לפעמים נראה שאנו נוטים להתייחס בשיגרה למינים 'אקזוטיים' ולהתעלם מה'פשוטים', שאפשר למצוא בכל מקום. המצחיק הוא שדווקא האחרונים מצריכים לא פעם יותר זמן ומאמץ כדי להשיג תיעוד מקיף של מחזור החיים שלהם ובכלל. כזה הוא טוואית הארכובית. פרפראי נפוץ, המוכר דווקא בעיקר בזכות הזחלים הבולטים בשטח, כאשר את הבוגרים, בעיקר הזכרים, קשה יותר למצוא בטבע.
החודשים אוגוסט וספטמבר הם שיא בפעילות הזחלים של טוואית הארכובית (במישור החוף) וזו הזדמנות להכיר פרפראי זה ואת אורח החיים המעניין שלו. ב־1962 פרסם האנטומולוג פרופ' יהושע קוגלר ז"ל, בירחון 'טבע וארץ', סקירה על טוואי הארכובית והטפילים שלו בישראל. בכתיבת רשומה זו הסתמכתי רבות על המידע מהמאמר העוסק באקולוגיה של המין.
הסוג טוואית Orgyia משתייך לתת־המשפחה טוואיתים Lymantriinae במשפחה Erebidae. לסוג תפוצה קוסמופוליטית רחבה למדי והוא מונה כ־40 מינים.
הזכרים לרוב פעילים ביום, בדרך כלל בשעות בוקר מוקדמות. אצל הנקבות מוצאים מגמה לניוון כנפיים, נטייה הבאה לידי ביטוי בדרגות ניוון שונות, במינים השונים בעולם.
טוואית הארכובית Orgyia dubia מראה את אחת מדרגות הניוון הקיצוניות בסוג, כאשר לנקבה אין שריד לכנפיים, הראש מנוון ומהרגליים נותרו רק שרידים זעירים. בחלק מהמינים, כולל בטוואית הארכובית, הנקבות אינן עוזבות כלל את פקעת הגולם, הן מטילות את הביצים בתוך הפקעת ונטל ההפצה מוטל על הזחלים העוזבים את הפקעת ומתפזרים בשטח הקרוב.
המארח הבולט באזור שפלת החוף הוא הצמח ארכובית שבטבטית Polygonum Equistiforme, הזחלים הינם רב־פונדקאים (פוליפאגיים) ומתפתחים גם על רותם המדבר, אשל וצמחים אחרים ממשפחת הקטניות, המורכבים, הסלקיים ועוד
טוואית הארכובית מקיים מחזורי גידול כל השנה. בעונה הקרה האוכלוסייה מצטמצמת וזמן ההתפתחות ארוך יותר מאשר בעונה החמה. הזכר מתפתח מהר יותר מהנקבה ובהמשך נבין מדוע.
מחזור החיים של מין זה מעניין במיוחד, כאשר בקרב הבוגרים בולטת דו־פרצופיות זוויגית, המתבטאת בהבדלי מראה ובאופן ההתפתחות של הזכר והנקבה. הבדלים בין הזכרים לנקבות אפשר לראות עוד בדרגת הזחל (בדרגות האחרונות) כאשר זחלים זכריים קטנים יותר מזחלים נקביים.
כבר בשלב הגולם (החבוי בפקעת) ניכר הבדל בין הזכר לנקבה. הזכר מייצר גולם חנוט קלאסי האופייני לפרפראים רבים. הנקבה יוצרת גולם רך וצהבהב דמוי רימה המשחיר לאחר זמן מה.
הנקבה לעומתו אינה מגיחה החוצה ונשארת לעולם בפקעת. במועד הגיחה מעטה הגולם מתקלף ממנה קרעים-קרעים. הנקבה המחוסרת כנפיים ומשוללת יכולת תנועה נותרת בפקעת להמתין לבוא הזכר
זכרים מגיעים אל הנקבה ממרחקים ניכרים, בהשפעת ריח פרומון המופרש על ידי הנקבה. זכר המגיע ראשון לפקעת מנקב אותה, חודר פנימה ומזדווג עימה במקום. בתום שהייה של עד מספר שעות יוצא הזכר החוצה. הוא אינו מחפש עוד נקבות ומת לאחר שעות ספורות.
הנקבה מטילה את הביצים בתוך הפקעת. בדרך כלל שעות עד ימים מספר סמוך למועד ההפרייה. נקבה ממוצעת תטיל כמה עשרות ביצים, לעיתים למעלה מ־100. תקופת הביצה היא כשלושה שבועות בחורף וכשבועיים בקיץ.
ברם, מאחר ובמין הזה הנקבה נשארת במקומה והביצים איתה, הרי שנטל ההפצה עובר לדרגת הזחל. זחלי טוואית הארכובית מתפזרים בשטח הקרוב למקום הבקיעה או נעזרים ברוח, כך שלאורך הדורות מתפשטת האוכלוסייה לבתי גידול שלא אוכלסו בעבר ונמצאו מתאימים.
מקורות נבחרים:
אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 3 החרקים, 1989
טוואי הארכובית והטפילים שלו בארץ, יהושע קוגלר, ירחון טבע וארץ – מרץ 1962