הזבוב והטרמפיסטים

אנו מזהים קשרי גומלין קלאסיים בין בעלי־חיים כגון: טורף/נטרף, טפיל/פונדקאי, הדדיות, תחרות ועוד. לעיתים נצפים יחסים שקשה להגדירם באופן מובהק ולהחליט מי מרוויח ומי ניזוק, אם בכלל. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שאנו לא תמיד מספיק מכירים את אורח החיים של כל מין בהקשר המיידי ובמבט הרחב יותר; בתוך בית הגידול שלו והקשרים שלו עם אורגניזמים אחרים. אנו מגדירים תופעות על פי רוחב הידע שלנו ובמקרים רבים רוחב זה צר מכפי שאנו חושבים או מבינים. מקרה כזה אפשר למצוא אצל עכבישנים כדוגמת הזוט־עקרבים המראים התנהגות מעניינת בניצול בעלי־חיים אחרים כאמצעי תעבורה. 

זוּט־עַקְרַבָּאִים Pseudoscorpiones הם סידרה מעניינת של עכבישנים זעירים דמויי עקרב. מוכרים כ־3700 מינים, רובם חיים באזורי אקלים חמים ויש המצויים באזורים ממוזגים וגם קרים יותר. זוט־עקרבים מאכלסים מגוון בתי גידול: על הקרקע, תחת אבנים, תחת קליפות עצים, מערות עמוקות, קיני ציפורים ויונקים קטנים, בתוך קינים של חרקים חברתיים כדבורים ונמלים ויש המסתדרים היטב גם במגורי אדם.

זוט־עקרבים טורפים וניזונים מחרקים או פרוקי־רגליים השווים להם בגודלם או גדולים במעט מהם. לחלק מהזוט־עקרבאים יש בלוטות ארס זעירות ברגלי הבחנין ופתח הבלוטה מצוי בפרק הנע או הנח של הצבת, או בשני חלקי הצבת גם יחד. הארס נועד לשתק חסרי־חוליות וכלל אינו מסוכן לאדם. זוט־עקרבים מציגים דפוסי התנהגויות שונים בהתאם למין ואורח החיים. יש מינים יחידאיים ויש כאלה החיים בחבורות. זוט־עקרבים נחשבים לקבוצה מועילה המשמשת כמדביר טבעי למזיקים רבים בחקלאות ובבית.

זוט־עקרב לא מזוהה צד חיפושית

אחת התופעות המעניינות הנוגעת לחלק ממיני הזוט־עקרבים היא 'טרמפיסטיות' ((phoresis. כלומר, ניצול בעל־חיים אחר כאמצעי תחבורה. תופעה זו מוכרת היטב אצל זוט־עקרבים (במיוחד בתת־סדרת הכליפראים CHELIFERINEA) ומוצאים אותם מתניידים על מגוון חרקים. בדרך כלל: זבובים, דבוראים, חיפושיות ולעיתים חרקים אחרים (מוכרים גם מקרי ניוד על ציפורים ויונקים קטנים).

ההסבר לתופעה ומקורה אינו חד־משמעי. סבורים שבזוט־עקרבים שהדבר התפתח מאופי הטריפה שלהם העושה שימוש משמעותי בצבתות הבחנינים שלהם בהן מצויות גם בלוטות הארס. מדוע הם עושים זאת? ככל הנראה מדובר בטקטיקת הפצה פסיבית המאפשרת התפרשות לבתי גידול אחרים או רחוקים יותר. עבור יצורים זעירים חסרי כנפיים ויכולת ניוד מוגבלת הפצה בעזרת מארחים מאפשרת ניוד יעיל למדי המאפשר הגעה לבתי גידול מועדפים במהירות וחיסכון אנרגטי משמעותי.

טקטיקה זו מעלה שאלות רבות בנוגע לאופן בו נבחר המארח. על פניו נראה שהזוט־עקרב נתון לחסדי המארח ככל שהדבר נוגע לאופי היעד ותזמון ההגעה. האם בחירת המארח היא מזדמנת ואקראית? או פועלת על פי מודל מוגדר המעלה את הסיכוי להגיע ליעד מוצלח? אצל מינים החיים בבתי גידול צרים וספציפיים נעשה ככל הנראה שימוש במארחים היחודיים לבית הגידול מה שעשוי להבטיח הגעה לבית הגידול הרצוי או דומה.

האם קיימת העדפה לזוויג המארח? זכרים ונקבות של מארחים עשויים לא להגיע לאותם יעדים המועדפים על ידי זוט־עקרבים. האם קיים מנגנון המאפשר לזוט־עקרבים להגדיל את הסיכוי להגיע לאתרים איכותיים מספיק? שאלות אלו הן אחדות מהסוגיות הבלתי פתורות בביולוגיה והאקולוגיה של הזוט־עקרבים כקבוצה. תשובות לסוגיות כגון אלו נסמכות בדרך כלל על הביולוגיה והאקולוגיה המוכרות של המינים השונים. הבעיה שהידע על מינים רבים לא מספק או שואף לאפס.

טרמפיסטיות מובחנת כתופעה הכלולה ביחסים המוגדרים כקומנסליזם – יחסים בהם צד אחד (קומנסל) מפיק תועלת והצד השני (מארח) אינו מפיק תועלת ואינו ניזוק. בדרך כלל זוט־עקרבים נצמדים לחרקים הגדולים מהם בהרבה, מספיק גדולים כדי שיכלו לשאת אותם בלא הגבלה משמעותית. אך מה קורה כאשר המארח קטן יחסית או שהוא נאלץ לשאת מספר זוט־עקרבים המהווים יחדיו מסה משמעותית ביחס למארח. על מקרה כזה הסיפור הבא.

Physiphora alceae נושא צביר זוט־עקרבים הנאחזים ברגליו בעזרת הצבתות.

באחד מסופי השבוע של חודש מרץ (2009) יצאתי לשטח מוכר וחביב בחולות ראשל"צ. בשוטטי על דרך עפר כבושה הבחנתי בפעילות זבובים ניכרת על גללי ציפורים (כרוונים). בנסיון לצלם את הפעילות ולנסות להבין בכמה מיני זבובים מדובר התמקדתי בשני גללים. במשך שעה ארוכה בה צפיתי בפעילות וצילמתי, ספרתי כ־6-5 מיני זבובים ממשפחות שונות שהגיעו לביקור טעימות. אחד המינים הקטנים היה Physiphora alceae (Ulidiidae). מין בעל תפוצה קוסמופוליטית רחבה המצוי בקרבת צואת בעלי־חייים (בעיקר זבל בקר וסוסים). במקור אחד מוזכרת גם התפתחות זחלים על חומר צמחי נרקב) שם הוא מתרבה. במקרה שלנו נראה שהחברה באו לאכול ולא לעסוק בענייני רבייה.

כדרכם של זבובים, עיקר הפעילות הייתה תזזיתית כאשר הזבובים (מכל המינים) טועמים תוך כדי דילוג על הגלל הקטן. אופי הפעילות הקשה לא רק על הצילום, כאשר לפתע הגיע  Physiphora alceae חריג עמוס שקיות מוזרות התקשתי מאוד להבין מה קורה שם. האם מדובר באקריות טפילות? לאחר דקות ארוכות נפל האסימון והצלחתי להבחין בפרטים מזהים. הזבוב נשא אשכול של זוט־עקרבים (2-3 מ"מ גודלם) אחוזים ברגליו. 6 טרמפיסטים – אולי יותר – לא נראו כמעמסה כבדה במיוחד לזבוב הזעיר עם כי ברור היה שהקלילות ממנו והלאה.

רגע ההכרעה - נווטת שחורה אוחזת את הזבוב בלסתות החזקות וגורמת למותו

פעילות הרוחשת בנקודה אחת מושכת לא מעט סקרנים. כאלה נראו בדמות נמלים שהגיעו לרחרח בדבר ההמולה. אחת מהן הייתה נמלה מהמין נווטת שחורה Cataglyphis niger. הסוג נווטת כולל מספר מינים של נמלים, כולן ציידות הניזונות בעיקר מחרקים קטנים. נווטת שחורה נמנית על אחד המינים הגדולים והאגרסיביים ולא תהסס לתקוף גדולים ממנה אם תגלה בהם סימני חולשה. הזבובים מצידם לא הראו התרגשות לנוכח הנמלה הסקרנית, נראה שזריזותם עמדה לזכותם.
 
נמלים מטבען עקשניות הן, וכזו גם הנווטת שלנו שהקפידה לא להתרחק יתר על המידה ממוקד הפעילות. והתמורה אכן לא אחרה לבוא. הזבוב עטור אשכול טרמפיסטים ושקוע באכילה לא שם ליבו לצרה המתקרבת וברגע של הזדמנות (מצד בנמלה) וחוסר תשומת לב (מצד הזבוב), הסתערה הנמלה ונשכה בלסתותיה החזקות את הזבוב. האחרון שהתקשה לתמרן עקב משקל הזוט־עקרבים נקטל בהרף ונפל שדוד על החול. נראה היה שהנמלה מהססת במקצת לאחר התקיפה ופרק זמן זה איפשר לכמה זוט־עקרבים ליפול לקרקע. שניות לאחר מכן חטפה הנמלה את הזבוב עליו נותרו אחוזים מספר זוט־עקרבים ואצה לקן.

אחד הפליטים שנותר המום על הקרקע בעודו אוחז ברגל הזבוב שנגדעה בתקיפת הנמלה. במבט קרוב אפשר להבחין גם בפגיעה פיזית באחת מזרועות הבחנין.
על הקרקע מצאתי שני זוט־עקרבים המומים, אחד מהם עוד אוחז ברגל זבוב מיותמת. בחינה מקרוב (של הצילומים בבית) הראתה סימני פגיעה, ככל הנראה מלסתות הנמלה, מה שעשוי להסביר את הסיבה לניתוק המגע. המעניין שהנמלה חזרה למקום הפשע וסרקה את הגלל וקרבתו שוב ושוב כאילו מחפשת דבר מה שאבד. אולי ריח הזבוב הפגוע או אחר משך אותה שוב ושוב לגלל ציפור המונח על אם הדרך.
 
חזרה למקום הפשע - שימו לב ללסתות הגדולות של הנווטת ויחס הגודל שלהן לזבוב הנמצא בקצה הגלל למטה

תצפית זו מעלה מספר שאלות מעניינות, למשל: מה הנסיבות בהן נצמדו כל־כך הרבה זוט־עקרבים לזבוב אחד? האם מדובר במינים החיים בחברותא? היכן אירע המפגש? להזכיר, הזבוב שלנו הוא מין המצוי בעיקר על צואת בעלי־חיים. האם הזוט־עקרבים הללו חיים במצבורי רקב או אולי יוצרים מגע עם הזבוב באופן יזום באתרים המועדפים עליו? אולי הזבוב מגיע אל קרבת הזוט־עקרבים בחיפוש אתר לינה או מנוחה? סביר ש'התנפלות' כזו של זוט־עקרבים על זבוב אחד מצריכה תנאים מיוחדים (למשל בעת הגיחה מהגולם) שהרי הוא עשוי להסתלק בהטרדה הראשונה.

נראה שיש כאן משהו מעבר למקריות. האם המין הזה משמש מארח נפוץ או מועדף על ידי זוט־עקרבים השוכנים בחומרי רקב? עבור התשובה יש צורך בזיהוי המין הספציפי של הזוט־עקרבים. וזה כבר אתגר מורכב לחובב כמוני. חיפוש בגוגל אחר מידע הקושר את זבוב שלנו אל זוט־העקרבים העלה שתי תמונות מעניינות המראות Physiphora alceae נושא זוט־עקרבים.

יתכן ותשובות לחלק מהשאלות כבר קיימות במאמר כלשהו או נתונות אצל חוקר העוסק בעניין שלנו בעצם הזמן הזה. נכון לעכשיו נותר להודות על ההזדמנות לצפות באירוע שככל הנראה אינו נדיר אבל קשה לצפיה בשל הנסיבות בהן העניין קורה. וגם למדנו בין השאר שיחסים המתחילים בקומנסליזם עשויים לעיתים להסתיים בכי-רע עבור צד אחד או שניהם.

Comments are closed.