חייל שחור Hermetia illucens

Hermetia illucens או כפי שאכנה אותו מעכשיו הרמטיה (עדיין אין שם עברי רשמי) הוא גֶר במקומותינו, מוצאו מצפון אמריקה ושם הוא מוכר בשם Black Soldier. מתי הגיע הנה ובאיזה אופן? לא ברור, אולם נראה שהוא מתאקלם כאן יפה ולאחרונה (2010) עולה תדירות התצפיות והדיווחים. עונת הרבייה וההתפתחות באזור המוצא היא בין יוני לדצמבר ונראה שזה די תואם גם לאזורינו (תזמון הדיווחים).

זבוב הרמטיה - בוגר.

הסוג Hermetia משתייך למשפחת האסטרטיוניים Stratiomyidae, משפחה מגוונת אשר חלק מהמינים מתפתחים במים עשירים בחומר אורגני, חלקם במים מליחים, אחרים מתפתחים ברקבובית או כל חומר אורגני נרקב ויש גם מינים בהם הזחלים צמחוניים ומספר מינים נחשבים כמזיקי חקלאות. זחלי  הסוג הרמטיה מתפתחים בחומר אורגני עשיר ונרקב (מהחי והצומח).

באנגלית חברי המשפחה נקראים Soldier flies, מקור השם נגזר מהשם הלטיני של המשפחה שנגזר מיוונית: stratiotes = חייל. החוקר הצרפתי רִאוֹמִיר (Réaumur) קרא למינים אחדים במשפחה בשם 'mouches à corselet armé' = 'זבובים עם מָחוֹךְ חָמוּשׁ' (או בקיצור 'זבוב חייל'). ההקשר: מָגִנִּית (scutellum) החזה מצויידת בשני קוצים (במין Stratiomys chamaeleon ששימש טַיְיפּ לסוג). הצרפתי ז'וּפְרַה (Geoffroy), 1762 מסביר ששאל את הרעיון מראומיר והתאים אותו מיוונית ללטינית. מקורות אחדים מתייחסים רק, או גם, לדגם הצבעים הניגודי; שחור צהוב, המאפיין מינים שונים במשפחה ומזכיר תבנית צבעים של מדי חיילים האופייניים למאות 18-17. אין להסבר זה תמיכה במאמר של ז'ופרה, אבל סביר שהוא רק מחזק את המקור לשם 'זבוב חייל' שהוא עתיק יחסית. מכאן איפה הגיע גם השם Black Soldier – 'החייל השחור', על שום צבעו השחור של הזבוב.

המין תואר לראשונה בשנת 1758 על ידי William Charles Linnaeus Martin בשם Musca illucens וזכה לקבל את שם הסוג Hermetia רק בשנת 1805 מידי החוקר  פַבְרִיצְיוּס (Johann Christian Fabricius). שם הסוג נגזר ככל הנראה מהמיתולוגיה היוונית, משמו של האל Hermes. שם המין illucens נגזר מלטינית ומשמעותו 'זוהר' ומתייחס לחלונות השקופים לאורך צידי הבטן.
חלונות אלה, הניגודיים לצבע השחור, מקנים לבטן המוארכת דימוי צר יותר בחיבור שבין הבטן לחזה, דימוי המזכיר שנץ של צרעה. גם המחושים הבִרכִּיים הארוכים (יחסית לזבובאים) ופִספוּס הרגליים תורמים למראה כללי המזכיר מספר צרעות פרזיטואידיות מהמשפחה Crabronidae (יש להן נציגים גם בארץ), למשל: הצרעה Trypoxylon politum מארה"ב. חקיינות לצרעות אפשר לראות גם בהתנהגותו הקופצנית ובזמזום הכנפיים המזכיר צרעות מסוימות.

מבט צד אל הבטן מדגיש את החלק הבהיר שלה המצר את הבטן בדומה לשנץ של צרעה

הרמטיה הוא זבוב נפוץ למדי בצפון אמריקה (במקור מדר'-מז' ארה"ב), העובדה שהוא מתפתח בעיקר על חומר אורגני לח או רטוב בעל תכולה גבוהה של צומח נרקב כמו זבל בעלי־חיים (פרות, חזירים, עופות ועוד), פסולת גינון, קומפוסט וחומרים נרקבים אחרים הפכה אותו למתאים מאוד עבור מספר יישומים מועילים לאדם והוא מגודל באופן מסחרי בארה"ב ואירופה למטרות שונות, חלקם ניסיוניות בהן:

1. סיוע בפירוק חומר אורגני (צומח וחי) לקומפוסט עבור דשן איכותי. גם בקומפוסטרים ביתיים.
2. סיוע בהמרת זבל בעלי־חיים לדשן איכותי, צמצום נפח הזבל (עד כ־50%, תלוי בסוג וטיב המצע האורגני) והפחתת זיהום הסביבה שבעטיו, וגם הקטנת עליות הכרוכות בטיפול בזבל כדי למנוע זיהום סביבתי.
נמצא שהזחלים מסוגלים להתפתח בסביבה חומצית למדי כמו בפסולת הדרים תעשייתית ולהפוך אותה לחומר אורגני משני בר שימוש.
3. סיוע בצמצום (94%-100%) אוכלוסיות של זבוב הבית המתפתח על מקורות מזון דומים ונחשב מטריד ומעביר מחלות – זחלים של זבוב הבית מתפתחים הרבה הרבה פחות טוב בנוכחות זחלי הרמטיה. נמצא שנקבות של זבוב הבית נמנעות מהטלה באתרי גדילה של הרמטיה (נמצא ששימוש בקוטלי חרקים כנגד זבוב הבית, העמיד למדי כנגד מרבית החומרים המקובלים, קוטל בעיקר את זחלי ההרמטיה ובעקבות כך חלה עלייה מסחררת בהתפתחות זבוב הבית על מצע האורגני).
5. הזחלים והגלמים (גם מיובשים) משמשים כמזון איכותי (תכולת חלבון, וסידן־זרחתי גבוהה מאוד) עבור חיות מחמד (זוחלים, דגי נוי וכו') ובעלי־חיים הניזונים מהחי כולל במשקי גידול עופות וחזירים. נעשים גם ניסיונות לשימוש כמזון בגידול מסחרי של דגה למאכל.
6. שימוש בגלמים העתירי שומן להפקת ביודיזל וכתוצר לוואי הפקת חלבון מרוכז דל שומן לשימושים שונים.
7. סיוע בפירוק אשפה אורגנית במקומות שאינם מאפשרים פינוי כמו איים נידחים, שמורות טבע וכו'.

זחלים של מין זה נמצאים לעיתים בגוויות אדם (בשלב מתקדם של ריקבון) ומהווים פוטנציאל למחקר באנטומולוגיה משפטית.

Hermetia illucens

זבוב ההרמטיה מצוי בשטחים טבעיים וגם בסמוך לאדם (synanthropic) אבל בניגוד לזבובים אחרים המתפתחים במצע דומה, זבוב זה אינו נמשך למזונו של אדם ואינו נחשב כמטרד או וקטור המעביר מחלות והוא נכנס לבתים לעיתים נדירות ובאקראי.

על פי הספרות הבוגרים אינם ניזונים (מתקיימים על עתודות שומן שנאגרו בדרגת הזחל) ולכן אינם באים במגע עם מזון כלשהו, כולל של האדם. חייהם הקצרים (כשבוע) מוקדשים בעיקר למציאת בן / בת זוג ורבייה. הנקבות המטילות גם אינן באות במגע עם המצע האורגני והביצים מוטלות בסמוך כדי להימנע ממגע עם הזבל בו הן עשויות להיטרף על ידי אקריות טורפות וחרקים שונים כולל זחלי הרמטיה אחרים.

בתנאים אופטימאליים מגיעים הזחלים לבגרות לאחר כשבועיים. אם תנאי ההתפתחות מגבילים; כמו קור או מחסור במזון, מחזור ההתפתחות עשוי להיערך מספר חודשים. גמישות זו הופכת אותם מתאימים למִחזור פסולת אורגנית, במיוחד בתנאים שאינם מיטביים וסדירים כמו בשירותי שדה, קומפוסטרים ביתיים וכו'.

זחלי ההרמטיה נחשבים לרעבתניים במיוחד והם מכלים שאריות אורגניות במהירות גדולה, הרבה יותר למשל מתולעים אדומות המשמשות גם הן בייצור קומפוסט. בניגוד לתולעים הם מכלים גם מזון טרי ללא צורך בפירוק ראשוני. נראה אם כן שבהקשר האנושי מהווה המין הזה בעיקר גורם חיובי המאפשר לנצל ישירות או בעקיפין את תכונותיו כמשאב חשוב למשק האדם ולסביבה.

המין זה מהווה גורם חיובי המאפשר לנצל ישירות או בעקיפין את תכונותיו כמשאב חשוב למשק האדם ולסביבה.

למרות שאינו נחשב כמזיק המין הזה מופיע ברשימת המינים הגורמים רַמֵּמְת myiasis (זחלי הזבובים מתפתחות בתוך רקמות חיות של בעלי־חיים או האדם). במקרה זה מדובר ברממת פנימית של המעי הנגרמת באקראי (פסיבית) כתוצאה מאכילת מזון לא טרי או כזה שאוכסן בתנאים סניטריים ירודים והיה חשוף להטלת ביצים של נקבת זבוב ההרמטיה. מקרים כאלו נדירים ומדווחים בעיקר באזורים טרופיים, בקרב אנשים שניזונים משיירי אשפה ולעיתים במטיילים החוזרים מארצות טרופיות. הסימפטומים המוכרים הם כאבי בטן והקאות. מספר המקרים המתועדים בעולם הוא נמוך למדי ואין מדובר פה בתופעה שאינה ברת שליטה ובכל מקרה אינה רלוונטית לאזורינו.

כאמור נסיבות הגעתו לישראל אינן ברורות. האנטומולוג דר' אמנון פרידברג ז"ל (1945 – 2020, המחלקה לזואולוגיה באונ' ת"א) המתמחה בזבובים, מסר (2010) ששמועות על הימצאות ההרמטיה באזורינו היו מוכרות לו מזה 10 שנים אבל רק לפני 3-2 שנים נאספו פרטים ראשונים מקומפוסטרים בקיבוץ בית אורן שבכרמל ונוכחות המין אושרה סופית. דיווחים נוספים הגיעו (2010) מקיבוץ הבונים, גבעת עדה ואפילו קיבוץ ברעם שבגליל העליון, באביב 2010 ראיתי פרט בודד בשמורת תל־דן נח על עלה ירוק. נכון לשנת 2022 נראה שהמין הזה די מבוסס בארץ ולמעשה אין סיבה שלא ימצא ברוב האזור הים־תיכוני של ישראל.

באזור הגיאוגרפי הקרוב מוכרים דיווחי תפוצה מטורקיה (2003) ובאזור הים־תיכוני הוא מדווח מפורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה (1956), סרדיניה (2004), מלטה (1936). בשאר העולם הוא מוכר במזרח, מרכז ודרום־אירופה, מרכז, מזרח ודרום־אפריקה, צפון, מרכז ודרום אמריקה, יפן (1950), סין, אינדונזיה, פיליפינים, הודו, סרי-לנקה (ועוד מדינות במזרח אסיה) וגם מאוסטרליה, הוואי (1930) ואיי הפסיפיק.

נסיבות התפוצה הרחבה לא ברורות במלואן, האם בעזרת האדם (התפשטות פסיבית או אקטיבית) או התפשטות טבעית של מין גמיש? מקור אחד ברשת מצביע על התפשטות משמעותית במהלך ולאחר מלחמת העולם השנייה. נראה לי שמדובר בשילוב של שני הגורמים עם נטייה חזקה לגורם האנושי, סביר על גבי מזון מזוהם שנשלח בים.
לישראל הוא הגיע ככל הנראה מאחת השכנות הקרובות או בסיוע אנושי. העובדה שאפשר לרכוש בקלות זחלים ולשלוח בדואר הופכת את אופציה הזו לאפשרית, אם כי פחות סבירה לאור העובדה שהשיווק המסחרי בעולם החל זמן רב לאחר שהזבוב הגיע לאזור הים־תכוני.

זבוב ההרמטיה נחשב בסיכומו של דבר כחרק מועיל לאדם שאפשר לרתום אותו עבור שימושים רבים לטובת האדם והסביבה כאחד. עם זאת בהיותו מין פולש בישראל עדיין לא ברורה ההשפעה שלו על הסביבה האקולוגית הטבעית. העובדה שהוא דוחק בהצלחה את זבוב הבית עשויה לרמוז על אפשרות של דחיקת מינים אחרים המתפתחים על מצע אורגני בשטחים הטבעיים. המין הזה נחקר בארץ אבל עד לזמן פרסום הרשומה (2010) לא עלה בידי להשיג את נושאי המחקר והתוצאות.
כמו כן מצאתי ברשת מספר התייחסויות לא רציניות העוסקות בהשערה שזחלי הרמטיה עשויים לתקוף זחלים של דבורי דבש בכוורות (יתכן בכלל שהם שם בגלל זבובים הטפילים על דבורים) מאחר והמידע ברשת לא מבוסס צריך להתייחס לעניין בהסתייגות הראויה.

רגע, הרשומה עדיין לא תמה! רוב הזבובים שגידלתי הגיעו אלי כזחלים שנאספו ממצע קומפוסט והבוגרים הגיחו במהלך ימים אחדים. במהלך הצילומים של חלק מהבוגרים אני מגלה להפתעתי שיש לחלק מהם 'חברים' צמודים בדמות צבירי אקריות שהתיישבו על גוף החרק. אקריות (ראו רשומה) הן קבוצה עצומה הכוללת מינים טפילים, טורפים, צמחוניים וכו' וכאן עלתה השאלה מי האקריות הללו? מהיכן באו? ומה הן מחפשות על הזבוב?

Hermetia illucens

עיון ראשוני באנציקלופדיית החי והצומח של א"י כרך 2, חסרי־חוליות יבשתיים, סיפק רמז עבה ואולי את הפתרון. בפרק העוסק באקריות מוזכרת משפחת הגדלסתיים Macrochelidae שכל בניה הם טורפים הניזונים מתולעים זעירות או מרימות וביצי זבובים. הסוג החשוב במשפחה הוא גדלסת Macrocheles הכולל מספר מינים חשובים, הנחשבים מדבירים ביולוגיים משמעותיים של זבובים שונים ובמיוחד זבוב הבית.
אחד המינים הנקרא גדלסת הזבוב Macrocheles muscaedomesticae מתפתח בערמות הזבל בהן מתפתחות גם רימות זבוב הבית Musca domestica והללו, כולל הביצים של הזבוב, משמשים מזון לאקריות.

נטל ההפצה של האקריות מצוי בידי הבוגרים המטפסים על זבובים בוגרים ונאחזים בזיפים, בדרך כלל בצידו התחתון של המארחים, ותופשים עימם טרמפ (phoresy) לבתי גידול / ערמות זבל חדשות. תופעת הטרמפיסטיות נדונה גם ברשומה 'הזבוב והטרמפיסטים'. ממליץ לעיין עבור הרוצים להרחיב בנושא.

הטריגר העיקרי המשפיע על אקריות גדלסת הזבוב לעלות על זבובים הוא רמת הלחות שבמצע האורגני. כאשר הזבל הולך ומתייבש עוזבות האקריות את בית הגידול, מטפסות על זבוב מזדמן וממשיכות איתו לאזור עם זבל טרי המושך את הזבוב. אם הזבל לח מספיק הן נוטשות את הזבוב ועוברות לבית גידול חדש. אם הזבל לא עונה על הצרכים הן נשארות על הזבוב עד האופציה הבאה.

על פי המידע שמצאתי ברשת על אופן הרבייה של ההרמטיה, נראה שהאקריות הללו אינן טורפות את הביצים שלו, אולי את הזחלים בשלב מאוד מוקדם (לא מצאתי התייחסות לנושא בספרות). נראה שרימות של זבוב הבית ועוד זבובאים קטנים המתפתחים על מצע אורגני משמשות כמזון מועדף. מאידך נראה שבהיותו מארח אפשרי לאקריות, תורם זבוב ההרמטיה עוד נידבך לאופציית ההדברה הביולוגית של זבוב הבית. כפי שנראה לי, האקריות שצילמתי הן בסבירות טובה מהמין גדלסת הזבוב או מין אחר בסוג.

זבוב הבית טועם מלון.

זבוב ההרמטיה הוא דוגמא יפה לאפשרויות החיוביות הגלומות בחרקים. שימוש נכון במשאב הזה יכול להוות מכפיל כוח במתן פתרונות אקולוגיים נקיים (אינם צורכים אנרגיה) וזולים יחסית, אלטרנטיבה לפתרונות מזהמים ועתירי ממון. כיום השימוש המסחרי העיקרי בו מצוי במדינות מפותחות אבל נראה שאין סיבה לא להשתמש בו (באופן מבוקר) לצרכים דומים גם במדינות מתפתחות המתמודדות בחוסר הצלחה בזיהום הסביבה מחד ומחסור במשאבים לפיתוח חקלאי. דוגמא לחשיבה בתחום הזה אפשר למצוא בקישור הבא באתר של eawag. מידע נוסף בנושא היישומי האקולוגי אפשר למצוא בקישור הבא מתוך האתר של ESR International.

Comments are closed.