חלק שני בסידרת 'חרקים בשטח' מתמקד באופן ההתבוננות שלנו בסביבה. כדי למצוא חרקים צריך לראות אותם, אבל פעמים רבות הם פשוט אינם נראים. לפחות לא נראים בתחילה. אם לומדים להכיר את הסימנים הנכונים, קל יותר לאתר אותם. אין שיטה עדיפה על השנייה. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. החוכמה היא לשלב בינן בהתאם לניסיון, המצב בשטח והמידע שאנו מצליחים לאסוף
חפשו את השונה – בין ומדובר בפטרול איטי או מהיר או סריקה נייחת, הדרך היעילה ביותר לאתר פרוקי־רגליים היא לחפש חריגים. חריג הוא כל מה שלא מתאים בנוף שאנו רואים. כתם או צבע חריג, טקסטורה שונה, בליטה משונה או תנועה שאינה תואמת למקצב הרגיל של הסביבה. איתור חריגים היא דרך יעילה לסריקה מהירה בה שוטפים אזורים גדולים במבט מהיר. היא יעילה גם בסריקה איטית כאשר נפח הסריקה גדל לעומק הצמחייה. באופן כללי איתור חריגים יעיל במציאת פרוקי־רגליים שאינם מנסים להסתתר יותר מידי, חרקים צבעוניים או כאלה המעדיפים להתמקם על מקום בולט כמו פרח, קצה של עלה או מזלג ענפים.
חפשו את התבנית – לעיתים קרובות איתור חריגים אינו יעיל בגלל שהחרקים מצליחים להתל בנו די טוב. אם בהסוואה או בהתמקמות שאינה בקו הראייה שלנו. ולמרות זאת אפשר לאתר לא מעט בעזרת זיהוי תבנית. לכל חרק צורה / מתאר אופייניים. גם אם הוא מתחפש היטב למשהו מהסביבה, עדיין יש לו תבנית בסיסית ברורה שאם מכירים אותה קל לבדל אותה או חלקה מהרקע. בחיפוש תבניות חשוב להכיר את האובייקט המבוקש ולקחת בחשבון שפרטים שונים נבדלים בגודל וצבע ולכן הריכוז צריך להיות כלפי התבנית.
חפשו את הרמז – חרקים ופרוקי־רגליים אחרים משאירים לעיתים קרובות רמזים המעידים על פעילות או הימצאות בסביבה. רמזים כאלה יכולים להיות גללים המונחים על עלים, חלקי צמח מכורסמים, מטווה קורים, מחילה אופיינית או חרק העומד בתנוחה מוזרה או שאינו בורח. לחרקים רבים רמזים אופייניים ולכן מומלץ להכיר באופן בסיסי את אורח חייהם. איתור רמזים אפשר לעשות בסריקה מהירה אבל הוא יעיל יותר בסריקה איטית ובצמחיה לא יותר מידי צפופה.
כשאנחנו מוצאים רמז לא בהכרח מצאנו את מבוקש. יתכן והוא נטש את המקום אבל סביר שהוא סמוי מהעין ואנו צריכים להמשיך לחפש. במצב כזה עוברים לחיפוש חריגים או תבניות בהתאם לסוג ואופי המימצא.
לעיתים קרובות החרק לא יהיה בקרבה מיידית לרמז ולכן צריך לחפש בשיטת המעגלים ולהגדיל את רדיוס החיפוש בהתאם לנתונים בשטח. אם למשל אנחנו – בעקבות איתור גללים – מחפשים זחל של פרפר כדאי לחפש גם מתחת לעלים ולא רק מעל. כדאי לחפש על קטעים נוספים של הצמח (הם יכולים לנוע רחוק בזמן קצר). כדאי לחפש רמזים נוספים כמו קורי משי דלילים, עלים אכולים, נמלים הנשארות במקום אחד.
חיפוש ממוקד – חיפוש הנעשה במטרה למצוא משהו מסוים ומוכר שצפוי למצוא במקום מסוים או על צמח מסוים או מתחת למחסה אופייני. חיפוש כזה מצריך הכרה טובה של בעל־החיים והעדפותיו השונות למחסה, מזון, אופן תנועה ודרכי מילוט. חיפוש ממוקד מצריך ריכוז ולכן הוא יעיל בסריקה איטית או נייחת. עם הניסיון המצטבר אפשר ליישם אותו גם על סריקה מהירה. בחיפוש ממוקד מפעילים את כל השיטות האחרות יחדיו כדי לקבל עוצמת חיפוש גדולה ככל האפשר.
חפשו את צפוי – לעיתים קרובות ההפתעות מונחות מתחת לאף ורק צריך להבין אותן. לדוגמא: צרעה טפילה על תטולה של גמל־שלמה, הטלה של פרפר על צמח, מושית (חיפושית) טורפת כנימה. פעמים רבות ההתלהבות למצוא משהו מדהים מצמצמת את שדה הראייה שלנו במרחב ובזמן. לעיתים הדברים הסמויים מעין הם די גלויים (גם אם הם קטנים מאוד), אם אך רק נעצור לרגע ונבחן אותם ליותר מכמה שניות. למרות הסמיכות שלנו אליהם, חרקים רבים ממשיכים בשיגרה כל עוד הם לא מרגישים סכנה קיומית. זיהוי השיגרה הזו יוביל אותנו לתצפיות מרתקות ולעיתים ייחודיות.
תצפית על פרוקי־רגליים דורשת סבלנות, עקביות ולדעת לשמור על מרחק סביר מהם כדי לא להלחיץ אותם. לאחר שצוברים ניסיון אפשר לממש אותו באיתור מצבים ייחודיים או שגרתיים אך מעניינים לכשעצמם. צריך לזכור שכמו אצלנו השיגרה של חרקים די משעממת, אבל כדי להכיר את המיוחד צריך להבין את השיגרה.
חפשו בתמונה – לעיתים קרובות אנו מופתעים לגלות דברים שלא ראינו בתמונות שצילמנו. תמונה היא הנצחת מצב שיכולה ללמד אותנו הרבה. אם על האובייקט המצולם או על דברים אחרים שצולמו ברקע מבלי שהתכוונו. גם תמונות לא מוצלחות או פחות 'חשובות' יכולות להכיל מידע מעניין או חשוב אם נדע לפענח אותן נכון. לכן כשעוברים על התמונות בבית רצוי לבחון אותן מעבר למבחן הרגיל של מעניין או מוצלח, חד או מטושטש. לעיתים מסתתר שם בפנים סיפור מעניין ששווה בדיקה חוזרת בפעם הבאה כשיוצאים לשטח. בפעם הזו נפעיל חיפוש ממוקד ואולי נהפוך את סיפור הרקע לנושא העיקרי.
שמיעה – כל השיטות עד כה עסקו בחוש הראייה. ולא בכדי. ראייה מאפשרת לנו ליצור קשר ישיר עם האובייקט או סימנים ברורים לקיומו. לעומת זאת, שמיעה רק מרמזת לנו על קיומו של אובייקט בשטח, לעיתים ללא זיהויו הפרטני או מיקומו המדויק. ברם, שמיעה יכולה לסייע לנו לא מעט. חרקים רבים משמיעים קולות. אם בהפקת קול למטרות רבייה או אזהרה או כאשר הם נעים או בורחים מאיתנו. לעיתים קרובות זהו הרמז היחיד לנוכחותם בשטח. שימת לב לקולות היכולים להעיד על פעילות של חרק לא נראה, תאפשר לנו להגדיל את הסיכוי למצוא אותו, אפילו כשהוא נסתר או במנוסה. כאן לניסיון יש משמעות רבה ולכן חשוב לתרגל את השמיעה. כלומר לא להתעלם מרעשי הרקע. אדרבה, הכרת רעשי הרקע השגרתיים תעזור לנו לאתר חריגים שאולי יעזרו לנו לגלות דברים חדשים.
שימוש בשמיעה דרשת מיומנות גדולה והיא מתאימה לבעלי ניסיון המתורגלים בשיטות פשוטות יותר.