שני המינים פוליפאגים (מונח המתאר מינים הניזונים ממגוון רחב של מקורות מזון) והם ניזונים ממוהל של צמחים שונים ולעתים נחשבים מזיקים חקלאיים. אבל כאמור במקרה שלנו הסיפור הוא ההסוואה. באתר פלמחים, שניהם נמצאים רק על צמחי האשלגנית ובמקרה או שלא במקרה שני המינים דומים למדי ונוקטים באותו מתכון להשגת אפקט הסוואה מוצלח.
ברשומה על ההסוואה עמדתי על טקטיקות ההסוואה השונות והשילוב בינן להשגת האשליה המושלמת. היפה בסיפור שלנו ששני המינים נוקטים בשיטות פשוטות למדי, אך משיגים הסוואה יעילה מאוד. לשיטתם אין צורך בתחפושת מורכבת ליצירת אשליה יעילה. שלוב של משחקי צבע וגוון עם מרקם וצורה התואמים לסביבה מספיקים להתל בצופה. במיוחד בכזה שלא מחפש אותם במיוחד וגם בכאלה שמחפשים אותם בעיניים כלות.
תריסית ירקרקה Acrosternum millierei
פשפש ממשפחת התריסתיים הדומה למדי לתריסית הירוקה. הסוג Acrosternum נפוץ בעיקר בארה"ב, שם הוא נחשב כמזיק חקלאי משמעותי. בישראל מעמדו של המין המקומי כמזיק חקלאי שולי. בכל מקרה, בנוגע להסוואה הוא מדגים שימוש 'נכון' בטקטיקות השונות. התמונה הבאה ממחיש זאת היטב.
הצבע הבסיסי הירוק דומה מאוד בגוונים לצבע העלים הבשרניים של האשלגנית. גם הטקסטורה המבריקה / מחוספסת מאוד דומה. עלי האשלגנית וחפי הפריחה מתאפיינים בשוליים בהירים צהבהבים; גם לפשפש שלנו יש שוליים בהירים בצבע צהבהב. הצורה הכללית של הפשפש המזכירה מעין מגן הדומה לצורת החרוט של חפי הפרח המופיעים בשילוש. פשפש העומד על החפים מתמזג בקלות בצורה הכוכבית.
Brachynema germarii
גם המין הזה שייך למשפחת התריסתיים אבל משתייך לשבט (Tribe) אחר. הסוג מונה מספר קטן של מינים, חלקם נחשבים מזיקים לחקלאות. הוא מעט גדול יותר מהתריסית הירקרקה ונפוץ בעיקר על צמחים ממשפחת הסילקיים.
בדומה למין הקודם גם פה אנו מוצאים שלוב צבע וגוון התואמים לרקע, שוליים בהירים צהבהבים ומראה כללי (האופייני למרבית התריסתיים) דמוי מגן. בתמונה העליונה נראית נימפה. בניגוד לנימפות של תריסית ירקרקה המציגות צבעים ניגודיים ובולטים יותר (דגם אזהרה) הדרגות המתקדמות של B. germarii מקפידות על הסוואה לפי 'הספר'. הפס הבהיר על הבטן הנראה בולט למדי מזכיר את הכתם הבהיר של הפריחה בלב החפים. אצל הבוגרים האזור הזה המכוסה בקצה המגינית צהוב יותר וגם הוא מזכיר לטעמי את הפריחה הצהבהבה של הרבה סילקיים.
שני המינים משלימים את החלק החזותי בהתנהגות המתאימה. על הרוב מוצאים אותם בחלקים הפנימיים של הצמח כאשר הם עומדים בצד הנגדי לצופה, כך קשה מאוד לראותם. כאשר מטרידים אותם הם בורחים לעומק הצמח תוך הקפדה על ניתוק קשר עין והתנועה נעשית בשטחים מתים עבור הצופה.
שני המינים מדגימים את השימוש בטקטיקות בסיסיות בצורה מופשטת למדי. הקפדה על גוונים תואמים לרקע עם צורה ותנוחה מתאימה, מספקת אשליה מעולה גם ללא מורכבות צורנית או שימוש באפקטים מיוחדים. האמת שרוב המסתווים נוקטים בשיטות הבסיסיות. הן מספקות גמישות טקטית לשינויים בסביבה וצורכים משאבים מינימליים.