אֲרִינִמְלָאִים Neuroptera היא סדרה של חרקים בעלי גלגול מלא – דרגות ההתפתחות כוללות ביצה, זחל, גולם ובוגר. כאופייני לבעלי גלגול מלא, אורח החיים של הבוגרים והזחלים שונה מאוד, הם פעילים בעונות שונות, ניזונים ממזון שונה ובכלל נראים שונים האחד מהשני. סקירה מקיפה על סדרות הארינמלאים ניתן לקרוא בקישור.
זחלי ארינמלאים במרבית המינים1 צדים ממארב נייח. בניגוד למחשבה הרווחת רובם אינם בונים משפכי ציד בתוך הקרקע אלא צדים על הקרקע, על צמחים או על אבנים. יש גם ציידים המשוטטים על צמחים, וצדים כנימות, אקריות וכדומה. הבוגרים צדים בתעופה, למעט במשפחות של המינים הקטנים, אצלם הבוגרים הניזונים על טל דבש ו/או צדים כנימות על צמחים.
חלק מהארינמלאים הבוגרים (במינים הגדולים) מזכירים בצורת גופם שפיריות, אולם לארינמלאים מחושים ארוכים ואילו לשפיריות מחושים קצרים מאוד, דמויי זיף. שפיריות נחות עם כנפיים פרושות בניצב לגוף, בעוד מרבית הארינמלאים נחים כאשר הכנפיים מכונסות במקביל ולאורך הגוף. עוד על ההבדלים בין ארינמל לשפירית בקישור הבא: כיצד נבדיל.
בישראל מוכרות 9 משפחות של ארינמלאים. על מינים אחדים ניתן לקרוא דרך הקישור הבא: ארינמלאים – אינדקס מאמרים. רשומה זה מוקדשת לסוג אבנונית ולסוג Peur, מהפחות מוכרים בישראל והנמנים על משפחת הארימחושיים, אחת מהמשפחות היותר מרשימות ומסתוריות בסדרה.
משפחת האֲרִימְחוֹשִׁיִּים
משפחת הארימחושיים Ascalaphidae מונה כ־500 מינים המתפלגים בין שתי תת־משפחות גדולות ועוד אחת קטנה (מדרום אמריקה) המונה רק מין אחד. בישראל מוכרים כ־11 מינים הנחלקים בין 6 סוגים, חלקם נדירים מאוד או מוכרים בישראל רק מאתרים ספורים.
משפחת הארימחושיים קרובה טקסונומית למשפחת האֲרִינְמָלִיִּים Myrmeleontidae (הארינמלים הטיפוסיים, שחלקם בונים משפכי ציד). ארימחושיים נבדלים מארינמליים במחושים דקיקים וארוכים כאורך הגוף, המסתיימים לעיתים בפרק מוגדל דמוי אלה. וגם בעיניים גדולות מאוד (ביחס לראש), שבסוגים אחדים הן מפוצלות לשתי אונות ב'תפר' רוחבי.
העיניים הגדולות סיפקו למשפחה את שמה; Ascalaph (מיוונית) = דמוי ינשוף. השם העברי 'ארימחוש' מתייחס, בחלקו השני, למחושים הגדולים שמבדילים אותם מכל קבוצה אחרת בקרב הארינמלאים.
הבוגרים נחשבים למעופפים טובים. הם ניזונים על חרקים קטנים (בדומה לשפיריות) הנלכדים במעוף סמוך לקרקע. מרביתם מעופפים בין־הערביים (זמן בו פעילות של טורפים מעופפים אחרים קטנה יותר), אולם יש בהם פעילי לילה מובהקים ופעילי יום (מהסוג Libelloides הנחים עם כנפיים פרושות) שחלקם מזכירים פרפרים ססגוניים (הארינמלאים הצבעוניים היחידים).
מרבית המינים מוכרים מבתי גידול עשבוניים פתוחים, מורדות הרים, שדות בור וחולות מיוצבים. באזורים הטרופיים יש מינים החיים ביערות או בשוליהם. בשעות המנוחה הבוגרים מוצאים מסתור, בדרך כלל בחסות הצמחיה, ולרוב צופים בהם רק לאחר שנחרדו ממנוחתם. בישראל הבוגרים מופיעים בשטחים הפתוחים מהאביב ועד הסתיו, תלוי במין ובאזור הגיאוגרפי. מינים רבים מוכרים רק מדרגת הבוגר – מאחר וקשה מאוד למצוא את הזחלים בטבע. ברובם הדרך היחידה לשייך זחל למין מוכר היא לגדלו עד לדרגת הבוגר.
מחזור החיים של מרבית המינים לא מוכר או מוכר רק במעט. במינים בהם נצפו הטלות, הנקבה מטילה את הביצים על ענפים, בשורה אחת או שתיים. יש מינים המטילים על אבנים. הביצים בוקעות לאחר כחודש, מועד המושפע גם מטמפרטורת הסביבה. הזחלים עוברים 3 דרגות גדילה. ההתגלמות, כדרך כל הארינמלאים, נעשית בפקעת קורים כדורית. הפקעת מוצמדת לשולי הסלע או אבן אשר שימשה להם כבית גידול או נבנית בתוך פסולת עלים. לעיתים נצמדים לפקעת חומרי פסולת צמחים המסייעים בהסוואה. מידע נוסף על מחזור חיים טיפוסי לחלק מהארימחושיים ניתן לקרוא ברשומה ארימחוש עדין.
זחלי ארימחושיים השוכנים על אבנים או סלעים דומים בצבע ובמרקם לאבנים או החזזיות הגדלות עליהן. יש מינים בהם הזחלים מגלים העדפה לחלק הנמוך של שולי אבנים או סלעים, יש מינים המצויים גם בחלקים הגבוהים של קירות סלע ויש מינים השוכנים בצד הגחוני של אבן המונחת על קרקע (אינה שקועה). באזורים טרופיים, ביערות, יש מינים בהם הזחלים מצויים על הקרקע בשכבת נשורת העלים, או על צמחים (על עלים, גזעים, ענפי שיחים ועצים) והם נדמים במראה ובטקסטורה לפטריות או חזזיות.
אורח החיים של זחלי ארימחושיים מתאפיין בגידול איטי, העשוי לקחת כשנה עד שנתיים. קצב הגידול מושפע מטמפרטורת הסביבה ומכמות המזון שהזחל מצליח ללכוד. הזחל ממתין במקומו שעות ולעיתים ימים, כאשר הלסתות פתוחות ודרוכות כקפיץ. חרק העובר מבלי משים על גוף הזחל או בין הלסתות גורם להן להיסגר כהרף עין והקורבן מוצא עצמו אחוז במלקחיים רבות עוצמה, ללא יכולת להשתחרר.
הלסתות, הטיפוסיות לארינמלאים, הן מסוג אוחזות-מוצצות. הן צרות, ארוכות ומצויידות בזיזים חדים המשפרים את האחיזה בטרף. כל לסת בנויה מחלק עליון מרזבי וחלק תחתון הסוגר את המרזב לאורכו ויוצר צינור מציצה, המסתיים בנקב זעיר דרכו מופרשים ארס משתק ומיצי עיכול וגם נשאב התוכן הנוזלי של גוף הקורבן לאחר שרקמותיו התפרקו.
אַבְנוּנִית
ה'סוג' אבנונית משתייך לתת־המשפחה Haplogleniinae. הבוגרים ב־Haplogleniinae מתאפיינים בעיניים לא מפוצלות, המאפיינות פעילי לילה מובהקים. תת־המשפחה מונה כ־100 מינים ב־27 סוגים. עיקר התפוצה באזורים החמים של דרום אסיה, הסאב־סהרה באפריקה, מדגסקר ובאמריקות. מעט מאוד מינים מוכרים מהחצי כדור הצפוני.
הסטטוס הטקסונומי של הסוג2 בישראל לא הוברר במלואו; לא ברור האם בישראל 2 מינים בני אותו סוג או שני מינים מסוגים נפרדים. ההתייחסות להלן היא בעיקר למין הים־תיכוני המכונה אַבְנוּנִית בשל המראה החיצוני ובית גידולו.
לא הרבה ידוע על אורח החיים של האבנונית וחלק גדול מהמידע בספרות מקורו בתצפיות מעבדה. באזור הים תיכוני זחלי האבנונית חיים על סלעים; סלעי גיר קשה המכוסים בחזזיות. לזחל גוף משוטח מאוד, ושולי בטנו הרחבה מעוטרים בהילת ציציות ודבלולים, הממזגים את גופו (15~מ"מ) עם האבן המחוספסת, עד ששניהן נראים כאילו עשויים מקשה אחת. הזחלים מתמקמים על הסלע במפנה מואר היטב, אך נראה שהם מגלים העדפה למפנה המקבל מינימום של קרינת שמש ישירה. מפנה המקבל את מירב הקרינה מתחמם יותר ועשוי להעמיד אותם בסכנת התייבשות.
זחל האבנונית הוא צייד מארבים קלאסי. רגליו קצרות מאוד ואינן מתאימות לרדיפה אחר טרף. הלסתות פרוסות לצדדים וכמעט אינן נראות. הזחל ממתין במקומו שעות וימים; עד שהטרף עולה ממש על גופו ואז 'מתעורר' מקפאונו, מקשית בגמישות מופלאה את גופו לאחור ונועץ בו זוג לסתות ארוכות ומשוננות. זחל האבנונית ניזון מחרקים המשוטטים על פני הסלעים: זבובים, זנבזיפאים, נמלים ועוד.
בתום גידולו ולפני ההתגלמות עובר הזחל למקום מסתור מוצל, בדרך כלל בשיפול סלע, שם הוא מוצא גומחה מוגנת. הזחל סוגר את הגומחה בווילון קורים הנטווה בעזרת בלוטות הממוקמות בפרקי הבטן האחוריים. בחלל שנוצר הוא מתגלם בתוך פקעת קורים כדורית דלילה. הבוגר מגיח לאחר מספר שבועות. קודמת להגחת הבוגר פריצה של דופן הפקעת והווילון. זו נעשית באמצעות לסתות הגולם שהן קשות וחדות ומקיפות את לסתות הבוגר. לסתות אלו נשארות על עור הגולם, הנשאר לאחר ההגחה אחוז בפקעת. ההגחה נעשית בדימדומים או בחשיכה. הבוגר שנחלץ מעור הגולם מתמקם על הסלע בצורה אנכית לקרקע ומתחיל לפרוש את כנפיו בטרם יתייבשו.
הבוגרים פעילים בשלהי הקיץ – תחילת הסתיו. מעופפים בלילה וביום מוצאים מסתור בין הסלעים (ולא על צמחים, כפי שמוכר במינים אחרים בארימחושיים). במנוחה כנפי הבוגר מונחות במקביל לגוף.
תפוצה בישראל: שפלת יהודה, הרי יהודה, גלבוע, רכס הכרמל, הרי הגליל. הזחל מצוי על סלעים בבתות עשבוניות ובשולי יערות אורנים של קק"ל. בערבה הדרומית נאסף לפני עשרות שנים פרט בודד, יתכן מסוג ומין אחר. לא ידוע דבר על האקולוגיה והביולוגיה שלו והזחל לא מוכר.
אֲרִימָחוֹשׁ נָקוֹד Puer maculatus
הסוג Puer משתייך לתת־המשפחה Ascalaphinae הכוללת בישראל את הסוגים: [1] Deleproctophylla, [2] Ascalaphus,[3] Bubopsis , [4] Libelloides. הבוגרים ב־Ascalaphinae מתאפיינים בעין מפוצלת. תכונה המאפיינת ארימחושיים פעילי יום ודמדומים.
הסוג כולל שני מינים נדירים מאוד, בתפוצה מערב פליארקטית. בישראל מוכר רק מין אחד, ארימחוש נקוד. הידוע גם מאתרים בודדים בדרום צרפת וחצי האי האיברי. המין השני Puer algericus מוכר מצפון אפריקה. יש הסוברים שהוא בעצם ארימחוש נקוד.
בית הגידול האופייני הוא הררי (מעל 500 מטרים) סלעי, עם שיחים ועשבוניים. הזחל שוכן בשוליים התחתונות או בצד הגחוני של אבנים המונחות על הקרקע (בדומה למינים אחרים בתת־משפחה). בכל אזורי התפוצה וגם בישראל תפוצתו כתמית ונאספו ממנו פרטים בודדים. מוכר מנופי טרשים בגליל (מירון) ומדרונות אבניים של רכסי הר הנגב. ניתן להניח שבבית גידול הררי, החשוף יותר לקרינת שמש ומתאפיין בלחות יחסית נמוכה, יש יתרון גדול למחסה המצוי מתחת לאבן, שם שוכנים גם פרוקי־רגליים קטנים היכולים לשמש לו מזון.
הזחל דומה במראה לזחל האבנונית, אולם קטן יותר (10~ מ"מ), פחות שטוח ונבדל, בין השאר, בסגנון האונות סביב הבטן ונוסחת זיזי הלסתות. בניגוד לאבנונית, גוף הזחל מכוסה תמידית באבק סלעים דק (נצמד לזיפי הגוף), המקנה לו הסוואה מעולה על רקע גחון האבן. אורח החיים הכללי כנראה דומה לזה של זחל האבנונית. ההתגלמות נעשית מתחת לאבן והפקעת מוצמדת לתחתית האבן.
הבוגר דומה במראה לבוגרים בסוגים אחרים ב־ Ascalaphinaeונראה שונה מהבוגר של האבנונית. הוא קטן יותר, הכנפיים במנוחה פרושות בניצב לגוף והכתמים על הכנפיים ניגודיים יותר. באירופה הבוגרים פעילים בין הערביים בתעופה נמוכה בבתות עשבוניות, ומוצאים מנוחה על צמחים.
בניגוד לארימחושים פעילי יום. אצלם החלק העליון של העין המפוצלת גדול יותר (רגיש יותר לאור (UVהרי בסוג Peur החלק התחתון מפותח יותר (אצל פעילי לילה הוא רגיש לספקטרום אור נמוך ורחב יותר). תכונה זו עשויה להעיד על העדפה לפעילות דמדומים.
סיכום
משפחת הארימחושיים בישראל קטנה (כ־11 מינים). כמחצית מהמינים נחשבים נדירים או בעלי תפוצה כתמית מאוד, המעידה על דרישות אקולוגיות צרות או פגיעה מתמשכת בבתי הגידול הטבעיים.
האבנונית וארימחוש נקוד מייצגים, כל אחד, קבוצה אקולוגית שונה של ארימחושיים. האבנונית משתייכת לתת־משפחה Haplogleniinae בה המינים פעילי לילה וארימחוש נקוד משתייך לתת־משפחה Ascalaphinae בה רבים פעילים בדמדומים ויש גם פעילי יום. הבדל זה ניכר במראה, בהתנהגות ובאקולוגיה של הבוגרים. הזחלים של שני המינים מראים דמיון רב במראה החיצוני ובמידת מה גם באורח החיים. המראה הכללי שלהם מסווה אותם היטב על רקע הטקסטורה של הסלע. אולם בעוד האבנונית נצמדת לסלע חשוף וההסוואה נסמכת בעיקר על מרקם גוף דמוי חזזית, הרי זחל ארימחוש נקוד מסתתר בצד הגחוני, הנסתר, של אבן ומוסיף נדבך הגנה של מעטה אבק ההופך אותו ממש לחלק מהסלע במראה ובצבע.
האבנונית אינה נדירה אך הזחל, בשל הסוואתו המופלאה, נראה לעיתים רחוקות ולרוב באקראי (מציאתו היא אתגר אמיתי לבעלי עיניים חדות). את הבוגר נדיר לראות עוד יותר, בשל היותו פעיל לילה, המעופף באזורים בהם בני אדם כמעט לא מסתובבים בלילה.
ארימחוש נקוד הוא נדיר אמִתי. תפוצתו הכתמית מאוד בישראל ובאירופה, עשויה להעיד על העדפות אקולוגיות צרות (שאינן ברורות עדיין). יש צורך במחקר ממוקד שינסה להסביר האם באמת הוא נדיר ולכן גם מצוי בסכנה או שהידע עליו אינו מספיק בכדי להבין את תפוצתו, האקולוגיה שלו וכיצד ניתן לשמור עליו מאובדן בתי גידול עקב פיתוח חקלאי או אורבני.
1. יוצאי דופן בארינמלאים הם: משפחת האריספוגיים Sisyrisae המאכלסת מקווי מים מתוקים, להם נציג אחד בישראל – אריספוג הכינרת. הזחל חי בתוך ספוגים של מים מתוקים, מהם הוא ניזון. משפחת הטרפרגליים Mantispidae, אצלם, במרבית המינים בהם מוכר מחזור החיים, הזחלים מתפתחים בתוך פקעות של עכבישים. בתת־המשפחה Symphrasinae, המצויה רק בעולם החדש, יש מינים המתפתחים בקיני דבורים וצרעות. מספר מינים התקבלו מזחלי חיפושיות ממשפחת הזבליתיים, זחלי פרפרים וזחלי זבובים. משפחת הבֵּרוֹתִיִּים Berothidae מתפתחים בקינים של טרמיטים.
2. הטקסונומיה של Haplogleniinae במזרח התיכון ובמיוחד בישראל והסביבה הקרובה אינה ברורה. בספרות ישנה מוזכר המין Ptyngidricerus iranensis כמצוי בישראל (מוזכר בשם הסוג גם ב'חי והצומח' 1989), מין זה עבר בשנת Ábrahám & Mészáros) 2002) לסוג Iranoidricerus . נכון למועד פרסום הרשומה הוא מוכר רק מאירן, טורקיה וישראל. יתכן ובישראל מדובר במין אחר ולכן יש להתייחס לזיהוי של הפרטים באוסף המקומי בזהירות. בשטח קטן, בחצי האי ערב, בצפון עומן ואיחוד האמירויות מצוי Ptyngidricerus venustus (Hölzel 2004). מין זה עדיין לא נאסף בישראל. קבוצה זו וארימחושיים בכלל, זקוקה למחקר אינטנסיבי יותר בישראל – הן ביולוגית וטקסונומית.
תודות: דר' דני סימון, חוקר ארינמלאים, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
מקורות נבחרים:
החי מתחת לאבן, פנחס אמתי, דני סימון, 1985
הארינמליים של ישראל, דני סימון, 1979
A new species of Haploglenius Burmeister, 1839 (Neuroptera: Ascalaphidae) from the Colombian Orinoquía, Adrian Ardila Camacho & Joshua R. Jones, 2012
Ascalaphid Studies I. New Genera and Species of Ascalaphid from Palaearctic Region (Neuroptera: Ascalaphidae) L. Ábrahám, Z. Mészáros, 2002
Ascalaphidae der Arabischen Halbinsel. (Neuropterida, Neuroptera, Ascalaphidae), H. Hölzel, 2004
Divided and undivided compound eyes in Ascalaphidae (Insecta, Neuroptera) and their functional and phylogenetic significance K. Fischer, H. Ho¨lzel and K. Kral, 2006
Ecology and eye morphology in Bubopsis agrionoides, Puer maculatus and Deleproctophylla dusmeti (Neuroptera, Ascalaphidae), B, Michel & Kral, Karl. 2008.
Iranoidricerus iranensis, little known ascalaphid species in South East Turkey (Planipennia), Muhabbet Kemal, Erdem Seven, 2011
Los ascaláfidos de la Península Ibérica y Baleares (Insecta: Neuroptera: Asacalaphidae), V. J. Monserrat, F. Acevedo, V. Triviño, 2012
New Data to The Turkish Ascalaphid Fauna (Neuroptera: Ascalaphidae), Roland Dobosz , Levente Ábrahám, 2007
Ptyngidricerus venustus n. sp. from Oman and Iran. (Neuroptera: Ascalaphidae). Bo Tjeder, A. Rodger Waterston, 1977
Puer maculatus, un neuróptero nuevo para la provincia de Huesca (Neuroptera: Ascalaphidae), Daniel Grustán, 2005
Review of the generic level classification of the New World Ascalaphidae (Neuroptera), Norman O. Penny, 1981
Synopsis of the subfamily Haplogleniinae Newman, 1853 (Neuroptera: Ascalaphidae), Zhang, Jie, Sun, Mingxia & Wang, Xinli, 2015
The Ascalaphidae of the Afrotropical Region (Neuroptera), Bo Tjeder, Christer Hansson, 1992
The Larvae of European Ascalaphidae (Neuroptera) Davide Badano & Roberto Antonio Pantaleoni, 2014
Wiederentdeckung von Puer maculatus (Olivier) in Europa. (Neuropteroidea: Planipenhia: Ascalaphidae). Von Ulrike Aspöck und Horst Aspöck, 1987