המונח 'זחל' הוא מושג סמנטי המתאר מגוון רחב של דרגות גדלות בחסרי חוליות. בחסרי חוליות יבשתיים, האסוציאציה הטיפוסית של מראה הזחל מופנית בעיקר לזחלים של פרפראים (גלגול מלא). אולם זחלי חרקים מראים טווח מורפולוגי רחב מאוד וההבדלים בין מראה הזחלים בין הקבוצות השונות (סדרות) ואפילו בתוכן עשוי להיות קיצוני.
יחד עם זאת ניתן לראות בקרב זחלים של חרקים, מקבוצות שונות לגמרי, דמיון מורפולוגי גדול, הניתן להסבר באורח חיים דומה (אבולוציה מתכנסת).
דמיון כזה ניתן לראות בין זחלים של פרפראים לזחלים של דבוראים המשתייכים לתת-סדרת האל-שנציים Symphyta. בקבוצה הזו הבטן של הבוגר אינה משונצת אחר הפרק הראשון (כפי שמוצאים בדבוראים שניציים כמו צירעה מזרחית או דבורת הדבש) והיא מחוברת ישירות לחזה. הבוגרים ניזונים מאבקה וניתן לראותם פעמים רבות על פרחים.
זחלי אל-שנציים דומים לזחלי פרפראים, אך מספר הרגליים המדומות שלהם גדול יותר; 8-6 זוגות ואין להם קרסים לאחיזה בקצה הרגליים המדומות. בראש יש עינית אחת בלבד, מול עין מורכבת בזחלי פרפראים.
מרביתם צמחוניים (חלקם נחשבים כמזיקי חקלאות). בתום גידולם הם מתגלמים בתוך פקעת קורים, בתוך הקרקע או על הפונדקאי, בהתאם לאורח החיים של כל מין.
בישראל מוכרים 7 משפחות של דבוראים אל-שנציים. אחת מהן היא משפחת הארגיתיים Argidae. ארגיתיים נבדלים מכל שאר האל-שנציים בהפחתה של פרקי השוט במחוש. אצלם נראים רק 3 פרקים; פרק הבסיס scape, המתפרק מהמצח, פרק הגבעול pedicel ופרק בודד, מעובה ומוארך של השוט flagellum שצורתו אצל הנקבות מתעבה כאלה ואצל הזכרים גלילית ואחידה בעובייה (ברוב החרקים השוט מרובה פרקים). בחלק מהסוגים השוט של הזכרים מפוצל לשתי אונות (לא בסוג ארגית).
בישראל מוכרים מהמשפחה מספר סוגים, בהם הסוג אַרְגִּית Arge המונה כ-7 מינים. מינים בסוג זה מתפתחים על עלווה של שיחים ועצים. הביצים מוטלות בשתי שורות מקבילות לתוך חריץ שיוצרת הנקבה בענף צעיר או גבעול. כ-20 ביצים בתטולה אחת. לאחר בקיעת הזחלים, מספר שבועות לאחת ההטלה, קטע הענף בו הוטלו הביצים נשאר מצולק בכתם כהה.
אחד המינים הנפוצים בישראל הוא ארגית דוגונית (Arge ochropus (Gmelin 1790. מין המתפתח על שיח הורד. הזחלים מופיעים בשלהי האביב, הם ניזונים בעיקר מעלים צעירים. בגמר גידולם (אורכם אז 28-25 מ"מ) הם מתגלמים בתוך הקרקע. ככל הנראה מוקם בארץ רק דור אחד. אף שמין זה נחשב באזורים שונים בעולם כמזיק קשה לורדים, בספרות העברית מין זה כמעט ולא מוזכר, מה שעשוי להצביע שבישראל מדובר במזיק שולי, אם בכלל.
שם הסוג המדעי וגם שם המשפחה נגזרו מהמילה היוונית argēs שפירושה "בהיר", ככל הנראה מתוך מראה הזחלים וחלק מהבוגרים. שם המין Ochropus נגזר מלטינית ומשמעותו "רגליים צהובות" המאפיינות את הבוגרים.
אחד המאפיינים של ארגית דוגונית (תפוצה מזרח פליארקטית) ומין נוסף, ארגית הורד Arge pagana, בעל תפוצה פליארקטית רחבה (לא ידוע לי אם מוכר בישראל). הוא פעילות קבוצתית חשופה של הזחלים (בעיקר בדרגות הצעירות) על הצמחים (ורדים), לרוב על שפת העלים.
פעילות חשופה על צמחים מזמינה לכאורה צרות, בעיקר מצד טורפים; חולייתנים ופרוקי-רגליים. האמת היא שזחלים אלו, הנראים פגיעים למדי, נושאים עימם כמה הפתעות שלא יערבו לחיך האויב.
רמז ראשון ליכולות הגנה של הזחלים ניכר מהמראה וההתנהגות. צבע גוף הזחלים ברוב המינים בהיר מאוד ומנוקד בשחור. ניגודיות צבע המאפיינת צבעי אזהרה של חרקים רעילים. גם התגודדות הזחלים מאפיינת מינים רעילים ומניחים שהוא נועדה להעצים את מסר האזהרה.
מחקר שנערך על מספר מינים בסוג ארגית Petre 2007, הראה שבחלק מהמינים, כולל במינים המתפתחים על ורדים, יש לזחלים שערות גוף הגורמות לגירוי פיזי של חוש הטעם בציפורים. נמצא שציפורים הניזונות מחרקים לומדות להימנע מטעימת זחלים כאלה.
ציפורים הן לא האויב היחיד. נמלים נחשבות לאיום רציני עבור זחלים הנעים לאט והמהווים פוטנציאל מזון איכותי במיוחד. זחל ארגית המותקף על ידי נמלים בחלקו האחורי, מנער את גופו בעוצמה וחובט בנמלים למוות.
מענה נוסף מגיעה מהלוחמה הכימית; זחל מאוים זוקף את פלג הגוף האחורי ומדיף, כך משערים, מבלוטות פנימיות המצויות בבטן, חומר דוחה נמלים. גם נוזל ההמולימפה מכיל חומר דוחה נמלים. בניסוי נמצא שנמלים אשר נשכו זחלים בדרגות צעירות הפגינו לאחר מכן התנהגות "שיכורה". נמצא גם שהזחל מייצר באיבר מסוים חומר משתק נמלים. לא ברור כיצד הזחל מייצר את כימיקלים הללו. ורדים אינם מכילים רעלים וככל הנראה הזחל מסנתז אותם בעצמו.
בניסוי המעבדה לא כל הזחלים שרדו את מתקפות הנמלים (עקב הפציעות בגוף). אולם אלו ששרדו השלימו מחזור התפתחות מלא בצלחה.
בארגית A. pullata נמצא החומר lophyrotomin, רעלן חריף ביותר העשוי לגרום למוות של אוכלי עשב (צאן ובקר) שאכלו עלווה נושאת זחלים של ארגית.
הסוג ארגית אינו חסין מפני טורפים אחרים, בעיקר חסרי חוליות פרזיטואידים. זחלים המגיעים לקרקע במטרה להתגלם חשופים לתקיפה של נמטודות התוקפות חרקים. מחקר שנעשה באירן הראה שארגית דוגונית מגלה חסינות גבוהה למדי מפני תקיפת נמטודות Tomalak 2005.
מחקרים אחרים באירופה הראו שבני הסוג , בהם ארגית דוגונית, מותקפים בדרגות הזחל או הגולם גם על ידי הזבוב Vibrissina turrita ממשפחת הזריזבוביים Tachinidae (לא מוכר מישראל) וכמו כן על ידי מספר צרעות הנמנות על מספר משפחות. לא מצאתי מידע בנוגע לסטטוס הפרזיטואידים בישראל.
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
Hymenoptera of the world: an identification guide to families, edited by Henri Goulet, John T. Huber, 1993
List of the Symphyta (Hymenoptera) of Israel, With Description of Four New Species, David R. Smith, 1982
Large rose sawfly
Pests of Ornamental Trees, Shrubs and Flowers: A Color Handbook, By David V. Alford, 2012