועה במרחב המחיה
כדי לעקוב אחר התנועה של הזחלים במרחב, Aiello סימנה במספרים מספר עשרות זחלים בעזרת טיפקס וטוש לא מחיק.

המעקב הראה שעיקר פעילות הזחלים מתבצעת בחשיכה, על הקרקע לאורך בסיסי קירות או על הרצפה. במהלך היום הזחלים נמצאו נחים בבסיסי קירות או כמה סנטימטרים מעל, על הקיר. תנועה ביום נצפתה רק מידי פעם. נמצא שהזחלים נוטים לחזור למקום בו הם תועדו יום קודם לכן. רדיוס התנועה הנפוץ 30-80 ס"מ עם חריגות מזדמנות ומעבר לקירות אחרים. תנועות למרחק משמעותי, לרוב אנכי וכלפי מעלה קשורות לחיפוש אתר התגלמות.

התגלמות
מאחר ורוב חייהם הזחלים נחבאים אל הפינות, תרתי-משמע, רואים אותם לראשונה רק כאשר הם עולים לגובה למטרת התגלמות. זחל העומד להתגלם נע למקום גבוה; על הקיר או תיקרה, שם הוא מצמיד/תולה את התיק בחוזקה משתי הפתחים בעזרת קורים. בשלב זה הזחל מבצע חתכים קצרים בשולי פתח אחד (חתך בכל צד). זוג החתכים גורם לפתח תיק להיות שטוח יותר והופך אותו ל'שסתום חד-כיווני' החוסם את הגישה פנימה מבחוץ אך מאפשר יציאה קלה מבפנים (חתכים כאלו מצאתי גם בתיק של זחל פעיל בדרגה אחרונה, יתכן והם פונקציונליים לזחל פעיל - מאפשרים חסימת הפתח בצורה יעילה מאוד)..
בשלב הבא דוחק הזחל בעזרת הראש שאריות מזון והפרשות מהתיק החוצה. במהלך יום עד יומיים הוא מתנשל לגולם, המסלק את שאריות הנשל החוצה דרך הפתח השני.
 
Aiello לא מצאה קשר בין גובה להתגלמות עצמה, לגודל התיק או לזוויג (נרשמו 73 תיקי התגלמות). 59 תיקים נתלו כאשר הראש של הגולם פונה כלפי מטה. אפשר לראות זאת בקלות לפי מעטפת הגולם הבולטת מפתח התיק. מצב זה נראה יפה בתיקים שמוצאים באתרים עם אוכלוסייה רבה. לעיתים מעטפת הגולם נאכלת על ידי זחלים אחרים והיא נעלמת. אז קשה לדעת האם מדובר בתיק מאוכלס או נטוש.

זמן הגולם אורך 11-23 ימים וכל מחזור החיים, משלב הביצה עד שלב הבוגר, אורך 62-86 ימים. זכרים מתבגרים מהר בהשוואה לנקבות, תופעה מוכרת בחרקים רבים ומוסברת בתחרות על הנקבות - הסיכוי של זכרים מאחרים למצוא נקבות בתולות קטן יותר.
 
 
גולם בתוך תיק שנחצה לשניים.
הדופן הפנימית של התיק עשוייה קורים בלבד.
  גולם של עש הבית.
מבט צד ומבט חזית בו רואים גם את המחושים והעיניים.
 
הבוגר
ההגחה מהגולם מתרחשת על הרוב בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הערביים המוקדמות. הגולם נדחק חלקית החוצה דרך שסתום הפתח והבוגר מגיח ממעטפת הגולם החוצה. לאחר סיום פרישת הכנפיים הן מוצמדות לגוף כאוהל.

הבוגר (5.5-6.5 מ"מ) אפרפר עם 1 עד 4 נקודות כהות על כל כנף קדמית. הזכר קטן מהנקבה והדוגמא על הכנפיים פחות ניכרת. המחושים ארוכים כאורך הגוף, מופנים על הרוב לאחור ורוטטים במצב כמעט תמידי.
הבוגרים מעופפים טוב אבל מרבית הזמן נחים על הקירות, שולי הרצפה או על קורי עכבישים. גפי הפה מנוונים והם אינם ניזונים. הבוגרים אינם נמשכים לאור וזו ככל הנראה הסיבה שקשה למצוא אותם בשטחים טבעיים (בעזרת מלכודות אור), אם בכלל הם שם.
 
 
תיק לאחר גיחת הבוגר
מעטפת הגולם בולט החוצה.
  בוגר אופייני של עש הבית
בתמונה נקבה.

רבייה
ההזדווגות מתרחשת מאוחר בערב. לפי Aiello נקבה בתולה קוראת לזכרים בעזרת איבר קול המצוי בקצה הבטן. בוגרים המזהים נקבה קוראת מתאספים סביבה. לא ניכרת התנהגות חיזור ברורה. זכר המגיע ראשון אל הנקבה, בא עימה במגע גופני ראשוני ומייד לאחר מכן מזדווג. זמן ההזדווגות אורך כחצי שעה.

ההטלה מתרחשת מספר שעות לאחר ההזדווגות. הביצה מוצמדת לגרגרים או חלקיקים בבסיסי קירות או סדקים. נקבה עשויה להטיל עד 200 ביצים במהלך של מספר ימים. היא תמות כשבוע לאחר ההגחה מהגולם.
אורך הביצה 0.4 מ"מ, צבעה פנינה חיוור וקליפתה רכה מאוד. לאחר כעשרה ימים ניתן להבחין בראש של הזחל דרך דופן הביצה.
 
ביצים לא פוריות שהטילה אחת הנקבות שהגיחה מתיקים שאספתי.  גודל כל ביצה כחצי מלימטר.

פעילות
בני הסוג Phereoeca הינם חובבי חום הנמנעים מאור יום ומתוך כך עיקר הפעילות הנראית לעין היא בלילה בעונות החום. בישראל נראה שהם נפוצים בשפלת החוף, כנראה בשל הלחות הגבוהה המאפיינת את האזור. אין ברשותי פנולוגיה (מחזור החיים) של המין בישראל והמידע שבידי מסתמך על תצפיות לא מסודרות ודיווחים שקיבלתי במייל. בתוך בתים, זחלים פעילים נראים כבר בראשית ההתחממות העונתית בסוף מאי תחילת יוני ועד אוקטובר-נובמבר. אצלי התקבלו בוגרים באוקטובר (2015) מתיקים שאספתי בספטמבר ובמהלך יולי 2016. באותו זמן נאספו גם תיקים קטנים מאוד, מה שמעיד על חפיפת דורות.
Dionisio 2005 מציין במאמר על Phereoeca lodli מדרום ספרד (מחוז הואלבה Huelva)  4-7 מחזורי רבייה למעט בחודשי החורף. סביר להניח שהמין המקומי מתנהג באופן דומה. לא מהנמנע ששינויים אקלימיים המתרחשים בשנים האחרונות גם באזורנו, בהם עלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת מאפשרים לעש הבית לשרוד טוב יותר גם בחורף ולהעמיד יותר דורות בשנה.

טפילות
כמו ברבים מהפרפראים גם עש הבית מהווה מוקד משיכה לחרקים פרזיטואידים5. Aiello מתארת צירעה פרזיטואידית מסוג Apanteles ממשפחת הברקוניתיים Braconidae המטפילה זחלים בשלב ההכנה לקראת ההתגלמות (מקסימום משאבים לזחל הצירעה הטורף את העש). בארה"ב התקבלו מתיקי גלמים מינים אחרים: אחת מהברקוניתיים ואחת מהצרעתניים Ichneumonidae. קיימים דווחים על פרזיטואידים נוספים שלא זוהו.

מתיקים שאספתי לצורך צילום ומעקב הגיחו מספר צרעות, (אורך 4~ מ"מ) אשר זוהו בעזרת אנשי המחלקה האנטומולוגית באונ' ת"א כ-Apanteles carpatus. מין זה מוכר גם מאירופה, יפן וצפון אמריקה (פלורידה) שם הוא התקבל מזחלים של Phereoeca uterella. בנוסף התקבלה צירעה ממשפחה אחרת שלא זוהתה. הגיחה נעשית ככל הנראה מדופן התיק (נמצאו חורים בתיקים רבים).
 
Apanteles carpatus אחת הצרעות שהגיחה מתיקים שאספתי בנובמבר 2015

דיון
תיקי התפתחות בפרפראים מוכרים במספר משפחות: ססתיקייםPsychidae , עשיים Tineidae, עשנוריים Pyralidae ועוד. הם מגוונים בגדלים, צורות והחומרים מהם הם בנויים. הם יכולים להיות בני פתח אחד או זוג פתחים ועם צדדים מובחנים (גחוני ועליון) או לא מובחנים.

תיקים הדומים לאלו של עש הבית מוצאים רק בסוגים אחרים בעשיים. עש הבגדים Tineola bisselliella בונה תיק צינורי עשוי מהסיבים המשמשים לו כמזון (צמר, נוצות). בגמר גידולו עוזב הזחל את התיק ומתגלם בפקעת משי צפופה. עש הפרוות Tinea pellionella בונה תיק הדומה לזה של עש הבית (אחת הסיבות שמתבלבלים בין המינים) התיק פחות שטוח ויותר אחיד ברוחבו. גם הוא בנוי מחלקיק המזון; סיבי שיער וצמר (אין מעטפת גרגירים). שיטת הרחבת התיק שונה משל עש הבית כאשר התיק מורחב רק בדופן אחת. גם זחל זה מתגלם בתוך התיק על קירות.
שני המינים הללו נחשבים מזיקים בשל תזונתם הכוללת גם מוצרי טקסטיל ולבוש העשויים או כוללים מחומרים טבעיים כמו: צמר, פרווה, עור, נוצות, משי וכדומה. נראה שעם השינויים בהרכבי החומרים מהם עשוי הלבוש שלנו וגם שינויים בתוך הבית (עיצוב ארונות ואיוורור משופר) מינים אלו הולכים ונעלמים מכיוון שזמינות המזון המתאים פוחתת ומיקרו האקלים הביתי הופך ללא נוח עבורם.
 
סכמה של עש הפרוות. התיק של המין הזה דומה לזה של עש הבית אך הוא שזור מבחוץ בסיבים ורוחבו אחיד למדי בכל אורכו.

הדיאטה של עש הבית כוללת הרכב תזונתי שחופף רק בחלקו עם המינים הקודמים. הספרות אינה מציינת הרכב מזון ברור, מה גם שנראה שהוא משתנה בין המינים השונים בסוג Phereoeca. מאחר והמין המקומי לא הוגדר וזוהה קשה להסתמך על הספרות בהקשר הזה.

עם זאת נראה שהתפריט של המין המקומי אכן משפיע על התפוצה במרחב. מהדיווחים נראה שבבתים הוא מוגבל בעיקר לחדרי אמבטיה ושירותים המהווים חללים קטנים יחסית השומרים על חום ולחות גבוהים יחסית לשאר חללי הבית. תנאים אידאלים למין חובב חום ולחות גבוהה. במקומות אלה גם קל למצוא נשר אורגני מהאדם (למשל פירורי עור מת שנשר מהגוף) וסביר גם; פגרי חרקים קטנים (סרטון) וקורי עכבישים. גידול של חיות מחמד מהווה מקור נוסף לנשר אורגני. גם בבית 'נקי' יכולים הזחלים למצוא בפינות נסתרות שפע מזון שמקורו בחיות המחמד ובמזון שלהן שמבוסס בחלקו על חלבונים מהחי.

גידול של אוכלוסיות חתולים עירוניות (חלקו עקב תופעת האכלה שיש לה השלכות אקולוגיות רבות) עשוי להסביר את ההתפרצות שרואים בחללים מקורים חיצוניים בבנינים (מבואות, חדרי אשפה, חניות וכדומה) הנוטים לאסוף חומר אורגני המצטבר בפינות שאינן זוכות לניקוי תדיר.
בבנין המגורים שלי, יש בחלל הכניסה, קירות מקורים הגובלים בקרקע חשופה (חול/חמרה) והם מהווים מוקד משיכה גדול יחסית לזחלים. הקרקע החשופה מושכת חתולים העושים בה צרכים. אזורים אלו צוברים שפע חומר אורגני בצורת גללים, שיער ועור מת המושכים חרקים ואולי את הזחלים עצמם המשתמשים בחול גם לבניית התיקים. שפע החרקים לכשעצמו מושך עכבישים וכאמור יתכן והזחלים ניזונים גם מקורי המשי הישנים. אין ספק שהשילוב של צל תמידי, שפע מזון והגנה יחסית מקור תורם לשפע הביולוגי באתרים כאלו.

באוקטובר-נובמבר 2015 מצאתי ביום גשום תיקי זחלים (אחד פעיל) גם על קיר הגדר החיצונית של חצר הבניין, קיר החשוף לגשם, לשמש ואור רוב שעות היום. המשותף לאתר זה ולקירות ועמודים החיצוניים של הבניין הוא שימוש אינטנסיבי של חתולים בקרקע החולית שלידם לעשיית צרכים והרבה חומר אורגני המתאסף במפגש שבין הקיר לקרקע. גם מטווים של עכבישים לא חסר שם. אם המין המקומי סביל יותר ליובש משסבורים הרי יתכן שהתפוצה במרחב של המין הזה רחבה מאשר נדמה לנו, ואם לא ממש מחפשים אותו הוא נעלם מהעין.

פרטים שאספתי להסתכלות בבית אכלו פתיתים לדגי נוי ופירורי כופתות לכלבים. מזון כזה כולל רכיבים מהחי והצומח. ברשת מצאתי דיווח על אכילה של מזון לחתולים. הנכונות לאכול מזון מעובד עשויה להעיד על גמישות תזונתית רחבה יותר מאשר מוזכר בספרות, המסבירה כיצד הזחלים יכולים לנצל מגוון מקורות מזון בבית גידולם האורבני.
 
 
זחל אוכל פתיתי מזון לדגים.   זחל נוגס בפרור מכופתות מזון לכלבים.

סיכום
לאור ההבדלים בדיאטה והדרישות האקולוגיות שבין עש הבית לעש הבגדים ועש הפרוות נראה שהתחרות בינם שולית וניתן להניח שתהליך ההיעלמות של השניים האחרונים והעלייה באוכלוסייה של הראשון קשורים לשינויים תרבותיים (לבוש ודיור) ושינויים אקלימיים ולא לדחיקה של מין אחד את השני. העובדה שאין דיווחים מהימנים על עש הבית בארונות בגדים או בתוך מזון יכולה להעיד שלפחות בישראל הוא אינן מהווה מזיק לאדם ועיקר ה'בעייה' היא אסתטית ופסיכולוגית. המין ה'אמריקאי' Phereoeca uterella שניצפה אוכל קורי עכבישים וסיבי משי מחרקים אחרים, מוזכר כמי שעשוי להזיק למוצרי צמר (מתצפיות מעבדה). מידע כזה לא קיים עבור המינים באזור שלנו.

נראה שאין דרך אחת להעלים אותו, אם בכלל זה אפשרי, אבל יש מצב לצמצום אוכלוסייה ומבלי להידרש לשימוש ברעלים שמזיקים לסביבה ומהווים פתרון זמני ויקר.
העלמת גורמי המשיכה מהווה בסיס לטיפול בבעייה. בבית; שמירה על חדרי אמבטיה ושירותים מאווררים היטב ויבשים, וניקוי פינות נסתרות מנשר אורגני. בחצר; הקפדה על גינון שלא משאיר קרקע חשופה המושכת חתולים והקפדה על ניקוי פינות בחללים מרוצפים האוספות לכלוך. כל אלו יצמצמו מקורות מזון ויקשו על הזחלים לסיים מחזור התפתחות בהצלחה.

עש הבית אינו מנותק מהסביבה בה אנו חיים וכפי שאני רואה ומסביר, הוא מושפע ממנה ובהינתן התנאים הנכונים הוא יכול לשגשג. מול הרצון להיפטר ממנו, עש הבית מהווה דוגמא יפה לחרק המסתגל היטב למערכת אקולוגית שונה מזו הטבעית שלו. הוא מהווה פוטנציאל לשימוש כסמן ביולוגי לשינויים סביבתיים והוא מתאים לפעילות חקר ועבודות ביוטופ שניתן לעשות באזורים אורבניים בקלות יחסית.
 
1. מאחר וזהות המין המקומי לא ברורה וממילא אין לו שם עברי תקני, בחרתי לצורך הרשומה בשם 'עש הבית' כשם שימושי שלא מגדיר מין מסויים. וגם בהסתמך על אחד השמות המקובלים באנגלית; Household Case-bearing Moth. המושג 'בית' משתלב יפה עם המצאותו בבתים וגם בזה שהוא נושא את 'ביתו' עמו לכל מקום.
גם שם הסוג Phereoeca נגזר ככל הנראה ממקור דומה. phero (φερω) = לשאת + oikos (οικος) = בית.
2. זיהוי המינים בסוג Phereoeca מתבסס יותר על המורפולוגיה של הזחלים מאשר של הבוגרים. נמצא שבין המינים יש הבדלים ניכרים בסידור ומספר הזיפים על הראש והגוף. לעומת זאת ההבדלים במורפולוגיה של אברי הרבייה בבוגרים לא מספקים תמיד אבחנה חד משמעית.
3. מידע במייל מחוקר של המשפחה שזיהה את הסוג מהתמונות ששלחתי לו.
4. בלוטות המשי בזחלי פרפראים ממוקמות בחזה הקדמי והמשי מופרש מפתח דמוי פטמה הממוקם בצד השפה התחתונה.
5. חרק פרזיטואיד מתפתח בתוך גוף של מארח שמת לאחר שהפרזיטואיד מסיים את הגדילה.

מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
מזיקי הצמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
The larvae of the species of Tineidae of economic importance. H. E. Hinton, 1956
The Tineidae of the Ethiopian region, L. A. Gozmány and L. Vári., 1973
insectour
רק מגיעה עונת החום והם צצים משום מקום, מטפסים על הקירות במקומות הכי אינטימיים ואין לנו מושג מה הם רוצים מאתנו. אפשר לייחס זאת ללא מעט חרקים שאנו מוצאים בבית אבל מוזר כמו 'עש הבית'1 אין הרבה.
 
אחת הטראומות של המלתחה הביתית במאה הקודמת היו חורים בבגדים. חורים שנוצרו כתוצאה מתיאבון בלתי נילאה של זחלי עשים נושאי תיקים הניזונים על הרוב מחומרים העשויים חלבון קרטין (צמר/פרווה, משי, נוצות) ולעיתים כותנה, פשתן ואף מוצרי קמח. בתחום הקולינארי הזה 'שלטו' שני מינים ממשפחת העָשִׁיִּים Tineidae. 'עש הבגדים' ו'עש הפרוות' כיום כאשר מרבית המלתחה המודרנית מתבססת על סיבים סינתטיים וסינתטיים למחצה (ויסקוזה), שאינם ערבים לחיכם של זחלי העשים הללו, לצד שינויים באופן אכסנת תכולת הבית המודרני, נראה שנוכחותם בנוף הביתי הולכת ומצטמצמת.
 
את מקומם בנוף האורבני הולך ותופש מין אחר מהעשיים, המשתייך לסוג Phereoeca (פֶרִיאוֹאֶקַה) שגם זחליו נושאי תיקים וניזונים על חומר אורגני, אולם על הרוב מעדיפים מזונות אחרים, שאינם חלק מלבושינו, כמו: נשר אורגני מבעלי-חיים (עור מת, פגרי חרקים ועוד). אומנם ניתן למצוא אותם בתוך משכנות האדם, אך הם שכיחים גם / לעיתים יותר במעטפת החיצונית של המבנים: בנישות מוצלות, על קירות ועמודים בחללים מְקוּרים.

האם הופעתו המתפרצת של ה-Phereoeca בישראל (שפלת החוף) היא תוצאה של נסיגה באוכלוסיות של מינים מתחרים? או שמא מדובר בשינויים סביבתיים / אקלימיים המאפשרים לו בשנים האחרונות להופיע במספרים שלא נראו בעבר. לא מוכר לי מחקר שעסק בנושא, אבל ניתן להעלות השערה המסבירה את התופעה ואותה אציג בדיון לאחר סקירה על האקולוגיה והביולוגיה של המין.
 
עש הבית Phereoeca - זחל מגיח מהתיק. 3 לוחיות החזה הכהות מאפיינות את הסוג.
 
הסוג Phereoeca (מונה 4 מינים) מוכר שנים רבות מסביבתו של האדם; דיווחים מופיעים בספרות החל משלהי המאה ה-19. מאחר והאבחנה בין המינים קשה2 ולאור תפוצה קוסמופוליטית רחבה של חלקם, לא ניתן להצביע על אזור המוצא של הסוג. בשל העדפתו לאקלים חם ולח מניחים שמוצאו מהאזורים הטרופיים של העולם הישן.

אף שבישראל המין המקומי מוכר מתחילת המאה הנוכחית, Phereoeca לא תואר מישראל3 והסביבה. אין בספרות אזכור מישראל ואף לא ממדינות שכנות. לא פעם הוא זוהה ועדין מזוהה בטעות כעש הפרוות או עש הבגדים ולכן מהימנות דיווחים ללא תיעוד מצולם הוא בעייתי מאוד, גם בהערכת מועד ההגעה לארץ, מהיכן בעולם והתפוצה הגיאוגרפית המקומית.
שני המינים הקרובים גיאוגרפית לישראל הם: Phereoeca allutella (קנריים, מדירה), ו-Phereoeca lodli (ספרד, מלטה), יתכן שהמין המקומי הוא אחד מהם. מאחר וזיהוי המין המקומי עדיין לא ידוע, בחרתי בשם השימושי 'עש הבית'1 לצורך ההסבר והדיון.

מחקר מקיף על האקולוגיה והביולוגיה של Phereoeca allutella נעשה בפנמה בשנת 1978, על ידי Annette Aiello. החלק ברשומה העוסק באקולוגיה והביולוגיה מתבסס בעיקר על מחקר זה. התיאורים המופיעים במאמר של Aiello, לפחות אלו הנוגעים למה שאפשר לראות בעין, מתאימים למה שראיתי בחצר בניין המגורים ובזחלים שגידלתי. ניתן להניח שהם נכונים, לפחות בחלקם, לאוכלוסיות הסוג במרבית אזורי התפוצה.

בית גידול
עש הבית נראה לעין בעיקר בדרגות הזחל והגולם (בפועל רואים את התיק בו שוהה הזחל או הגולם), על קירות מקוּרים חיצוניים של מבנים (חללים כמו חדרי אשפה, מבואות כניסה, חניונים) או על קירות פנימיים בחללים לחים שאינם ממוזגים; חדרי אמבטיה, שירותים וכדומה. Aiello מציינת שניתן למצוא זחלים וגלמים בקרבת קורי עכבישים. דיווח זה מתאים לחלק מהתצפיות שלי בחצר המקורה של בניין המגורים אף שלא ראיתי זחל ניזון ישירות מקורי עכבישים. כאשר הצעתי (בבית) למספר זחלים קורי עכבישים, לא ברור היה האם הם אוכלים אותם או מנסים להסיר אותם כגורם מפריע.

המינים השונים של עש הבית מוכרים בעולם בעיקר ממגורי אדם - לא ידוע מהו בית הגידול הטבעי שלהם. Aiello מציינת שבשלוש שנים של דיגום באזור המחקר בפנמה לא נמצאו עקבות זחלים בשכבת הקרקע העליונה (פסולת עלים) או על גזעי עצים. היא משערת שעש הבית עשוי להיות קשור לחיות אחרות ויש לבדוק מחסות של עטלפים כאופציה לבית גידול טבעי. במין אחר נמצאו פרטים בתוך מערה במלזיה, ניזונים על פרש או שיער עטלפים. במאובני ענבר נמצאו עקבות של שיער יונקים בתיקי זחלים מאובנים. יתכן והמקור של הסוג או חלק מהמינים הוא במערות בהן שכנו יונקים (מעניין יהיה לבדוק מסתורי עטלפים בישראל).
 
תיק תלוי על קורי עכביש ישנים. הספרות מציינת שחלק מהמינים ניזונים על קורי עכביש.

התיק - מבנה ושימוש
התיק של עש הבית שטוח, צורתו כישור (רחב באמצע וצר בשוליים) והוא פתוח בשני הצדדים. התיק מדופן מבפנים בסיבי משי ובצד החיצוני מכוסה חומר דק גרגר: חול, עפר או חלקיקים אחרים, למשל: פירורי טיח. גודל הגרגר מושפע מגיל הזחל וגודל הלסתות; הוא עולה במעבר מדרגה לדרגה. התנהגות זו באה לידי ביטוי בתיק מפותח כאשר ניתן לראות שינוי בגודל הגרגרים מהמרכז אל השוליים.

התיק נוצר בדרגת הזחל הראשונה, זמן קצר לאחר ההגחה מהביצה. בכל דרגת גידול התיק מורחב בדרך ייחודית (יתואר בהמשך) ולבסוף הוא משמש תא התגלמות. אורך התיק של זחל בדרגה האחרונה 8-13 מ"מ ורוחבו 3-5 מ"מ. לאחר שהזחל מסיים לייצר את התיק הוא אינו עוזב אותו לעולם. כל חיי הזחל עוברים כאשר הוא נתון בתוך התיק (אכילה, הפרשה, התנשלות והתגלמות).
הזחל נע כאשר פלג גופו הקדמי (ראש, חזה ולעיתים חלק מהבטן) מצויים בחוץ. זחל שהוצא מהתיק אינו חוזר אליו, אינו מייצר תיק חדש ולאחר זמן מה מת מרעב. אם מחזירים את הזחל לתיק פתוח בחלקו (שלו או של זחל אחר) הוא מתקן אותו וממשיך בחייו כאילו דבר לא ארע.

התיק פונקציונלי בכל הצדדים שלו, אין משמעות לצד שהוא מונח ושני הפתחים זהים בגודלם. החלל הרחב באמצע התיק מאפשר לזחל להסתובב בפנים ולצאת כל פעם מפתח אחר.
זחל מוטרד נסוג לתוך התיק וחוסם את הפתח על ידי הרמת הדופן (הנגדית לפה) של הפתח למעלה (ככל הנראה נעזר בלסתות למשיכת הדופן). שיטה זו מקשה על כניסה מבחוץ וקלה מאוד לפתיחה מבפנים.

כאשר הזחל נתקל במזון הוא מקצץ אותו לחלקים קטנים המוכנסים לתיק. האכילה עצמה נעשית בתוך התיק. בתצפית אכילה שביצעתי זחל אסף מספר גרגרים של מזון שהגשתי לו, האחד אחרי השני, והכניסם כל פעם לתיק. האם הוא מאכסן מזון בתיק לאכילה במועד מאוחר יותר? מעניין!

הזחל לעולם אינו מוציא את חלקו האחורי החוצה. ההפרשות נעשות בתוך התיק ונדחפות החוצה דרך הפתח בעזרת הראש. ההתנשלות נעשית בתוך התיק. הזחל נסוג לתוך התיק ומגיח ממנו שוב לאחר 24 שעות. מעטפת הנשל נדחקת החוצה בעזרת הראש.
 
תיק של זחל בדרגה אחרונה וזחל בדרגה צעירה מאוד. קנה המידה במלימטרים.

תנועה
זחל עש הבית מציג שני טיפוסי תנועה: תנועה במרחב המחיה, כאשר התיק נמשך מאחורי הגוף ותנועה בתוך התיק.

הרגליים המדומות של הזחל, הממוקמות על פרקי הבטן, אינן מפותחות ביותר ואחיזת התיק מבפנים נעשית בעזרת הרגליים המדומות של הפרק העשירי של הבטן. כדי לנוע קדימה הזחל שולף את גופו החוצה ומותח את עצמו בעזרת רגלי החזה (הרגליים האמיתיות). לאחר מכן הוא מכווץ את החלק האחורי של הגוף והתיק מתקדם קדימה. מהירות התנועה היא 1-2 מ"מ לשניה על משטח שטוח מוצק וקצת לאט יותר על משטח אנכי.
התנועה בתוך התיק טיפוסית לזחלי פרפראים והיא נעזרת ברגלי החזה, ברגליים המדומות והתכווצות והתמתחות הגוף.
 

דרגות הזחל
דרגת הזחל הראשונה מגיחה מהביצה לאחר כ-11 ימים ממועד ההטלה. הראש כהה מאוד ושאר הגוף לבן. החל מדרגת הזחל השנייה, הלוחיות העליונות של החזה מתכהות בשל כיסוי כיטיני קשיח שכל הנראה נועד להגן על החלק החשוף של הזחל בזמן התנועה.
כאן המקום לציין שזהו אחד ההבדלים הניכרים לעין בין זחל של עש הבית לזחל של עש הבגדים שאצלו אין כלל הקשחה של לוחיות החזה, ועש הפרוות שאצלו הקשחה מופיעה בזחל רק בזוג לוחיות החזה הראשון (ראו תמונות גם בקישורים בהמשך).

עש הבית עובר 6 דרגות זחל. יתכן ונקבות עוברות דרגה נוספת או גידול מהיר יותר מזחלים זכרים מאחר והן גדולות יותר. Aiello משערת שמספר דרגות הזחל אינו קבוע בין הזוויגים.
 
סכמה המתארת את מבנה הגוף של זחל Phereoeca והתיק שלו.

בניית והגדלת התיק
התיק בנוי מסיבי משי4 וחלקיקים המלוקטים מהסביבה. תחילה הזחל בונה קשת המעוגנת למצע. הקשת מדוּפּנת משי בצידה הפנימי וחלקיקים בצידה החיצוני. בהדרגה יוצר הזחל מנהרה, בה הוא מסתתר וממשיך בבנייה. בשלב הבנייה האחרון נסגרת המנהרה בצידה התחתון ונוצר מבנה צינורי הפתוח משני הצדדים המנותק לבסוף מהמצע. לאחר השלמת התיק הזחל נושא אותו לכל מוקם. אורך התיק הראשון 1.5 מ"מ. זחל שאינו מצליח לייצר תיק מת כעבור מספר ימים.

הזחל גדל ומתנשל בתוך התיק, הוא חייב להגדיל אותו בהתאם. בתנאים רגילים קשה להבחין בהרחבות של התיק. כדי לראות כיצד מתבצע הדבר, Aiello הציעה לזחלים גרגרים בצבעים משתנים, כל שלב גידול קיבל צבע אחר וכך ניתן היה לעקוב אחר התהליך בקלות.

תהליך הגדלת התיק מתואר כך: בתחילה מוסיף הזחל בקצות פתחי התיק טבעת חומר חדשה. אז, כאשר הוא מתחיל בצד אחד, הוא יוצר חתך קצר בדופן התיק ומרחיב אותו על ידי הוספת חומר בנייה חדש (משי מבפנים והצמדת גרגרים מבחוץ בעזרת הלסתות). הזחל ממשיך לפצל את הדופן ולהרחיב אותה בתהליך הדרגתי, עד שהוא מגיע לקצה השני ומוסיף חיזוק נוסף בפתח. באותה שיטה בדיוק הוא מרחיב את הדופן הנגדית מקצה לקצה.
החל מדרגת הזחל השניה עד לפני האחרונה, כל הגדלת התיק נעשית בדרך זהה. דרגת הזחל האחרונה מוסיפה טבעות חיזוק לפתחי התיק אך אינה מרחיבה אותו.
 
שלבי הגדלת התיק ניכרים בטבעות הגידול המורכבות מגרגרים בגדלים שונים ובמקרה הזה גם מחומרים שונים.
 
תנועה במרחב המחיה
כדי לעקוב אחר התנועה של הזחלים במרחב, Aiello סימנה במספרים מספר עשרות זחלים בעזרת טיפקס וטוש לא מחיק.

המעקב הראה שעיקר פעילות הזחלים מתבצעת בחשיכה, על הקרקע לאורך בסיסי קירות או על הרצפה. במהלך היום הזחלים נמצאו נחים בבסיסי קירות או כמה סנטימטרים מעל, על הקיר. תנועה ביום נצפתה רק מידי פעם. נמצא שהזחלים נוטים לחזור למקום בו הם תועדו יום קודם לכן. רדיוס התנועה הנפוץ 30-80 ס"מ עם חריגות מזדמנות ומעבר לקירות אחרים. תנועות למרחק משמעותי, לרוב אנכי וכלפי מעלה קשורות לחיפוש אתר התגלמות.

התגלמות
מאחר ורוב חייהם הזחלים נחבאים אל הפינות, תרתי-משמע, רואים אותם לראשונה רק כאשר הם עולים לגובה למטרת התגלמות. זחל העומד להתגלם נע למקום גבוה; על הקיר או תיקרה, שם הוא מצמיד/תולה את התיק בחוזקה משתי הפתחים בעזרת קורים. בשלב זה הזחל מבצע חתכים קצרים בשולי פתח אחד (חתך בכל צד). זוג החתכים גורם לפתח תיק להיות שטוח יותר והופך אותו ל'שסתום חד-כיווני' החוסם את הגישה פנימה מבחוץ אך מאפשר יציאה קלה מבפנים (חתכים כאלו מצאתי גם בתיק של זחל פעיל בדרגה אחרונה, יתכן והם פונקציונליים לזחל פעיל - מאפשרים חסימת הפתח בצורה יעילה מאוד)..
בשלב הבא דוחק הזחל בעזרת הראש שאריות מזון והפרשות מהתיק החוצה. במהלך יום עד יומיים הוא מתנשל לגולם, המסלק את שאריות הנשל החוצה דרך הפתח השני.
 
Aiello לא מצאה קשר בין גובה להתגלמות עצמה, לגודל התיק או לזוויג (נרשמו 73 תיקי התגלמות). 59 תיקים נתלו כאשר הראש של הגולם פונה כלפי מטה. אפשר לראות זאת בקלות לפי מעטפת הגולם הבולטת מפתח התיק. מצב זה נראה יפה בתיקים שמוצאים באתרים עם אוכלוסייה רבה. לעיתים מעטפת הגולם נאכלת על ידי זחלים אחרים והיא נעלמת. אז קשה לדעת האם מדובר בתיק מאוכלס או נטוש.

זמן הגולם אורך 11-23 ימים וכל מחזור החיים, משלב הביצה עד שלב הבוגר, אורך 62-86 ימים. זכרים מתבגרים מהר בהשוואה לנקבות, תופעה מוכרת בחרקים רבים ומוסברת בתחרות על הנקבות - הסיכוי של זכרים מאחרים למצוא נקבות בתולות קטן יותר.
 
 
גולם בתוך תיק שנחצה לשניים.
הדופן הפנימית של התיק עשוייה קורים בלבד.
  גולם של עש הבית.
מבט צד ומבט חזית בו רואים גם את המחושים והעיניים.
 
הבוגר
ההגחה מהגולם מתרחשת על הרוב בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הערביים המוקדמות. הגולם נדחק חלקית החוצה דרך שסתום הפתח והבוגר מגיח ממעטפת הגולם החוצה. לאחר סיום פרישת הכנפיים הן מוצמדות לגוף כאוהל.

הבוגר (5.5-6.5 מ"מ) אפרפר עם 1 עד 4 נקודות כהות על כל כנף קדמית. הזכר קטן מהנקבה והדוגמא על הכנפיים פחות ניכרת. המחושים ארוכים כאורך הגוף, מופנים על הרוב לאחור ורוטטים במצב כמעט תמידי.
הבוגרים מעופפים טוב אבל מרבית הזמן נחים על הקירות, שולי הרצפה או על קורי עכבישים. גפי הפה מנוונים והם אינם ניזונים. הבוגרים אינם נמשכים לאור וזו ככל הנראה הסיבה שקשה למצוא אותם בשטחים טבעיים (בעזרת מלכודות אור), אם בכלל הם שם.
 
 
תיק לאחר גיחת הבוגר
מעטפת הגולם בולט החוצה.
  בוגר אופייני של עש הבית
בתמונה נקבה.

רבייה
ההזדווגות מתרחשת מאוחר בערב. לפי Aiello נקבה בתולה קוראת לזכרים בעזרת איבר קול המצוי בקצה הבטן. בוגרים המזהים נקבה קוראת מתאספים סביבה. לא ניכרת התנהגות חיזור ברורה. זכר המגיע ראשון אל הנקבה, בא עימה במגע גופני ראשוני ומייד לאחר מכן מזדווג. זמן ההזדווגות אורך כחצי שעה.

ההטלה מתרחשת מספר שעות לאחר ההזדווגות. הביצה מוצמדת לגרגרים או חלקיקים בבסיסי קירות או סדקים. נקבה עשויה להטיל עד 200 ביצים במהלך של מספר ימים. היא תמות כשבוע לאחר ההגחה מהגולם.
אורך הביצה 0.4 מ"מ, צבעה פנינה חיוור וקליפתה רכה מאוד. לאחר כעשרה ימים ניתן להבחין בראש של הזחל דרך דופן הביצה.
 
ביצים לא פוריות שהטילה אחת הנקבות שהגיחה מתיקים שאספתי.  גודל כל ביצה כחצי מלימטר.

פעילות
בני הסוג Phereoeca הינם חובבי חום הנמנעים מאור יום ומתוך כך עיקר הפעילות הנראית לעין היא בלילה בעונות החום. בישראל נראה שהם נפוצים בשפלת החוף, כנראה בשל הלחות הגבוהה המאפיינת את האזור. אין ברשותי פנולוגיה (מחזור החיים) של המין בישראל והמידע שבידי מסתמך על תצפיות לא מסודרות ודיווחים שקיבלתי במייל. בתוך בתים, זחלים פעילים נראים כבר בראשית ההתחממות העונתית בסוף מאי תחילת יוני ועד אוקטובר-נובמבר. אצלי התקבלו בוגרים באוקטובר (2015) מתיקים שאספתי בספטמבר ובמהלך יולי 2016. באותו זמן נאספו גם תיקים קטנים מאוד, מה שמעיד על חפיפת דורות.
Dionisio 2005 מציין במאמר על Phereoeca lodli מדרום ספרד (מחוז הואלבה Huelva)  4-7 מחזורי רבייה למעט בחודשי החורף. סביר להניח שהמין המקומי מתנהג באופן דומה. לא מהנמנע ששינויים אקלימיים המתרחשים בשנים האחרונות גם באזורנו, בהם עלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת מאפשרים לעש הבית לשרוד טוב יותר גם בחורף ולהעמיד יותר דורות בשנה.

טפילות
כמו ברבים מהפרפראים גם עש הבית מהווה מוקד משיכה לחרקים פרזיטואידים5. Aiello מתארת צירעה פרזיטואידית מסוג Apanteles ממשפחת הברקוניתיים Braconidae המטפילה זחלים בשלב ההכנה לקראת ההתגלמות (מקסימום משאבים לזחל הצירעה הטורף את העש). בארה"ב התקבלו מתיקי גלמים מינים אחרים: אחת מהברקוניתיים ואחת מהצרעתניים Ichneumonidae. קיימים דווחים על פרזיטואידים נוספים שלא זוהו.

מתיקים שאספתי לצורך צילום ומעקב הגיחו מספר צרעות, (אורך 4~ מ"מ) אשר זוהו בעזרת אנשי המחלקה האנטומולוגית באונ' ת"א כ-Apanteles carpatus. מין זה מוכר גם מאירופה, יפן וצפון אמריקה (פלורידה) שם הוא התקבל מזחלים של Phereoeca uterella. בנוסף התקבלה צירעה ממשפחה אחרת שלא זוהתה. הגיחה נעשית ככל הנראה מדופן התיק (נמצאו חורים בתיקים רבים).
 
Apanteles carpatus אחת הצרעות שהגיחה מתיקים שאספתי בנובמבר 2015

דיון
תיקי התפתחות בפרפראים מוכרים במספר משפחות: ססתיקייםPsychidae , עשיים Tineidae, עשנוריים Pyralidae ועוד. הם מגוונים בגדלים, צורות והחומרים מהם הם בנויים. הם יכולים להיות בני פתח אחד או זוג פתחים ועם צדדים מובחנים (גחוני ועליון) או לא מובחנים.

תיקים הדומים לאלו של עש הבית מוצאים רק בסוגים אחרים בעשיים. עש הבגדים Tineola bisselliella בונה תיק צינורי עשוי מהסיבים המשמשים לו כמזון (צמר, נוצות). בגמר גידולו עוזב הזחל את התיק ומתגלם בפקעת משי צפופה. עש הפרוות Tinea pellionella בונה תיק הדומה לזה של עש הבית (אחת הסיבות שמתבלבלים בין המינים) התיק פחות שטוח ויותר אחיד ברוחבו. גם הוא בנוי מחלקיק המזון; סיבי שיער וצמר (אין מעטפת גרגירים). שיטת הרחבת התיק שונה משל עש הבית כאשר התיק מורחב רק בדופן אחת. גם זחל זה מתגלם בתוך התיק על קירות.
שני המינים הללו נחשבים מזיקים בשל תזונתם הכוללת גם מוצרי טקסטיל ולבוש העשויים או כוללים מחומרים טבעיים כמו: צמר, פרווה, עור, נוצות, משי וכדומה. נראה שעם השינויים בהרכבי החומרים מהם עשוי הלבוש שלנו וגם שינויים בתוך הבית (עיצוב ארונות ואיוורור משופר) מינים אלו הולכים ונעלמים מכיוון שזמינות המזון המתאים פוחתת ומיקרו האקלים הביתי הופך ללא נוח עבורם.
 
סכמה של עש הפרוות. התיק של המין הזה דומה לזה של עש הבית אך הוא שזור מבחוץ בסיבים ורוחבו אחיד למדי בכל אורכו.

הדיאטה של עש הבית כוללת הרכב תזונתי שחופף רק בחלקו עם המינים הקודמים. הספרות אינה מציינת הרכב מזון ברור, מה גם שנראה שהוא משתנה בין המינים השונים בסוג Phereoeca. מאחר והמין המקומי לא הוגדר וזוהה קשה להסתמך על הספרות בהקשר הזה.

עם זאת נראה שהתפריט של המין המקומי אכן משפיע על התפוצה במרחב. מהדיווחים נראה שבבתים הוא מוגבל בעיקר לחדרי אמבטיה ושירותים המהווים חללים קטנים יחסית השומרים על חום ולחות גבוהים יחסית לשאר חללי הבית. תנאים אידאלים למין חובב חום ולחות גבוהה. במקומות אלה גם קל למצוא נשר אורגני מהאדם (למשל פירורי עור מת שנשר מהגוף) וסביר גם; פגרי חרקים קטנים (סרטון) וקורי עכבישים. גידול של חיות מחמד מהווה מקור נוסף לנשר אורגני. גם בבית 'נקי' יכולים הזחלים למצוא בפינות נסתרות שפע מזון שמקורו בחיות המחמד ובמזון שלהן שמבוסס בחלקו על חלבונים מהחי.

גידול של אוכלוסיות חתולים עירוניות (חלקו עקב תופעת האכלה שיש לה השלכות אקולוגיות רבות) עשוי להסביר את ההתפרצות שרואים בחללים מקורים חיצוניים בבנינים (מבואות, חדרי אשפה, חניות וכדומה) הנוטים לאסוף חומר אורגני המצטבר בפינות שאינן זוכות לניקוי תדיר.
בבנין המגורים שלי, יש בחלל הכניסה, קירות מקורים הגובלים בקרקע חשופה (חול/חמרה) והם מהווים מוקד משיכה גדול יחסית לזחלים. הקרקע החשופה מושכת חתולים העושים בה צרכים. אזורים אלו צוברים שפע חומר אורגני בצורת גללים, שיער ועור מת המושכים חרקים ואולי את הזחלים עצמם המשתמשים בחול גם לבניית התיקים. שפע החרקים לכשעצמו מושך עכבישים וכאמור יתכן והזחלים ניזונים גם מקורי המשי הישנים. אין ספק שהשילוב של צל תמידי, שפע מזון והגנה יחסית מקור תורם לשפע הביולוגי באתרים כאלו.

באוקטובר-נובמבר 2015 מצאתי ביום גשום תיקי זחלים (אחד פעיל) גם על קיר הגדר החיצונית של חצר הבניין, קיר החשוף לגשם, לשמש ואור רוב שעות היום. המשותף לאתר זה ולקירות ועמודים החיצוניים של הבניין הוא שימוש אינטנסיבי של חתולים בקרקע החולית שלידם לעשיית צרכים והרבה חומר אורגני המתאסף במפגש שבין הקיר לקרקע. גם מטווים של עכבישים לא חסר שם. אם המין המקומי סביל יותר ליובש משסבורים הרי יתכן שהתפוצה במרחב של המין הזה רחבה מאשר נדמה לנו, ואם לא ממש מחפשים אותו הוא נעלם מהעין.

פרטים שאספתי להסתכלות בבית אכלו פתיתים לדגי נוי ופירורי כופתות לכלבים. מזון כזה כולל רכיבים מהחי והצומח. ברשת מצאתי דיווח על אכילה של מזון לחתולים. הנכונות לאכול מזון מעובד עשויה להעיד על גמישות תזונתית רחבה יותר מאשר מוזכר בספרות, המסבירה כיצד הזחלים יכולים לנצל מגוון מקורות מזון בבית גידולם האורבני.
 
 
זחל אוכל פתיתי מזון לדגים.   זחל נוגס בפרור מכופתות מזון לכלבים.

סיכום
לאור ההבדלים בדיאטה והדרישות האקולוגיות שבין עש הבית לעש הבגדים ועש הפרוות נראה שהתחרות בינם שולית וניתן להניח שתהליך ההיעלמות של השניים האחרונים והעלייה באוכלוסייה של הראשון קשורים לשינויים תרבותיים (לבוש ודיור) ושינויים אקלימיים ולא לדחיקה של מין אחד את השני. העובדה שאין דיווחים מהימנים על עש הבית בארונות בגדים או בתוך מזון יכולה להעיד שלפחות בישראל הוא אינן מהווה מזיק לאדם ועיקר ה'בעייה' היא אסתטית ופסיכולוגית. המין ה'אמריקאי' Phereoeca uterella שניצפה אוכל קורי עכבישים וסיבי משי מחרקים אחרים, מוזכר כמי שעשוי להזיק למוצרי צמר (מתצפיות מעבדה). מידע כזה לא קיים עבור המינים באזור שלנו.

נראה שאין דרך אחת להעלים אותו, אם בכלל זה אפשרי, אבל יש מצב לצמצום אוכלוסייה ומבלי להידרש לשימוש ברעלים שמזיקים לסביבה ומהווים פתרון זמני ויקר.
העלמת גורמי המשיכה מהווה בסיס לטיפול בבעייה. בבית; שמירה על חדרי אמבטיה ושירותים מאווררים היטב ויבשים, וניקוי פינות נסתרות מנשר אורגני. בחצר; הקפדה על גינון שלא משאיר קרקע חשופה המושכת חתולים והקפדה על ניקוי פינות בחללים מרוצפים האוספות לכלוך. כל אלו יצמצמו מקורות מזון ויקשו על הזחלים לסיים מחזור התפתחות בהצלחה.

עש הבית אינו מנותק מהסביבה בה אנו חיים וכפי שאני רואה ומסביר, הוא מושפע ממנה ובהינתן התנאים הנכונים הוא יכול לשגשג. מול הרצון להיפטר ממנו, עש הבית מהווה דוגמא יפה לחרק המסתגל היטב למערכת אקולוגית שונה מזו הטבעית שלו. הוא מהווה פוטנציאל לשימוש כסמן ביולוגי לשינויים סביבתיים והוא מתאים לפעילות חקר ועבודות ביוטופ שניתן לעשות באזורים אורבניים בקלות יחסית.
 
1. מאחר וזהות המין המקומי לא ברורה וממילא אין לו שם עברי תקני, בחרתי לצורך הרשומה בשם 'עש הבית' כשם שימושי שלא מגדיר מין מסויים. וגם בהסתמך על אחד השמות המקובלים באנגלית; Household Case-bearing Moth. המושג 'בית' משתלב יפה עם המצאותו בבתים וגם בזה שהוא נושא את 'ביתו' עמו לכל מקום.
גם שם הסוג Phereoeca נגזר ככל הנראה ממקור דומה. phero (φερω) = לשאת + oikos (οικος) = בית.
2. זיהוי המינים בסוג Phereoeca מתבסס יותר על המורפולוגיה של הזחלים מאשר של הבוגרים. נמצא שבין המינים יש הבדלים ניכרים בסידור ומספר הזיפים על הראש והגוף. לעומת זאת ההבדלים במורפולוגיה של אברי הרבייה בבוגרים לא מספקים תמיד אבחנה חד משמעית.
3. מידע במייל מחוקר של המשפחה שזיהה את הסוג מהתמונות ששלחתי לו.
4. בלוטות המשי בזחלי פרפראים ממוקמות בחזה הקדמי והמשי מופרש מפתח דמוי פטמה הממוקם בצד השפה התחתונה.
5. חרק פרזיטואיד מתפתח בתוך גוף של מארח שמת לאחר שהפרזיטואיד מסיים את הגדילה.

מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
מזיקי הצמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
The larvae of the species of Tineidae of economic importance. H. E. Hinton, 1956
The Tineidae of the Ethiopian region, L. A. Gozmány and L. Vári., 1973

9 תגובות לכתבה
9. מסתבר שהזחל יוצא גם מהצד השני של התיק רון (משתמש/ת אנונימי/ת) 2019/08/10 17:52
8. מסתבר שהזחל יוצא גם מהצד השני של התיק רון (משתמש/ת אנונימי/ת) 2019/08/10 17:52
7. מסתבר שהזחל יוצא גם מהצד השני של התיק רון (משתמש/ת אנונימי/ת) 2019/08/10 10:01
6. תודה אנונימי (משתמש/ת אנונימי/ת) 2019/05/26 20:17
5. תודה שרה (משתמש/ת אנונימי/ת) 2018/10/15 09:10
4. עש הבית מאיר בוקריס (משתמש/ת אנונימי/ת) 2018/04/11 18:08
3. תשובה למס' 1 - עש הקמח 1 תשובה למס' 1 (משתמש/ת אנונימי/ת) 2016/07/31 13:41
2. דיווח גם מיטבתה איתי (משתמש/ת אנונימי/ת) 2016/07/31 10:30
1. שאלה אריק בנדק חביב (משתמש/ת אנונימי/ת) 2016/07/31 09:39
X סגור חלון
  לחווית גלישה משופרת מומלץ לגלוש באמצעות מסך גדול
גם בפייסבוק