אחד הצדדים המעניינים של צילום חרקים הן ההפתעות. ואני מתכוון למצב בו מצלמים משהו אחד ועל המסך המחשב נגלה סיפור אחר לגמרי או צדדים נוספים שפשוט לא נראו דרך עדשת המצלמה בשטח. והנה דוגמא אחת למצב כזה.
תיעוד טריפה הוא מצב מאוד מעניין, המציג את פרוקי־הרגליים באור טבעי יותר ומאחר שהוא מצב נדיר יחסית לצפייה הרי כל תיעוד כזה מוסיף תובנות חדשות לעניין. יש כאלה שקל (יחסית) יותר למצוא כמו עכבישים ממשפחת הסרטבישיים, זבובים טורפים או פשפשים טורפים. מדובר בפרוקי-רגליים גדולים יחסית שקל לאתר עם קצת מיומנות.
כאשר מושא הצילום הם הטורף והנטרף גם יחד, לא תמיד שמים לב למה שקורה ברקע ההתרחשויות ולא מדובר ברקע הרחוק, אלא ממש בלב ההתרחשות.