בהמשך לרשומה 'בין זבוב לדבורה – צבע הדברים' שעסקה בעיקר בחקיינות ולא התמקדה בהבדלים חיצוניים, הנה לפניכם צרור כללים שיסייעו, ברוב המקרים, להבדיל בין זבוב לדבורה.
האסוציאציה הראשונית של רוב הציבור לדימוי 'דבורה' או דימוי 'זבוב' היא די ברורה; דבורת הדבש וזבוב הבית. אלה שני המינים שבדרך כלל נתקלים בהם בשיגרת היום. ברם, שני המינים הללו נבדלים מאוד אחד מהשני; בגודל, בצבע ובמראה כללי ורוב ההדיוטות ידעו להבדיל בינם. הבעיה מתחילה כאשר הזבוב והדבורה נראים אותו הדבר ולעיתים נשמעים אותו הדבר (זמזום), אז המלאכה נעשית לא פשוטה כלל, במיוחד כאשר החרקים הללו מצויים בתעופה.
בני סדרת הזבובאים Diptera וובני סדרת הדבוראים Hymenoptera מופיעים במגוון צבעים וצורות, לפיכך אי אפשר לנסח כלל אחד פשוט להבחנה בינם. מאידך מרבית הזבובים והדבורים, כל אחד בקבוצתו, ניחנים בדמיון מורפולוגי משותף, המאפשר בעזרת כללי מיון בסיסיים להבדיל בין הקבוצות.
כאמור עיקר הטעויות הן בין דבורים 'קלאסיות' וזבובים חקיינים ה'מתחפשים' לדבורים או צרעות. כאשר מדברים על דבורה קלאסית מתכוונים לדבורת הדבש Apis mellifera, אחד המינים הנפוצים ביותר. דבורת הדבש מתאפיינת בסכמת צבעים ניגודית של צהוב / כתום המשולבת עם פסים כהים, אפיון בולט נוסף הוא שעירות ניכרת.
מאפיינים אלו, שניהם יחדיו או כל אחד לחוד, מצויים גם בחלק מהזבובים. כאלו נמנים לרוב על משפחת הרחפניים Syrphidae ומשפחת הבומביליים Bombyliidae, אבל יש כאלה גם במשפחות אחרות.
אם כן, אנו זקוקים לאבחנה דקה יותר, מעבר למראה החיצוני הבסיסי. עם קצת תשומת לב ומיומנות נרכשת, אפשר ללמוד ולהשתמש באבחנות הללו בשדה ובעת זיהוי פרט מצולם. חלק מהאבחנות הבאות דורשות יותר התעמקות וחלקן ברור יותר גם לעין לא מיומנת. הרבה תלוי גם בזווית הראייה, איכות התאורה וזמן ומרחק הצפייה.
למעט שני ההבדלים הראשונים שהם חד־משמעיים, כל שאר ההבדלים אינם מוחלטים. יש מינים בהם הבדלים אלה ניכרים מאוד ויש שצריך למצוא אותם בהסתכלות מקרוב בעזרת מגדלת או הגדלת תמונה טובה על מסך המחשב.
הדרך הטובה ביותר היא להשוות כמה שיותר פרמטרים. אם רובם מתאימים, הרי לרוב התשובה ברורה.
מאחר ודבורים משתייכים לסדרת הדבוראים הכוללת גם צרעות ונמלים חלק מהכללים יכולים לאפשר הבדלה בסיסית גם בין זבוב לצרעה, במיוחד כאשר הזבוב הוא חקיין של צרעה.
מחושים
אחד ההבדלים הניכרים ביותר, המבדילים בין זבוב לדבורה (ברוב המקרים).
דבורים: מחושים ארוכים ופרוקים – 12-13 פרקים, עם מפרק ברכי ברור. לעיתים מקושתות.
זבובים: מחושים קצרים (לעיתים מאוד), ישרים, בעלי 3 פרקים ברורים כאשר הפרק האחרון נושא זיף קצר או תוספתן פרוק וקצר. בחלק מהזבובים המתחזים לדבורים או צרעות מוצאים התארכות של חלק מהפרקים, מה שעשוי לבלבל אבל עדיין מספר הפרקים לא משתנה.
כנפיים
שתי הקבוצות נבדלות מהותית במערך הכנפיים. לא תמיד הדבר ברור ונוח לצפייה בשדה.
דבורים: שתי זוגות כנפיים שקופות. האחורית קטנה מעט יותר מהקדמית, בזמן התעופה היא נצמדת לקדמית ושתיהן פועלות כיחידה אחת. במנוחה; הכנפיים לרוב מתכנסות האחת מעל השנייה.
אם מזהים בבירור את הבוכניות בטוח שזה זבוב.
חזה
מתוך השוני במבנה הכנפיים ניתן לראות הבדל גם בצורת הפרק האמצעי של החזה.
דבורים: חזה אחיד ללא הבדלים ניכרים בין גודל הפרקים.
זבובים: הפרק האמצעי של החזה מוגדל ובולט (מאכסן שרירי התעופה המפותחים).
מימדי ראש ועיניים
ההבדל לא ניכר תמיד ובולט יותר אצל זבובים זכרים. יש דבוראים עם עיניים גדולות.
דבורים: ראש קבוע, גודל הראש אינו בולט יחסית לגודל הגוף. העיניים קטנות יחסית לגודל הראש.
זבובים: ראש בעל תנועה, הראש גדול יחסית לגודל הגוף, העיניים גדולות יחסית לראש. בזכרים הן עשויות להתחבר בחלק העליון של הראש.
גפי פה
את אלה אפשר לראות, לעיתים היטב, בזמן אכילה.
דבורים: גפי פה נושכות־מוצצות (דבורים עילאיות). במבט מקרוב אפשר להבחין בזוג לסתות המשמשות ללעיסת מזון או נבירה. הלשון ארוכה ומקופלת לצינור ונפרשת רק בזמן האכילה.
זבובים: גפי פה דוקרות־מוצצות או לוקקות־מוצצות, אין להם לסתות כלל. יש בעלי חדק ברור, קצר או ארוך שאינו מתקפל. בחלק מהמינים ניכרת כרית לקיקה (בעלי גפי פה לוקקות־מוצצות).
רגליים
ניכר בעמידה, כלל יפה לרוב המקרים.
דבורים: רגליים שעירות (במינים מלקטי אבקה). במינים רבים (רק בנקבות) נושאות גושי אבקה ברורים.
זבובים: רגליים אינן שעירות אך נושאות זיפים קצרים. לעיתים נושאים גרגרי אבקה, אבל לא בגושים.
אם החרק שלפניכם נושא גושי אבקה ברגליים זו בטוח דבורה.
שיער וצבע
כאמור שיער מאפיין דבורים אבל גם חלק מהזבובים.
דבורים: בחלק מהמינים משמש השיער בגחון לאיסוף ונשיאת גרגרי אבקה, יש והאבקה נצמדת גם לחלק העליון של החזה. הצבע לא מבריק (למעט במינים שאינם אוספים אבקה שאינם שעירים).
זבובים: ברוב המינים השעירות שולית אבל ניכרים הרבה זיפים. הצבע על הרוב מבריק. במינים בעלי שיער, השיער לא נועד לאיסוף ולנשיאת גרגרי אבקה ולכן האבקה, אם יש, מפוזרת אקראית ומועטה יחסית לדבורים.
תעופה
התנהגות התעופה של דבורים וזבובים שונה, אם כי לא תמיד קל להבדיל כאשר מדובר במעופפים קטנים וזריזים.
דבורים: במינים המלקטים צוף ואבקה; תעופה איטית מפרח לפרח (בדרך כלל מאותו המין) ושהייה לא ארוכה יחסית לצורך ליקוט מזון (משתנה בין מין למין).
זבובים: תעופה מהירה, אינם מקפידים על מעבר בין פרחים זהים ונוטים להישאר יותר זמן על הפרח. תעופת הבומביליים למשל מזכירה דבורים, אבל הם תזזיתיים יותר ונוטים לרחף מעל הפרח או לעמוד בכנפיים פרושות ולמצוץ צוף בעזרת חדק ארוך (אינו מתקפל) שאין לדבורים.
רחפניים, הדומים לדבורים, נוטים לרחף במקום, התנהגות לא אופיינית לדבורים. גם גישת הנחיתה שלהם נראית מהוססת יותר משל דבורים והם נוטים לרחף קדימה ואחורה לפני שהם נוחתים על הפרח.
התנהגות
יש הבדלי התנהגות רבים בין זבובים לדבורים, המשתנים גם בין המינים עצמם. הנה אחת האופיינית לזבובים שלא נראה אצל דבורים כהתנהגות אובססיבית.
זבובים אוהבים ניקיון. הרגליים משופעות באיברי חישה רגישים הדורשים ניקיון תמידי. זבובים נוטים לחכך את הרגליים האחוריות או הקדמיות זו בזו כדי להסיר לכלוך. לא תראו התנהגות כזו אצל דבורים.
עוקץ
לרוב הדבורים יכולת לעקוץ ויש גם זבובים עוקצים. ברם אין עקיצת דבורה כעקיצת זבוב.
עקיצה מתארת פעולה של החדרת איבר דקירה לתוך רקמה חיה לשם החדרת ארס ו/או מציצת נוזלים. איבר הדקירה יכול להיות חלק מגפי פה דוקרות־מוצצות או עוקץ (stinger) הממוקם בקצה הבטן. עקיצה אמיתית נבדלת מפעולות דומות החודרות רקמות בזה שהיא מתבצעת בהפעלת כוח (של איבר הדקירה) בכיוון אחד וברצף אחד.
דבורים נושאות עוקץ בקצה הבטן, שמקורו האבולוציוני בצינור ההטלה. העוקץ משמש להגנה בלבד ותפקיד הארס הוא לגרום כאב ולהרתיע. דבורים חברתיות נוטות יותר (יחסית) לעקוץ בהשוואה לדבורים יחידאיות (נדיר).
זבובים עוקצים כדי לאכול. העקיצה נעשית בעזרת הגפי הפה מסוג דוקרות-מוצצות. זבובים אלו ניזונים מדם יונקים ועשויים לראות בנו דוכן אכילה מזדמן. עקיצה של זבובים אלו עשויה להיות כואבת. רוב המינים העוקצים מראים דמיון קלוש, אם בכלל, לדבורים. בומביליים ורחפניים שדומים מאוד לדבורים ניזונים מצוף ואבקה ואינם יכולים לעקוץ.
זבובים ודבורים משתייכים לשתי קבוצות טקסונומיות נפרדות ושונות הנבדלות בהרבה מאוד פרמטרים, חלקם ניתן ללמוד בקלות ולהשתמש בהם בשדה ובבית. תרגול בעזרת תצפית סבלנית וסקירה של תמונות שאתם מצלמים תאפשר לכל אחד ואחת להבדיל בקלות בין זבוב לדבורה.