תשובה לשאלות טמונה בהבנת משמעות הצבע בעולם החרקים וכיצד צבע משרת את צורכיהם. לשם כך צריך להפריד בין יכולת ראיית הצבע של חרקים לבין הצבעוניות של גופם.
ראיית הצבע של חרקים שונה משלנו. חרקים המבחינים בצבעים רואים סרגל צבעים השונה משלנו. אנחנו לא מבחינים בתחום העל-סגול (360 nm) וחרקים רבים כן (במיוחד חרקים הנסמכים על פרחים כמקור מזון). חרקים לרוב לא רגישים לתחום האדום (610 nm) ואנחנו כן.
צבעוניות של חרקים לא מעידה בהכרח על הצבעים שהם רואים. למעשה פעמים רבות צבעוניות בחרקים פונה לאחרים, כאשר הם עצמם רואים אחד את שני, מזון או אתרי הטלה באורכי גל אחרים לגמרי.
ראיית צבע
צבעוניות מוזכרת בין השאר בהקשר של יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים או בין פרחים לחרקים מאביקים. הזיקה של חרקים עם צבע החלה מוקדם מאוד. אחת הסברות שניסתה להסביר מתי ומדוע חרקים פיתחו ראיית צבע הסתמכה על אבולוציה מקבילה של חרקים וצמחים. עדויות על היווצרות יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים מתוארכות כבר לפני 135 מיליוני שנים. יחסי צמחים / חרקים הם מאוד דואליים. חרקים טורפים צמחים אבל הם גם מאביקים או מפיצים אותם.בעבור כך פותחו שיטות עקיפות הבוחנות בין השאר יחסים טקסונומיים בין קבוצות פרוקי-רגליים שונות בעזרת עץ פילוגנטי תוך התמקדות בכושר אבחנת הצבע. כאשר רואים שבקבוצות שכנות / אחיות מופיעה אותה תכונה (ראיית צבע למשל) אפשר להסיק – מתוך הנחה שתכונות נוטות להישאר במהלך האבולוציה ולא להיעלם ולהופיע בשנית – שהיא הייתה קיימת גם אצל אב קדמון משותף. בעקבות הנתונים והתוצאות הגיעו החוקרים למסקנה שאבותיהם של חרקים וסרטנים ראו בתחום הירוק – כחול – על-סגול. השערה זו מקבלת חיזוק ממחקרים מולקולריים שבחנו את הצבענים בעיני החרקים.
על פי העדויות ומימצאים נוספים, אבות החרקים פיתחו ראיית צבע כבר לפני 500 מיליוני שנה, זמן רב לפני הופעת הפרחים. לכן כאשר הופיעו פרחים, החרקים כבר היו מותאמים במידה רבה לכך. וכאן נשאלת שוב השאלה: מדוע מלכתחילה אבות החרקים פיתחו ראיית צבע? תשובה ברורה לא מצאתי ויתכן שאין כזו (עדיין). מתוך הידע הקיים מניחים שמדובר בהתאמות מוקדמות מאוד על-מנת לקודד אלמנטים שונים בבית הגידול תחת תנאי אור שונים ומשתנים.
עבור החרקים הבנת שפה זו מאפשרת איתור מקורות מזון בעלות אנרגטית נמוכה יותר ובהמשך גם תועלת בזמן חשיפה נמוך יותר לטורפים (בזמן שיחור מזון). פעמים רבות שפה זו נסתרת מאיתנו, משום שפרחים מעבירים מסרים לחרקים מאביקים בעיקר בתחום העל-סגול ופרחים שלנו נראים כאחידים בצבעם יראו לחרקים רבים צבעוניים.
צבעוניות חרקים
דיונים על צבעוניות חרקים עולים לרוב בהקשר של תקשורת תוך-מינית, תקשורת בין-מינית, יחסי טורף נטרף, צבעי אזהרה והסוואה וכו'. בתקשורת תוך-מינית צבע מאפשר לזהות פרטים בקהילה ולקבל עליהם מידע רב כמו זוויג, גיל, מצב בריאותי ומוכנות לרבייה. בתקשורת בין-מינית ובמיוחד בין נטרף לטורף, צבע מאפשר להעביר מסרים של אזהרה או תוקפנות ללא צורך במגע פיזי העלול להיות מסוכן לשני הצדדים.
צבעוניות של חרקים אינה תלויה בהכרח בכושר ראיית הצבע שלהם. חרק לא חייב לראות צבעים כדי להעביר מסר בצבע למין אחר או לייצר דימוי הסוואתי הנטמע בסביבה. צבעוניות היא תכונה אחת מרבות הנוצרת במהלך אבולוציוני ממושך בו שורדים הפרטים המותאמים ביותר לסביבה או המצליחים טוב יותר להעביר מסרים המקנים להם יתרון יחסי. אלה שלא מצליחים להעביר מסר ברור או יעיל נטרפים או שאינם זוכים להתרבות והגנים שלהם נכחדים.
חרק הפעיל בלילה לא זקוק לראיית צבע, אבל אם הוא תופש ביום מחסה על גזע עץ או צמחיה רצוי שהוא ידמה לרקע הסביבה בתחום הצבע בו רואים הטורפים שלו. חרק ארסי המכריז על היותו כזה במפגן עוצמה של צבעים מנוגדים ובוהקים לא חייב לראות צבע. יתכן כי הוא מסתמך על חושים אחרים כדי לתקשר עם בני-מינו, אבל כדי להעביר לטורפים את המסר בצורה בוטה וישירה מוטב לו להיות צבעוני כליצן.
מתוך העובדה שצבעוניות של חרקים לא תואמת בהכרח את יכולת ראיית הצבע שלהם, אפשר, במידה רבה, להניח שצבעוניות משמשת כלוח מודעות. להיות צבעוני ובמיוחד כאשר אתה פעיל באזורים פתוחים, משמעו חשיפה לטורפים רבים. היכולת שלך לשרוד למרות שהנך בולט ופועל בגלוי תלויה איפה בכישורים מגוונים. ככל שתפגין צבעים בולטים יותר (ההכבדה) ותשרוד למרות הכל, כך תפגין את היתרונות הגנטיים שלך בתחרות על העברת הגנים.
צבעוניות התפתחה ככל הנראה תחת ההכבדה של התחרות התוך-מינית והבין-מינית. ככל שנוספו לבמה שחקנים נוספים (הופעת בעלי-חוליות) התגבר הצורך לשפר את השפה ו"ללמוד" ניבים חדשים. צבע משרת גם מטרות משניות למשל: ויסות חום אצל חרקים שונים.
ברוב המקרים החוט המקשר הוא שפה. צבע כשפה מספק רכיבים המאפשרים העברת מסרים בין גורמים שונים. ככל שהשפה עשירה ועמוקה (יותר צבעים וגוונים), כך היא מאפשרת העברת מסר ממוקד יותר בדרך פשוטה ומהירה יותר.
צבע הוא תופעה פיזיקלית התלויה באור. האבולוציה "המשתמשת" בכל אמצעי כדי להשיג יתרון לילדיה, הפכה את הצבע לשפה אוניברסלית הנמצאת בשימוש בתוך ובין קבוצות שונות של אורגניזמים. אנחנו משתמשים בצבע להביע רגשות שונים ולהעביר מסרים בתחומים שונים של החיים. חרקים מתקשרים בצבעים הרבה לפני שהאבולוציה חשבה עלינו.