התרבות האנושית אוהבת לסווג ולסדר כל דבר. זה נוח, זה מאפשר תקשורת נוחה בין אנשים ואפילו בין אנשים מתרבויות שונות. לעיתים קורה ואנו דווקא יוצרים הכללות נוחות. כאשר אנחנו לא מבינים איך להתייחס למשהו מסוים, אנו נוטים להשתמש בהכללות. חרקים הם דוגמא טובה לכך.
לא מעטם בקירבנו מתייחסים לכל קבוצת פרוקי־הרגליים כאל חרקים שונים ומכניסים תחת כנף אחת כיד הדמיון; עכבישים, נדלים, טחביות, עקרבים וכמובן חֲרָקִים אמיתיים. כפי שמיד נראה, חרקים הם קבוצה מוגדרת ומובדלת באופן די ברור.
מדע הסיסתמטיקה העוסק במיון בעלי־חיים וצמחים מספק כלים ברורים כיצד למיין פרוקי־רגליים. ברשומה זו לא נעסוק בטקסונומיה לשמה אבל אנסה לספק מספר כלים שיאפשרו לכל חובב או מתעניין לעשות קצת סדר בבלגן.
במדע נבוג למיין בעלי־חיים על ידי חלוקה היררכית. הנה דוגמא לחלוקה היררכית בסיסית.
מערכה – Phylum
——-מחלקה – Class
————–סידרה – Order
——————–משפחה – Family
—————————סוג – Genus
——————————מין1 – Species
חרקים שייכים למערכת פרוקי־רגליים (Arthropoda) הנחלקת למספר מחלקות כאשר חרקים מייצגים מחלקה עצמאית – מחלקת החרקים (Insecta). משלב המחלקה מתקדמים לרמת הסדרה. שלב זה חיוני לזיהוי ראשוני של החרק, הסדרות מייצגות קבוצות המוגדרות במכנה המשותף הגבוה ביותר. דוגמא לסדרות חשובות: סידרת החיפושיות (Coleoptera), סידרת הזבובאים (Diptera) וסידרת הפרפראים (Lepidoptera). סקירה תמציתית על כל סדרות החרקים תמצאו בקישור.
סדרות מתפלגות למשפחות (לעיתים לתת־משפחות) לסוגים (המקבילה לשם משפחה שלנו) ולבסוף למין החרק (המקבילה לשם הפרטי שלנו). כל שלב מרכז מספר מכנים משותפים (מורפולוגיים או גנטיים) מצומצמים יותר המעידים על קירבה טקסונומית חזקה יותר.
ההתייחסות לחרק ספציפי היא תמיד על פי הסוג ומין. אבל לציון כללי נוהגים להתייחס פעמים רבות לשיוך המשפחתי או זה של הסידרה. עושים זאת כאשר זיהוי החרק ברמת הסוג או המין אינו אפשרי או כשרוצים להתייחס לקבוצה מורחבת בהכללה.
דבורת דבש למשל תסווג כך:
ממלכה: בעלי-חיים Animalia
——-מערכה: פרוקי־רגליים Arthropoda
————–מחלקה: חרקים Insecta
———————סדרה: דבוראים Hymenoptera
————————–משפחה: דבוריים Apidae
———————————-סוג: Apis
————————————-מין: דבורת הדבש mellifera
היתרון הגדול של השימוש בשם המדעי הוא; שכל אחד, גם במקומות בהן דוברים שפות שונות, יבין על מה מדובר. שמות עממיים אין להם הרבה ערך מדעי כי הם משתנים ממקום למקום. לעיתים אפילו בין דוברי אותה שפה. בעברית שם הסוג – אם קיים – מציין לעיתים קרובות חרקים קרובים מסוגים שונים ולכן אינו יכול לשמש כבסיס למיון מדעי אמיתי.
דרך אגב, השמות העבריים המופיעים באתר הזה מבוססים, ככל הניתן, על המלצות האקדמיה ללשון עברית. מטבע הדברים האקדמיה אינה יכולה לכסות את כל המגוון ולכן למרבית המינים אין עדיין שמות עבריים, אף שבשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול להעניק שמות רשמים למינים נפוצים או חשובים. על השם המדעי בהרחבה אפשר לקרוא בחלק השני של הרשומה על טקסונומיה אנטומולוגית.
וכעת בקצרה על שום מה הופך חרק לכזה. התיאור להלן הינו של מבנה חרק טיפוסי. מגוון צורות החרקים הוא עצום ולצד הטיפוס הקלאסי מוצאים הרבה יוצאי דופן שגם אותם ניתן לשייך למחלקת החרקים בעזרת חלק או כל האפיונים הבאים. בסדרת המאמרים "כיצד נבדיל" תוכלו למצוא תיאורי מאפיינים של קבוצות חרקים ספציפיות.
חרקים נבדלים מהרוב המכריע של פרוקי־הרגליים בגוף הנחלק לשלש חטיבות נבדלות. הם גם בעלי 3 זוגות רגליים וזוג מחושים. שלושת חטיבות הגוף הן: ראש, חזה ובטן. החזה והבטן נחלקים, כל אחד, למספר פרקים הנראים לעיתים לעין. הראש מורכב מפרקים שהתאחו לגמרי ויוצרו את קופסת הראש המכילה את גפי הפה, עיניים והמחושים. החזה מורכב משלושה פרקים קשיחים והוא נושא את איברי התנועה: הרגליים (זוג בכל פרק) וכנפיים (במינים מכונפים). הבטן רכה, מוארכת עשויה 9-11 פרקים והיא מכילה את מרבית המערכות הפנימיות (נשימה, רבייה ועיכול).
החרקים הארכאים היו חסרי כנפיים והדרגות הצעירות היו דומות מאוד לבוגרים. במרבית החרקים המודרניים נמצא כנפיים וכאשר הן חסרות מדובר על תופעה משנית (ראו עוד ברשומה על חרקים נטולי כושר תעופה) של התנוונות עקב הסתגלות לתנאים מיוחדים; כטפילות או בית גידול סחוף רוחות ועוד.
כנפיים (בכל מערכת פרוקי־הרגליים) הן תכונה ייחודית לחרקים. כנפיים מושלמות מסמנות את שלב בוגר שלאחריו אין החרק גדל יותר.
תכונה ייחודית נוספת היא הגולם. בשלב אבולוציוני מסוים החלו להופיע חרקים בהם דרגות הזחל היו שונות לגמרי מהבוגרים. השוני היה כה רב עד שנוצרה דרגה ייחודית – גולם, המפרידה בין שלב הזחל לבוגר. לתהליך זה אנו קוראים גלגול־מלא. נמצא אותו למשל בפרפראים, זבובאים וחיפושיות. בגילגול־חסר האופייני לפשפשאים, חגבאים, מקלונים ועוד, הדרגות הצעירות דומות לבוגר ולעיתים קרובות מתקיימות באותו בית גידול, כאשר הכנפיים מתפתחות בצורה מדורגת במעבר מדרגה לדרגה. מיון מחלקת החרקים מבוסס גם על דרך הגילגול (מטמורפוזה). העל היתרונות של הגלגול תוכלו לקרוא ברשומה "למה מטמורפוזה?"
עולם החרקים מורכב בהרבה מהסקירה השטחית לעיל. כקבוצה חרקים כוללים את מספר המינים הגדול ביותר עלי אדמות. מוכרים כמיליון מינים של חרקים שתוארו למדע ומעריכים שמספר המינים הכולל הוא כפול ואף יותר. הם חלק בלתי נפרד מעולמנו ולכן חשוב להכיר אותם, מזיקים כמועילים. מדוע יש כל כך הרבה חרקים? על כך תוכלו לקרוא ברשומה 'מדוע יש המון חרקים'.
1. מין הוא מונח במדעי החיים המשמש דרגת בסיס במערך המיון של עולם הטבע. לתיאור סיווגו של יצור, כזכר או נקבה משתמשים במילה זוויג (Sex). במדעי החברה נהוג להשתמש במונח מיגדר, בחלוקה התרבותית-חברתית בין גבר לאשה.