בראשית הקיץ ועל רקע הצומח הקמל מתבלטים בשטחים הפתוחים פרחי הבּוּצִין; נישאים לרום כמגדלורים מאירים באפלה. שמו העברי של הבוצין נגזר מארמית; מהמילה בוצינא שמשמעותה נר. כשם שהנר עומד זקוף ובוהק באורו הצהוב כך עומד הבוצין תמיר ופורח בצבע צהוב עז, המבליט אותו למרחוק. קשה לפספס את הבוצין בעת הפריחה וגם פרוקי־רגליים לא מחמיצים אותו.
צמחי הבוצין משמשים כמקור 'פרנסה' ומחסה עבור מגוון פרוקי־רגליים בהם חרקים ועכבישים. לחלקם הוא מהווה מארח בלעדי עליו מתפתחים הזחלים. יש מבקרי פרחים המשמשים כמאביקים ויש החוסים בצל שושנת העלים הצפופה, המספקת מחסה נוח (חשוך ולח) ודוכן אכילה.
ברשומה זו נכיר מקצת מהאורחים הנסמכים על הבוצין, כאלה שניתן לראות בנקל ואחרים שצריך לחפש ממש בין הציציות. הופעתם על הבוצין מדורגת, בהתאם להתפתחות הצמח עצמו, בית הגידול, האיזור וכמובן העונה. נוף הבוצין מתפתח לאורך מספר חודשים, מהלבלוב בתחילת החורף ועד לשיא הפריחה בשלהי האביב, המתמשכת לתוך הקיץ.
הסוג בוצין Verbascum, המשתייך למשפחת הלועניתיים, כולל בישראל כ־21 מינים, בהם חד־שנתיים, דו־שנתיים ורב־שנתיים. יש נפוצים, המצויים בכל האזור הים־תיכוני, סְפַר המדבר והאזור המדברי ויש המוגבלים בתפוצתם, כל אחד בהתאם להעדפותיו האקולוגיות.
אין בידי מידע האם כל החרקים לעיל מתפתחים על כל מיני הבוצין. יש להניח שלא, אך בסבירות גבוהה ניתן לראותם על מינים נפוצים כמו: בוצין מפורץ, בוצין סיני, בוצין הגליל ועוד.
הבוצין אומנם מושך תשומת לב מירבית בקיץ, כאשר אין לו מתחרים רבים אבל הוא מתחיל את דרכו עוד בראשית החורף, כאשר הוא מתחיל לצמח עלים ראשונים הנחבאים בעשבייה הירוקה. עלים אלו המתפתחים (בחלק מהמינים) בשלהי החורף וראשית באביב לשושנת עלים מרשימה (100-40 ס"מ קוטר) הפרושה על הקרקע, מושכים כבר בראשית דרכם אורגניזמים שונים המוצאים ביניהם מחסה מוגן ונוח.
העובדה שעלי הבוצין בשרניים, שעירים ורעילים וכרגיל אינם נאכלים על ידי בקר וצאן, משמרת נישה שאינה מופרעת תדירות והבוצין הופך אטרקטיבי, במיוחד בבתי גידול יובשניים שם מספקים העלים מסתור מהשמש וסביבה לחה וקרירה.
כאשר מפשפשים בין עלי הבוצין השרועים על הקרקע, אפשר למצוא מגוון פרוקי־רגליים כמו: טחביות, נדלאים, חיפושיות, זנבזיפאים, כנימות, זחלי ארינמלאים, עכבישים ועוד.
בשעה שבודקים בין עלי הבוצין יש לעשות זאת בעדינות לבל נתלוש את העלים השבירים ואם מתוך זהירות כי פלומת השיער שעל העלים עשויה לגרום לגירויים במידה והיא מגיעה לרקמות ריריות כמו בעיניים.
נימפית הבוצין Melitaea trivia
פרפר חובב חום בגודל בינוני (מוטת כנפיים עד 23 מ"מ) המופיע בשטח במהלך מרץ. זהו מין מעפיל, הזכרים תופסים נחלות בבתי גידול עשבוניים, באזורים הנישאים מעל סביבתם (50+ מטרים), לשם מגיעות נקבות כדי למצוא זכרים. לאחר ההזדווגות מתפזרות הנקבות לדרכן ומחפשות פונדקאים מתאימים.באזורים הנמוכים קיים רצף דורות עד נובמבר. באזורים הגבוהים מתפתח רק דור אחד. זחלי הדור האחרון נכנסים לדיאפאוזה לאחר הנשל השני (בתוך מטווה קורים) וממשיכים את ההתפתחות בשלהי דצמבר ותחילת ינואר.
לפרפר תפוצה פליארקטית דרומית הכוללת את דרום אירופה, המזרח התיכון, טורקיה, דרום רוסיה, אירן, פקיסטן ועד בלוצי'סטאן. בישראל (והאזור) מוכר התת-מין Melitaea t. syriaca, המצוי בכל האזור הים־תיכוני עם חדירה למרחב הר־הנגב.
תנשמית הבוצין Cucullia verbasci
לתנשמית הבוצין אחד הזחלים היפים מבין העשים בישראל. שילוב של רקע גוף בהיר, מנומר בצהוב ושחור, הוא לא רק בולט ומרשים, אלא מהווה גם אות אזהרה: 'אני לא טעים'.
מקים דור אחד בשנה. הזחלים מופיעים על הבוצין במהלך פברואר – מרץ ומתפתחים לאורך תקופת האביב. זחלים צעירים נזונים על עלים וזחלים גדולים עשויים לאכול גם פרחים. הזחל מתגלם בקרקע, בפקעת צפופה ועובר דיאפאוזה כל הקיץ. הדיאפאוזה עשויה להתמשך גם שנתיים ויותר.
פרפראי זה נפוץ במרבית אירופה, חלקים מאסיה והמזרח התיכון. בישראל הוא מצוי בכל האזור הים־תיכוני, בבתי גידול בהם גדלים צמחי בוצין.
חדקונית הבוצין Cionus wittei
חיפושית קטנה (5~ מ"מ) המתפתחת רק על צמחי הבוצין. מחזור החיים העיקרי מתרחש בחורף ובאביב, במקביל להופעת שושנת העלים. הנקבה קודחת חור ברקמת העלה הבשרני ומטילה פנימה את הביצה.
בניגוד למינים רבים של חדקוניות המתפתחות בחלקים פנימיים של הפונדקאי, הזחלים ניזונים חיצונית על העלים, הם נוטים להיצמד לצד התחתון של העלים. אלו זחלים חסרי רגליים מטיפוס דרן, אשר גופם עטוי ריר דביק המסייע להם להיצמד לעלה ומגן מיובש (דומים לזחלי חדקונית הלוענית). רק החלק הכיטני הכהה של גפי-הפה מסגיר את מיקום הראש. ההתגלמות נעשית בתוך פקעת הנוצרת מהפרשה פנימית היוצאת דרך פי־הטבעת. מראה הפקעת מזכיר פנינה קטנה ומבריקה בצבע זהוב הצמודה לעלה.
יקרונית Agapanthia kirbyi
לא מצאתי מידע מספק על הביולוגיה של מין זה. בדומה למינים אחרים בסוג, הזחל מתפתח בתוך הגבעול של הפונדקאי (כנראה בבסיסו). משערים שהוא ניזון בעיקר מליבת העצה. מחזור החיים אורך כשנה, ההתגלמות נעשית ככל הנראה בתוך הגבעול. בוגרים מופיעים באביב ונראים בשטח ממרץ עד יוני. (מצאתי בוגרים על בוצין גם בדצמבר).
תפוצה: דרום אירופה, המזרח התיכון, בלקן והקווקז. בישראל התפוצה משתרעת בגליל, עמק הירדן ושפלת החוף.
אפיד הבוצין Aphis verbasci
כל המינים שהוזכרו עד כה אינם גורמים לבוצין נזק שאין להתאושש ממנו. אפיד הבוצין (1.7-2.5 מ"מ), היא כנימה שעשויה בתנאי סביבה נוחים, להסב נזק משמעותי לעלים ולפגוע בצימוח עתידי. לנקבות, המתרבות באופן אל-מיני, מופע חסר כנפיים ומופע מכונף. המין מקיים מחזורי רבייה מרבית השנה.
הכנימות מופיעות על הצד התחתון של העלה (מוגן משמש), לעיתים בצפיפות כה גדולה עד כי קשה לראות את העלה עצמו. בארץ המין תוקף בעיקר את בוצין מפורץ ויתכן שמינים נוספים (בספרות מדווח על מינים נוספים, מרביתם לא מקומיים). הכנימה תוקפת גם לועניתיים אחרים, כמו בני הסוג בודליה Buddleia המשמשים כצמחי נוי.
בספרות (ראו קישור) מוזכר שמין זה מושך נמלים מהסוג לזיוס המגיעות בעקבות טל־הדבש שמפרישות הכנימות (בארץ מוכר לזיוס שחור Lasius alienus המצוי רק בצפון הארץ). יתכן שגם מינים אחרים נמשכים לכנימה זו, אין לי תיעוד מוצק לכך.
התפוצה העולמית כוללת את אסיה, אירופה, טורקיה, ישראל, מצרים ומרוקו.
מאביקים
גידול עמוד פריחה גבוה (עד כ-2 מטרים במינים אחדים) מצריך השקעת משאבים משמעותית ומכאן עולה השאלה; האם לגובה יתרון תחרותי במשיכת מאביקים על פני מתחרים; בוצינים אחרים או בני משפחות אחרות?
שאלה זו נבדקה במחקר שנערך בקנדה בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת על בוצין אירופאי Verbascum Thapsus. תוצאות המחקר הראו שאכן יש בסיס חזק להנחה זו, אם כי לא ברור עד כמה יש לגורמים נוספים כמו: ניראות הפרח ושפע פריחה גדול יותר המאפיין צמחים גבוהים, השפעה על משיכת מאביקים.
פרחי הבוצין אינם מכילים צוף, אך מושכים חרקים המגיעים לאכול את גרגרי האבקה המזינים, אגב כך הם עשויים לספק שירותי האבקה. עיקר המאביקים באים מקרב הדבורים וזבובאים הנמשכים לגרגרי האבקה.
הפרחים מאופיינים במבנה רדיאלי פתוח דמוי צלחת. לפרח 5-4 אבקנים הניכרים בזיר ארוך צהוב/סגול, יש המשערים שהזיר התפתח לשמש כעמדת מנוחה נוחה למאביקים. על פי הספרות, בפרח שלא הואבק עשויה להתרחש האבקה עצמית.
כל פרח פורח כיממה אחת, מערב עד ליום המחרת שבמהלכו הוא קמל. במינים אחדים של בוצין כמו בבוצין מפורץ, מצוי מנגנון השרה מיוחד הגורם להשרת עלי הכותרת זמן קצר לאחר ההאבקה.
פעולת המנגנון אינה ברורה דיה, סוברים שנועד להבליט פרחים שעדיין לא הואבקו ולהגדיל את הסיכוי שלהם לזכות בביקור מאביקים לפני קמילתם (צמצום תחרות עצמית על מאביקים)
טורפים
באופן לא מפתיע, מושך הבוצין גם טורפים. יש המגיעים בעבור המתארחים הקבועים, כמו צרעות הטפילות על זחלי הפרפראים או מושיות הטורפות את הכנימות. ויש המוצאים בבוצין מחסה נוח ממנו אפשר לצאת מסע ציד בשולי הצמח, עליו או בין העלים. בין הטורפים הללו אפשר למנות עכבישים שונים; בהם בוני רשתות כמו גלגלית קשוטה וציידים אקטיביים כמו מברישית ירוקה וגם נדלים, זחלי ארינמלים, חיפושיות טורפות ועוד.
הבוצין מושך את העין שלנו במיוחד בעונת הפריחה, עבור אחרים (בעיקר פרוקי־רגליים) הוא מהווה גורם משיכה מסיבות אחרות כמו: מזון, מחסה, לחות, צל ועוד.
הבוצינים מהווים גומחה אקולוגית מעניינת בשל העובדה שהם נמצאים בשטח חודשים ארוכים ומספקים הזדמנות למעקב מתמשך אחר השינויים בעושר המינים ובמגוון הביולוגי הנוצר סביב הצמח המתפתח לאורך עונה ארוכה, החל מהנצת העלים בתחילת החורף ועד הקמילה במהלך הקיץ.
מקורות נבחרים:
אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ-ישראל, החרקים כרך 3, 1989
אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ-ישראל, צמחים בעלי-פרחים כרך 11, 1983
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002
פרפרי ארץ-ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
מזיקי צמחים בישראל, צבי אבידב, 1961
A new catalogue of the Cerambycidae (Coleoptera) of Israel with notes on their distribution and host plants, Gianfranco Sama, Jörn Buse, Eylon Orbach, Ariel-Leib-Leonid Friedman, Oz Rittner and Vladimir Chikatunov, 2010
Agapanthia kirbyi : larve de dernier stade
Common Families of Flowering Plants, Michael Hickey, 1997
טטטטט