המלצות, כללים ומגבלות לסיוע בזיהוי פרוקי-רגליים מתמונות שצילמתם
האתר 'חרקים – עולם קטן בגדול' לא נוצר ולא נועד לשמש מגדיר עבור פרוקי-רגליים. אומנם הוא עוסק בחרקים, עכבישים ועוד, אך נקודת המבט הרווחת במאמרים היא אקולוגית וביולוגית. למרות זאת, ניתן להיעזר בו עבור זיהוי מזדמן, כאשר למרבית התמונות מצורף שם עברי ושם מדעי במידת הניתן במגבלות זיהוי מתמונה.
זיהוי מתמונות, בעיקר של פרוקי-רגליים אינו תמיד קל. הוא נוח עבור מינים נפוצים או בעלי מאפיינים בולטים, וגם זאת בתנאי שזווית התמונה ואיכותה מספקים את הפרטים הנחוצים (משתנה בין מין למין). שפע התמונות ברשת אינו מעיד על איכות הזיהוי ובמקרים לא מעטים תמצאו זיהוי שגוי או לא מעודכן.
ניתן להגדיר כל דבר בשתי דרכים עיקריות: הגדרה דיכוטומית הנעשית בשלבים ובודקת כל פעם התאמה לאחד משני פרמטרים מוגדרים (כן או לא) עד שמגיעים לתשובה הסופית. או הגדרה בעזרת מדריך, המאפשר להשוות את הנדרש לאופציה דומה אחת או יותר. מדריך מצריך להשוות בו זמנית מספר רב של פרמטרים בין כמה אופציות ולא תמיד מגדיר מהם אותם מאפיינים חשובים להבדלה או מציג את כולם.
מגדיר מאפשר על-ידי עבודה בשלבים לבודד את הפרמטרים הייחודיים לכל מין ואם עובדים איתו נכון להגיע לזיהוי חד-משמעי. מדריך מאפשר השוואה מהירה אבל שטחית שאינה בוררת תמיד בין מאפיינים יחודיים ולכן לא ניתן לסמוך עליו עבור זיהוי חד-משמעי
הגדרה מהימנה של אורגניזמים דורשת הלכה למעשה סדרת פעולות מורכבת, המצריכה לא רק פרט ביד (לעיתים מת), אלא גם מגדיר איכותי, בדרך כלל מדעי. הזיהוי מצריך לעיתים קרובות בחינה תחת הגדלה מרובה של איברים זעירים או מוצנעים כמו איברי רבייה. מגדירים אלו מיועדים לאנשי מקצוע או חובבים מתקדמים המתמצאים באנטומיה של הקבוצה הרלוונטית.
חובבים וסקרנים יכולים להסתפק בהגדרה ברמת מהימנות נמוכה יותר בעזרת מדריכים המספקים צילומים או איורים להשוואה של מינים נפוצים או חשובים וערוכים לפי קבוצות טקסונומיות או בתי גידול. מדריכים כגון אלו מציגים לרוב תמונה אחת ממבט נבחר, המספק את המידע החשוב ביותר ומציג את המאפיינים הבולטים לעין של אותו מין או אותה קבוצה. מדריכים אלו מתעלמים במכוון מתכונות מסויימות, לעיתים חשובות או לא נראות לעין, מתוך הרצון לפשט את פעולת ההגדרה והבנה שמדובר בחובבים שאין בידם את המיומנויות והכלים להגדרה מקצועית.
מדריך מטבעו אינו יכול לספק תמיד זיהוי חד-משמעי, גם אם הוא כולל תמונות של מינים הדומים לאלו שבצילום שלכם, ולו מהסיבה שיש מינים (לעיתים ממשפחות שונות) הנראים דומים מאוד האחד לשני או בעלי מופעים רבים. עבור אלו נדרשות בדיקות נוספות שמדריך המבוסס על זיהוי מתמונות אינו יכול לתת.
ניתן להיעזר גם במדריכים מקוונים מהימנים המבוססים על פרטים שעברו זיהוי מדעי וצולמו. אלו כוללים בעיקר מינים נפוצים או המתמקדים בקבוצות מסויימות בהרחבה לפי תחום התמחותו של מחבר המדריך. מדריכים מקוונים לא ישראליים, העוסקים במינים ים-תיכוניים, עשויים לסייע בזיהוי ברמת משפחה או סוג. אולם לעיתים מדובר במינים דומים מאוד שאינם מצויים בארץ ולכן לא תמיד ניתן להסתמך עליהם עבור זיהוי מלא ומהימן של מינים מקומיים.
עבור ישראל אני ממליץ על שני אתרים המתמקדים בפאונה המקומית: "אתר הטבע הישראלי" של עוז ריטנר המתמחה בעיקר בפרפראים וחיפושיות ולא רק. יש בו גם התייחסות רחבה וחשובה מאוד לחסרי-חוליות שאינם פרוקי-רגליים כמו רכיכות, למי שמתעניין. אתר "החרקים של ישראל" של אסף ניר המצוי בתחילת דרכו עוסק בהיכרות כללית. מידע נוסף על פרפרים אפשר למצוא גם באתר "פרפרי ארץ-ישראל" של דר' עוז בן-יהודה. באוקטובר 2017 עלה לאוויר האתר 'זיהיתי פרפר' המהווה מדריך לזיהוי חזותי של פרפראים בישראל והוא מתאם לחובבים מתחילים ומתקדמים.
על אתרים ישראלים נוספים בתחום טבע ואקולוגיה ניתן למצוא בקישור "אתרי טבע בעברית".
גם בתחום המדריכים המצולמים / מאויירים מצבנו בישראל לא מלבב. ספרות עדכנית בתחום זה דלה ביותר, מרביתה כללית ולרוב עוסקת בקבוצות מועטות. הסיבה העיקרית לכך היא עלות גבוהה של הפקת מדריכים כאלה ובעידן האינטרנטי הוצאות ספרים אינן ששות להשקיע כספים בנושא שהוא לדעתן לא רב מכר (טעות ואי הבנת השוק בתחום).
מקור טוב למידע עבור זיהוי חרקים וחסרי חוליות אחרים, הוא עדיין האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ-ישראל הותיקה, המתאימה לעיון בבית ולא לשדה. גם אם היא ישנה וחלק מהשמות המדעיים אינם עדכניים ולמרות טעויות שונות (כולל בתמונות), עדיין היא כוללת ערכים על אלפי מינים של פרוקי-רגליים, חלקם מלווים בתמונות וידע שלא נגיש או מצוי במקומות אחרים. ניתן להשיג כרכים רלוונטיים (חרקים וחסרי-חוליות יבשתיים) של האנציקלופדיה כמשומשים במקומות שונים. אני ממליץ לרכוש את כל הסדרה, אם ניתן.
ספר נוסף שכן אפשר לקחת לשדה הוא מדריך החרקים בישראל של פנחס אמיתי. הספר כולל תמונות של כ-300 מינים נפוצים של חרקים ופרוקי-רגליים אחרים ומידע טקסטואלי בסיסי. הסתייגות משמעותית נוגעת לשמות המינים בספר שאינם על רוב השמות הרשמיים עפ"י האקדמיה ללשון עברית, כפי שהם מופיעים ב"חי והצומח". מצב זה יוצר כפילות שמות ובלבול בקרב ציבור רב, שכלל אינו מודע לבעייה. גם השמות המדעיים לא מעודכנים עבור חלק מהמינים.
באותה סדרה (מדריכי שדה בהוצאת כתר) הופיע מדריך נוסף של דובי בנימיני, העוסק בפרפרי ישראל. זהו המדריך המקיף ביותר של פרפרי יום בישראל, הוא מעודכן למדי, אם כי חלק מהשמות המדעיים בו כבר לא מעודכנים. מדריך חובה לכל חובב פרפרים.
עבור חובבים ובכלל יש את מדריכי הכיס המאויירים בהוצאת "טבע ישראלי, בהפקת נעם קירשנבאום. סדרה זו כוללת גם מדריכים עבור פרפרים, זחלי פרפראים, חרקים, ועכבישנים (עכבישים ועקרבים). אלו מדריכים עדכניים בפורמט צנוע הנכנס לכל כיס ומיועדים לחובבים, מורים, מדריכים, תלמידים וילדים. כל מדריך כולל עשרות מינים, בעיקר נפוצים וחשובים. פתרון מעולה ולא יקר עבור מי שמחפש מדריכי שדה בסיסיים נוחים לשימוש בשדה או בבית.
רשימה מקיפה של ספרות עברית העוסקת באנטומולוגיה מקומית, כולל מגדירים ומדריכים ניתן למצוא באתר בקישור "ספרות בעברית".
כפי שאתם רואים אין לחובב או המתעניין הישראלי הרבה אופציות. אם אין בהמלצות הנ"ל בכדי לסייע בזיהוי, אפשר גם להפנות בקשת זיהוי באינטרנט; בדפי אתרים שהוזכרו קודם לכן או בפורומים או דפי פייסבוק של קבוצות עניין כמו קבוצת "צילום פרוקי רגליים חרקים וזוחלים" בפייסבוק, הפתוחה לכל אחד שרוצה לחלוק תמונות של פרוקי-רגליים ברשת או לשאול שאלות בנושא. ניתן גם לשאול בקבוצות בינלאומיות בהם משתתפים חובבים ומומחים מכל העולם. למשל קבוצת הפייסבוק Entomology.
העלאה של שאילה ברשת אינה עושה את החיים קלים יותר, לכן חשוב להקפיד על כללים חשובים שיוכלו לסייע לאלה שהמידע עשוי להיות בידם ורוצים לעזור לכם. כל בקשת זיהוי צריכה להיות מלווה בצילום. ללא צילום, כל תשובה תהיה בגדר ניחוש מושכל, במקרה הטוב או תזכה להתעלמות. על התמונה להיות באיכות הגבוהה ביותר שניתן לספק, במגבלות הפורום בו עולה השאלה.
צילום חייב לספק את המידע המינימלי הנדרש לזיהוי סביר, בהתאם לכל אורגניזמים. מאחר ולעיתים קרובות נדרשת זווית צילום שונה עבור מינים שונים, קשה לספק "תמונה טובה" אם לא יודעים מראש מה צריך לצלם וכיצד. לכן עבור בקשת זיהוי רצוי, כברירת מחדל, לספק תמונות משלוש זוויות. מבט-על, מבט צד ואם אפשר מבט חזיתי (בעכבישים למשל זה חשוב כדי לראות את סידור העיניים). אם מדובר על זחל של פרפר למשל המצוי על צמח, חשוב לצלם גם את הצמח.
חיוני לצרף לכל תמונה את המקום בו היא צולמה (מדוייק ככל האפשר), תאריך, שם הצמח אם זה רלוונטי או המשפחה של הצמח, רצוי לציין התנהגות מיוחדת או חריגה.
יש מינים העשויים להיות דומים במראה אבל מופיעים במקומות גיאוגרפיים שונים או בתי גידול שונים וציון המקום בו נעשה הצילום יכול לסייע בזיהוי. תאריך חשוב לא פחות, בכדי לשלול מינים דומים המופיעים בעונות נבדלות או המופיעים שלא בעונה הרגילה שלהם.
שם הצלם, מקום ותאריך מעניקים לתמונה ערך מדעי שיכול להוות כלי שימושי לחוקר המוצא את התיעוד של הצלם כמיוחד או המצריך בדיקה מעמיקה מעבר לזיהוי הספציפי. כך נתגלו בשנים האחרונות בישראל מינים נדירים שצולמו במקרה על-ידי חובבים, שלא ידעו מה יש להם ביד וזוהו על-ידי מומחים כמינים מיוחדים וחשובים לישראל.
ידע כללי על עולם הטקסונומיה ועל כיצד עובד השם המדעי ניתן לקרוא ברשומות הבאות:
טקסונומיה אנטומולוגית / א' – רקע היסטורי
טקסונומיה אנטומולוגית / ב' – השם המדעי
בישראל עשרות אלפי מינים של חרקים ופרוקי-רגליים. רק מיעוטם זכו לתיעוד מצולם מהימן הנגיש לציבור במדיות השונות; המודפסות או האלקטרוניות. בכל מקרה, עבור מרבית מיני החרקים בארץ וחלק מפרוקי הרגליים היבשתיים לא ניתן לספק זיהוי מלא או מהימן מתמונה גם אם היא מעולה. במקרים של דרגות צעירות הזיהוי עשוי להיות אף קשה יותר עד בלתי אפשרי ללא גידול לדרגת הבוגר. במקרים רבים נדרשת בדיקה של הפרט עצמו על-ידי מומחה במעבדה, לעיתים מומחה כזה מצוי רק בחו"ל והנגישות אליו קשה או צריכה להיעשות דרך הצינורות האקדמיים.
ולסיום, צילום טבע הוא חוויה מהנה ולעתים מרגשת. הוא מאפשר לספק עוד נקודת מבט שלא תמיד נתפשת בעיניים עירומות. הוא גם כרוך במגע ישיר עם הטבע והשפעה עליו. אל תיתנו לחוויית הצילום, מרגשת ככל שתהייה לבוא על חשבון שמירת טבע.