רשומה ארוכה – מומלץ לעיון וקריאה על גבי מסך מחשב
רשומה זו היא חלק ד' בסדרת רשומות המציגות את משפחות הזבובאים בישראל ומוקדשת לדר' אמנון פרידברג ז"ל, מומחה עולמי לזבובים וחוקר במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ' תל־אביב. הסקירה מתפרשת על חמישה חלקים המפורסמים כרשומות נפרדות. חלקים ד'-ה' מציגים את משפחות הזבובים העילאיים של קבוצת קִצְרֵּי־הַמָחוֹשׁ Brachycera, המאגדת את מרבית משפחות הזבובאים. חלק א' מהווה סקירת מבוא קצרה על הזבובאים כקבוצה טקסונומית; בדגש ביולוגי, אקולוגי וטקסונומי. אם הגעתם ישירות לעמוד זה, מומלץ להתחיל עם חלק א'. חלק ב' מציג את קבוצת המשפחות המכונסת תחת השם אֲרֻכֵּי־המָחוֹשׁ Nematocera. חלק ג' מציג את משפחות הזבובים הירודים בקבוצת קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ Brachycera.
משפחות הזבובאים של ישראל מוצגות בסדר א'-ב' על פי השיוך העל־משפחתי (Superfamily) המקובל לזמן פרסום הרשומה. עבור כל משפחה ניתנים: שם מדעי, שם עברי רשמי (במידה וקיים) ובנוסף ניתן הסבר על משמעות השמות המדעי והעברי (גִּיזְרוֹן + הֶקְשֵׁר, אם ידועים), מספר המינים המוכרים מישראל (על פי הספרות) וסקירה קצרצרה בהיבט ביולוגי ואקולוגי כלל עולמי.
קִצְרֵּי־הַמָחוֹשׁ Brachycera – זבובים עִילָּאִיִּים Higher Brachycera
קבוצת קצרי־המחוש, אף לכשעצמה נתפסת כקבוצה טבעית (מונופילטית), מהווה כאב ראש לא קטן לסיסטמטיקאים של זבובים. היחסים המשפחתיים בתוכה רחוקים מלהיות ברורים ואסכולות מחקר שונות רואות בחלק מהמשפחות קבוצות פרפילטיות. קבוצת קצרי־המחוש נחלקת (בחלוקה מסורתית שימושית) לשתי קבוצות פרפילטיות: יְשַּׁרְי הַתֶּפֶר Orthorrhapha (זבובים יְרוּדִים – Lower Brachycera) ועֲגוּלְּי הַתֶּפֶר (זבובים עִילָּאִיִּים Higher Brachycera -). המונח תֶּפֶר מתייחס לקו חולשה מובנה במעטפת הגולם או בחביונה. השמות העבריים של הקבוצות הללו נגזרו מהאופן בו הבוגר מגיח מהגולם או מהחביונה. בישרי תפר הבוגר מגיח לאחר שהגולם נפרץ לאורך תפר אורכי (צורת T). בעגולי התפר הבוגר מגיח לאחר שהחביונה נפרצת בתפר טבעתי המצוי סמוך לקצה הקדמי.
בהכללה, קבוצת עגולי התפר נחלקת לשתיים: חֲסֵרֵי תֶּפֶר (Aschiza, קבוצה פּולִיפִֿילֵטִית) ובַּעֲלֵי תֶּפֶר (Schizophora) (כאן המונח תפר מתייחס לתכונה מורפולוגית בזבוב). בחסרי התפר הבוגר פורץ את החביונה על ידי דחיקת הגוף וגפי הפה קדימה. בעלי תפר (קבוצה הנחשבת מפותחת יותר) מנפחים ב'מצחם' שלפוחית גדולה הפורצת בלחץ את החביונה. לאחר הגיחה השלפוחית מתכווצת לתוך הראש ובקודקוד ראש הבוגר (מעל המחושים) נותר 'תֶּפֶר' (ptilinal suture) בצורת פרסה – שאינו קיים בחסרי תפר. בעלי תפר נחלקים לשתי תת־קבוצות: Acalyptratae ו־Calyptrata. לבני תת־הקבוצה Calyptrata יש זוג קשקשים גדולים הקבועים, כל אחד, בחלק האחורי של בסיס הכנף וחופּים על הבוכניות. בתת־הקבוצה Acalyptratae (מוצאה האבולוציוני קדום יותר) הקשקשים קטנים ואינם חופּים על הבוכניות.
חלקים ד' ו־ה' של הרשומה מציגים 55 משפחות מישראל (מתוך כ־94 משפחות בכל העולם). הן ממוקמות טקסונומית גבוה יותר באילן היוחסין של קצרי־המחוש. כיום מקובל להציב אותן בעל־קבוצה Muscomorpha. חלק ד' (רשומה זו) מציג את הקבוצה Aschiza וחלק מה־Schizophora, כולם מתת־הקבוצה Acalyptratae. חלק ה' (רשומה נפרדת) ממשיך עם ה־Acalyptratae ומסיים עם תת־הקבוצה Calyptratae.
בקבוצה זו המגוון הביולוגי, האקולוגי והמורפולוגי גדול במיוחד. ברבים מהמינים הבוגרים קטנים מאוד ורובם מתאפיינים בצבעים בגוונים אפורים, חומים או צהובים – ניראותם לא מרשימה במיוחד. גפי הפה הן מסוג לוקקות־מוצצות ובמינים הניזונים על דם (לרוב הנקבות) הן מותאמות לניקוב עור הגוף בעזרת 'שיניים' פַרָה־סְטוֹמָלִיוֹת קטנטנות (prestomal teeth) המצויות בבסיס חדק הזבוב. מעניין שקבוצת ה־Acalyptratae אינה כוללת מינים הניזונים אובליגטורית על דם. הבוגרים הם מבקרי פרחים, טורפים חרקים אחרים או ניזונים מחומרים נוזלים ממקורות אורגניים שונים. הזחלים הם מטיפוס רִמָּה; קופסת ראש הזחל לא ניכרת ולקדמת הגוף צורה חרוטית. גפי הפה דמויות הקרסים פועלות במישור האנכי. הזחלים צמחוניים, אוכלי רקבובית, טפילים, טורפים ופרזיטואידים. הזחלים מתגלמים בחביונה והבוגר פורץ את החביונה בעזרת שלפוחית – עגולי תפר.
ASCHIZA
על־משפחה PLATYPEZOIDEA
מִשְׁפַּחַת חַדֵּי־הַכְּנָפַיִם
Lonchopteridae Macquart 1823 [לוֹנְ-כוֹפְּ-טְרִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Lonchoptera Meigen, 1803.
יוונית: lonche = חֲנִית
יוונית: pteron = כָּנָף
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן, 1824 מסביר (גרמנית): flügel lanzenförmig”". לבני המשפחה כנפיים מחודדות – כלהב איזמל / חוד הכידון.
ביאור השם העברי: מהמילים חַד וכָּנָף. זיקה למשמעות השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: חַד־כְּנָפַיִם.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־12 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה מאוד הכוללת כ־60 מינים מתוארים. עושר המינים הגדול מצוי במרחב האירו־אסייתי והם נעדרים באופן ראשוני מהאזורים הניאוטרופי והאוסטרלי. זבובאים בגודל קטן 5-2 מ"מ. הזחלים ניזונים מחומר צמחי נרקב, כנראה גם מפטריות רקב ואולי גם ממיקרואורגניזמים המתפתחים בחומרי רקב.
מוצאים אותם בשכבת נשר העלים ובחומר אורגני נרקב במגוון בתי גידול: כרי אחו, אזורים מיוערים וגינות. באירופה מוכרים מספר מינים אקווטיים או אקווטיים למחצה במים מתוקים או בחופי ים. הבוגרים ניזונים מצוף ואבקה וכנראה גם אוכלי פגרים מזדמנים. במינים רבים הבוגרים מגלים העדפה לנישות לחות בקרבת בתי גידול עשבוניים לחים. ישנם גם מינים השכיחים בבתי גידול יובשניים יותר. במקצת מהמינים מוכרת רבייה אל־מינית, תכונה שמסייעת להם לחדור בעזרת האדם למרחבי מחיה חדשים. Lonchoptera bifurcata הוא דוגמא למין מלווה אדם (סיננתרופי), ממוצא אירופי, המתרבה אל־מינית (הזכרים נדירים) ונפוץ כיום בכל העולם (גם בישראל), בעיקר בבתי גידול מופרעים ואזורים חקלאיים.
מִשְׁפַּחַת הַתְּזָזִיתָנִיִּים
Phoridae Curtis 1833 [פוֹ-רִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Phora Latreille, 1796.
יוונית: phorá = תְּנוּעָה, מהיר, אימפולסיבי.
ביאור השם המדעי: לָטְרֵיי לא מסביר את השם. ככל הנראה השם מתייחס לתנועה התזזיתית של הבוגרים, הרצים בפרצים מהירים וקצרים עם הפסקות קצרות.
ביאור השם העברי: מהמילה תְּזָזִית. זיקה למשמעות השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: תְּזָזִיתָן.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־75 (Mostovski 2016).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה גדולה הכוללת כ־4000 מינים מתוארים וישנם המתארים אותה כקרחון של מגוון ביולוגי, בו הנסתר גדול יותר ממה שנראה על פני השטח, עם הערכות המעפילות ל־30,000 מינים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). עושר המינים הגדול מצוי באזורים הטרופיים. זבובאים בגודל קטן 6-0.4 מ"מ. מהרבגוניות שבמשפחות הזבובאים – הזחלים מתפתחים במגוון גדול מאוד של נישות אקולוגיות ובתי גידול יבשתיים, לחים ואקווטיים. (כמעט בכל בית גידול מוכר) הם מציגים קשת התנהגויות עצומה הכוללת: צמחונים, אוכלי פטריות, אוכלי רקבובית, אוכלי הפרשות, אוכלי פגרים (בעיקר של פרוקי־רגליים), טורפים, טפילים, חומסנים ופרזיטואידים. חלק מהמינים מתפתחים על חומרים אורגניים שמקורם מצמחים, מבעלי־חיים, בהפרשות ועוד. מרבית המינים המוכרים הם טורפים או פרזיטואידים של מגוון חסרי־חוליות בהם: תולעים, חרקים, עכבישים, נדלים, רַבֵּי־רַגְלַיִים ועוד.
יש להם זיקה רבה לדבוראים בכלל, ומוכרים למעלה מ־200 מינים להם זיקה מיוחדת לנמלים (כפרזיטואידים, חומסנים או טורפים). הזבוב הקטן ביותר בעולם הוא התְּזָזִיתָן Euryplatea nanaknihali מתאילנד התוקף נמלים. יש מהם מתמחים בנמלי אש, ובצפון־אמריקה איכלסו מספר מינים של תְּזָזִיתָנִיִּים התוקפים מינים פולשים של נמלי אש שמקורן באזורים הטרופיים של דרום־אמריקה (לא נמלת האש הקטנה Wasmannia auropunctata, הפולשת גם בישראל). מוכרים גם כ־200 מינים עם זיקה לטרמיטים, החיים (בוגרים וזחלים) בקינים וניזונים משאריות, טורפים או פרזיטואידים. הבוגרים (עם עושר מורפולוגי רב) על פי רוב ניזונים מצוף, טל־דבש, נוזלים הנמצצים מגוויות טריות או הפרשות ויש גם הטורפים חרקים זעירים.
מוכרים מינים סיננתרופיים (מלווי אדם) אולם אלו אינם מזיקים לאדם. המין Megaselia halterata נחשב מזיק בגידולי פטריות למאכל. אחד המינים המעניינים הוא Conicera tibialis הנקרא באנגלית Coffin Fly. מין זה מתפתח בגוויות של חולייתנים, כולל של אדם. הנקבה מסוגלת לחדור לקרקע, עד לעומק 2 מטרים, להגיע לגווייה קבורה ולהטיל בה ביצים. המין מסוגל לקיים מספר דורות בגווייה ללא עליה לקרקע. למין זה חשיבות רבה ברפואה משפטית.
מִשְׁפַּחַת הַשְׁטַח־רַגְלִיִּים
Platypezidae Latreille 1829 [פְּלָטִי-פְּצִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Platypeza Meigen, 1803.
יוונית: platýs = שָׁטוּחַ
יוונית: péza = רֶגֶל
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן, 1824 מסביר (גרמנית): “Der Gattungsname ist von platys breit und peza Fuß gebildet”. פיסת הרגל האחורית שטוחה.
ביאור השם העברי: מהמילים שָׁטוּחַ ורֶגֶל. זיקה למשמעות השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: שְׁטַח־רֶגֶל.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־5 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־250 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). עושר המינים הגדול מצוי באזורים מיוערים. זבובאים בגודל קטן 6-1.5 מ"מ. מאכלסים נישות לחות בבתי גידול של חורשים ויערות. ככל הידוע הזחלים הם אוכלי פטריות (fungivory) הניזונים מפטריות עציות ופטריות קרקע. הבוגרים פעילים על הקרקע, על עלווה או על גזעי עצים. הם ניזונים מטל־דבש או הפרשות שונות שהם מוצאים על המצע.
על־משפחה SYRPHOIDEA
מִשְׁפַּחַת הַכַּדּוּרֹאשִׁיִּים
Pipunculidae Walker 1834 [פִּי-פּוּנְ-קוּלִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Pipunculus Latreille, 1802.
לטינית חדשה: pipunculus
ביאור השם המדעי: 1974 Cameron, שיער שלָטְרֵיי (Latreille) גזר את השם מהמילה הלטינית pepunculus = דלעת קטנה (הסבר מלא במקור), מתייחס לצורת הראש.
ביאור השם העברי: הֶלְחֵם של כַּדוּרֹ + רֹאשׁ. מהמראה; ראש גדול (ביחס לגוף) ועגול בו העיניים תופסות את מרבית השטח (מזכירים במשהו רַחְפָנִיִּים).
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: כַּדוּרֹאשׁ.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־45 (De Meyer 1995).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה בינונית הכוללת כ־1400 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן עד גדול 12-2 מ"מ. כל המינים המוכרים הם פרזיטואידים. למעט הסוג Nephrocerus שהגיח מטיפולה, כל שאר המינים המוכרים מתפתחים בתוך גופן של ציקדות ממספר משפחות (תת־המשפחה Auchenorrhyncha). לבוגרים עיניים גדולות במיוחד, תכונה הקשורה, ככל הנראה, בצורך לחפש את המארח, שהוא בדרך כלל חבוי ונסתר בצמחיה. חלקם גם נוהגים לרחף בדומה לרחפנים. הנקבה מטילה את הביצה לתוך גוף המארח ויתכן שהמארח ישא יותר מזחל אחד. לקראת סיום התפתחותו הזחל אוכל את שארית האיברים הפנימיים של המארח, נוטש את גוף המארח ומתגלם בקרקע.
מִשְׁפַּחַת הַרַחְפָנִיִּים
Syrphidae Latreille 1802 [סִירְ-פִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם: הסוג: Syrphus Fabricius, 1775.
יוונית: sýrphos = חרק מעופף קטן, זְבוּב
ביאור השם המדעי: במקור שם יווני קדום לחרק גנרי מעופף ועוקץ, שם שלא עושה צדק עם בני המשפחה משום שהם כלל לא עוקצים. לָטְרֵיי לא מנמק את הבחירה לשם, אבל ניתן להניח שזה קשור למראה דמוי דבורה או צרעה של חלק מהמינים.
ביאור השם העברי: מהמילה רָחַף. מהתנהגות התעופה של מינים רבים הנוהגים לרחף במקום.
שם עברי לסוג Syrphus וסוגים נוספים בתת־המשפחה Syrphinae: רַחְפָן.
שם עברי לסוגים בתת־המשפחה Eristalinae: רַקְבָן (לפי החי והצומח של א"י).
מספר מינים הידועים מישראל: כ־110 (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה גדולה הכוללת כ־6000 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן עד גדול 35-2 מ"מ. הרחפניים נמנים על אחת המשפחות הרבגוניות, הצבעוניות והמוכרות בקרב הזבובאים. המשפחה כוללת שלוש תת־משפחות הנבדלות באורחות החיים.
תת־משפחת הַרַקְבָנִים Eristalinae (פרפילטית): כוללת כמחצית מהמינים המוכרים במשפחה. הזחלים מתפתחים בנישות עשירות בחומרים אורגניים, בהפרשות בעלי־חיים, בחומר צמחי נרקב, בתוך הקרקע או במים עשירים בחומרים אורגניים. מרבית המינים ניזונים מסינון מיקרואורגניזמים.
תת־משפחת הַרַחְפָנִים Syrphinae: הקבוצה השניה בגודלה במשפחה. מרבית המינים יבשתיים וברובם התזונה מתבססת על החי – הזחלים טורפים חרקים רכי גוף (כדוגמת כנימות) ומצויים בעיקר על צמחים. מספר סוגים מוכרים כצמחונים שניוניים (עברו מטריפה לצמחונות). השבט Pipizini (שיש המציבים אותו כתת־משפחה Pipizinae) כולל סוגים התוקפים כנימות עפצים, הזחלים קטנים, ניידים ומותאמים לחדור דרך רקמת הצמח לתוך העפץ.
תת־המשפחה Microdontinae: מונה כ־560 מינים. מתפתחים בקינים של נמלים, שם הם טורפים זחלי נמלים או ניזונים מפגרי נמלים בקן.
למשפחה זו חשיבות כלכלית שלילית וחיובית; מספר מינים מהרקבנים מוכרים כמזיקים, בעיקר לגידולי צמחי בצל (הזחלים ניזונים מהבצל). אולם החשיבות העיקרית היא חיובית, משום שהבוגרים מספקים שירותי האבקה (רקבנים ורחפנים) והזחלים של הרחפנים מהווים טורפים משמעותיים של מזיקים חקלאיים, במיוחד כנימות. משפחה זו ייחודית ביכולת של הבוגרים לאכול (מלבד צוף וטל־דבש) גרגרי אבקה ולעכל אותם בזפק (crop) ובמעי. גרגרי האבקה מוגנים במעטפת עמידה מאוד אולם אנזימים חזקים במערכת העיכול של הרחפניים מסוגלים למצות את חומרי המזון מהציטופלזמה.
לתזונה המסתמכת על גרגרי אבקה (כמקור לחלבון) חשיבות רבה משום שהיא יוצרת קשר צמוד בין צמחים לזבובים המספקים במהלך הביקור שלהם גם שירותי האבקה קריטיים, גם בגידולים חקלאיים (מטע, שדה וחממות). מהתכונות הבולטות של הרחפנים ושל מינים נוספים בתת־המשפחות האחרות, היא הדמיון החזותי (בדגמי צבע, מראה והתנהגות) לדבוראים (חקיינות mimicry). על אף הדמיון החזותי לדבורים או צרעות, זבובים אלו אינם עוקצים או מסכנים את האדם. חקיינות זו מוגדרת כחקיינות בייטסיאנית (על שם החוקר Henry W. Bates) – דמיון חזותי המבוסס על מודל מסוכן וחקיין הדומה למודל אך אינו מסוכן.
רשומות נוספות באתר
תת־משפחת הרחפנים
על־משפחה CONOPOIDEA
מִשְׁפַּחַת הַגְּדַל־רָאשִׁיִּים
שם הקודם: קוֹנוֹפִּיתִיִּים
Conopidae Latreille 1802 [קוֹנו-ֹפִּי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Conops Linnaeus, 1758.
יוונית: kønøps = שם גנרי לחרק קטן ועוקצני (יַתּוּשׁ, בַּרְחָשׁ).
ביאור השם המדעי: המונח 'קוֹנוֹפְס', בהקשר לחרקים, מוזכר בכתבי ההיסטוריון היווני הֶרוֹדוֹטוֹס בתיאור זבובאים עוקצים (כנראה יתושים) השורצים על גדות הנילוס במצרים. הֶרוֹדוֹטוֹס מספר שבאזור הביצות יש לכל תושב רשת המשמשת אותו ביום לדייג ובלילה ככיסוי מגן נגד יתושים. המילה התלמודית 'קִינוֹפַּא' היא מילה נרדפת לכִּילָה והיא נגזרה מהמילה היוונית קוֹנוֹפִּיאוֹן. מכאן גם נגזרה במקור המילה Canopy – בהשאלה; חופת בד להגנה מחרקים עוקצים (וכיסוי בהקשר הרחב).
ליניאוס – במהדורה העשירית של Systema Naturae, שנת 1758 – עדיין כלל תחת הסוג Conops זבובים (ממשפחות שונות) המתאפיינים בחדק ארוך, בהם למשל: זבוב השּׁוֹקַיִים Stomoxys calcitrans (משפחת הזבוביים) הניזון מדם. וגם זבובים אחרים, שלא עוקצים.
ביאור השם העברי: מהמילים גָּדוֹל ורֹאשׁ. עוקב אחר השם האנגלי; Thick-headed Flies. בהרבה מינים הראש גדול מאוד יחסית לגוף.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: גְּדַל־רֹאשׁ.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־30 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה בינונית הכוללת כ־800 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים קטנים עד גדולים 20-3 מ"מ. במינים רבים זחלי גדל־ראשים מתפתחים כפרזיטואידים של דבוראים בוגרים: צרעות, דבורים וגם נמלים. יש מספר מינים התוקפים צרצרים, תיקנים וזבובאים. יש מינים להם מגוון מארחים ממשפחות שונות. לבוגרים עיניים גדולות מאוד, תכונה המאפיינת מינים הצדים או מאתרים מארחים תוך כדי התעופה. הנקבה מטילה את הביצה על המארח, באקט אלים משהו, תוך כדי תעופה ולצורך כך משתמשת באיבר דמוי פצירה המצוי בקצה הבטן. הביצה מוחדרת לתוך בטן המארח, או מוטלת עליו. הזחל המתפתח ניזון תחילה ברקמות בטן המארח ובשלבים מתקדמים הוא עובר לרקמות החזה עד למותו של המארח. ההתגלמות נעשית בתוך גוף המארח. הבוגרים מעדיפים בתי גידול פתוחים וחמים. הם ניזונים מצוף ומתאפיינים ב'חדק' ארוך ומפותח; בִּרְכִּי בסוגים אחדים. הדבר הבולט אצל הרבה גדל־ראשים הוא המראה. בני המשפחה מגלים דמיון רב בצבע וצורה לצרעות, דבורים ואפילו לרחפניים (שאף הם חקיינים). אולי המראה הדבוראי או החדק הם שבלבלו את ליניאוס.
רשומות נוספות באתר
משפחת הַגְּדַל־רָאשִׁיִּים
ACALYPTRATAE
על־משפחה CARNOIDEA
מִשְׁפַּחַת זְבוּבֵי־דְּבוֹרִים
שם קודם: בְּרָאוּלָתִיִּים
Braulidae Egger 1853 [בְּרָאוּ-לִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Braula Nitzsch, 1818.
ביאור השם המדעי: נִיטְש (Nitzsch) מסביר (לטינית / יוונית): "βραῦλα apud Hesychium i. q. Φϑείρ" – בְּרָאוּלָה על פי הֵסַיְקְיוּס (הלקסיקון של Hesychius of Alexandria) זו כִינָה – שם נרדף עתיק לכינה שאינו בשימוש מודרני . השימוש במונח 'כינת דבורה' כשם עממי לזבוב הזה רווח במספר שפות לועזיות.
ביאור השם העברי: מהמילה דְּבוֹרָה. בני המשפחה טפילים על מזון הדבורים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: זְבוּב־דְּבוֹרִים.
מספר מינים הידועים מישראל: מין אחד, Braula coeca (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה מאוד הכוללת שני סוגים וכ־8 מינים מתוארים. זבובאים בגודל זעיר עד קטן 2.5-1.2 מ"מ. משפחה מאוד מיוחדת של זבובים חסרי כנפיים וחסרי בוכניות, הדומים באופן שטחי לאקריות או כינים. תפוצה גלובלית, בכל מקום בו מצוי הסוג דבורת הדבש (Apis – הכולל כ־8 מינים). הבוגר שטוח מאוד, נאחז בגוף דבורה – בדרך כלל במלכה – ועל הרוב באזור הראש קרוב לפה. הבוגר ניזון מהפרשות הפה של הדבורה או מדבש או ממזון העובר בין פועלות למלכה. הביצים מוטלות בכוורת. הזחלים נוברים בחלות הדבש וניזונים משעווה וגרגרי אבקה. לאחר הגיחה מהחביונה הבוגר חייב למצוא דבורה בוגרת, אחר ימות תוך 24 שעות.
הבוגרים מתחרים על מזון מלכות שמקבלת המלכה, ובעקבות כך תזונת המלכה נפגעת והיא מטילה פחות ביצים. הבוגרים מגלים העדפה למלכה אבל ימצאו לעיתים גם על פועלות. בעוד על מלכה עשויים להימצא עד 30 פרטים, על פועלות יהיה בדרך כלל בוגר אחד או שניים לכל היותר. למינים אחדים של זבובי־דבורים זיקה גבוהה למינים מסויימים של דבורי דבש בעלות תפוצה גאוגרפית מוגבלת. המין הנפוץ ביותר ובעל חשיבות כלכלית הוא Braula coeca המצוי בכוורות של דבורת הדבש האירופית (Apis mellifera).
מִשְׁפַּחַת זְבוּבֵי־גַּל
Canacidae Jones 1906 [קַנַ-צִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Canace Haliday, 1839.
1. יוונית: κᾰνᾰχή קַּנָסִי = קול חד, צלול פעמון, קול חליל
2. לטינית: canace = שם מהמיתולוגיה היוונית – בת הרוח.
ביאור השם המדעי: הַאלִידֶיי (A. H. Haliday) לא סיפק הסברים לשמות שהוא נתן למינים שתיאר; אבל לרבים מהם זיקה לכאורה לשמות מיתולוגיים.
ביאור השם העברי: מהמילה גַּל. מהאקולוגיה של הקבוצה – פעילים על חוף הים, על פני המים שם הם צדים יצורים זעירים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: זְבוּב־גַּל.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־17 מינים ו־3 סוגים (Munari & Mathis 2010). בישראל רוב המינים מצויים בבתי גידול חופיים או בקרבתם. מספר מינים נאספו בבתי גידול מדבריים.
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־300 מינים מתוארים. לאחרונה (2007) נקלטה לתוכה המשפחה Tethinidae המסווגת כעת כתת־המשפחה Tethininae. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). עושר המינים מצוי באזורי אקלים חם וחופים טרופיים. זבובאים בגודל זעיר עד קטן 5-1.6 מ"מ. לבני המשפחה זיקה גבוהה לבתי גידול של חופי ים. מינים רבים נפוצים ברצועת השפל והגאות, שם הם ניזונים מאצות וחלקיקים אורגניים. במינים חופיים הזחלים ככל הנראה מתפתחים באצות כמושות שנשטפו אל החוף. באזורים דרומיים (תת־אנטרקטיים) מוכרים מינים עם זיקה למושבות ציפורים וככל הנראה ניזונים על ההפרשות שלהן. מוכרים מינים ספורים מבתי גידול יבשתיים אולם אורח החיים לא ידוע. יש המתפתחים בנחלים זורמים באזורים הרריים.
מִשְׁפַּחַת הַעַב־חִדְקִיִּים
Carnidae Newman 1834 [קַרְ-נִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Carnus Nitzsch, 1818.
יוונית: kárnos = קֶרֶן
ביאור השם המדעי: נִיטְש (Nitzsch) מסביר (לטינית / יוונית): "καρνος apud Hesychium i. q. Φϑείρ" – קַארְנוּס על פי הֵסַיְקְיוּס (הלקסיקון של Hesychius of Alexandria) זו כִינָה. שם נרדף עתיק לכינה או חרק דמוי כינה שאינו מצוי בשימוש מודרני. אולי בשל אורח החיים של חלק מהמינים.
ביאור השם העברי: מהמילים עָבֶה וחֶדֶק. מהמורפולוגיה של גפי הפה – בעלי 'חדק' עבה.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: עַב־חֶדֶק.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־23, משני סוגים (Stuke & Freidberg 2017).
עדיין אין תמונות
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־100 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים זעירים; 2-1 מ"מ. אורחות החיים של מרבית המינים לא מוכרים. במרבית המינים המוכרים, הזחלים מתפתחים בחומרים אורגניים שמוצאם מהחי והצומח. במינים אחדים הזחלים ניזונים מחומרי רקב, גוויות והפרשות. למספר סוגים זיקה לקיני ציפורים המצויים בחללים מוגנים ולולים בגידול עופות מסחרי. המין Carnus hemapterus חי בקיני ציפורים (ברחבי אירופה ובאזורים הממוזגים של אסיה וצפון אמריקה); הבוגרים שלו הם טפילים חיצוניים הניזונים על דם והפרשות עוריות של המארחים והזחלים ניזונים בקן מחלקיקים אורגניים. במינים אחרים הבוגרים ניזונים מאבקה, טל־דבש ונוזלים שמקורם בתסיסת חומרים אורגניים.
מִשְׁפַּחַת הַשִׁבּוֹלָנִיִּים
[כְלוֹרוֹ-פִי-דֶה] Chloropidae Rondani 1856
אטימולוגיה:
משם הסוג: Chlorops Meigen, 1803.
יוונית: chloros = יָרוֹק או ירוק-צהבהב
יוונית: øps = מַרְאֶה
ביאור השם המדעי: מצבע העיניים הירוק של הסוג.
ביאור השם העברי: מהמילה שִׁיבּוֹלֶת. מהזיקה של חלק מהמינים לדגניים, המהווים מארחים לזחלים שלהם.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: שִׁבּוֹלָן.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־100 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה גדולה הכוללת כ־3000 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים זעירים עד קטנים; 5-1 מ"מ. במרבית המינים הזחלים הם צמחונים הנוברים בגבעולים ובפרחים, בעיקר דגניים; חלקם יוצר עפצים. מוכרים גם מינים טורפים בהם הזחלים ניזונים מכנימות שורש בקרקע או טורפים ביצי עכבישים, ביצי גמלי־שלמה וביצי חגבים. בני הסוג Olcella הם חוֹמְסָנִים (kleptoparasitism) הנמשכים לנוזלי טרף של עכבישים ופרוקי־רגליים טורפים אחרים (התנהגות דומה מוצאים גם במשפחת האֻשְׁפִּיזְבוּבִיִּים). מינים אחרים מתפתחים על חומרים אורגניים כמו הפרשות, כולל של חרקים, פטריות, רקב צמחי, גוויות ובקיני ציפורים. באוסטרליה הסוג Batrachomyia טפיל על צפרדעים בדומה להתנהגות הזחלים של רִמַּמְתָּנִיִּים. יש מתפתחים תחת קליפות עצים.
הבוגרים פעילים בעיקר בבתי גידול פתוחים ויש הפעילים בחורשים ויערות. לחלק מהמינים הצמחוניים חשיבות כלכלית שלילית בהיות הזחלים מזיקי חקלאות קשים לגידולי דגניים (לא בישראל). למספר מינים חשיבות רפואית שלילית. הבוגרים בסוג Liohippelates (בצפון ודרום־אמריקה) נמשכים להפרשות (עיניים, אף ופצעים) של יונקים, בעיקר חיות משק חיות מחמד ובני אדם. הבוגרים עשויים להיות נשאים לגורמי מחלות העוברים במגע עם העור או נוזלי הגוף והם יכולים להוות מטרד קשה רק מעצם משיכתם לעיניים ולפצעים פתוחים.
מִשְׁפַּחַת הַאֻשְׁפִּיזְבוּבִיִּים
Milichiidae Schiner 1862 [מִילִי-כִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Milichia Meigen, 1830.
יוונית: milichos = גִּיזְרוֹן לא ברור.
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן לא מספק הסבר לשם. הוא מציין שהוא לא מכיר את הביולוגיה של המינים שהוא תיאר.
מעניין שאפשר להגות את שם הסוג כמִילִיצְיָה; וזה מתחבר להתנהגות חומסנית תוקפנית (שמייגן לא הכיר) של מינים אחדים. זהו גם שם של דמות מיתולוגית.
ביאור השם העברי: מהמילים אוּשְׁפִּיז (אוֹרֵחַ) וזְבוּב. מתייחס לאקולוגיה של חלק קטן מבני הקבוצה. זבובים החוֹמְסִים (kleptoparasitism) מזון מפרוקי־רגליים טורפים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: אֻשְׁפִּיזְבוּב.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־25 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־350 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים זעירים; 6-1 מ"מ. לבני המשפחה אורחות חיים מגוונים. מרבית המינים מתפתחים על מגוון חומרים ופסולת (ממקור צמחי או מהחי) בהפרשות בעלי־חיים, בקיני ציפורים, בקיני חרקים חברתיים ועוד. הבוגרים נראים על פרחים, גוויות וגללים. בוגרים במספר סוגים (למשל Desmometopa ו־Milichiella) מוכרים כחוֹמְסָנִים הנצמדים לטורפי חרקים כמו עכבישים, פשפשים וזבובים טורפים במטרה להיזון מנוזלי הגוף של הטרף. למספר מינים זיקה לנמלים. לדוגמא: במרכז אמריקה התקבלו בוגרים מפסולת של גני פטריות בקיני נמלים חקלאיות (.Atta sp). באפריקה בוגרים של מספר מינים נראו מקבלים מזון מהקיבה החברתית של נמלים.
רשומות נוספות באתר
גנבים לאור היום
על־משפחה EPHYDROIDEA
מִשְׁפַּחַת הַמְאוּרָנִיִּים
Camillidae Frey 1921 [קָמִי-לִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Camilla Haliday, 1838.
ביאור השם המדעי: לשם הסוג היסטוריה בעייתית. הַאלִידֶיי (A. H. Haliday) לא מספק תיאור לסוג ולא הסבר למקור השם. הנוהג שלו להשתמש בשמות שמקורם מיתולוגי עשוי לרמוז על המקור. קָמִילָה היא דמות של לוחמת מהמיתולוגיה הרומאית, בתו של Metabus.
ביאור השם העברי: מהמילה מְאוּרָה. לחלק מהמינים זיקה למאורות יונקים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: מְאוּרָן.
מספר מינים הידועים מישראל: 8 מינים (Papp 1985, Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־40 מינים מתוארים. עושר המינים הגדול מצוי באזורים הפליארקטי והאפרוטרופי. זבובאים בגודל קטן 3.5-2 מ"מ. הביולוגיה של הקבוצה מוכרת בקושי. הזחלים ניזונים מחומרים אורגניים בהפרשות / גללים של חולייתנים (יונקים קטנים וציפורים). זחלים נאספו בפתח מאורות של ארנבונים (צפון אמריקה) ונברנים (בריטניה). בוגרים נראים על פרחי עשבוניים או על הקרקע, בקרבת פתחי המחילות. באפריקה בוגרים התקבלו מגללים של שפני סלע, מלשלשת של יוני סלעים ומהפרשות (גואנו) של עטלפים.
מִשְׁפַּחַת הַאַל־זִיפִיִּים
Cryptochetidae Brues & Melander 1932 [קְרִיפְּטוֹ-כְּטִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Cryptochetum Rondani, 1875.
יוונית: krúptō = חָבוּי
יוונית: chaeta = זִיף
ביאור השם המדעי: מתייחס לזיף המחוש (arista) שכמעט ואינו נראה או שאבד לחלוטין.
ביאור השם העברי: מהמילה זִיף. זיקה למשמעות השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: אַל־זִיף.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־2 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה מאוד הכוללת כ־30 מינים מתוארים. התפוצה הטבעית מוגבלת בעיקר לאזור האתיופי (אפריקה), מזרח אסיה ואוסטרליה. זבובאים בגודל קטן 4-2 מ"מ. לקבוצה זו חשיבות כלכלית חיובית; הזחלים מתפתחים כפרזיטואידים בגופן של כנימות מגן (על־המשפחה Coccoidea); למשל את הסוג אִיצֶרְיַה (Icerya). אחד המינים האוסטרלים Cryptochetum iceryae הוא מדביר ביולוגי חשוב של אִיצֶרִיָת ההדרים Icerya purchasi, אוכלס כמדביר בקליפורניה (1880), בדרום־אמריקה ובישראל (סוף שנות ה־80 של המאה ה־20).
מִשְׁפַּחַת הַגַּבְנוּנִיִּים
Curtonotidae Enderlein 1914 [קוּרְטוֹ-נוֹ-טִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Curtonotum Macquart, 1843.
יוונית: kyrtós = כָּפוּף
יוונית: nôtos = גַּבִּי, דורסלי
ביאור השם המדעי: מַאקָאר, 1843 ((Macquart, מסביר (צרפתית): "”….nom exprime la bosse du thorax. השם מתייחס לגבנונית החזה האמצעי (המקנה לגוף מראה כפוף).
ביאור השם העברי: מהמילה גַּבְנוּן. זיקה למשמעות השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: גַּבְנוּנִי.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־2 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־80 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל בינוני 7-5 מ"מ. הביולוגיה של הקבוצה מוכרת בקושי. בוגרים נמצאו במקומות לחים (בישראל למשל; בגדות נחלים). הם פעילים לעת ערב וביום מסתתרים באתרים אפלים כמו מאורות בעלי־חיים. באפריקה בוגרים נאספו על צואת אדם. ממצאים שונים מעידים על זיקה של הזחלים לפגרי חרקים, למשל לחגבים – לא ברור אם הם פרזיטואידים ו/או טורפי ביצים.
מִשְׁפַּחַת זְבוּבֵי־הַצֵל
Diastatidae Hendel 1917 [דִיָא-סְטָטִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Diastata Meigen, 1830.
יוונית: dia = בֵּין, דֶּרֶךְ
יוונית: statós = עוֹמֵד
או, מיוונית: diistemi (διιστημι) = להפריד
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן, 1830 מסביר (גרמנית): "diastatos heißt entfernt". entfernt = הוּסָר / חָסֵר. entfernt מתייחס לשני עורקי רוחב החסרים בעֵירוק הכנף.
ביאור השם העברי: מהמילה צֵל. זבובים חובבי צל.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: זְבוּב־צֵל.
מספר מינים הידועים מישראל: 5 מינים ב־2 סוגים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־50 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה והאזור האוסטרלי). עושר המינים הגדול מצוי באזור ההולארקטי. זבובאים בגודל קטן 3.5-2 מ"מ. הביולוגיה של הקבוצה מוכרת בקושי. הזחלים לא מוכרים, יתכן וניזונים מחומר אורגני נרקב. הבוגרים נראים ליד ועל פסולת אורגנית ועל הקרקע במגוון בתי גידול: ביצות כבול, חורשים ומים עומדים.
מִשְׁפַּחַת הַתְּסִיסָנִיתִיִּים
Drosophilidae Rondani 1856 [דְרוֹ-זוֹפִי-לִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Drosophila Fallén, 1823.
יוונית: drósos = טל, מיץ
יוונית: phílë = אוֹהֵב
ביאור השם המדעי: הבוגרים נמשכים ללחות, בעיקר שמקורה בתסיסת חומר אורגני – פירות וכדומה.
ביאור השם העברי: מהמילה תְּסִיסָה (בעבר נקראו זבובי תסיסה). הבוגרים והזחלים מאכלסים חומר אורגני תוסס (פירות נרקבים).
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: תְּסִיסָנִית.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־35 מינים (Freidberg 1988 ומקורות נוספים).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה גדולה הכוללת כ־4000 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן 7-1.5 מ"מ. קבוצה מגוונת מאוד. במרבית המינים הזחלים ניזונים על מיקרואורגניזמים המתפתחים בחומרים אורגניים נרקבים שמקורם למשל: בפירות, בפטריות בקקטוסים ועוד. במינים אחרים הזחלים מתפתחים בנוזלי מוהל ניגרים מעצים פצועים, בריריות, כנוברי עלים או כטורפי חרקים; חלקם פרזיטואידים על זחלים של דבורים יחידאיות. הבוגרים נמשכים לריחות תסיסה המגיעים מפטריות או פירות או חומר צמחי נרקב. לחלק מהמינים חשיבות כלכלית שולית (שניונית) בשל פגיעתם (המוגבלת) בתוצרת חקלאית של ענבים, פטל ודבדבנים. פגיעה זו נחשבת שניונית משום שהם נמשכים לתוצרת חקלאית הפגומה במקור – מטילים ביצים לתוך פצע / סדק קיים ברקמת הפרי.
מקרה חריג הוא המין Drosophila suzukii (תסיסנית נקודת כנף) המהווה מזיק ראשוני משום שהוא פוגע בפרי בריא ושלם. במין זה מצויידת הנקבה באיבר הטלה דמוי מסור המסוגל לחדור את קליפת הפרי (גם פרי עם קליפה קשיחה, כמו אפרסמון). תכונה זו מאפשרת לזבוב לנצל נישות אקולוגיות שאינן זמינות למינים אחרים במשפחה. מאחר ואין שום דרך חזותית להבחין בין הרימות של מין זה לרימות של מינים אחרים במשפחה, הוא הצליח לחמוק תחת הרדאר של הפיקוח החקלאי העולמי ב'מסווה' של תסיסנית לא מזיקה וכך התפשט בעולם והפך מזיק משמעותי (אותר בישראל בשנת 2019 וכיום מצוי בכל הארץ, למעט באזורים חמים ויבשים מאוד). מין זה מהווה אתגר אדיר בחקלאות המודרנית שמנסה להישאר ירוקה ככל שניתן, לאור העובדה שהנקבה מטילה ביצים בפירות בשלים (דבר שלא מאפשר טיפול בפירות). התסיסנית Drosophila suzukii מדגימה איך שילוב בין תכונה מורפולוגית ייחודית לבין יחס מקובע של בני האדם למשפחה (שנחשבת מזיק שולי), יכול להוביל לשינוי תפוצה של מין המוגבל במקור בתפוצתו למזרח אסיה, למזיק משמעותי בעל תפוצה כמעט קוסמופוליטית.
מינים מסויימים מהווים וקטור לחיידקים המייצרים חומצה אצטית הפוגעת בתסיסה של יינות או בירה. הם מתארחים נפוצים במטבח הביתי, לאחר שנמשכו לריח תסיסת מאכלים ומשקאות (למשל יין), הם אינם נחשבים מזיקים אבל יש הרואים בהם מטרד. ניתן למצוא אותם בשפע בקוֹמְּפּוֹסְטֶר. בוגרים של מספר מינים בסוג Phortica ניזונים מהפרשות של בלוטת הדמע בטורפים כמו כלביים וחתולים ולעיתים גם של בני אדם. לפחות שני מינים מוכרים כוקטורים לתולעת הטפילית Thelazia callipaeda הגורמת לדלקות חמורות בעיניים. קיימת סברה שרק הזכרים של הזבובים הללו מהווים נשאים, תופעה חריגה בקרב זבובים טפילים בהם אלו הנקבות המהוות וקטורים לגורמי מחלה. תְּסִיסָנִית הַמֶּחְקָר (Drosophila melanogaster) היא אחד מהמינים הנחקרים ביותר בעולם, ומשמשת כמודל חשוב במגוון רחב של תחומי מחקר בביולוגיה, כגון: גנטיקה, פיזיולוגיה, מיקרוביולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה.
מִשְׁפַּחַת הַזְבוּב־חוֹפִיִּים
שם קודם: זְבוּבחוֹפִיִּים Ephydridae Zetterstedt 1837 [אֵפִי-דְרִי-דֶה] אטימולוגיה: משם הסוג: Ephydra Fallén, 1810. יוונית: éphydros = אקווטי, חובב מים ביאור השם המדעי: פַאלְן, 1810 (Fallén), מסביר (לטינית): imagines supra aquam natant & volitant. Nomen igitur ab (έπί) & (ύδως) elegimus”". בתרגום חופשי "משום שהבוגרים נראים צפים ומרחפים מעל המים". ביאור השם העברי: זיקה להקשר של השם המדעי. שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: זְבוּב־חוֹף. מספר מינים הידועים מישראל: כ־100 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה בינונית הכוללת כ־2000 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן 11-1 מ"מ. משפחה מגוונת מאוד באורחות חיים ובתזונה. הבוגרים מגוונים מאוד במורפולוגיה. מרבית המינים מצויים בבתי גידול לחים או חופיים, הן כזחלים והן כבוגרים שם יש להם חשיבות אקולוגית רבה גם כמזון לציפורים ועופות מים. את הבוגרים חובבי המים מוצאים (לעיתים בהמונים) על גדות באזור הבוצי או על פני המים עליהם הם מחליקים בזריזות. חלקם ניזונים בחלקיקים אורגניים וחלקם טורפים זחלי חרקים המתפתחים בבוץ.
הזחלים חיים בתוך המים או בבוץ שם הם ניזונים מאצות, שמרים וחיידקים. אחרים טורפים יצורי מים זעירים. מיעוטם אינו מגלה זיקה למים או בוץ. יש הניזונים מגוויות של חולייתנים, מביצי צפרדעים ועכבישים או טורפים נמלים או מתפתחים בהפרשות בעלי־חיים. ישנם מעטים הניזונים על חומר צמחי. חלק מהמינים בעולם מתפתח בבתי גידול קיצוניים במיוחד כמו: נביעות נפט, מעינות חמים, מים מליחים או במים אַלְקָלִיִּים (מעל PH 7). Helaeomyia petrolei הוא החרק היחידי בעולם המתפתח בנביעות טבעיות של נפט (ארה"ב). הזחלים של מין זה טורפים חרקים שנפלו לנפט.
רשומות נוספות באתר
זְבוּב־חוֹף טְרַפְיָדִי (Ochthera schembrii)
זְבוּב־חוֹף רַבְגוֹנִי (Actocetor indicus)
על־משפחה LAUXANIOIDEA
מִשְׁפַּחַת הַיַכְסוּפִיִּים
Chamaemyiidae Hendel 1910 [כַמַ-אֵמִיִ-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Chamaemyia Meigen, 1803.
יוונית: chāmae = קָטָן
יוונית: myîa = זְבוּב
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן, 1803 לא מספק הסבר. כנראה הכוונה לביטוי שימושי: 'זבוב קטן'.
ביאור השם העברי: הלחם של יַתּוּשׁ + כָּסוּף (שמירה על מבנה וצליל המאפיין עוד שמות של משפחות זבובאים) – כצבע הכסף. לחלק מהבוגרים מראה כסוף.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: יַכְסוּף.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־17 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־350 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן 5-1 מ"מ. הזחלים טורפים כנימות עלים, כנימות רכות, פסילות וכו'. לחלקם חשיבות כלכלית כמדבירים ביולוגיים. הבוגרים נמצאים בדרך כלל על עשבוניים ובקירבה לבית הגידול של הזחלים, חלקם (עד כמה שידוע) ניזון מטל־דבש שמקורו בכנימות. הבוגרים יכולים לנוע (הליכה) גם לצד ולאחור; ככל הנראה התאמה להתגוננות מתקיפות נמלים המגינות על הכנימות. בצפון אמריקה הסוג Paraleucopis ניזון מהפרשות של בלוטת הדמעות בחולייתנים, כולל באדם.
מִשְׁפַּחַת הַרַקְבּוּבִיִּים
Lauxaniidae Macquart 1835 [לָאוּ-קְסֵנִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Lauxania Latreille, 1804.
ביאור השם המדעי: לָטְרֵיי לא מספק הסבר. אפשר שגיזרון הוא xaíno = מַסְרֵק, ואז אולי הוא מתייחס לזיף מחוש מסרקי או פלומתי.
ביאור השם העברי: הֶלְחֵם של רָקָב + זְבוּב. מהאקולוגיה של הקבוצה – הזחלים מתפתחים ברְקַב.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: רַקְבּוּב.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־28 מינים ב־8 סוגים (Freidberg & Yarom 1990).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה בינונית הכוללת כ־2000 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). עושר המינים מצוי באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אסיה ואמריקה. זבובאים בגודל קטן 11-1 מ"מ. משפחה מגוונת מאוד במראה ובצבעוניות. מרבית המינים מאכלסים בתי גידול מוצלים של חורשים, יערות וגדות נחלים. פחות נפוצים ונראים בשטחים הפתוחים, אף שמוכרים מינים המאפיינים דווקא שטחים פתוחים יובשניים, כמו דיונות או בתות עשבוניות. הם מגיעים גם לאזורים אורבניים. הזחלים מתפתחים בפטריות, בגללי פרסתנים וברקב, שם הם ניזונים מסינון מיקרואורגניזמים. מוכרים מינים הנוברים בעלים שנשרו, מתפתחים בעץ נרקב, בשורשים, בקיני ציפורים או היוצרים עפצים.
על־משפחה NERIOIDEA
מִשְׁפַּחַת הַדְּקִיקָנִיִּים
Micropezidae Blanchard 1840 [מִיקְרוֹ-פֶּזִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Micropeza Meigen, 1803.
יוונית: mikrós = קָטָן
יוונית: péza = רֶגֶל
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן לא מספק הסבר. 'רגל קטנה' – בתת־המשפחה Taeniapterinae זוג הרגליים הקדמי קצר (בעיקר פרק הקולית) ודק יותר ביחס לשני הזוגות האחוריים הארוכים.
ביאור השם העברי: מהמילה דַּק. מתייחס לרגליים הדקיקות האופייניות לבני המשפחה.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: דְּקִיקָן.
מספר מינים הידועים מישראל: 3 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־700 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה, מאוריציוס וניו־זילנד). עושר המינים מצוי באזורים הטרופיים והסובטרופיים, בעיקר בעולם החדש. זבובאים בגודל קטן עד גדול 16-3 מ"מ. לא הרבה ידוע על התזונה של הזחלים, מניחים שרובם צמחוניים או אוכלי רקבובית. מוכרים מינים המתפתחים בגזעים עצים נרקבים או בשורשים ובפקָעִיות שורש. אחרים מתפתחים בזבל פרות ישן או פטריות. מספר מינים מוכרים כמזיקים חקלאיים, גם בארץ, כאשר הרימות ניזונות מפקעיות החנקן בגידולי חימצה (חומוס).
בחלק מהמינים הבוגרים נחשבים לחקיינים של צרעות ונמלים. במינים רבים הבוגרים נוהגים לעמוד ללא תזוזה ולנופף ברגליים הקדמיות, התנהגות שככול הנראה מדמה תנועה אופיינית של מחושי צרעות. מהמעט שידוע מחלק מהמינים, הבוגרים ניזונים מחרקים קטנים או נמשכים לנוזלים הניגרים מפירות נרקבים. לעתים קרובות נראים על פרחים, עלים ועל גללי בעלי־חיים.
על־משפחה OPOMYZOIDEA
מִשְׁפַּחַת הַמִנְהֲרָנִיִּים
Agromyzidae Fallén 1823 [אַגְרוֹ-מִיזִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Agromyza Fallén, 1810.
יוונית: agrós = שָׂדֶה
יוונית: myîa = זְבוּב
ביאור השם המדעי: פַאלְן, 1810 מסביר (לטינית): "Imagines in agris demessis potissimum versantur". השם מתייחס למקום בו נאספו הבוגרים – בדרך כלל בשדות.
ביאור השם העברי: מהמילה מִנְהָרָה. הזחלים נוברים מנהרות בעלים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: מִנְהֲרָן.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־150 (החי והצומח של א"י 1985).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה גדולה הכוללת כ־2500 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן 6-1 מ"מ (רובם 3-2 מ"מ). הזחלים צמחונים הנוברים בעלים, קיימים גם מינים נוברי שורשים, גבעולים, זרעים ופרחים. מוכרים גם יוצרים עפצים. הנקבה מחדירה את הביצה לרקמת הצמח. בדרך כלל לכל מין מארח מסוים מאוד או כמה מארחים קרובים מאותו הסוג או ממספר משפחות קרובות. מוכרים גם מספר קטן של מינים פוליפאגים, המתארחים על מספר גדול של מארחים לא קרובים. הזחלים הנוברים בעלים יוצרים נבירה המתבלטת ככתם בהיר על רקע צבע העלה. לכל מין צורת מנהרה אופיינית ובתוספת זהות המארח ניתן להגדיר מינים רבים. מוכרים למעלה מ־100 מינים המופיעים בגידולים חקלאיים. לחלקם חשיבות כלכלית שלילית כמזיקים חקלאיים משמעותיים. הבוגרים נמצאים במגוון בתי גידול, כתלות במארח הספציפי של הזחלים.
מִשְׁפַּחַת הַצָרוֹנִיִּים
Anthomyzidae Czerny 1903 [אַנְטוֹ-מִיזִי-דֶה]
אטימולוגיה :
משם הסוג: Anthomyza Fallén, 1810.
יוונית: ánthos = פֶּרַח, פריחה
יוונית: myîa = זְבוּב
ביאור השם המדעי: פַאלְן, 1810 מסביר (לטינית): "Imagines in floribus obvias. Inde nomen generis". השם מתייחס לבוגרים שנראו (פעילים) על פרחים.
ביאור השם העברי: מהמילה צַר. לחלק מהמינים גוף דק וארוך.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: צָרוֹן.
מספר מינים הידועים מישראל: כ־5 מינים (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־100 מינים מתוארים. התפוצה העולמית רחבה אבל עושר המינים מצוי באירופה (כ־30 מינים). זבובאים בגודל קטן 4.5-1.3 מ"מ. על סמך המינים שהביולוגיה שלהם ידועה במשהו, הזחלים מתפתחים בגבעולים או בנדן העלים של דגניים וצמחי ביצה. מוכרים מינים המתפתחים בחומר צמחי מתפרק, בפטריות וכאלה היוצרים עפצים. הבוגרים חובבים בתי גידול לחים וחורשים לחים ונראים בצל ובשטחים מוארים. מוכרים גם מינים המאכלסים בתי גידול עשבוניים יבשים.
מִשְׁפַּחַת הַרַכּוֹנִיִּים
Asteiidae Rondani 1856 [אַסֵטְיִ-אִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Asteia Meigen, 1830.
יוונית: asteîos = מַבְרִיק, נאה, אלגנטי
ביאור השם המדעי: מַיֵּיגֶן לא מספק הסבר. כנראה ההֶקְשֵׁר הוא למראה – זבוב עם מראה מבריק ויפה למדי.
ביאור השם העברי: מהמילה רַךְ. מתייחס לבטן הרכה מאוד של גופם.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: רַכּוֹן.
מספר מינים הידועים מישראל: 17 מינים ועוד מספר שעדיין לא תוארו (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־140 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן 3-1 מ"מ. זחלים נמצאו תחת קליפות עצים ובוגרים התקבלו מתפרחות פרחים מורכבים ומחומרים אורגניים נרקבים, יתכן שחלק מהם טורפים חסרי־חוליות זעירים או ניזונים ממיקרואורגניזמים. בוגרים נראים על פרחים, עשבוניים, ליד מוהל ניגר בעצים פגועים וגם לצד חלונות ותאורה מלאכותית.
מִשְׁפַּחַת הַשְׁחוּמִיתִיִּים
Aulacigastridae Duda 1924 [אוּלָה-צִי-גָסְטְרִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Aulacigaster Macquart, 1835.
יוונית: aûlax = תֶלֶם
יוונית: gastër = בֶּטֶן
ביאור השם המדעי: מַאקָאר, 1835 ((Macquart, מסביר (צרפתית): "Le nom que nous lui donnons fait allusion aux lignes transveisales dont l'abdomen est sillonné”. השם מתייחס לתלמי רוחב שבין פרקי הבטן.
ביאור השם העברי: מהמילה שָׁחוּם. הצבע האופייני לבני המשפחה – כהה מאוד.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: שְׁחוּמִית.
מספר מינים הידועים מישראל: מין אחד, Aulacigaster leucopeza (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־55 מינים מתוארים ועוד רבים הממתינים להגדרה ותיאור. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). עושר המינים מצוי באזורים הטרופיים של העולם החדש. זבובאים בגודל קטן 5-2 מ"מ. הידע על הביולוגיה והאקולוגיה של הקבוצה מועט מאוד וידוע במקצת ממינים ספורים. בסוג Aulacigaster מוכרים מינים בהם הזחלים מתפתחים במוהל עצים; נשירים ומחטניים שם הם ניזונים ממיקרואורגניזמים. הבוגרים נראים לרוב בסמוך לאתרי התפתחות זחלים; הם ניזונים מצוף ונוזלים תוססים. במינים אחרים בסוג זה (באזור הניאוטרופי) הזחלים מתפתחים במקווי מים, ככל הנראה ניזונים מחומרים אורגניים ולבוגרים זיקה לצמחים ממשפחת הברומליים Bromeliaceae.
מִשְׁפַּחַת הַגִּזְעוֹנִיִּים
Clusiidae Handlirsch 1884 [קְלוּ-סִיִ-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Clusia Haliday, 1838.
ביאור השם המדעי: הַאלִידֶיי לא סיפק לסוג תיאור מסודר ולא מקור לשם. אולי מהמילה הלטינית Clusius, מילה עתיקה שאין לה גִּיזְרוֹן.
Clusia הוא גם שם סוג בוטני שליניאוס הקים לכבודו של הבוטנאי הצרפתי (1609-1526) Charles de l'Écluse שגם נקרא Carolus Clusius.
Clusia הוא גם שם של בת מלך טוסקני, שהקיסר הרומי Torquatus חשק בה בניגוד רצונה.
ביאור השם העברי: מהמילה גֶּזַע. הזחלים, בחלק מהמינים, מתפתחים בגזעי עץ נרקבים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: גִּזְעוֹנִי.
מספר מינים הידועים מישראל: מין אחד מהסוג Clusiodes (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־400 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). עושר המינים מצוי באזורים הטרופיים. זבובאים בגודל קטן עד בינוני 8-1.5 מ"מ. מהמעט שידוע, חלק מהמינים מתפתחים בגזעים נרקבים של עצים נשירים; בד"כ במחילות קיימות שנוצרו על ידי חרקים אחרים; למשל טרמיטים. מתוך מבנה גפי הפה של הזחלים מניחים שהם טורפים. הבוגרים מאכלסים נישות לחות ביערות נשירים ליד גזעי עצים נרקבים. בחלק מהמינים יש לזכרים ריטואל טקסי עשיר של ריקודי קרבות טריטוריאליים (לרוב לא אלימים) על גזעי עצים. חלקם מתאפיינים בצבעוניות ואיברים בולטים.
מִשְׁפַּחַת הַמְחִלָּנִיִּים
Odiniidae Hendel 1920 [אוֹ-דִי-נִיִ-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Odinia Robineau-Desvoidy, 1830.
יוונית: ødín = כְּאֵב העבודה. גיזרון לא ברור.
ביאור השם המדעי: Robineau-Desvoidy וספרות מאוחרות לא מספקים הסבר. יתכן לכבודו של החוקר הצרפתי בן תקופתו, Jean Victor Audouin – 1841-1797.
ביאור השם העברי: מהמילה מְחִילָּה. הזחלים, בחלק מהמינים, מתפתחים במחילות ישנות של חרקים הנוברים בעץ.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: מְחִלָּן.
מספר מינים הידועים מישראל: מספר מינים שעדיין לא הוגדרו (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־60 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל קטן עד בינוני 8-1.5 מ"מ. הביולוגיה מוכרת ממעט מינים. במינים מסויימים יש לזחלים זיקה למחילות של חרקים נוברי עץ (חיפושיות, פרפראים וזבובאים אחרים). הזחלים הצעירים ניזונים, ככל הנראה, ממיקרואורגניזמים שבמוהל ובהפרשות העץ המארח. זחלים בדרגות מאוחרות טורפים חרקים אחרים המצויים בסביבתם. הבוגרים נמצאים בקרבת אתרי הגדילה של הזחלים, במיוחד על גזעי עצים פגועים או נרקבים או על פטריות עצים.
מִשְׁפַּחַת הַעַשְׂבּוּבִיִּים
Opomyzidae Fallén 1820 [אוֹפּוֹ-מִיזִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Opomyza Fallén, 1820.
יוונית: opos = 'מִיץ צמחים'
יוונית: myîa = זְבוּב
ביאור השם המדעי: פַאלְן, 1810 מסביר (לטינית): לבוגרים זיקה לעשבוניים.
ביאור השם העברי: הֶלְחֵם של עֵשֶׂב + זְבוּב. מהזיקה לצמחים עשבוניים.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: עַשְׂבּוּב.
מספר מינים הידועים מישראל: מין אחד, Geomyza tripunctata (Freidberg 1988).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־60 מינים מתוארים. התפוצה בעיקר פליארקטית (נעדרים מהאזורים הניאוטרופיים, מאוסטרליה וחלק מאסיה). זבובאים בגודל קטן 5-2 מ"מ. הזחלים צמחוניים ומתפתחים בתוך גבעולים של עשבוניים. מספר מינים מתפתחים בדגנים מסחריים ואלו נחשבים מזיקים. הנקבות, בדרך כלל, מטילות ביצה אחת לכל צמח, בבסיס הגבעול של צמח צעיר. הזחל נובר דרכו למרכז הגבעול ומנתק את נתיב המזון לעלים, הם מצהיבים והצמח מת.
מִשְׁפַּחַת הַפֵּרִיסִיִּים
Periscelididae Oldenberg 1914 [פֵּרִי-סְצלִי-דִי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Periscelis Loew, 1858.
לטינית: peri = סָבִיב
יוונית: skelos = רֶגֶל
ביאור השם המדעי: מיוונית: periskelís = אֶצְעָדָה (צמיד לרגל או לזרוע). לוֹב (Loew) מסביר (גרמנית) "Ich gebe der gattung mit beziehung auf die geringelten beine den namen Periscelis"; השם מתייחס לטבעות (הכהות) המעטרות את הרגליים.
ביאור השם העברי: זיקה לצליל של השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: פֵּרִיסָה.
מספר מינים הידועים מישראל: 2 מינים, אחד נאסף במרכז וצפון הארץ והשני בפארק הירדן (Freidberg 2002).
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת כ־90 מינים מתוארים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה); בעיקר באזור הניאוטרופי. זבובאים בגודל קטן עד 1-5 מ"מ. הידע הביולוגי והאקולוגי על המשפחה מוגבל למינים בודדים. לחלק מהם זיקה למוהל ניגר של עצים פגועים ממנו ניזונים הזחלים והבוגרים. למינים אחרים זיקה לבתי גידול מיקרו־אקווטיים הנוצרים על או בתוך עלי צמחים.
מִשְׁפַּחַת הַקְסֵנִיתִיִּים
Xenasteiidae Hardy 1980 [קְסֵנַ-סְטֶיי-דֶה]
אטימולוגיה:
משם הסוג: Xenasteia Hardy, 1980.
יוונית: xenos = שׁוֹנֶה, מוּזָר (ככל הנראה הכוונה לעֵירוּק הכנפיים המיוחד).
לטינית: asteîos = מבריק. אבל ההקשר מגיע משם הסוג Asteia
ביאור השם המדעי: אב הטיפוס של הסוג (type) נאסף בשנות ה־30 בטהיטי, על ידי הזבובולוג הסקוטי John Malloch ונשמר, כפרט לא מתואר, עשרות שנים במגירה באוסף הלאומי האמריקאי. על הפתקית, בכתב יד, נרשם Xenasteia. מקים הסוג (Hardy, 1980) מסביר: נראה שמדובר בצירוף של שם הסוג Asteia והמילה: שונה / מוזר. ככל הנראה Malloch התכוון לתאר את המין החדש במשפחה Asteiidae – כוונה שלא התממשה. רק 50 שנה לאחר מכן ו־17 שנים לאחר מותו, הסוג הוכרז באופן פורמלי וגם ניתנה לו משפחה חדשה על שמו.
ביאור השם העברי: זיקה לצליל של השם המדעי.
שם עברי שימושי לכל הסוגים במשפחה: קְסֵנִית.
מספר מינים הידועים מישראל: 2 מינים (Hardy 1980), אחד מאזור ים־המלח והשני מחוף הים־התיכון.
עדיין אין תמונות
רקע ביולוגי / אקולוגי:
משפחה קטנה הכוללת סוג אחד עם כ־13 מינים. התפוצה גלובלית (למעט אנטרקטיקה). זבובאים בגודל זעיר 1.8-1.3 מ"מ. הזחלים כמעט לא מוכרים. לבוגרים זיקה לבתי גידול לחים מליחים; בחופי ים, ביבשה ובמדבריות. מחקר מהודו שפורסם בשנת 2017 מדווח על מציאת זחלים עם זיקה למזיק חקלאי מקבוצת כנימות העש (על־המשפחה Aleyrodidea). הזחלים נראו ניזונים על פייחת שנוצרה בעקבות הפרשת טל־הדבש של כנימות העש (Gupta et al., 2017).
……המשך בחלק ה'
מקורות נבחרים:
רשימת מקורות ותודות מופיעה בחלק א'
תודות:
רשומה בהיקף כזה לא הייתה יוצאת לפועל ללא עזרה של רבים וטובים, בעצה טובה, ידע מקצועי, הערות חשובות, הגהה ותרומת תמונות.
תודה מיוחדת לדר' ליאת גדרון-הינמן, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וגם תלמידת דוקטורט של אמנון פרידברג ז"ל, על העזרה המקצועית בהכנת הרשומות. תודה רבה גם ללאוניד (לייבעלע) פרידמן, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט אוניברסיטת תל־אביב וגם שנים רבות יד ימינו של אמנון פרידברג ז"ל, על העזרה המקצועית.
כל הזכויות על התמונות שמורות לצלמים. תודה על תרומת תמונות ל: ערן לוין, עמירם לוי שקד, יעקב סלביץ, יאיר לופו, רועי גרדי, Alexandra Mareschi (איטליה)
התמונות צולמו בישראל, אלא אם מצויין אחרת על גבי הקרדיט המופיע על התמונה.