באחד מסיורי החרמון, במהלך סקר זוחלים (יוני 2008) הזדמנה מתחת לאבן תצפית לא שגרתית של נקבת רבנדל דוגרת על ביצים. אימהות בקרב פרוקי-רגליים היא תמיד עניין מרתק ולכן תצפית כדוגמת זו היא סיבה מספיק טובה להעלות את הנושא ברשומה זו.
אנו נוטים לחשוב שכבני אדם אנו ייחודים אבל למעשה ההתנהגויות שלנו מעוגנות עמוק בתוך האבולוציה והנטייה שלנו להאניש התנהגות בעלי חיים היא יותר כיסוי על מבוכה מאשר קבלת המציאות שאנחנו כלל לא מיוחדים.
הסוג רבנדל Scolopendra שייך למשפחת הרבנדליים Scolopendridae וכולל בארץ 4-5 מינים שהגדרתם טרם הושלמה. המין בתמונה הוא ככל הנראה רבנדל ארסי Scolopendra cingulata; המין הנפוץ בישראל. אורכו 15-20 ס"מ, פעיל לילה, ציד אקטיבי התר אחר טרפו, ניזון מפרוקי רגליים ואפילו לטאות קטנות. אין הרבה מידע על ביולוגיית הרבייה של היצור הבישן הזה וחלק מהמידע מגיע דווקא ממגדלים חובבים.
הליך הרבייה בנדלים לא כולל הזדווגות וברוב המינים אין גם חיזור. הזכר מצמיד למצע תיק זרע (ספרמטופור) אותו קולטת הנקבה (לאחר שאיתרה אותו עצמאית) לפתח המין המצוי בקצה הגוף. במרבית משפחות הנדלים הביצים מוטלות לתוך גומה או חלל בקרקע והאם אינה שומרת עליהן. בסדרות נדלילאים Geophilomorpha ורבנדלאים Scolopendromorpha מוכרת התנהגות אמהית בה הנקבה שומרת על הביצים ובסוגים אחדים גם על הצאצאים. במינים אחדים של נדלילאים האבקועים ניזונים מגופת האם ומשיגים יתרון תזונתי עד שיתחילו לצוד בעצמם.
בסוג רבנדל הביצים מוטלות ישירות על גוף האם; היא מביאה את פתח המין שבקצה גופה אל מעל הראש ומטילה את הביצים (עשרות בדודדות) על הראש. משם הן מועברות אל בין הרגליים. האם כורכת את גופה סביב הביצים ומצמידה אותם לגחונה. מעת לעת היא מלחלחת אותן בפיה ומסירה נבגי עובש העלולים להתפתח עליהן. כל תקופת הדגירה הנמשכת כחודש והנקבה לא ניזונה באותו הזמן. לאחר הבקיעה האם שומרת על הצאצאים עוד כחודש, עד שהם מתפזרים. הצעירים מגיעים לבגרות מינים לאחר כשנתיים.
אם מפריעים לאם היא עשויה לנטוש את הביצים או אפילו לאכול אותם, לכן כל תצפית יש לעשות בקצרה ובמינימום הפרעה.