באמצע השביל – שיגרת הדבורים

הסיפור הבא הוא סתם סיפור על שיגרה. בבוקר שישי אחד בחודש אפריל 2008, בעודי משוטט בתל-גריסה הסמוך לירקון ופוסע על אחד השבילים המרכזיים, אני נקלע לתוך המולה סמויה. למה סמויה? כי אם לא הייתי הולך כשראשי מורכן כמחפש מטמונים הייתי ודאי חולף מבלי משים לדרמות שמתחתי.

עשרות דבורים זעירות עפות הלוך ושוב על-פני דרך העפר. תעופה כאילו כאוטית המסתברת כעבור מספר שניות כהמולה סביב עשרות מחילות זעירות הפזורות לאורך ורוחב השביל מהן יוצאות ונכנסות הדבורים. הנה סיבה טובה לעצור, לרדת לגובה פני השביל ולראות מה קורה. במהרה אני מזהה שני טיפוסי דבורים. האחד דבורים קטנות (כ-10מ"מ), כהות הנושאות שקי אבקה צהובה על הרגליים האחוריות, נכנסות ויוצאות ממחילות החפורות בקרום הקרקע הקשה. הטיפוס שני, במיעוט, דבורים קטנות עוד יותר (כ-6 מ"מ) ואדומות יותר, נראות כמי שרק באו לראות מה קורה פה ולעורר מהומות.

מבין גדול בדבורים אני לא, אבל את הקטנות הכרתי. היו אלה דבורים מסוג נומדה Nomada, דבורים קוקיות פרזיטואידיות על דבורים יחידאיות. אין הן אוספות אבקה או בונות קן אלא מטילות את הביצה בקן של דבורה אחרת, הזחל מחסל את ביצת הפונדקאי וניזון מהמזון של הפונדקאי.

טפילות זה תמיד סיפור מעניין ולכן נשארתי לראות מה קורה. ואכן כשיושבים בשקט והדבורים נרגעות מתחילים להבחין בכמה דברים. הדבורים הגדולות זוהו על ידי גידי פיזנטי כמשתייכות לסוג Panurgus. אלו דבורים יחידאיות המקננות בקרקע חשופה, לעיתים על ובשולי שבילים. ומבקרות פרחים ממשפחת המורכבים, בעיקר פרחים צהובים. פתח אחד עשוי לשמש כיציאה וכניסה לכמה נקבות הבונות כל אחת קן נפרד.
הדבורים ניצפו מגיעות עמוסות אבקה, נכנסות למחילה ויוצאות כעבור כמה דקות (שנראות כנצח) עם "סלים" ריקים. חלק לא ממש יוצאות החוצה ונשארות עם הראש בפתח כאילו חוסמות אותו. והקטנות?

אלו מגששות בשטח, מגיעות לפתח מחילה ומנסות להיכנס. לעיתים נכנסות מייד ולעיתים מהססות ונסוגות או ממתינות… וכאשר בעלת-הבית מגיחה החוצה הן ממהרות להיכנס פנימה. מה הן עושות בפנים אוכל רק לנחש, אך אני מניח שהן מחפשות את תאים המוכנים להטלה (כל קן בנוי מצינור מסועף המכיל מספר תאים כאשר בכל תא מזון הנקרא לחם דבורים – תערובת של אבקה וצוף פרחים) ומטילות ביצה בתא מצויד באספקה. הזחל של הנומדה אוכל את ביצת המארח ומתפתח על המזווה שהכינה האם המסורה לצאצא שלה.

וכל זה קורה על השביל המרכזי בתל, מדי פעם עובר רוכב אופניים, משפחה קטנה או קבוצת מטיילים. והדבורים בשלהן מיד לאחר סיום כל הפרעה, חזרה לשיגרה.
אז בין לבין ניסיתי לצלם אבל שיתוף פעולה גדול לא היה פה. הדבורים אחוזי התזזית – משני צידי המתרס – לא מספקות יותר מידי פסקי זמן למקד ולצלם, שלא לדבר על להתקרב. אז מעשרות ניסיונות צילום, הנה 4 שמביאות משהו מהשטח.
Panurgus שאך הגיחה מהמחילה. שימו לב לרגלי האיסוף האחוריות השעירות ללא אבקה. בפתח מוטל פגר (יתכן תקיפת נמלים) של דבורה עמוסה באבקה.
פעילות עניפה בפתח המחילה. בעוד דבורה אחת מנסה להיכנס, אחרת מנסה לצאת החוצה והפגר לא מסייע לשתיים בתעבורה יעילה.
זו הנומדה. אחד המינים הקטנים בסוג. רוב המינים מפגינים צבעים עזים ומנוגדים המזכירים צרעות. יש מינים מתמחים על פונדקאים ספציפיים ויש גם רב-פונדקאים. משפחת האנדרניים אליו משתייך הסוג Panurgus היא הפונדקאית העיקרית של בני הסוג נומדה.
נומדה ממתינה בסבלנות ליציאת Panurgus מהמחילה. מיד לאחר היציאה הנומדה נכנסה פנימה ויצאה לאחר דקה ארוכה.

במהלך ביקור באתר, על אותו השביל, באפריל ,2009, לא נראתה אותה פעילות אינטנסיבית של דבורים אבל את העין משכה פעילות של חרק אחר. זבוב בומביל המטיל ביצים לפתח המחילות של הדבורים. מסתבר שמדובר בבומביל מהסוג Chalcochiton. בני הסוג מוכרים כפרזיטואידים של הסוג Panurgus. בישראל מוכרים כ-4 מינים בסוג.

נקבת Chalcochiton אוספת גרגרי עפר מהקרקע.
נקבה בזמן הטלה אל פתח הקן. הביצים נורות קדימה.

בחלק מזבובי הבומביל מצוי בקצה הבטן מנגנון הכולל מברשת שיער צפופה בעזרתה נאסף גרגרי חול מהקרקע. אלו נצמדים לקליפת הביצה הדביקה ומשמשים להם כהסוואה. הביצים נורות או מושלכות סביב פתח קן הדבורה המקננת בקרקע. מהביצה המוטלת בפתח הקן בוקע זחל העושה את דרכו אל חלל הקינון בתוך הקרקע שם הוא מתפתח על לחם הדבורים שהוכן עבור זחל הדבורה. לאחר ההתנשלות הראשונה נצמד זחל הבומביל דמוי הרימה לזחל הדבורה וניזון באיטיות מתוכן גופו. קצב התזונה אינו הורג את המארח ומאפשר לזחל הזבוב להתפתח עדל להתגלמות ללא צורך במקור מזון אחר. גולם של בומביל מטיפוס כזה מעוטר בזיפים קוצניים על פרקי הבטן ובעזרת תנועות גוף נמרצות הוא פורץ לפני קרקע ונשאר שם כאשר רוב גופו מוטמן באדמה וכך יכול הבוגר להגיח החוצה. לא מצאתי מידע ספציפי על הביולוגיה של הסוג Chalcochiton אבל התנהגות ההטלה הדומה מאפשר להניח ששאר מחזור החיים של הזחל דומה לתיאור מהספרות.

החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3, החרקים, 1989

Comments are closed.