הסיפור מתחיל בתל־חדיד (אתר נהדר לחובבי חרקים), עובר בטורקיה ומסתיים ב….בעצם הוא עדיין לא הסתיים. למה? או! על זה רציתי לספר לכם…
הכל התחיל בתחילת ספטמבר (2009), כאשר פשפשתי בחצי שעמום בקרקפות יבשות של קיפודן מצוי (בן־שיח קוצני ממשפחת המורכבים הנפוץ מאוד בישראל) ומצאתי בחלק מהן חדקוניות בוגרות הכלואות בחלל פנימי מוקשח.
האסוציאציה הראשונית הייתה; חדקונית הקיפודן! חיפושית המוכרת מתקופת האביב ופעילה על קרקפותיהם הסגולות והמיתמרות של צמחי הקיפודן. נזכרתי גם, שבעבר קראתי שהתגלמות והתפתחות הבוגר נעשית מחוץ לקרקפת.
מממ….משהו פה לא מסתדר ולכן נדרשתי לבדוק את התעלומה.
לאחר עיון במקורות נוספים בעקבות רמזים נוספים שלא נמצאו, יצאתי שוב לשטח וחיפשתי חדרי התגלמות חיצוניים. אבל כאלה או סימנים להם לא נמצאו בכל השטחים שבדקתי (גזרת תל־חדיד ואזור ראש העין). סרקתי גם תיעוד מצולם של חדקונית הקיפודן משנים עברו וממקורות אחרים, וגם פה לא נמצאה עדות לחדרי התגלמות חיצוניים. כעת נותר לעבור למגרש האקדמי ולבדוק מה אומרים המומחים.
מספר חיפושיות שחולצו מקרקפות הקיפודן נאספו ונמסרו לזיהוי במחלקה הזואולוגית באונ' ת"א, לידי לאוניד פרידמן המתמחה במשפחת החדקונתיים Curculionidae. הבדיקה אישרה שאכן מדובר במין Larinus onopordi המכונה בעברית חדקונית הקפודן. ממצאים אלו חיזקו את ההנחה שתיאור בספרות שהוזכרה לקוי. וכאן נשאלו שתי שאלות בסיסיות:
1. היכן מוצאים מידע מוסמך על הביולוגיה של חדקונית הקיפודן?
2. מי החדקונית הבונה חדר התגלמות חיצוני?
התשובה לשאלה הראשונה הגיעה מטורקיה. מסתבר שהתיאור היחידי על הביולוגיה של חדקונית הקיפודן פורסם בשנת 2006 על ידי Levent Gültekin מאוניברסיטת Atatürk בטורקיה. Levent מספק במאמרו סקירה קצרה על חדקונית הקיפודן הכוללת גם תיאור הביולוגיה והעדפות מארחים. לאחר קריאת המאמר ומתוך ההבנה שהממצאים המוגבלים שלי תואמים למידע במאמר, התחזקה ההנחה שהמקור בעברית לא מדייק.
בהמשך הרשומה תמצאו תקציר של הביולוגיה של חדקונית הקיפודן המבוססת בעיקר על המאמר של Levent וגם מתצפיות שלי בשטח.
התשובה לשאלה השנייה הגיעה גם היא ממאמר (2008) של Levent, העוסק בסיסטמטיקה והאקולוגיה של חדקוניות (מטורקיה) הבונות חדרי התגלמות חיצוניים (3 מינים). על פי Levent מסתבר שחדקונית הקיפודן אינה כלולה במינים המתגלמים חיצונית, אבל היא מוזכרת כמושא לבלבול עם מין אחר בסוג L. hedenborgi, הדומה לה מאוד ומוכר כבונה חדרי התגלמות חיצוניים על צמחי קיפודן. כדי לקבל תשובה חד-משמעית מי מהחדקוניות הבונות חדרי התגלמות חיצוניים מצויות בישראל, נדרשו 2 בדיקות. הראשונה: בירור מי מהמינים המופיעים במאמר של Levent מוכר מישראל? השנייה: יציאה לשטח ואיתור ואיסוף של חדרי התגלמות חיצוניים על צמחי הקיפודן.
לגבי המשימה הראשונה, אני פונה שוב ללאוניד והתשובה המתקבלת היא; המין L. hedenborgi אומנם לא מוכר מישראל אבל ידוע ממצרים וטורקיה ולכן קיים סיכוי סביר שהוא מצוי גם אצלנו. לא זאת בלבד, אלא שמין נוסף; Larinus rudicollis המוזכר במאמר של Levent כן מוכר מישראל ויתכן בכלל שזה המין המבוקש לפתרון התעלומה. עם קצה החוט הזה כל שנותר הוא לחכות לאביב. וזאת בעצם המשימה השניה: לאתר חדרי התגלמות חיצוניים על גבעולי הקיפודנים, לאסוף אותם ולראות מה ייצא לנו.
לאחר שעברנו את שלב התחקירים הראשוני והוברר שהתיאור בספרות לכאורה שגוי, לפחות בחלקו, הגיעה העת לעסוק בחדקונית הקיפודן עצמה ובביולוגיה של המין כפי שנחקרה בשטח.
הסוג Larinus כולל כ־180 מינים. מהם 140 בתפוצה פליארקטית, כאשר רק באזור הים־תיכוני מוצאים כ־100 מינים (מכובד מאוד). בישראל כמה עשרות מינים (אין מספר סופי). המארחים הם מינים שונים ממשפחת המורכבים. לחדקונית הקיפודן תפוצה רחבה למדי הכוללת את: דרום אירופה, צפון־אפריקה, מזרח הים־התיכון, הבלקן, הוולגה, קווקאז ועד קזחסטאן.
חדקונית הקיפודן היא מין אוליגופגי, המתפתח רק על צמחים מהסוג קיפודן Echinops וככל הנראה מגלה העדפה למיני קיפודן מסוימים. לפי Levent העדפת המארחים של חדקונית הקיפודן מצומצמת מאוד. מתוך 16 מיני קיפודן המצויים בטורקיה, Levent מתאר העדפה ברורה למין מקומי אחד והעדפה פחותה משמעותית לעוד 3 מיני קיפודן אחרים. בישראל מוכרים 6 מיני קיפודן בלבד. המינים המועדפים בתיאור של Levent אינם תואמים למינים בישראל. למרות שתיעוד המארחים של חדקונית הקיפודן בישראל לא ברור, נראה לי, מהתרשמות מקומית באזור המרכז, שאצלנו מדובר בעיקר בקיפודן מצוי Echinops adenocaulos (יהיה מעניין לבדוק מה קורה בצפון הארץ).
לאחר מספר ימים בהם הבוגרים ניזונים מעלי הקיפודן, מתחיל שלב החיזורים והזדווגויות. נקבות המוכנות להטיל נוברות בעזרת גפי הפה וה'חדק' לתוך קרקפת צעירה (לפני פריחה), בחלקה הצידי העליון, ומטילות בגומחה רדודה ביצה אחת או יותר. השקע נסתם בעזרת הפרשה ירקרקה המשחירה לאחר התקשותה.
הזחל הבוקע נובר לתוך ליבת הקרקפת, שם הוא ניזון מזרעים מתפתחים. במהלך הגידול יוצר הזחל תא התגלמות בעל דפנות קשיחות עשוי מהפרשה מהפה וחומר צמחי. גלמים ראשונים מופיעים כבר ביולי (יתכן שלפני באזורים מסוימים). לרוב ניתן למצוא חדקונית אחת בקרקפת אבל גם זוג חיפושיות אינו נדיר. Levent מדווח גם על 4 פרטים בקרקפת, במקרים כאלה צורת הקרקפת עשויה להתעוות.
Levent מציין שחדקונית הקיפודן מעמידה מחזור רבייה אחד בשנה. בטורקיה (צפ' מז' אנטוליה) מחזור זה מתחיל במחצית מאי ומסתיים בספטמבר, לאחר שאחרוני הבוגרים נכנסים לחריפה. העובדה שבישראל תחילת הפעילות מקדימה לפחות בחודשיים ואולי יותר, וניתן למצוא בוגרים על קרקפות עד חודש מאי (אולי קצת מעבר), עשויה להצביע על יותר ממחזור אחד בחלק מהמקומות או סביר יותר, מחזור מדלג המתחיל ומסתיים מוקדם באזור אחד ומתחיל ומסתיים מאוחר באזור אחר. בכל מקרה, הנה עוד חלק לא פתור בביולוגיה המקומית של מין מאוד מוכר ונפוץ.
Levent מוסיף ומציין שמאחד הגלמים שנאספו מתוך קרקפות קיפודנים הגיחה צרעת ברקון Bracon facialis. בספרות מוזכר כטפיל גם הצרעתן .Exeristes roborator Feb. באחת מהקרקפות שפתחתי נמצא פרט יבש עם פתח גיחה. מי הטפיל לא ידוע, אבל הנה עוד פרט שכדאי לשים לב אליו בפעם הבאה.
על פי הממצאים שלי בשטח נראה שמחצית מהקרקפות שסקרתי (עשרות) היו נגועות בחדקונית הקיפודן. אומדן כמותי סטטיסטי מצריך זמן ומשאבים שאינם כרגע ברשותי. Levent מציין שהממצאים בשטח מצביעים על איזון ביולוגי המונע מהחדקונית לחסל את כל אוכלוסיית המארח והאחרון מצליח לשמר גודל אוכלוסייה די קבוע. להערכתי אחד המנגנונים המאפשר לקיפודן להימנע מטריפה מוחלטת הוא המשך גידול קרקפות חדשות לאחר שיא הפעילות של חדקונית הקיפודן. קרקפות כאלו המבשילות מאוחר (נראות בשטח גם לאחר שיא העונה של הקיפודן) לא נפגעות כלל והן מספקות עתודות נוספות של זרעים פוריים.
ואסיים בהרהור גלוי ובנסיון להשיב על מקור השגיאה או חוסר הדיוק בספרות כאמור.
(Bodenheimer 1935, pp. 247, 249) מציין שחדרי התגלמות חיצונים של Larinus onopordi המכונים Trehale משמשים במזרח־התיכון (עירק) ברפואה העממית.
בפרסום מאוחר יותר (1951, p.225) בודנהיימר מציין שבישראל נמצאו חדרי התגלמות של Larinus rudicollis מין דומה לחדקונית הקיפודן.
העובדה ששני המינים הנ"ל, ואולי מין נוסף, פעילים באותה עונה וככל הנראה על אותו מארח, עשויה להסביר את הבלגן בעובדות שנוצר כבר אז וגלש לחלק מהמקורות ששימשו את מחברי הספרים לכתיבת הערך על חדקונית הקיפודן ומכאן המידע השגוי.
ספרות כגון 'החי והצומח של א"י' ומדריך החרקים של פנחס אמיתי שראה כבר 11 מהדורות, מסתמכת על שילוב ידע ונסיון רב ערך של חוקרים, ביבליוגרפיה, ספרות מגוונת ופרסומים אקדמאים. בתוקף הנסיבות של מחסור בחוקרים ומחקרים, מקורות כאלה (חלקם ישנים מאוד וחלקם בעלי אמינות מוגבלת) עשויים לכלול מידע שגוי או שאינו מבוסס דיו. מצב כזה עשוי לייצר שגיאות ואי דיוקים בכתיבת ערכים וכו'.
כאשר ספרות כזו היא גם אחד המקורות היחידים הנגישים לציבור הרחב, בכל הנוגע לביולוגיה של בעלי־חיים, ובאין אלטרנטיבות אחרות היכולות להוות משקל נגד, הרי כל טעות מופצת בקלות ומוצאת את מקומה בעבודות של תלמידים, אתרי טבע, מידע זואולוגי ומידע המגיע לציבור מאנשי הוראה ומדריכי שטח ולעיתים אף נכלל בפרסומים אקדמאים שונים.
טעות כזו יכולה להישאר עניין סמנטי שמעניין מעטים מאוד, אולם לעיתים היא מגיעה לציבור רחב המשתמש במידע שגוי שאינו תורם דבר להבנת תופעות חשובות ולעיתים אף מזיק.
במקרה שלנו אין ספק שטעות כדוגמת זו המתארת את הביולוגיה של חדקונית הקיפודן, שרשומה זו עסקה בה, לא מטרידה רבים, אבל היא כן יכולה להוות דוגמא לכך שצריך לקחת כל דבר בערבון מוגבל. וגם שאפשר ולגיטימי לערער על ספרות מכובדת ובתנאי שמציבים מולה אלטרנטיבה ראויה ובדוקה.
אם כן הסיפור שלנו אכן לא הסתיים, ולטעמי רשומה זו השלימה רק חלק ממטרותיה. השלב הבא הוא למצוא את ה Larinus rudicollis ולתעד את הסיפור שלו. וגם לחפש את Larinus hedenborgi שאומנם עדיין לא תועד בישראל אבל לאור תפוצתו האזורית אין סיבה נראית לעין שהוא לא ימצא גם פה.
סגירת מעגל מלאה תתבצע רק כאשר נוכל למקם כל מין שהוזכר בנישה האקולוגית הטבעית שלו ובתמונה הרחבה יותר של המארג האקולוגי. מתי? איך? ובידי מי? רק הזמן ידע.
עדכונים מצטברים
1. במרץ 2010 נמצאו בתל-חדיד מספר פרטים של L. hedenborgi (זוהו ע"י לאוניד). במהלך האביב והקיץ חיפשתי בשטח תאי התגלמות חיצוניים אבל לא נמצאו כאלה, אם כי זה לא אומר שלא היו כאלה. יתכן ואני לא מחפש במקום הנכון או את הדבר הנכון.
2. במהלך השנים 2010-2014 חיפשתי בהזדמנויות שונות תאי התגלמות חיצוניים, גם בצפון, ולא מצאתי.
3. ביוני 2020 מצאתי בנגב המרכזי תאי התגלמות חיצוניים על קיפודנים (ראו תמונה אחרונה ברשומה). ממספר תאים שנאספו התקבלו חדקוניות שהועברו למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בת"א. נכון לתחילת 2023 עדיין לא התקבל זיהוי של המין.
Gültekin, L. 2008. Taxonomic review of the stem-inhabiting trehala-constructing Larinus Dejean, 1821 (Coleoptera: Curculionidae): New species, systematics and ecology Zootaxa 1714: 1–18
The Human Use of Insects as a Food Resource: A Bibliographic Account in Progress