אם אתם מבקרים בבתי גידול לחים כדוגמת גדות נחלים, בריכות דגים או מאגרים ואפילו תעלות ניקוז פתוחות, קשה שלא להבחין בעכבישים קטנים ואפרפרים המתרוצצים בעשרות על הקרקע, על צמחיה נמוכה או אפילו על המים. ברוב המקרים סביר שאתם רואים את אחד ממיני הזאבניים הנפוצים בבתי-גידול לחים.
בעבר, הפעילות לכאורה קבוצתית הביאה חוקרים למחשבה שעכבישים אלה צדים בקבוצה כמו זאבים ומכאן ניתן להם ולכל המשפחה השם זאבניים Lycosidae ובאנגלית Wolf Spiders. האמת היא שכמרבית העכבישים מדובר במינים יחידאיים (סוליטרים), שאומנם חיים בצמידות גבוהה אך כל אחד חי לעצמו.
בישראל מספר מינים של זאבניים, מסוגים שונים, הפעילים בבתי גידול לחים. אחד הנפוצים הוא Wadicosa fidelis זאבן הנפוץ בבתי גידול לחים חוליים או המשופעים בצמחיית גדות נמוכה המספקת מחסות ושטחי ציד.
הסוג Wadicosa הוקם בשנת 1985 על ידי החוקר Zyuzin מקזחסטאן. כמודל לסוג נבחר זאבן שתואר קודם לכן כמין Lycosa venatrix Lucas, 1846. בהמשך התווספו לסוג החדש מספר מינים שנפלטו מהסוגים Lycosa ו־Pardosa ואשר חולקים מבנה מיוחד בבחנינים (הזכרים).
בהמשך התברר שה־venatrix כלל אינו Wadicosa ותחתיו הציבו (2009) Kronestedt ו־Zyuzin את המין Lycosa fidelis כ־Type specie המהווה מודל מייצג לסוג.
כיום כולל הסוג 13 מינים, אליהם עשויים להצטרף מינים נוספים הממתינים לתיאור מלא. כל המינים המוצבים כרגע בסוג מוכרים מהעולם הישן: אפריקה, אסיה ואירופה. כולם מראים זיקה לבתי גידול לחים באזורים מדבריים או יובשניים ועל פי מספר מקורות גם באזורי גאות ושפל בחופי ים.
בישראל הסוג מיוצג על ידי מין אחד Wadicosa fidelis הנפוץ בבתי גידול לחים בכל הארץ, כולל באזורים מדבריים. לא ידוע לי אם הוא מצוי בבית גידול החופי. אולי באזורי דלתות של נחלים? שווה בדיקה.
אתרי תצפית טובים למרבית השנה באזור המרכז הם בפארק האגם בראשל"צ, ביצת הרצליה ומאגר געש. במדבר הוא מצוי בשפע במעינות מצוקי הצינים באזור שדה־בוקר ואזור מלחת סדום. למין זה התפוצה הרחבה ביותר מכל בני הסוג והוא מצוי בכל המזרח־התיכון, ערב וצפון־אפריקה וכפי הנראה גם במזרח־הרחוק עד סין ויפן ואזרבייג'ן במערב אסיה.
שם הסוג נגזר מהמילה הערבית "ואדי" وادي (ערוץ, נחל) משום הזיקה של המין הראשון שתואר בסוג (Wadicosa commoventa מטורקמניסטן) לערוצי נחלים עונתיים. הסיומת cosa מאפיינת שמות סוג בזאבניים ובמקור נגזרה מיוונית בה שמות יונקים טורפים מקבלים סיומת 'a' או 'cosa'. למשל: Lycos = זאב ושם הסוג הוא Lycosa = כמו זאב. או Pardos = פנתר ושם הסוג הוא Pardosa = כמו פנתר. סיומת זו התקבעה גם לשימוש בשמות סוג שמקורם אחר.
Wadicosa fidelis תואר לראשונה בשנת 1872 תחת השם Lycosa fidelis מפרטים שנאספו באזור יריחו וביירות בלבנון על ידי החוקר הבריטי O. P. Cambridge. אין בתיאור של קיימברידג" הסבר למקור השם. fidelis מלטינית = 'אמית' או 'נאמן', לא ברור אם מכאן נגזר שם המין או שהכוונה בכלל לשם של חוקר אחר מאותה תקופה.
בניגוד לזאבניים רבים הפעילים בחשיכה, זאבנים אלה פעילים באור היום. הם מוצאים מחסות בין הרגבים, פסולת אורגנית, אבנים ובמחילות שהם מוצאים בחול הרך. כדרכם של מרבית הזאבניים גם מין זה הוא צייד אקטיבי המשחר לטרף בשטחים פתוחים או פתוחים למחצה על שפת המים. הם צדים פרוקי-רגליים קטנים, בעיקר חרקים השוכנים בבתי גידול לחים כמו: קפזנביים, חיפושיות וזבובים. הם בוחרים את הטרף, עוקבים אחריו, מתגנבים באטיות וקופצים עליו בחטף. על הרוב הטרף יהיה קטן מהם או לא עולה על גודל גופם.
עכבישים אלו מותאמים היטב לסביבתם וצבעם מותאם לרקע הקרקע. הם נעים בזריזות על חול ובוץ רטוב. עולים על צמחים הצפים במים ואף מסוגלים לנוע ולרוץ על קרום המים. אם נקרה בדרכם חרק שנפל למים הם עשויים לצוד אותו גם שם, מבלי לטבוע. יתכן והם רגישים לתנודות העוברות במים כאשר חרק נופל לתוכם ומנסה להיחלץ.
היכולת לעמוד ולנוע על המים טמונה בשלד גוף הידרופובי וזיפים הידרופוביים בפיסת הרגל המונעים שבירה של קרום המים ואף מאפשרים לייצר שקע בקרום המשמש נקודת משען לדחיפת הגוף קדימה. התנועה על קרום המים מבוססת על חתירה כאשר זוג הרגליים הקדמי והזוג האחורי נשענים על המים ושני הזוגות האמצעיים חותרים בתיאום, תוך שמירה על מגע רציף עם קרום המים ויוצרים דחף קדימה.
על פי מאמר סיני, (Juan (1995 שחקר את המין במזרח סין ליד שנחאי, העכביש מסוגל לשהות בתוך מים זמן רב מבלי לטבוע, מה שמאפשר לו לשהות ולפעול באזורי הצפה עונתיים או גהות ושפל ליד מקווי מים.
ראייה משחקת תפקיד חשוב בחיי זאבניים פעילי יום. כציידים הם מאתרים טרף ומתבייתים עליו בעזרת חוש הראייה. זוג עיניות משניות אחוריות הממוקמות בחזית, גדולות במיוחד והן מספקת חיווי חזותי טוב של תנועה וכיוונים (אך לא צורות). שאר העיניות (סה"כ 8 עיניות) מספקות בעיקר ראייה היקפית לאיתור סכנות וקבלת מידע כללי על הנעשה סביבם (חיווי תנועה ושינויים בעוצמות אור וצל). עוד על ראייה בעכבישים ובזאבניים ברשומה נפרדת (קישור).
לראייה חשיבות רבה גם בתקשורת תוך מינית; בין הזכר לנקבה בעת החיזור ובין הזכרים במאבקי כוח. על הבחנינים של זכרים ב־Wadicosa fidelis מופיעים כתמים בהירים המאפשרים לצופה להבחין ממרחק בנפנופי בחנינים המהווים חלק מאופן התקשורת.
הזכרים קטנים וכהים מהנקבות. הם מחזרים ומזדווגים לאורך האביב עד הקיץ ולא שורדים יותר מעונה. הנקבות מסוגלות, כפי הנראה, לבצע מספר מחזורי רבייה במשך עונה, מזרע של זכר אחד שהתקבל באביב. זאבניים זכרים בוגרים נודדים ואינם מחזיקים טריטוריה אבל בסוג הזה, בו צפיפות האוכלוסייה גבוהה יחסית, הזכרים מחזיקים טריטוריה ניידת. שטח בקוטר של כ־10 ס"מ במרחב המיידי עליו מגן הזכר מזכרים אחרים.
הנקבה מטילה (תחת מחסה בטוח) צביר ביצים הארוז בשקית אטימה על מצע משי דמוי נייר הצמוד לקרקע. לאחר מכן היא מרפדת ועוטפת את השק בכיפת משי שטוחה ויוצרת פקעת דמוית המבורגר. בשלב זה "גוזרת" הנקבה את שולי המארז ומכסה אותו בשכבת קורים נוספת, אטימה למים ומצמידה הפקעת בקורים לפטמות הטווייה אשר בקצה הבטן. הנקבה נושאת עמה את הפקעת לכל מקום, בעת הצורך היא חושפת את הפקעת לחום השמש בצורה מבוקרת ובכך מזרזת את תהליך התפתחות העוברים. תהליך ההדגרה לוקח מספר שבועות תלוי בטמפרטורת האוויר והחשיפה לשמש. בזמן המיועד לגיחת הצאצאים היא פותחת את הפקעת בעזרת הכליצרות ומאפשרת לצאצאים להגיח החוצה.
זאבניות דואגות לצאצאים שלהן. לאחר בקיעת הצאצאים, האבקועים (100-80 במספר) עולים מיד על גב האימא ונאחזים בשערות גופה. היא הנושאת אותם ממקום למקום במשך כשבוע עד שבועיים. בזמן זה ניזונים האבקועים משאריות שק החלמון. בזמן תנועה הנקבה משאירה מאחורה מעין קור הצלה, במידה ואחד הצאצאים נופל הוא נאחז בקור ההצלה וחוזר למקומו. האבקועים נשארים על גב האימא עד ההתנשלות הראשונה, אז הם מתפזרים וכל אחד דואג לעצמו. הצעירים עוברים את החורף בגדילה ומתבגרים באביב.
מספר ניסויים מעניינים שבדקו בזאבניים האם קיים קשר אימהי הדדי בין הנקבה לצאצאים הראו שהצאצאים יהיו מוכנים לעלות על גב של כל עכביש, אפילו של זכרים (הטורפים אותם לבסוף) ונקבות ממינים אחרים. ונקבות מצידן, מוכנות לקבל צאצאים של זאבנים אחרים. ככל הנראה מדובר על התנהגות מולדת והיחס בין הצאצאים לאימא ולהיפך אינו נובע מתוך קשר משפחתי המוכר אצל חולייתנים כמו יונקים אצלם קיימת הדדיות ברורה בין האם לצאצא.
העובדה שהזאבן Wadicosa fidelis הוא פעיל יום, ופעיל על גדות מקווי מים הופכת אותו נוח במיוחד לתצפיות על התנהגות של עכבישים משוטטים הרודפים אחר טרפם. כל מי שסקרן וחפץ לראות התנהגות טבעית של עכבישים בתנאים נוחים יחסית, יכול לעשות זאת בקלות. כל מה שצריך זה: זמן, סבלנות, מקום נוח לשבת ורצוי גם משקפת המאפשרת מיקוד ממרחקים קצרים של מטרים ספורים. לאחר התמקמות באתר תצפית נוח, העכבישים יחזרו במהרה לשיגרת פעילות של ציד, שמירת טריטוריה וחיזורים.
מקורות נבחרים:
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.