הסוג דַּרְכָּן הופיע כבר באתר אבל בקטנה. הפעם מוקדשת עבורו רשומה משלו. שם מוזר יש לו לסוג דרכן המגיע מהשורש ד.ר.ך ולא בכדי. שני המינים המופיעים בארץ מאפיינים צידי שבילים ודרכי עפר. אלה חגבים קרקעיים הפעילים בשטחים דלילי צמחיה ושטופי שמש.
סימן הכר המאפיין את שני המינים הוא כתם כהה בצדי האוכפית הגובל בכתם בהיר. אולם ההבחנה בין המינים קשה ומצריכה לכידה ובדיקת מספר פרמטרים עם מגדיר מקצועי. לפיכך לא מומלץ להיעזר בתמונות לשם זיהוי מינים אלא ברמת הסוג.
דרכן מגושם Acrotylus insubricus
צבע כנפי תעופה: בסיס הכנף אדמדם עם כתם סהרוני שאינו מגיע לרוב לשוליים הפנימיים של הכנף.
תפוצה: המין הנפוץ מבין השניים. מצוי בגליל העליון, בקעת הירדן, שפלת החוף, הרי יהודה, צפון הנגב וצפון סיני.
בית גידול: מין גמיש אקולוגית המאפיין בתי גידול חשופים, יובשניים לעיתים עם תשתית חולית אבל נפוץ גם באזורים מעובדים ובסביבתם. בספרות מוזכר כמארח מועדף: דגני מהסוג יבלית.
מחזור חיים: ככל הנראה מקיים שני מחזורי רבייה בשנה, כאשר המחזור השני נכנס לתרדמת חורף בדרגת הבוגר.
Acrotylus patruelis
מחושים: ארוכים מאורך הראש והאוכפית גם יחד בנקבה.ובזכר.
תפוצה: בקעת הירדן ושפלת החוף.
בית גידול: אזורים יובשניים עם צמחיה עשבונית נמוכה דלילה.
מחזור חיים: לא ידוע.
הסוג דרכן מדגים צבעוניות מתפרצת (flash colors). צבע מתפרץ הוא צבע הנחשף בעת תנועת בעל־החיים אבל נסתר כאשר בעל־החיים דומם או מסתתר. מוצאים אותו בין השאר בכנפיים אחוריות / תחתונות של חגבים רבים ועשים שונים. ההנחה המקובלת שצבעים אלה משמשים להטעיית טורפים וההסבר לאופן הפעולה הוא כדלקמן: כאשר החגב חש באיום מתקרב או מיידי הוא מזנק ממקומו, פורש כנפי תעופה צבעוניות, עף למרחק קצר (כמה מטרים) ונוחת בפתאומיות בכנפיים סגורות. התנהגות זו, יוצרת אצל הצופה אפקט הפתעה. המבט העוקב אחר דימוי צבעוני ובולט, מאבד בהרף, בעת כינוס הכנפיים, קשר עין עם החגב בעודו באוויר, וזה בנפילה חופשית נטמע בסביבה וקופא במקומו.
והיה ומדובר בסכנה מוחשית יותר, מפגין הדרכן התנהגות אופיינית הכוללת חשיפה (על הקרקע) של כנפי תעופה צבעוניות תוך הרכנת הראש המרימה את השוליים האחוריים של האוכפית וחושפת נקב של כיס בלוטה עורפית. גירוי פיזי (ניסיון תפישה למשל) גורם להפרשת חומרי ריח נדיפים. אחיזה סוחטת של החגב עשויה לגרום לשליפת הבלוטה כולה החוצה. הבלוטה אופיינית למספר סוגים בתת־משפחת העפרנים והיא מצויה בשני הזוויגים ובדרגות הצעירות.
משערים שחומרי הריח כוללים ional ו־octalactone, אולם מהות תפקודם לא ברור. בדיקות העלו שההפרשה לא דוחה ציפורים, לטאות, גמלי־שלמה, מכרסמים, נמלים ולא מונעת התפתחות פטריות טפילות.