זחלי מודדים

מאת

זחלי פרפראים מיוחדים1 אנטומית בתוספת רגליים מדומות על שלוש זוגות הרגליים האמיתיות המצויות בפרקי החזה. רגליים אלו, לרוב חמש זוגות, מצויות בבטן על פרקים 6-3 והזוג החמישי מצוי בפרק האחרון. הרגליים המדומות חשובות מאוד מאחר והן נושאות קרסי אחיזה ומאפשרות לזחל להאחז לכל אורך הגוף (הבטן ארוכה וכבדה יותר משאר חלקי הגוף) ולא רק בחלק הקדמי.

במשפחת המודדים Geometridae לזחלים (ברוב המינים) רק שתי זוגות רגליים מדומות המצויות בשני הפרקים האחרונים. במצב זה, המאפשר אחיזה רק בעזרת החלק הקדמי והאחורי של הגוף, הזחל מתקדם ב'שיברים', הוא גורר את החלק האחורי של הגוף כלפי החזה ואז מותח עצמו קדימה וחוזר חלילה. מכאן נובע גם שם המשפחה העברי והלטיני.

זחלי מודדים מתמחים באשליות ודימויים. ההגנה העיקרית שלהם מבוססת על הימנעות מגילוי על ידי דימוי חזותי בצבע וטקסטורה לעלה או גבעול, קפיאה במקום ויציבת גוף המתמזגת עם הסביבה. 
זחלי מודדים ככל זחלי הפרפראים נעים לאט ואין ביכולתם לברוח בעת סכנה. במידה וההסוואה לא מספקת את הסחורה הזחלים עשויים להפיל את עצמם בזריזות לקרקע. מינים המבלים על עצים או שיחים גבוהים נוקטים בשיטת הבנג'י, בזמן הנפילה הם מותחים חבל הצלה לענף המאפשר להם להיתלות באוויר ולחזור לצמח במהירות בחלוף האיום.
 
לשיטה זו יתרון רב על נפילה סתמית לקרקע: נפילה לקרקע חושפת את הזחלים לאיומים נוספים וגם מקשה על הזחל לחזור למארח, במיוחד אם מדובר בצמח גבוה שמקור המזון האיכותי בו מצוי במרחק רב ובקצה העלווה. תלייה על קור דק ובלתי נראה מקשה על הטורף לאתר את הזחל ומאפשר לו לטפס על הקור חזרה למקור המזון בדרך הקצרה ביותר. אסטרטגיית חבל ההצלה מוכרת גם אצל זחלים במשפחות אחרות של פרפראים.
Eupithecia intricata מתקדם בתנועת "שיבר" בדומה לבני־אדם המודדים אורכים בעזרת האגודל והאצבע.

במינים המבלים על עשב נמוך אסטרטגיית חבל ההצלה אינה יעילה. באופן רגיל הזחל ינסה להיצמד לאורך גבעול ולהיטמע ברקע אבל אם אין ברירה הוא יפיל עצמו לקרקע ויקפל את עצמו לסליל עגול כאשר הראש במרכז. על ידח מעבר צורה מאלמנט ישר לאלמנט סלילי הזחל משנה דימוי חזותי ומקשה על מציאתו.

זחל של מודד על שיח רותם תלוי על קור משי.
הזחל מתפתל סביב עצמו תוך כריכת הקור סביב הגוף וכך הוא מטפס כלפי מעלה.

זחלי מודדים בדרך כלל פעילים ביום אבל בלילה הסוואה ויזואלית והתנהגותית עשויה לא להספיק. צידי לילה כמו נמלים, חיפושיות טורפות ועכבישים המסתמכים על חוש הריח וויברציות לא מתרשמים מהסוואה טובה ככל שתהייה ולכן יש זחלי מודדים (החיים על עצים או שיחים) הנוקטים בשיטת התחמקות נוספת. בלילה הם תולים את עצמם על קור דק מתחת או בין ענפי הצמח ובכך אינם מאפשרים גישה אליהם.

זחל של המודד Scopula minorata המזדקף באלכסון כדי להידמות לענף
זחל של Chiasmia aestimaria הנפוץ על עצי אשל. המין הזה הפעיל ביום נוקט בשיטת חבל ההצלה או כמו במקרה הזה מתמקם בלילה בקצה ענף דק. מיקום זה מקשה כנראה על התקרבות סמויה של טורפים משוטטים וכאשר הוא מרגיש בתנודות קלות הוא יכול להפיל עצמו בזריזות.

במספר מינים המקיימים מחזור רבייה לאורך כל השנה מוכרים שני מופעים לזחלים. מופע חורף המתאים לסביבה ירוקה מרובת עלים ומופע קיצי המתאים לסביבה יובשנית חסרת עלים. לעיתים ניתן לראות חפיפה בין שני המופעים בעונות המעבר.

במינים רבים זחלי מודדים הם חקיינים של ענפים. אצל מינים המתמחים בצמחים מסוימים מוצאים דמיון רב בין צורת וטקסטורת הענף למראה הזחלים ואלה מצידם נוהגים בעת סכנה להתמתח על הרגליים האחוריות כלפי מעלה ובאלכסון ולהדמות לענף דקיק העולה מענף עבה יותר. אצל מינים אחדים מוצאים דימויים של צלקות עלים וניצני צמיחה להשלמת האשליה.

משפחת המודדים היא קבוצה מוצלחת למדי. היא מונה למעלה מ־25,000 מינים הנחלקים ל־1500 סוגים. בישראל מוכרים למעלה מ־200 מינים.

זחל של Phaiogramma faustinata על הרדוף הנחלים מדגים את טכניקת ההזדקרות כאשר גופו קמור בצורה הדומה למתאר הפרח או איבר שלו.
זחל לא מזוהה של מודד החי על חזזיות. שימו לב להסוואה. במשפחת המודדים יש מינים בהם הזחלים ניזונים על חזזיות.

1. רגליים מדומות ניתן למצוא גם אצל זחלים של דבוראים אל-שניציים ואצל מספר משפחות של זבובים. אולם רק אצל פרפראים יש קרסים המשמשים לאחיזה.

Comments are closed.