השם דומה, המראה דומה, סביבת החיים דומה. לא תמיד פשוט להבדיל בין יצורים דומים החיים בסביבה זהה. למעשה ההבדל בין שפיריות לשפריריות הוא גדול דיו בכדי שכל אחד יוכל להבדיל בינן בשטח.
שתי הקבוצות שייכות לאותה סידרה: שפיראים (Odonata). שתי הקבוצות מתפתחות במים, כאשר הבוגרים חיים ופעילים בסמוך למקורות מים. שתי הקבוצות בכל הדרגות ניזונות מחרקים. בשתי הקבוצות נמצא דו־פרצופיות זוויגית, כאשר הזכרים צבעוניים יותר מהנקבות.
הקבוצות נבדלות במספר סממנים חיצוניים, חלקם בולטים מאוד (בכחול), חלק דורשים תשומת לב רבה יותר (בשחור). הכללים הבאים מתייחסים למרבית המקרים. אבל כצפוי יש גם יוצאים מהכלל.
טבלת הבדלים
| שפרירית | שפירית | |
| שיוך סיסטמתי לתת-סידרה | שווי-כנפיים Zygoptera | שוני-כנפיים Anisoptera |
| צורת בסיס הכנף האחורית | דומה מאוד לכנף הקידמית | רחב יותר באחורית |
| מנח כנפיים במנוחה | צמודות במקביל ומעל לגוף | פרושות בניצב לגוף |
| עיניים | קטנות, בולטות לצדדים עם רווח ניכר ביניהן | גדולות, נוגעות על-פי רוב זו בזו |
| תוספתנים (זכר) בקצה הבטן | 2 זוגות, עליונים ותחתונים | זוג עליון ואחד תחתון |
| צינור הטלה (נקבה) | צינור קצר | לרוב אין |
| זחל | בטן צרה ומאורכת עם 3 תוספתנים בקצה הבטן בצורת עלעלים או שלפוחיות | בטן רחבה יחסית עם 5 תוספתנים קצרים |
הדרך המהירה לזיהוי היא מראה כללי והיציבה. שפיריות גדולות ומוצקות גוף ביחס לשפריריות הקטנות והעדינות והן עפות מהר יותר. שפריריות סמוכות למקורות מים ושפיריות עשויות להרחיק קילומטרים רבים ממקווי מים. בייחוד פרטים שטרם הבשילו מינית לרבייה ועיסוקם העיקרי הוא ציד. מראה הכנפיים במנוחה הוא כלל נוח אבל לא מוחלט. יש מיני שפריריות הנחות עם כנפיים פרושות חלקית. הדרך המהימנה היא לשלב מספר סממנים יחדיו.
שפיראים רבים מגלים צרכים ספציפיים מבית הגידול. יש כאלה המעדיפים מים זורמים ויש כאלה שיתפתחו רק במים עומדים. לרבים צרכים מוגדרים של טמפרטורת מים, רמת חמצן מומס ורגישות גבוהה למזהמים שונים. כול אלה הופכים את השפיראים לסמנים ביולוגיים (ביו־אינדיקטורים) חשובים לניטור מצב ואיכות מים. בהיותם טורפים הן בדרגות הצעירות והן כבוגרים יש להם השפעה רבה על אוכלוסיות היתושים החולקים את אותו בית גידול אבל רגישים פחות לאיכות המים. צמצום אוכלוסיה של השפיראים עשוי לגרור עליה באוכלוסיות היתושים.