חדקונית הלוענית

חגורת חולות החוף מזמנת הרבה מאוד סיפורים חרקים. בית הגידול החולי מספק יתרון גדול לשוכנים בו. קרקע חולית נוטה לשמר לחות רבה תחת שכבת החול העליונה ובחפירה פשוטה לעומק של עשרות ס"מ אפשר לחוש בקרקע הלחה גם בעונת היובש. מצב זה מאפשר לצמחים רבים (בעיקר רב-שנתיים) להשיג עונת צימוח ארוכה יחסית ומיתרון זה נהנים גם חרקים רבים הניזונים מצמחים אלה או מוצאים בהם מחסה.

צמד כזה אשר ניתן לצפות בו בתקופה זו הוא בן-השיח לוענית החולות המשמשת פונדקאי לחיפושית זעירה הקרויה חדקונית הלוענית. משפחת החדקוניות Curculionidae כוללת עשרות אלפי מינים מהם מוכרים בישראל כמה מאות. הבוגרים והזחלים צמחוניים וחלקם נחשבים מזיקים קשים. 

חדקונית הלוענית Cionus scrophulariae היא מין נפוץ באזורינו ומצוי גם בכל אירופה. נפוצה בישראל על מינים שונים של צמחי לוענית המלבלבים ופורחים בעונת האביב.
חדקונית הלוענית על לוענית החולות.
חדקונית הלוענית - זכר ונקבה. הבדלי הגודל בין הזוויגים אינם גדולים במיוחד.

בחולות ראשל"צ ובאתרים נוספים לאורך חולות החוף לוענית החולות מלבלבת מוקדם למדי, החל מסוף הסתיו וניתן למצוא פרטים ירוקים ואף פורחים עד סוף האביב. זחלים ראשונים של החדקונית מופיעים עם תחילת הלבלוב. ככל הנראה הבוגרים עוברים את עונת הקיץ בקרקע או פסולת עלים מתחת לצמח, ומתחילים להטיל עם הלבלוב (באזור חולות ראשל"צ). חדקונית הלוענית מקיימת מספר דורות (נראה שמחזור גידול לוקח 6-5 שבועות), עד כניסת המארח לעונת היובש, שלכת ותרדמת קיץ.

הנקבה מטילה את הביצים לתוך כיס שהיא יוצרת ברקמת הצמח בעזרת המנדיבולות (גפי הפה). בכל כיס היא מטילה צביר קטן של ביצים 6-5, אולי קצת יותר. בניגוד לרוב מיני החדקוניות בסוג הזה הזחלים גלויים על עלי המארח. תוך כ־24 שעות לאחר הבקיעה הזחלים נוטשים את הכיס ועוברים לענפים עם ניצני עלים רכים. למין 3 דרגות זחל עד שלב הגולם. בסוג מוכרת תופעת קניבליזם של ביצים. משערים שזו התאמה למצבים בהם ההטלה אינה מתבצעת כיאות או מופרעת. אכילת הביצים מפצה על אובדן המשאבים הכרוכים בביצים אבודות.

זחל חסר רגליים של חדקונית הלוענית
זחלי חדקונית הלוענית דומים בצבעם לפרחי הלוענית, לעיתים קרובות קשה לאתרם ללא חיפוש מדוקדק.
הזחלים אדמדמים (צבע פרחי הלוענית), רכים, חסרי רגליים ומכוסים בהפרשה צמיגה ודביקה (על בסיס מים) המגנה עליהם מיובש ומסייעת להידבק לצמח. נמצא שהפרשה אינה מתייבשת בשמש או ברוח. יתכן והפרשה זו מסייעת גם להגנה מטורפים או טפילים כי היא מתבצעת גם כתגובה להטרדה. 
למרות היותו חסר רגליים הזחל מגלה יכולת תנועה. זו מתאפשרת בעזרת תנועה גלית מתמשכת של הגוף קדימה ויצירת אחיזה נגדית בעזרת החלק האחורי. תנועה זו היא המאפשרת גם לזחל לכסות את עצמו בהפרשה הצמיגית כך שאובדן חומר מפוצה מיידית בחומר חדש.
פקעת של חדקונית לאחר סיום הכנתה. בשלב זה היא שקופה למדי וניתן לראות בתוכה את תנועת הזחל.
פקעת החדקונית דומה בגודל ובצבע לפרי הלוענית (בתמונה), כאשר נוף הצמח פחות ירוק היא נטמעת היטב ברקע.
הזחל יוצר פקעת שקופה למחצה מחומר המופרש מפי-הטבעת. הפקעת מגלה דמיון רב לפרי הלוענית, מה שמשפר את סיכוי ההישרדות של הגולם מפני טורפים. גיחה מפקעת הגולם מתבצעת לאחר כ־10 ימים. קליפת הגולם נבצעת לשני חצאים ממנה מגיח הבוגר המוכן לשתי משימות. לאכול היטב (ניזון מעלים ופרחים) ולהעמיד צאצאים. 
גודל הבוגרים כ־4 מ"מ וצבעם הדומה לניצני הפרחים או לשלשת של ציפור, מסווה אותם היטב על הלוענית. במצבי לחץ הם עשויים להפיל את עצמם לקרקע ולהיעלם בין פסולת העלים.

חדקונית הלוענית מגלה התאמה רחבה לבית הגידול. מחזור הגידול מותאם למחזור הגידול של המארח והתבנית המורפולוגית של כל הדרגות דומה מאוד לתבניות המצויות על הצמחים כמו פרחים ופרי. חדקונית הלוענית היא לא חרק אופייני לבית הגידול החולי ומוצאים אותה גם על מיני לוענית אחרים בבתי גידול שונים, אם כי לתקופות מוגבלות יותר.

Comments are closed.