כדיות הן צרעות מועילות ביותר בהיבט החקלאי. הן צדות זחלים של פרפראים שרבים מהם נחשבים כמזיקים חקלאיים. קן אחד עשוי להכיל עד למעלה מ־30 זחלים (לרוב המספר הוא כמחצית) ובשנה טובה כדיות מסוגלות להעמיד מספר מחזורים. הבוגרים ניזונים מצוף, אינם תוקפנים ואינם מסוכנים לאדם. קיני כדיות מותקפים על ידי צרעות טפילות ממשפחות שונות או זבובים ממשפחת הבומבליים המטילים ביצה בטרם חתימת הקן.
בישראל כוללת תת־משפחת הכדיתיים מאות מינים. אחת הכדיות הנפוצות בישראל היא כדית ים־תיכונית Eumenes mediterraneus. צרעה בגודל בינוני 14-8 מ"מ הבונה כדים על ענפי צמחים או מדביקה אותם לקיר או אבן. את הבוץ היא אוספת במקווה מים או מרטיבה עפר ברוק ומים. תצפיות הראו שלעיתים הנקבה מתחילה לבנות קן חדש עוד לפני חתימת הקן הקיים. התנהגות חריגה בקרב משפחת הכדיתיים. בקיץ מחזור החיים של כדית ים־תיכונית נמשך 40-30 ימים, כאשר מתוכו שלב הגולם נמשך כשבוע.
