משפחת הקבניים Berytidae היא משפחת פשפשים קטנה המונה בעולם כ־170 מינים. בישראל מוכרים כ־10 מינים. ביחס למרבית הפשפשאים מבנה גופם חריג משהו ואופייני; גופם מאורך, דקיק ומצוייד במחושים ורגליים ארוכים מאורך הגוף. טווח הגדלים 16-2 מ"מ. חלק מהמינים טורפים ובהם יש הנחשבים כמועמדים למדבירים ביולוגיים בשל ניזונים מחרקים זעירים כמו כנימות, זחלי עשים ועוד. אחרים ניזונים ממוהל צמחים וחלקם נחשבים מזיקי חקלאות. יש מינים המשלבים את שתי אופציות התזונה.
Gampsocoris punctipes, קבן זעיר (כ־5 מ"מ) הניזון בעיקר ממוהל צמחים ונראה גם ניזון על ביצי פשפשים ממשפחת התריסתיים. פרטים בשפלת יהודה ושפלת החוף נראים על צמחי עוקץ־עקרב שעיר – אחד מהפורחים הנפוצים בתחילת הקיץ בצידי דרכים בשפלה.
המין נפוץ בצפון־אירופה ובישראל בחבל הים־תיכוני כולל במישור החוף. ממידע על מינים אחרים בסוג נראה שהם נפוצים על צמחים ממשפחת הזיפניים עליהם נמנה עוקץ־העקרב. ויתכן גם על צמחים ממשפחת השפתניים. הם נמצאו גם על הסוג דטורה.
תצפית זו מחזקת את ההשערה שמעלים מחקרים שהסוג הזה מעדיף צומח שעיר. נמצא שלמרבית הקבנים טפרים מיוחדים המאפשרים אחיזה במצע סמיך או שעיר ובשילוב עם רגליים ארוכות הם יכולים לנוע בתווך הזה בקלות. משערים שהעדפה זו קשורה גם לעובדה שמצע סמיך לוכד חרקים קטנים המשמשים מזון לקבן.
