סדרת הזבובאים Diptera היא אחת מסדרות החרקים הגדולות. כיום מוכרים סיסטמתית למעלה מ־160,000 מינים הנחלקים לכ־160 משפחות. מעריכים שכמות המינים כפולה לפחות אם לא יותר. לזבובאים תפוצה כלל עולמית ואפשר למצוא אותם במרבית בתי הגידול, יבשתיים ומימיים.
עד השנים האחרונות סדרת הזבובאים נחלקה באופן מסורתי לשתי קבוצות, הנבדלות בין השאר באורך ומבנה המחוש: Nematocera (או במונח העדכני 'זבובאים ירודים' – Lower Diptera) והזבובים Brachycera ('זבובאים עילאיים' – Higher Diptera). בהתבסס על מידע מורפולוגי ומולקולרי עדכני מרבית החוקרים רואים ב־ Nematocera המסורתית קבוצה לא מונופיליטית. על סמך הנחה זו Brachycera מהווה קבוצה מונופיליטית (ללא רמת מיון סופית) הממוקמת כרגע בתוך ה־Nematocera. האקדמיה עדכנה את השמות העבריים של שתי הקבוצות, מבלי להתייחס לשינויים במעמד הקבוצות (שעדיין נחקר).
אֲרֻכֵּי־מָחוֹשׁ – מתאפיינים במחושים ארוכים, בעלי 6 פרקים ויותר. קבוצה זו כוללת בכל העולם 36 משפחות מתוכם מיוצגות בישראל 17. בקבוצה זו מוצאים, בין השאר את היַתּוּשִׁיִּים, הטִיפּוּלָתִיִּים, האֲבִיבְיוֹנִיִּים ועוד. קִצְרֵּי־מָחוֹשׁ – מתאפיינים במחושים קצרים בעלי 3 פרקים ברורים. הפרק השלישי נושא תוספתן פרוק בקצהו או זיף בגבו. קבוצה זו כוללת בכל העולם כ־120 משפחות מהן מיוצגות בישראל כ־70 משפחות. בקבוצה זו מוצאים, בין השאר את המשפחות: זְבוּבִיִּים, רַחְפָנִיִּים, טַרְפָנִיִּים, בּוֹמְבִּילִיִּים ועוד.
אף שכיום החלוקה הקלאסית בין ארוכי־מחוש לקצרי־מחוש היא בעיקרה סמנטית היא עדיין שימושית לצורך הידע הכללי, השימוש היום יומי והמראה הטיפוסי של כל קבוצה. מבין ארוכי־המחוש, אנו מכירים בעיקר את היתושים בזכות אותו מיעוט שעוקץ אותנו אבל למעשה רוב ארוכי־המחוש ניזונים ממגוון מקורות מזון ורק מיעוטם, בעיקר ממשפחת הכולכיתיים (הנקבות על הרוב) צורך דם כמשאב עשיר בחלבון הנדרש לייצור ביצים. קצרי־מחוש (אנו פוגשים לעיתים על המזון שלנו או בקרבת אשפה אבל גם המינים הסמוכים למגורי אדם או הנושאים מחלות הם מיעוט ביחס למגוון הגדול של זבובים הנחלקים לעשרות משפחות רבות ורבגוניות.
רשומה זו נוקטת בגישה הפרקטית של זיהוי על פי הבדלים חזותיים (מורפולוגיים בעיקרם) שבין ארוכי־המחוש ללקצרי־המחוש וכיצד ניתן להבדיל בינם בשדה או בבית. לשם כך תספיק עין חדה ולעיתים לא תזיק זכוכית מגדלת טובה
מידע מפורט יותר על ההבדלים בין הקבוצות ועל משפחות הזבובאים בישראל ניתן למצוא בסקירה על משפחות הזבובאיים בישראל.
לזבובאים בוגרים מספר תכונות מאפיינות, חלקן נראות גם בעין בלתי מזוינת. בקבוצות אחדות חלקן מנוונות:
- זוג אחד של כנפי תעופה קרומיות (כנפיים קדמיות).
- זוג בוכניות (הומולוגיות לכנפיים אחוריות).
- ראש גדול בעל תנועה ניכרת.
- עיניים מורכבות גדולות יחסית.
- גפי פה דוקרות־מוצצות או לוקקות־מוצצות (התאמה למזון נוזלי).
- הפרק האמצעי של החזה מפותח ומוגדל מאוד יחסית לפרק הקדמי והאחורי (מכיל שרירי תעופה חזקים).
- המפתחים בדרך של גלגול מלא. הזחל חסר רגליים.
קבוצת ארוכי־המחוש
יַתּוּשִׁיִּים, טִיפּוּלָתִיִּים, אֲבִיבְיוֹנִיִּים יַמְשׁוּשִׁיִּים, יַבְחוּשִׁיִּים ועוד.
קבוצה רבגונית ועשירה. יש בהם מינים זעירים שגודלם לא עולה על מספר מ"מ ויש בהם ענקים. חלקם מתפתחים בקרקע או בתוך צמחים ואחרים מתפתחים במקווי מים.
ארוכי מחוש מתאפיינים ב:
- גוף צר ומאורך בעל רגליים ארוכות (יש חריגים).
- מחושים ארוכים, בעלי 6 פרקים ויותר.
- בחנין עם 5-3 פרקים (נראה בהגדלה).
- זחלים בעלי קופסת ראש ברורה. הם חיים בסביבה יבשתית לחה או בסביבה מימית. יש היוצרים עפצים בצמחים.
קבוצת קצרי־המחוש
(זְבוּבִיִּים, רַחְפָנִיִּים, טַרְפָנִיִּים, בּוֹמְבִּילִיִּים, זְבוּבֵי־הַפְּרִי, פִּזּוּזִיִּים ועוד).
לקצרי־המחוש שונות מורפולוגית רחבה מאוד בגודל וצורה הנובעת מהמגוון הגדול של בתי גידול שהם תופשים וההתאמות הנדרשות לקיום בבתי גידול אלו.
קצרי־מחוש מתאפיינים ב:
- גוף מוצק וקצר. לעיתים מוארך.
- מחושים קצרים בעלי 3 פרקים ברורים. הפרק השלישי נושא תוספתן פרוק בקצהו או זיף בגבו.
- בחנין עם 3-1 פרקים (נראה בהגדלה).
- הזחלים חסרי קופסת ראש ברורה. חיים על רוב בקרקע, ברקב צמחייה, בחומר אורגני או בבית גידול מימי. רבים מהם טורפים או טפילים.
לזבובאים חשיבות קריטית במארג האקולוגי. מלבד היותם חלק חשוב במארג המזון הן כנטרפים וטורפים הם גם מספקים שירותים אקולוגיים חשובים כמו האבקת פרחים ופירוק ומיחזור חומרים אורגניים כמו: פגרי בעלי־חיים, צמחיה מתה, הפרשות, וכל חומר אורגני נרקב שנמצא בשטח.